מדרש דניאל

בעת ההיא מלך צדקיהו המלך וידבר ירמיהו אליהם לאמר:

ואולם שתי מצוות היו ביד ישראל אשר בגללן לא יכול להם כל אויב מחוץ, והן הנה:

הקורבן והמילה,

אשר זולת שתי אלה לא עשו אף אחת מכל מצות ה'.

וזה אשר עשו להקריב קרבן, בכל יום ויום נתנו אדרכמון אחד בסל ויורידוהו בחבל מעל החומה אל מחנה נבוכדנצר ויקנו מהם כבש לקרבן. ויהי היום ונער ישראל עמד על חומת ירושלם ויראוהו הכשדים וישאלו אותו, מה אתם עושים בכבש הזה אשר אתם קונים מאתנו בכל יום?

ויען הנער, לקרבן לה' הוא.

מהיום הזה והלאה לא מכרו עוד כבש, ויתעום, כי תחת תת כבש בסל להעלותו על החומה נתנו בו חזיר, ובעלותו על החומה ירו בו חצי מוות וישפך דמו על החומה ותבקע לשתים, היום הזה היה היום התשיעי לחדש החמישי הוא חדש אב.

וירא נבוזראדן את האות הזה וידע כי נתן אלוקים את ישראל בידו, ויבוא אל העיר ויעל אל בית המקדש.

וצדקיהו מלך יהודה נס וירדפו אחריו שרי חיל נבוכדנצר וישיגוהו, ויביאו אותו אל המלך ויאמרו לו: מה טוב בעיניך לעשות לו?

ויצו לשחוט את שני בני צדקיהו לעיניו ולעוור אותן אחרי כן.

ונבוזראדן המית חזיר בהיכל.

כי עוד לא בא נבוכדנצר לירושלם והוא ישב ברבלה, ואת נבוזראדן שלח לפניו בראש חילו ירושלם, ויעש ככל אשר ציווהו המלך.

ואצל מפתן בית אלוהים נראה דם רותח תמיד בארץ, ויצו נבוזראדן להביא את הראשים ואת הזקנים ואת ירמיהו, ויאמר להם: מה הדם הזה?

ויענו, דם בקר וצאן הוא אשר הקרבנום לה', ועתה בטלו הקורבנות.

ויצו נבוזראדן להביא צאן ובקר הרבה וישחטם על הדם הזה, אבל הדם לא נח מרתיחתו, כי אם הוסיף עוד לרתוח,

ויאמר נבוזראדן: לא דם צאן ובקר הדם הזה, ואם לא תגידו לי דבר אמת, כי אז אמית את כולכם גם יחד.

אז ענה גדליהו בן אחיקם ויאמר: הוי אדוני מה אומר? בושנו מאד ממעשנו, איש היה בקרבנו ושמו זכריהו, כהן ונביא לה', ואותו הרגו ביוה"כ בבית ה', כי הוכיחנו, ויקומו עליו ויהרגוהו, וזה הוא דמו אשר יענה בנו לפניך.

ויחר אף בנוזראדן ויצו להביא שלושת אלפים חכמים וישחטם על הדם הזה, ורתיחת הדם לא חדלה.

וישחט שלושת אלפים כוהנים, ורתיחת הדם לא חדלה,

ויביאו עוד שנים אלפים לווים וישחטום, והדם לא חדל מרתיחתו,

ויוסיפו להביא שנים אלפים חתנים וכלותיהם וישחטום על הדם, ורתיחת הדם לא חדלה, ויביאו עוד שנים אלפים תינוקות של בית רבן ויכרכם בספרי התורה וישליכום באש, ורתיחת הדם לא חדלה גם עתה,

אז נכמרו רחמי הצורר ויאמר: הוי זכריה! החפץ תחפוץ בהרג כל ישראל על דמך?

רק הדם לא נח גם עתה מרתיחתו.

אני דניאל הייתי אז בבית המדרש ויבוא איש מלחמה להרגנו, וייתן אותנו אלוקים לחן בעיניו, ואותי ואת חנניה מישאל ועזריה החיו. אבל הוליכונו שבי בתוך כל ישראל עם נשיהם ובניהם, גם את כלי בית ה', את כסא שלמה המלך ע"ה ואת בגדי הכוהנים לקחו ויביאו לבגדד ויתנום באוצר המלך.

ויואל לשבת על כסא שלמה. הכסא היה שן ורגליו שונות זו מזו, רגלו האחת דמות בקר לה, רגלו השנית דמות נשר לה, רגלו השלישית דמות אריה לה, ורגלו הרביעית דמות אדם לה. האריה ניצב אל מול הבקר, הבקר אל מול הנשר, והנשר אל מול האדם. וברצות נבוכדנצר לעלות על הכסא נפל ותשבר רגלו הימנית, ויבהל מאד וידע כי חטא לה'.

ויקרא לי אני דניאל ויאמר, דניאל! המקרה הזה קרני, ועתה התפלל אל ה' למען תרפא רגלי, ואני היטב אטיב עמך ועם רעיך.

ואתפלל לאלוקים כי יעשה חסד לנבוכדנצר, וישלח אלוקים מלאכו ויאמר לי, דניאל ידידי, כל אשר תשאל מעם האלוקים יינתן לך. ואפול על פני לפני המלאך ואתפלל בעד נבוכדנצר לאמר. אך הושע תושע לרשע הזה ורפא נא רגלו הנשברה!

ויען אלוקים, דניאל! קום ולך, כי רגל הרשע כבר נרפאה. כהרפא רגלו הרבה להטיב עמי ועם רעי, ויעבר קול אשר כל הרואה אותם יכבדם בעבורי.

אחר שנים רבות עשה נבוכדנצר פסל זהב, ויצו כי כל איש אשר אהבת המלך בלבו יכבד את הפסל הזה. ואני דניאל ורעי לא כיבדנוהו, ויביאו את דיבתנו רעה אל המלך וישטינו אותנו לאמר:

יחי המלך לעולם! ישנם אנשים אחדים אשר את מצוותיך אינם עושים ואת פסלך לא יכבדו. אני דניאל שמעתי את דברי השטנה הזאת, ואבן לי בית הנשקף אל נכח המקדש אשר בירושלם ונתפלל בו בכל יום אני וחנניה מישאל ועזריה. ויחר בנו אף המלך ויצו להכין כבשן של אש ולהביא את חנניה מישאל ועזריה ולהשליכם אחר כן אל הכבשן, ויעשו כן.

וישלח אלוקים מלאכו ויצילם ולא נתן האש לנגוע בהם לרעה, ויפול נבוכדנצר על פניו לפני המלאך ויברך את ה'.

אחרי הדברים האלה מת נבוכדנצר ובנו בלשאצר ישב על כסא מלכותו תחתיו. ויהי היום ויצו להביא לו את כלי הקדש ואת בגדי הקדש, כי הוא עשה לחם רב ויתאו לשתות יין בכלי הקדש וילבש את בגדי הקדש וישב על כיסאו, וישת בלשאצר עם רעיו ורביו (רבי מלכותו) יין בכלי השרת, וישלח אלוקים מלאך, ובמקום אשר ישבו שם יצאה יד מהחומה ותכתוב על הקיר: המלך! יען אשר עשית את הדבר הזה אבדת מלכותך.

כראות המלך את היד ירא מאד ויצו להביא כל האמגושים והחכמים, ואין איש מהם מבין לקרות את הכתב.

ותען אם המלך, יש איש אחד בתוך היהודים יודע כתב ומבין לפתור אותו, ויבהילו אותי דניאל שם, ויצוני לקרוא את הכתב ולהגיד פתרונו.

בראותי את הכתב הזה אמרתי, יחי המלך לעולם! מאן אנכי לקרוא את הכתב הזה פן תמיתני, ויען המלך: לא אמיתך, הגד נא מה פתרונו,

על זה אני דניאל אמרתי, יען אשר עשית את הדבר הזה ותלבש את בגדי הקודש ותשת יין בכלי השרת, על כן תילקח ממלכתך מידך ותינתן לאויבך.

ביום הזה יצא בלשאצר למלחמה, ואני דניאל ברחתי לשושתר אל כורש. כראותו אותי שמח ויאמר לי: דניאל, אי מזה תבוא?

ואען מבגדד אני בא כי הגלני שמה נבוכדנצר,

ויאמר כורש: במה חטאו בה אבותיכם כי נתנם אלוקים ביד נבוכדנצר?

ואען, חטאים היו לפני ה', הנביאים הרגו, לא הלכו בתורת ה' ואת הרע בעיניו עשו, על כן מסרם ביד האויב.

ויאמר לי כורש: דניאל! התפלל עתה אל ה' כי ייתן את מלך מאסול בידי, והלכתי ואשיבה את כלי הקודש ואת בגדי הקדש לירושלם.

ואתפלל אל ה' ואומר, אנא ה' עשה חסד לכורש, תמצא ידו להמית את מלך מאסול ולהשיב את כלי הקודש ואת בגדי הקדש לירושלם.

ויען ה', דניאל! שמעתי את תפילתך בעד כורש, ועתה לך והגד לו כי ילך לבגדד וילכדנה ולמלך מאסול כטוב בעיניו יעשה, רק את כלי הקידש ואת בגדי הקידש ישיב.

ואומר אני דניאל לכורש, לך לבבל כי נתן אלוקים את מלכה בידך.

ויקם כורש וייקח עמו ארבעת אלפים איש וילך לבבל וילחם עם מלך מאסול וימת אותו ואת חילו. וייקח את בגדי הקודש ואת כלי הקודש כסף וזהב ואת כסא שלמה ויביאם לשושתר ויניחם שם, ככתוב.

ויצו כורש להשיב את בגדי הקודש ואת כלי הקודש לירושלם, ואת כסא שלמה לקח לו וישב עליו.

ויאמר לי אלוקים, דניאל! קום קרא בכל הערים:

ויהי מקץ שנה בא דריוש וילחם עם כורש וילכדהו וימיתהו, וייקח את ממלכתו וימלוך תחתיו. ואני דניאל בראותי את כל אשר נעשה יראתי מדריוש ואברח מפניו ואבא אל ארץ פרס על ההר אשר על יד אהואז הנהר. שם לבשתי שק ואתפלש בעפר ואפר ואתפלל אל ה' ואומר:

אחרי ימים אחדים ציווה דריוש להביאני לפניו, וישלח לי אגרת שלום כדברים האלה:

ויהי היום ודריוש לא מצא מעשה אשר יעשה, ויאמר להביא לפניו את בגדי הקודש ויבקשום ולא נמצאו, ויאמרו לו רביו ושריו לא ידענו אנה באו, ויצו המלך למהר אותי אליו ויאמר לי, הלא תדע אתה איפה הם בגדי הקודש? אנא הודיעני והראני אותם.

ואען: אני לא ידעתי,

ויאמר: ביקשתיך להגיד לי למען אגמלך טוב, ואם לא תגיד אעשה בך שפטים,

ואען: אני לא ידעתי.

ויתן אותי בבית האסורים ויאסרו את רגלי בכבלי ברזל וישימו עלי משמר.

ואתפלל אל ה' ואומר:

ואברך את ה' ואתפלל לו בעד הרשע הזה כי ישיב לו את אור עינו, ומלאך ה' אמר לי שמעתי את תפילתך.

ויאמר: עוד לך והעמד את דריוש על יד נהר מים ורחץ את עינו במים ואחר כן תרפא והאלוקים ישיב לו אור עינו.

וירחץ דריוש את עינו ותרפא ובנפלאות אלוקים שב אליו אור עינו.

ויברך את ה' ויאמר:

ואני דניאל לבשתי שק ואשב בעפר ימים רבים, לא אכלתי בשר ולא שתיתי יין, בכיתי יומם ולילה ועיני היו כמקור מים על בית אלוקים ששמם. וישלח אלוקים מלאך ויאמר, דניאל למה זה אתה בוכה מרה?

ואען: אל בית האלוקים אני בוכה, כי ראיתיו והוא שמם, ובימי הרגו כוהנים ולווים.

הרעות האלה נחתו בי, ועוד ידן הוויות בי גם עתה.

וכאשר החרשתי אמר אלי מלאך אלוקים:

דניאל! אמר אלי, אמור לבני ישראל:

ואתה דניאל הזהר את ישראל כי לא ישמעו לו, את תורת משה לא יעזובו, ואת אמונת ישראל ינצורו, והאיש ביניהם אשר יבוא מנגב על הגמל ואומר כי נביא הוא, עליו אמור להם דניאל, כי מנגב לא יקום ולא יבא נביא לעולם, ואשר הוא דובר שקר הוא וכזב. ממנו ומהדבקים בו תצאנה מצוקות רבות להאנשים, ימי מלכותם ימשכו עשיתי עשרה שנה ובנגב ימות. –

אחריו יקום מלך אחר גבה קומה בעל זקן ארוך ושער שחור, אשר ייתן משלו על כל האדם ויגדל. שלש עשרה שנה ימלוך ואחר ימות. –

אחריו יקום אחר קצר קומה ובעל פנים קשים, הוא יהיה מתעתע ובימיו תהיינה רעות רבות לבני האדם. יתגאה לאמר כי נביא הוא ויבקש להפנות אליו האנשים וישראל ישא צרות רבות. עשר שנים ימלוך ואחר ימות. –

אחריו יקום אחר גבה קומה והוא יהיה חכם ואיש דמים, יקשור מלחמות וממערב יבא ויכבוש את כל הארץ, והאנשים יהיו ברעה. הוא יעשה מלחמה במזרח ודם רב ישפוך, שתים עשרה שנה ימלוך ובמזרח יהרג. –

אחריו יקום אחר, אשר בימיו יהיה רעב ועוני ושבר יבא על כל האדם, ארבעה עשרה שנה וחמשה עשר יום ימלוך ואחר ימות. –

אחריו יקום אחר, אשר בימיו ישבו האנשים לבטח, הוא יגאה גאה וכסף וזהב הרבה יהיה לו ואת בני ישראל ישפיל. הוא ימלוך שתים עשרה שנה וששה חדשים ואחר ימות. –

אחריו יקום אחר וימלוך תחתיו, הוא רשע יהיה ולא יירא את אלוקים, ובני האדם יעונו ברעב גדול. הוא ימלוך ארבע עשרה שנה וחמשה חדשים, ואחר ימות. –

אחריו יקום אחר, שנתיים ימים תהיה בהלה ואחר ימות. –

אחריו יקום אחר והאנשים ימצאו מנוחה ורוב כסף וזהב יהיה להם, וישראל יעשה חיל. הוא ימלוך שלש ועשרים שנה ואחר ימות. –

אחריו יקום אחר, אשר בימיו תהיינה בהלות רבות, רעב ודבר יהיו בארץ, הוא ימלוך חמש שנים ושלשה חדשים ואחר ימות. –

אחריו יקום אחר ממזרח ויפרוץ עד מערב, הוא יכבוש את כל הארץ, יחון את האנשים ועל כל הארץ ימלוך עשר שנים וחמשה ימים ואחר ימות. –

אחריו יבא אחר מבבל, האנשים יחיו בשלום וטוב יהיה לישראל. הוא ימלוך שלש עשרה שנה ואחר ימות. –

אחריו יתקומם אחר אשר בתי תפלה ומגדלים יבנה, האנשים יתפללו חמש פעמים ביום. הוא יתנשא לנביא ויבקש לשובב אליו כל האדם שנה וחצי שנה ימלוך ואחר ימות. –

אחריו יבוא אחר, אשר יהיה איש חכם וכסף וזהב ירבה לו ולאנשים ימשוך חסד, שלום יהיה בכל הארץ וישראל יראה בטובה. הוא ימות בביתו מקץ שלש שנים וששה חדשים למלכותו. –

אחריו יקום בנו, הוא יהיה איש חכם וידע את אלוקים וכסף וזהב יחלק לבני האדם, משפט וצדקה ושלוה תמלא הארץ וישראל ישגא חיל. ילך למזרח ושם ימות מקץ עשר שנים למלכותו. –

אחריו יקום בנו, הוא יהיה עצוב לב ומשוגע ונזיר. הוא יחפוץ להחריב את העולם, ומלך שנה וחמשה חדשים ואחר ימות. –

אחריו יקום בנו, הוא יעשה מעשה חמס, ובלבבו ידמה להמית את בני ישמעאל ולהכניע כל אדם תחת ממשלתו. רעות רבות תקרינה את בני האדם, והלך ממזרח למערב ומלחמה ושפיכת דמים תהיינה בארץ, את כסא מלכותו יכונן בבבל, אז יקום וילך לרום וילחם את היושבים בה, פחד יהיה בעולם ורעה תבוא על האדם. בשובו מרום ילך למזרח, שם יעשה מלחמות ושם יתמהמה. שלוש ועשרים שנה ימלוך ואחר ימות במזרח. – ולו שלשה בנים, האחד ילך למזרח והשני למערב והשלישי לבבל. האחד לא ימצא שומע לו, ואשר בבבל לא ימלוך, וזה אשר במזרח יתקומם ונסע למערב ולקח אותו מיד אחיו. דם רב ישפך בארץ ואחר ימות. –

אחריו יקום אחר, אשר יצווה ללבוש בגדים לבנים, ואת השחורים יבער מן הארץ, הוא ילכוד את המערב ואימות רבות ושפיכות דם תהיינה בארץ ובני ערב רבים יומתו. האנשים יברחו מארץ אל ארץ, וישראל יהיה במצוק. עשרים שנה ימלוך ואחר ימות. –

ואחריו יקום אחר, גם הוא ממערב ועלה למזרח ועשה מלחמה את היושבים שם. רעות רבות תמצאנה את האנשים, ואת הגדולים ונשואי פנים ימית. אז יעשה מלחמה את מלך בבל ואת מושלי מגרב, ודם רב ישפך. בגדים לבנים ילבשו, כל הארץ תדל מאד, והאנשים ההם איש הישר בעיניו יעשה ואין ממשלה בארץ.

אז יקום מלך מהרומים ובגדים אדומים ילבש, הלוך ולחום יפרוץ עד דמשק, הגדולים והנכבדים ונשיאי ישמעאל ימית ואפסה גדולה מישמעאל. את המגדלים יתוץ ואת בתי התפלה יהרוס, ואיש לא ישא עוד על שפתיו את שם הבלייעל הוא יעביר ממשלת ישמעאל מן הארץ ולא תוסיף עוד שאת ראשה. ושאר האנשים יחסו בו ויהיו סרים למשמעתו כל ימי חייו, ואשר ימרו את פיו יומתו. ובני ישראל יישאו ויסבלו עמל גדול ורעה רבה, הוא יצווה עליהם לבלתי המול את בשר ערלתם ולבלתי שמור את השבת מחללו, ולא ייתן אותם לקרוא בתורה ולהתפלל את תפלתם, ורבים מבני ישראל ימית.

אולם אשרי ישראל אשר יחזיק באמונת היהודים בעת הרעה ההיא ולא ייכנע מפניו. על ידי העמל הזה אשר יסבלו, ישובו כל ישראל לב אחד אל ה' והוא יושיעם ויעשרם. וזה אשר יכבוש את כל הארץ בידו ימלוך תשעה חדשים ואחר ימות. –

ואחריו יקום אחר ממגרב, רשע וצורר מאשר שלפניו ובזה יהיה נסמן כי קומתו תהיה (מאה) אמה ועשתי עשר זרתות, ורחבו עשר זרתות ושער יהיו לו בפניו, הוא ילכוד את כל המערב, ואנשים רבים רעים ואוהבי מלחמה יהיו בימים ההם, ויתקבצו אליו מכל הארץ ויאמרו לו כי הוא המשיח, והשמועה הזאת תצא בכל הארץ, וכל הארץ תיכנע מפניו, ואשר לא ייכנע מפניו ימית. בימים ההם יצר לישראל מאד וינוסו מפניו. צרה תהיה בכל הארץ. והם [ישראל] יבואו בהרים ויגיעו עד קצם, וחיל גוג ומגוג יתחבר אל המלך והלך עמו, ובזה יכירום רואיהם, כי לכולם תהיינה ארבע עיניים, שתים לפניהם ושתיים לאחוריהם. האנשים יישאו ויסבלו צרה ועמל הרבה, ובני ישראל עוד יותר מהם.

אז אני דניאל אמרתי, אהה אלוקים! הכל הצרות והרעות האלה תבואנה על ישראל? בכיתי ואתחנן בעדם ואומר, אשרי מי שלא נולד ולא יראה בכל העמל הזה.

וישלח אלוקים מלאך אלי ויאמר:

עשה איפה את השלשה האותות האלה וידענו כי אמת אתה דובר. והרשע הזה אף לא אות אחד יעשה. אז יתחברו כל ישראל עם ראשיהם והלכו אל מדבר אפרים ולבשו שק וישבו לארץ, וקראו אל ה' ואמרו:

אז ישלח להם אלוקים חסדו ויפתח את ארובות השמים, חודש ימים יהי כשבוע, שבוע כיום ויום כשעה. אלוקים יעשה טוב לישראל והקים את הברית אשר כרת עם אבותיהם, ואחרי החשך הזה ייתן אור ובני ישראל ישמחו ויצליחו ברצות אלוקים.

אז יתייצבו מיכאל וגבריאל לפני האלוקים ויתחננו אליו לאמר:

אחר כן יקומו על האיש אשר אמר כי משיח הוא ויהרגוהו. וה' יופיע משמים, ורעש גדול יצא מציון וממקום הקודש, וקול אדיר ישמע וכל ישראל ימצאו חן בעיני אלוקים. תחת ירושלם החרבה יוריד ירושלם הבנויה משמים, ונצר מגזע ישי הוא המשיח בן דוד יראה, ככתוב בספר וברוח שפתיו ימית רשע (ישעיה י"א ד') ומשיח בן יוסף יומת, ונס משיח בן דוד יתנוסס. הוא ימית את כל חיל צבא גוג ומגוג.

אליהו יבוא ויבשר טוב לישראל, לחיים ולמתים, הוא ישוב ויבנה את מקדש ה' ומצרים תשאה שממה, ובית אלוקים ייכון על מכונו. –

משיח בן דוד, אליהו וזרבבל יעלו על ראש הר הזיתים, ומשיח יצווה את אליהו לתקוע בשופר. אור שבעת ימי בראשית ישוב ויראה, והיה אור הלבנה כאור החמה, ואלוקים ישלח רפואה שלמה לכל חולי ישראל.

התקיעה השנית אשר יתקע אליהו תחיה את המתים, יקומו מעפר ואיש את רעהו יכיר, איש ואשתו, אב ובנו, אח ואחיו, כולם יבואו אל המשיח מארבע כנפות הארץ, ממזרח וממערב מצפון ומדרום, על כנפי הנשר יעופפו בני ישראל ויגיעו אל המשיח. עמוד אש יצא מתוך המקדש והיה למופת לכל רואיו כי זה עתה הוכן המקדש למען ידעו ויוכחו.

לתקיעה השלישית אשר יתקע, הוד אלוקים יופיע,

ולתקיעה הרביעית יהיו ההרים לבקעה ופני כל הארץ למישור, תבור וכרמל חרמון והר הזיתים, ומרחק יהיה בין ההרים שמנה פרסאות.

המקדש יראה כאשר נבא יחזקאל, ושער הזהב הנסתר בארץ יעלוהו שני מלאכים במצות אלוקים עליהם ויציבוהו כאשר היה בימים הראשונים. – אברהם אבינו יעמוד על ימין, ומשה רבנו עם משיח בן דוד יעמדו על השמאל וכל ישראל יתייצבו שם.

אז יאמר המשיח לאברהם, האלה הם בניך?

ואל משה רבנו יאמר, האוהבך הוא ישראל?

ואברהם יביט בפני ישראל ויאמר אל המשיח, אלה הם בני ככתוב בספר זרע אברהם אוהבי. ובני ישראל יהיו שמחים ויברכו וישבחו את ה' ויאמרו צדיק הוא ה', ככל אשר דבר עלינו כן עשה לנו.

אלף ושלש מאות שנה ישמחו בשמחת המשיח והמקדש יכולה, כי כל העמים ישמעו את אשר נעשה עם ישראל ובאו לעשרה ולעשרים אל בני ישראל ואמרו, מה חטאנו ומה פשענו כי לא קראתם לנו לשמוח בשמחתכם?

הבאים האלה מצדיקי עמי הארץ יהיו. כאשר יביטו איש ישראל יטו מפניו (מיראת הכבוד), יעשו לו כבוד וישאוהו על כתף וימהרו להביאו אל מלך המשיח. וכה יתאספו כל ישראל לפני המשיח במקום הקדש, ואלה אשר פשעו באמונת ישראל יהיו לחרפה ולבוזה עד כי כל רואיהם יכירום, ובאצבע יורה עליהם העם, ככתוב בספר ויצאו וראו בפגרי האנשים וגו' (ישעיה ס"ו ה'). –

ואלה האנשים אשר נשאו עול השבי ואת אמונת ישראל שמרו, יהיו שמחים וטובי לב. ואת הפושעים יגרשו מקרבם ואמרו להם, סורו כי אנחנו שונאים לכם. פניהם יהפכו לשחורים והיו לבהלה ולתפלצת, וירדו אל עמק יהושפט, ושם יהיו עד בוא יום הדין הגדול, ואלף שנים ושלוש מאות שנה שנות ימי המשיח, יהיה לישראל ימים טובים וחגים, ועושר וגדולה וכבוד עד יום הדין הגדול.

ואולם היום ההוא יהיה יום חושך ונורא, כהאיר נוגה הלפיד הבוער. אז יגלה הקב"ה את העדן ואת הגיהינום אשר ברא בטרם נברא העולם. לעדן יהיה שבעה שערים ולגיהינום שלושה. וביום הדין יתייצבו כל העמים לפני שכינת אלוקים. ואיש איש אשר נמצא חטא בידו יעמוד לפני איש ישראל אשר דבק באמונתו, ועל שלושה שערי הגיהינום יעמוד אברהם על האחד. יצחק על השני ויעקב על השלישי, ויתפללו ויאמרו:

כה ידונו כל רשעי ישראל בגיהינום. אח"כ יוצלו מדין הגיהינום וישובו ויתאחדו עם אחיהם, כי צאצאי אברהם יצחק ויעקב לא יאבדו. אל בם כלומר שכינת אלוקים בקרבם. ונגרסגאל אשר הוא שר של גיהינום יתייצב לפני ה' ויאמר: