אלול תשכ"ח
בית מקרא )לה(
נסכריתת-הירדן
(יהושע אע-ד')
)
,
נ
שי
'
14[.ב.'~-
י תעי
":
נ4
4 – 4ל
מאת
מסף ברסלבי
בחירת הכמסה לארץ הישזה "נגדיריחו" (מעקףי,
ם
י
ד
ב
כ
מחמת
הירדן והב שם ועמוק מאשר לכל מלוא ארכו; צליחתולגבי
כיוצאי-
ט
ע
מ
כ
ה
ת
י
ה
,
ם
ט
מצרים ,על נשיהם ,טפם ,מקניהם ואהליהם ,ומהתנהלו לאי
בלתי-
אפשרית באותה גז.רה .1לדברי בן-מתתיהו " 2ההה צבא ישראל מפחדמפני המעבר,
י לא נגשרמעולם ;)!(3
משום שזרם,הנהריקהגדולואי אפשרה"הלעברוכגשרים,כ
גשר לאהיההאויב,כפי-ההניחו,נותן להם את הקוהות לכך,
ואילו רצו להקים
לי
ע
היו" ( 4קדמ' הק;' ה ,א ,ג) תיאור המגלה לנו ,בדרך-אגב,
וגם סירות-מעבר לא
יביתשני לא העגשרים עלהירדן( ;)!-אףאילוהצליחובני"-מרא'ל
כי גם בסוףימ
להעביר באוהח-לא-ישוער את מחניהם אל עברו המערבי של הירדן במרוכז ,הע
"געלי-יריחו האמוריוהפריזיוהכנעני והחתיווהיבוסי" (קהוש' כ"ו- ,א) לוחצים
ירדןואלמימיוהסוחפים,כפינרעשהבכחידסליונתןולאנשיו,בשע"מאותםאל שפתה
ממעשי הנקמה שלהם באנשי מידבא ',5וכפי שעשוצבאית אספסינוסבפליטי גדור,
1אמנם ,בדברי-הימים-א יסב,יה-יו ,אנו קוראים"" :אלה מבני-גד ראשי הצבא …אלה הם
ט 0תוקמה מכמה בחישת:
אשה עברו את הירדן בחודש הראשון והוא ממלא על כל גדותיו'ויבריחו אל כל העמקים למזרח
ולמערב" ,אךאיןלהציל דברעלטיבו של מאורעזה.
2יוסף כן מתתיהו (פלביוס יוספוס) קדמוניות היהודים ח.א.ג ,.תרגם מיונית וצירף מבוא,
הערותיביאורים ,מפותותמונות,ירושלים .1944אברהםשליט.
3המלה "גשר" אינה מכויה במקרא .דוד בשובוגון הגלעד לאחר מות אבשלום בא עדהירדן
"ויהודה בא הגלגלה ללכת לקראת המלך להעב-ר את המלך את הירדן …ועברה העברהלעביר
(להעביר) את בית המלך" (שמו"ב י"ס ,טז-יט)(; מכאןשבימי דודהיו צולחים את הירדן בעזרת
"עברה".
4ראוי לציין,כי במפת הפסיפס של מידבא מן המאה הששית ,בקרבת המקום המסומן במלים
"הגלגל מקום שתים-עשרה האבנים" ,אנו מבחינים ,במפתיע ,שתי סירות מרוחקות זו מזו .מכל
סירה מתרומם מעין תורן .אל תחתית התורן .מחובר מוט אפקיאריך ,החורג מעבר לשתי גדות
הירדן .בקצות כל מוט מעיןידית לאחוז ,בהועל-ידי משיכה במוטהיו היוש,בים בסירה עוברים
מגדה לגדה (ראה :מ.אבי-יונה ,מפת מידבא-תרגום ופיהוש ,ארק,שראל ,מחקרים בידיעת-הארץ
ועתיקותיה ,ספר ב',ירושלים ,תשי"ג ,לוח " ;)5כמהמפרשיםהניחו -אומר שםמ.א,.
עמ' - 139
שהללו הם גשרים בנויים על גבי סירות; אבל מתקבל יותר על הדעת ,שהכוונה לסירת-מעבר
העוברת את הנהרעל-ידי חבל מתוחביןשניעמודים".
.
.
.
ו
נ
י
נ
פ
מ
ו
נ
י
ר
ו
ח
א
מ
ו
המלחמה
ה
נ
ה
ו
ו
נ
י
ת
" 5ויאמריונתן לאשר אתו נקומה ונלחם עלנפשו
ומימי
הירדן מזה (או "וביצות ויער*) ואגם וחורשה מזה ,ואין מקום לנטות ,ועתה קראו לשמים למען
.ויקפצו יונתן ואשר אתו לתוך הירדן ששחו לעבר השני" למקבים א',
תנצלו מיד אויביכם..
בתרגומו של אברהם כהנא ,ט' ,מד-מ"; חשמונאים 4ף בתרגומו של א.ש.הרטום ,תל-אביב,
תשכ"ז).
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
אלול תשכ"ח
בית מקרא )לה(
יוסף ברסלבי
24
שנסוגו במרדהלהודי הגדול ברומאים ,אל בית-נמרה שבערבות-מואב,מוליריחו ;6
רהרי לריחו ישבה על הדרך 'הראשיתהנודעהיצבת-התנועה ,המחברת אתשניעברי
הירדן ז 9 ,ק"מ מן הירדן ,ולא לחינם נקרא הנהר באותו קטע "מרדן-יריחו" (יהוש'
י"ג ,לב; ט"ז ,א; 'כ' ,ח); יתר-ע'ל-כן :מדוע הדובני-ישראלחייבים לעבור "נגד
יריחו" דווקא .הרי ע:מקקהירדן המזרחי 'עד הכבוק, ,ועד בכלל ,כאילו כבר היה
בידיהם,בי לא וק שטחים גדולים בעבר-הירדן ,מן הארנון עד היבוק ,ואפילו עד
החלרמון,היו כבושיםבידי בני-ישראל (במד' כ"א ודב' כ'-ג'),כי אם גם "הערבה
.עד ים-כנרת" (יהושע י""ב ,א-ו); בני-ישראל יכלו ,איפוא ,להתפשט
מזרחה…
לאורך כל עמק-הירדן המזרחי ,לבחור במקומותנוחים יותר ומסוכנים פח'ות מאשר
"נגד יריחו" ,להתפרס למחנות קטנים ולעבור את הנהר במהירות רבה לאין-עהוך
לותר; ומה גם שלאודך 30הק"מ מערבות-מואב עד אדם העיר (תל-א-תאמיה),
בסמוך לשפך-היבוק אל הירדן,אין משני עבריהירדן גם יחד אף תל ארכיאול'וגי
אחד ,אשר יעיד ,על לשוב האוי להומו בתקופת הכיבוש ;8העוד שאלה :מדוע לא
התאימו בני"-שהאל את הכנימה לארץ היעודה לימות'-החמה,כיהרי אילו נכנסו
ל'ארץ היעודה בעונת-החמה (לאהיו נזקקים לנס כריתת-הירדן, .לאורךהירדן,שבין
ערבות-מואבועהבות-יריחוובין בקעת-בית-שאן מנו גיאוגרפים כשבעים מעבהות,
שאפשר לע'בור בהן בקיץ ב'רגל יחפה .9כלום לא בחר מפר "הושע במעצר "נגד
יריחו" -כך עשויים לטעון רציונליסטים -אלא .לחיוב את נס כריתת-הירדן
ולקדש את כניסת ישהאל לארץ כנען; הוא הדין בבחירת העונה בה הירדן "מלא
על כל גדותיו".
6לדברי בן,-מתתיהו שלח אספסינוס חמש מאות הוכבים ושלושת אלפים הגלים לרדוף אחרי
הפליטים" ,ובהגיעם למחוז תסצם הקיפו את היהודיםויירו בהם ,הרוכבים סגרו עליהם את הדרך
והרגלים נלחמו בהם מקרוב והיכו בהם .והיהויים חרפו את נפשם במלחמה ונפלו חללים ושכר
לא היה לגבוירהם …הבים ברחו בדרך יריחו,כי רק בעיר הזאת אמרו למצוא רווחה והצלה,
בבטחם במשגב חומותיה הבהמון יושביה ,ופלצידוס רדףאחרי הפליטים עדהירדן ,ולאחרונה לחץ
את כל ממת %ש ן המר ושם נעצרו היהודים ולא יכלו לעבוי ,כי גאו
"פק אלהידןלין מסת
מי הנהר מפני הגשמים …ההפן אשר ~חץ
בחקתזי
,
ם
ד
א
ת
ו
מ
ו
ג
הפגרים,
א
ל
…סגר
ו
י
ל
א
ו
פ
ח
ס
ר
ט
ו
א
אתח'היהרידהןודמיכםובדד ,ה ר–ו:ו:אבףתרגירםמ-והמנלוחל מ i('llnbWהנירוה :הברסלבי ,החורמףיכהגנוהרי
בהמון" (מל
ם
ה מחמים ,נ" 4מרחוטוה ת,טכ"א ,עמ' .55
במלחמותיעשי
ד הטווה" :יריחו כגרא (בריח)יטל ארץ"-הראל ,אם נכבשהיריתהמיד כל הארץ נכבשת,לפיכך
נתכנסו לתוכה'טבע אומות" ,הם"בעלייריחו" (במדב"ר פרשהטיח
"בים-קדומים במספר מועט
וו
"ט
ט'
" 8דרומית לנחל יבוק ,עד שאתה מגיע לואדי נמריה נמצאים ת
מאוה הסבה למיעוט האתרים הקדומים מזממםהיסטוריים בקטע זה הוא בכך ,ששטח זה שבעמק-
הירדן.בין נחל ינוק וואדי נמרין,פנוי מפלגי-מיםאיתנים,היוסדים מן הגבעות המזרחיות ,חוצים
את העמק ונשפכים אליו" (נ.גליק ,מעבר לירדן ,סקר ארכיאולוגי בגלעד ובעמק הירדן ,תרגום
צבי ברמאיר ,תל-אביב ,תש"ך ,עמ' .)266במקור Eastern :ת] . Glueck, fixplorationא
. 339ק 1, 1951,תל.Palestine, 19
.Schw~bel, Die Landesnatur PalistiD'1S, Leipzig 1914 9ליןי
re1D .ארץ-ישראלאגצי-
ך "ירין" ,מתה בין ים-כנרת ובין ים-המלח
קלופריה טופוגרפית-הימיורית ,ההושלים ,תש"ח,יר
ל"א מעברות ומכנה אותן בשמותיהןהערביים ,שם ,עמ' דמ.408–4
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לה(
אלול תשכ"ח
5ש
נס כרית ת-הירדן
יכאהי
ה ניתן נס כריתה-הירדן לערעור רצלמליסטי גם מפאת שותוכאילו חיקה
ה
ה
ו
ת
ה
לסיפור
על "קריעתים-סוף" :מהים-סוף -נבקע'לפני nWbוהיה 'ל"תרבה",
או ל"יבשה" (שמותי"ר,כא–כ'ב) .אףהירדן נכרתלפני להושעו"כלישראלעוברים
בחהבה" (יהוש' ג' ,טז-יז); וומה אצל משה " -ניצבו להמים) כמו נד נוזלים"
(שמות ט"ו ,ה) ,אף אצל "הושע "-ויעמדוהמיםהירדים מלמעלה קמו נד אחד"
(יהוש' ג' ,טז); ההרי ספר "הושע עצמו כאילו מודה בכך ,לנמהר" :והודעתם את
בניכם לאמור':ביבשה עבר ישראל אתהירדן הזה ,אשר הובישה'אלוהיכם אתמי
הירדןמפניכם ,עד עברכם ,כאשר עשהה'אלוהיכםלים-סוף ,אשרהובישמפנינו עד
עברנו" (שםד' ,כב-בג);הסיפור עלנסכריתת-הירדןכאילו לא בא אלאכדילגדל
אתיהושע בעיני העם,ככתיב" :ביום ההוא גידל ה' את יהושע בעיני כל ישראל
וייהאואותו כאשריראו אתמעוהכלהייו" ל( 1שםד',יד).
אמנם,התבוננות בספר להושע מגלהלנוכימחברוידעלהבדיל הבדל רב-משמעות
בין "קריעת ים-סוף"לפני משהובין "כריתת'-הירדן"לפנייהושע :בקריעתים-סוף
ה"ה משה עצמו בבחינת "מדיום"בין ה'ובין הנס ,ככתרב" :ואתה 'הרם מטך ונטה
את ידך על הים ובקעהוויבואובני ישראל בתוךהים ביבשה" (שמות י"ד ,טז);
"ויט משה א"תידו עלהיםויולך ה' אתהים ברוח קדים עזה כל הלילהוישם את
הים 'לחרבה:,ויבקעו המים" ( !1שם י"ד ,כא); ואילו,בכריתת-הירדן לא כהושע הוא
ה"מדיום" בין ה' ובין הנס ,!2כי אם אהון-האלוהים ,ככתוב :יהנה ארון הברית
אדוןכל,הארץעוברלפניכםכירדן …והההכנוחכפותרגליהכהניםנושאיאהון-ה',
אדון כל הארץ ,במי הירדן,מי הירדן יכרתון" (יהוש' ג',יא–יג); ואכן; "'וכבוא
נושאי הארון עדהירדןורגליהכהנים נושאיהארון נטבלו בקצההמים …ויעמדו
ם הערבה ,ים-המלח ,תמו נכרתו" (שםג' ,סו–טז); ועוד:
המים …ההיורדים עלי
ו
ת
ר
כ
נ
.
.
.
ן
ד
ר
י
ה
:
,אשר
ם
ה
ל
ר
ו
מ
א
ל
"כי יעואלון בניכם מחר
ם
ת
ר
מ
א
ו
מימי
מפני
אהון-ברית-ה' ,בעברווהירדןנכרתומיהירדן" (שםד',ו-ז).
לכאורהניתן נס כריתת-הירדן לערעור גם מתוך פרטיהסיפור עצמו :הנס אירע
"בעשור לחודש הראשון" ,בו עלה העם מתוך הירון (שם ד' ,יט); לפי טבלת
הלוחותהכרונולוגיים לא.משטלר ל 2500-שנה חל"י'בניסן"בין ה 15-להודש מרס
ובין ה-ד לחודשאפריל .13שלועותשבועות'אלה נכללים'בעונת'ההפשרה,שלהשלגים
10מתוך המקבילותבין ספריהושעלביןספרי התורהראוילצייןעוד:
"קום עבוד אתהירדן הזה" (יהוש' א' ,ב);
"לא ארפך ולא אעזבך" (שם א' ,ה);
"וה'אמראלי:לאתעבור אתהירדןהזה"(דבר'ל"א,ב);
"לאירפך ולאיעזבך" (שם ל"א ,ו);
"חזקו ואמצו" (שם ,שם);
"ויאמר משה :בזאת תדעון כי ה' שלחני" (במר'
"חזק ואם( ",שם א' ,ט);
ל
א
ן
ו
ע
"ויאמריהושע :בזאת תד כי חי
בקרבכם" (שם ג',י);
ט"ז,כח).
11יונתן,בןעוזיאל ל"בקעים ויעבירם" (תהל' ע"ח,יג)"- :בזעישא אביב דמשהרבהון".
12אמנם ,להלןמיחס ספריהושע האצלה של "מדיוםאלוהי" גםליהושעואפילועשייתאלוהים
נפלאות מחוץ לגדר המבעעל-פידיבורו" :אז ידבר יהושע לה' ביום תת ה' את האמורילפניבי
ישראל ויאמרלעיני ישראל שמש בגבעון דום תרח בעמק אילון .ולאהיה כיום ההואלפניו
ואחריו לשמוע ה' בקשאיש,כי ה' נלחפלישראל"(יהוש'",יב-יד).
Eduard Mahler, Handbuch der j~dischen Chronologie, Vergleichungs- 13
..
.Tabellen, Leipzig 1916
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
אלול תשכ"ח
בית מקרא )לה(
י.וסף ברסלבי
26
בחרמון .באביב חם מתחילה הפשרת השלגים בחרמון כבר בתחילת מרס ,ואפילו
בסוף פברואר.14כמות המשקעים בחרמון ,שהם רובםככולםשלגים,מגיעה
ל-1700-
2500מ"מ בממוצע לשנה; השלג הנכבש תחתיו מרוב כובד מתקשה והוא מגיע
במקומות הצטברותו לעובי של מטרים אחדים; אולם ,תחתיעמים טהורים מעננים
ותחת שמש קופחתעשוי השלג להמס בממדים נרחבים ,פעמיםאפילובימות החורף,
עצמם,ואפילו עד ,תדמו ,כאשר קרה ,למשל ,בחודשינואר ,1"1946 ,ומה גם בחדשי
האביב (השוהה" :הקודריםמני קרח' עלומויתעלם שלג' בעתיזורבו נצמתו,בח'ומו
נדעכו ממקומם" ;18איוב ו' ,ט~-טז; וכן" :צוה גם חוסיגזלומימי שלג" ז ;1שם
ב"ה יט).
השלגיםהעצומים,המפשיריםבימרתהאביבוובהאשיתהקיץ,
,
ם
י
ר
צ
ו
י
,
ע
ו
ד
י
כ
זרמי-
מים גם אל עכר זרועות אמנה ופהפר נהרות רמשך וגם אל עבר זרועותהירון.
הפשרת שלגים פתאומיתיוגדולה מןהרגילעשויה'לחולל 'שטפובותהרס,ניים ,כדוגמת
השטפו18ן שפרץירך נתל-הניאון לואדי אל-עסל)'היורד אל עמק-חולה ,בחודשמאי
' ; 1943או אז שהטה הירדןילא רק '/מל'א על בל גדותיו",כי אם נהר גועשוגורף
כמויות עצומות של סחף בדרכו .פעמים "שפיעו על גאות הירדן בחדשי האביב גם
גשמי-זעף מאוחרים ,האפייניים להרים משני עברי הירדן ,וביחוד להרים במזרת
יביום 11במאי 1923ירדו'במצפה ,הסמוכה לטבריה ,כ109-
הגליל .לדוגמהנציין,כ
מ"מ גשם במשך שעהוחצי(!),סיעו,כחמישית כל כמות המשקעיםהשנתית הממו-
צעת ,הוורדת באותןאיזור .בסוף חודו?מאי 1929ירוו על צלעותיו המזרחיות של
הר-כנען ' 200מ-מ במשך שלוש שעות(!),היינו,יותרמחמישית כל כמות המשקעים
העדתית הממוצעת באותואיזור .כן פקדושברי-עננים אתאיזור הר-כבעןבימים 22
במאי 1945ו 22-באפריל .1957בסנרה ירדו בסוףחודים נואי 1958כ 49-מ"מ
גשם במשךיצתי
שעותורבע.19
יש שגא'ותהירדןמציפה את כל "גאוןהירדן" עדמעללאמיריה"ג'ונגל" המכסה
בו שטחיםניכרים .בשנת ,1897למשל ,גאו,מי 'הלרדן אנגדיריחו"כדי 12מטר(!).
הםהציפו את גשר-העץ ,רוקדם 'לגשר-אלנבימימי השלטוןהבריטי בארץ ,והפסיקו
את התנועהביןשניעבריהירדן למשך שבועימיםויותר ;20סחףהמ"מבירדן הוא
14ד
.אשבל ,אקלים ארץ-ישראל לאזוריה ,ירושלים (בלי שנת ההדפסה) ,עמ' .234
,
ן
ו
מ
ר
ח
ו
,
י
ב
ל
ס
ר
ב
,
ב
י
ב
א
ל
ת
,
ץ
ר
א
ה
,
ך
"
ש
ת
,
'
ה
ר
ו
ב
ת
את
.
!5י
ת
ע
ד
י
ה
ן
י
ב
ך
ר
כ
453
'
מ
ע
(ביבליו-
גרפיה ,עמ' .)505
,
ט
ע
,
ם
ש
,
ה
י
ת
ו
א
צ
ו
ת
ו
הפשרת
ט
ר
ו
פ
מ
ב
ו
י
א
ב
ם
י
ג
ל
ש
ה
ל
ע
ה
א
ר
dw-485
6ן ניתוהעניניופילולוגי
17הרד"ק ליהושע ג' ,סו" :בהחלימי החום יתפשר השלג אשרבהריםויימיאו
'הנהרותי וכך
בדברי הימים ,כשעכרו בני גד לדיר" (השווה לעיל הערה ;)1ורש"י לדבה"א י"ב ,טו" :בניסן,
שסבר נפרשו (נפשרו)השלגים.
18ד.אשבל ,שם,עמ'
הובאביבין תבורוחרמון"(לעיל ,הערה ,)15עמ' .454
ע3
zr
19י
.ברטלבי (על-פי ה
ר~ה ,15לעיל) ,עמ' -49י8י שברי העננים הפוקדים בחודש מאי את
ל
י
ל
ג
ה
.
ה
ל
ו
ת
ק
מ
ע
של
ן
ו
י
ל
ע
ה
ל
ע
ם
ג
ם
י
ק
ר
פ
ל
ם
י
ט
ש
פ
ת
מ
ו
י
ה
בשנת
1958
מזרחם הדי
גשמי מאי
ברוב חלקי הארץ זערמים .במקומות רבים היתה הכמות אפסית ,אולם בעמק-חולה ירדו גשמים
חזקים,מלווים סופותןרעמים.בימיםהאחהונים של החודשירדו בקרית-שמונה 96מ"מ ,כולל ברד,
במשך שעהוחצ (!).
ירדו 51מ"מ ובכפר-בלום 45מ"מ; 'QWעמ' ,202על-פי "סיכום
י957/8ב1כ,פר-סאלי
שנתי של גשמים_
השרותהמטאורולוגי".
20על-פיהזכרון.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
אלול תשכ"ח
בית מקרא )לה(
נס כריתת-הירדן
21
לפעמים %צום כל-כך %ד שהוא גורף עמו עצים שעקרו בדרכם הנהרות המשתפכים
אל תוךהירדן''וכןעצים שעקר הוא עצמו מגדותע,והוא פולט אותם אלים-המלח.
בשנת 1937הגיחו מתוךהכנמוך,היבוק ונהרותאחרים ,שטפונותעצרמים .הםטלטלו
עמהם אלפי טעות של עצים עקורים ופלטו אותם אל תוךהירדן .העצים שנסחפו
אל ים-המלח כיסו את פני הים ,עדכי הפריעו לא-ממט לתנועת סירות-המנוע
והאניות של חברת-האשלג ,באותו זמן .21ספר יהושוע אינו מצטמצם בקטסטרופה
מקרית וחד-מעמית של נאותהירדן ,אל'א מדגישכיהירדןההת "מלא על כלגדותיו
כלימי קציר"' כלומר ,תקופה ממושכת nsnw ,בהכדי'למנוע צליחתהירדן אל עבר
הירדןמערבה.ב"כלימיקציר",כלומר ,תקופהממישכת,שהיהגהכדי,למנועצליחת
הירדן אל עברהירדן מערבה .ב"כלימיקציר"ודאיה,תכוון המחברלקציר-הקיצורים,
שהוא,כידוע ,מוקדםלקציר-החטים,ובעמק-הירון אףמוקדםהתבהמקציר-השעורים
בשאר אזורי הארץ ,ליבות באיזורים ההרריים שבה .כלום ייתכן -ודאי ישאלו
אהירדן עלכל גדותע"ייכרתומיהירדן?
רציונליסטים -כי דווקא בתקופה'בהיימל
יתר-על-כן:מיהירדן נכרתו '/הרחק מאוד באדםהעיר" (כתיב) ,או "הרחק מאד
מאדם העיר" (קרי) -אומר ספר יהרתה .ממקום מעבר-הירדן "נגדיריחו" רחוקה
"אדם השרר" ,כאמור ,כ 30-ק"מ; והואיל והירדן עושה את דרכו בפיתולים רבים
לאין ספורהרישהירדן מאדםהעיר עד "נגדיריחו" חרב לאורך עשרותקילומטרים
רבות;,ואםנעדיף אתהגירסה ""הרחק מאוד מאדם"עיר" עלהגירסה "הרחק מאוד
באדם העיר"הרי נכרתומיהירדן אפילו צפונית לאדם העיר ,ההירדן %לפיתוליו
הרביםכאילו חרב לאורך מאה ק"מייותר(!) ,שעה שבני"-שראל,לפי ספרייפשע,
לא ע,ברו אלא "נגדיריחו"בלבד .האםעוצבו'שני"מוקדיהסיפור"",הירדן מלאעל
כלגדותיו כלימיקציר" ותתרחק מאוד באדם העיר",או "מאדםהעיר"'כדילהגדיל
את הנס ,ולהאדירו ?
ברם ,ה,תב1ננות בגיאוגרפיהיעל גאון-הירדן יבמב1ה צלעו-
עותיו ,וכן באירועי כריתה ,שהגיעו ליריבו ממקוונת ספרו-
תיים עתיקים וממחקרים בני זמננו ,יש בהם כדי להוכיח
לנו ,כי ד11קא בהיות הירדן "מלא על כל גדותיו" הוא עלול
להיכרת ובאיזור אדם העיר דווקא.
להארת הרקע'הגיאוגרפי-הגיאולוגי של גס כריתת-הירדןראוי להקדיםולבחון מה
שר" :הרחק מאד באים העיר" ,ליצתע,או "הרחק מאד
מאום העיר" ,ליהקף:
אולברייט, ,ובעקבותיו נלסון גליק,מעדיפים את גירסתהקרי "מאדם הע"ר"; ולא
עיד ,אלא הם אף מתקנים את הנוסח המסורתי .הראשון גורס" :הרחק מאד
) 28
צרתן" נאת "העיר" הוא משמיט ואת יאשר מצד
כמאדמה(ו) 22עד(!
צי
מצי
.ברסוקי,ים-המלחסביבסביב,הידעת את הארץ ,כרךג' ,עמ'.30
!2י
22על סמך "בככרהירדן יצקם המלזו במעבה האדמה,בין סוכותובין צרתר (מלכ"א ז' ,סו),
ו"בעבי האדמהבין סוכותובין צרדתה" (דבה"בד',יז)
. 37 23ת . 33.ק,זו ."as far from Adamah as beside Zarethan" ;JPOS
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לה(
28
אלול תשכ"ח
יוסף ברטלבי
צרתן" 24הוא מחליףנייעד מצד צרתן") ,והוא סבורכי מחבר ספריהושע התכוון
לומר,כי "חומתהמים הגדולה" ,שנוצרה עםכריתת-הירדן ,נמשכה "כמאדמה" (תל-
א-דאוניה) ,הרחק צפונה(!)" ,עד מצד צרתן" ;25ואילונלסוןגליק מנסח אתיהושע
ג' ,טז,כאילו'הזה כתוב במקורthe waters coming from upstream 51004 511111 :
single 50114 mass, reaching [northward] from Adamah 15 farב forming
.2685 the fortress Zarethanכלומר,תמיםהיורדיםמלמעלהעמדו"גוועמוצקאחד",
שהגיע צפונה מאדמה הרחק כעד מצודת צרתן;,ולאעוד ,אלא ,ה 50114 inass*-הופך
מיד ל"חומת מים" ) ,(wall of waterשהגיעה ,לפי תיאור המקיא מאדמה ,צפונה,
כעד מצודת צרתן" ז;2והואיל והוא מזהה את "צרתן" עם תל-א-מעידיה ,במרחק 18
ק"מ צפונית-צפונית-מזרחית מתל-א-דאמיה ,28הרי ש"חומת המים הגדולה"(!)
עמדה בתוך אפיק הירדן(!) לאורך פיתולי הירדן(!) שבין תל-א-דאמיה לתל-א-
פעיד"ה(!) ,28היינו ,לאורך עשרותקילומטרים(!) -תמונהאימפוזנטיתלמדי!…
"צרתן לאהיתהיכולה להימצאמערבית מאדמה,כי אם נאמר,שהומת-המים השתרעה
מצדו המזרחי של הנהר 2ד צדו המערבי לאהיה תיאור זה משמיע לנו ובר; טבעי
הוא(כך!)כי חומת-המים הגיעהלאורךכלהדרךלפחות עד הגדה המערבית,כי אם
לא כןהיו המים ממשיכים ,לזרום דרוריה ,וחציית הירדן כחרבה לא היתה יכולה
להיבצע".29
סברותיהם שלאולברייטונ.גליק על "חומתהמיםהגדולה" ,שעמדהלאורך עשרות
קילומטריםבין "אדמה" (אדםהעיר)ובין צרתן,אינן רחוקות מסברותיהםהמדרשיות
שלבעלי תרגום-השבעים ,חז"לווהיירונינגוס (הוולגאטה):
תרגום-השבעים גורם" :ויעמדו המים היורדים מלמעלה עמדו פיגום (סאבתי),
ש קפוא" ,אחד הרחק מאדמאד(ו) ,עדהאיזור,או הצד ,שלקרית-יערים" ס)!(8
אוייגו
…ר'יוחנן (המאה הג')יורש" :אדםקרייה(קריה,עיר) וצרתןקרינה(עיר),שנים
עשרמילמז,ולזו ,מלמדשהיוהמיםגרושיןועולין(!) כמצד צרתן …שהיוהמים
גרושיןופוליןכיפיםלכיפות) עלטיפין(כיפות);רבילוי אמר :עדלבו שלרקיע(;)1
תמן אמרין :עד בבל(!)…תני הבי אליעזר בן יעקב אומר :יותר משלוש מאות
מילהיו המים גדושין ועוליןכיפין עלגציכיפין,עד שראו אותן כל אומותהעולם.
24הגירסה המסורתית היתה לפני יונתן בן-עוזיאל המתרגם "דבסטר צרתן" ולפני הפשיטא,
המתרגמת" :דאית על גנב (צד) צרתן".
25על-פי הערה 23לעיל ,שם ,שם.
. 144 26ק ;14.Glueck, the River Jordan, Ph~ladelphia 1945,ברברית:ג.גליק,הירדן,
ירושלים ,חש"ו ,בתרגומו שלא.ד.זיגגה עמ' .73מתרגם ספר זה ,כמתרגם הספר "מעבר לירדן"
(הערה ,8לעיל) "מחזירים" את הניסוח למקורו המסורתי ועמידי כך הם מעלימים מאתנו את
"תיקונו" ואת כוונתו של המחבר בחיבוריו האנגליים .ראה תרגום "מעבר לירדן" ,עמ' ,266-265
הנוקט "נדמים" ,תחת "חומת-מים" במקורהאנגלי ,עמ'.339
,בספרו השני "מעבר לירדן" הוא משלב נימה אחרת:
27מעכדאיןף "חומת-מים" גם בתרגומי
י לגרוס "הרחק מאדמה כאשר(!) צרתן" ).)85 farfrom Adamah as Zarethan
היית
"אני
ומתקבל הרושם כי איל המחבר עקבי בדעתו (ראה מקור ,עמ' .339ותרגום ,עמ' -266ז".)2
28מעברלירדן(על-פי הערה 8לעיל) ,מקור ,עמ' 339תרגום ,עמ' .267
29הירדן(על-פי הערה 26לעיל) ,מקור ,עמ' ,156תרגום ,עמ' 9ה
ס61 iaKPav 0*051אחז0ש* kv 6סקןהת חז."%0
) Hpau~ KaplaetapW 30ה%
54ק"*05
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לה(
נס כריתת-הירדן
אלול תשכ"ח
וש
הדא הוא דכתיב "ואי כששע כלמלכי האמות אשר שברהיין וכלמלכי הכנעה
אשר עלהים את אשר הובישה' אתמיהירדןמפניבני ישראל עד 'עברם",וגו'(י.
מוטה פ"ז ,ה"ה).הבבלי שואל" :וכמההיה גובהן של המים ? -והוא עונה:שנים
עשרמילפלשנים עשרמיל,כנגדמח,נה לשראל -ד'בוירבייהודה",וכו' (סוטהל"ד'
ע"א; והשווה :תוספ' סוטה ,ח' ג ,עמ' .)310היירונלמוס מתרגם" :המים היורדים
עמדו במקום אחד ,ובגאותם נתגלו בדמות הר(!) ,הרחק מן העיר הנקראת אדם'
עד המקום צרתן".31
מתרגום-השבעים,הוולגאטהלהיירונימוסוהפשיטא ("ארחקן סבמן אדם קריתא"),
כמו,מתרגוםיננתןבןעוזיאל ("רחיקין לחדא מאדם קריתא") וכן מדרשותחז"לניכר
בהורות,בי'לפניהם היתה הגירסה "הרהק מאוד מאדם"; בתרגום-השבעים נשמטה
המלה "העהך",אושעדיין לאהיתהקיימת; "העיר"בניסחהמסורתי באהלמנועאי-
הבנה ,לבל נהיה אמורים,כי הכוונה ב"ההחק מאדם" היא "הרחק מאד מבני-אדם,
מישוב" ,כפי שמתקבל מן האמור בליש" :ורחוקים המהמצטיינים ודבראין להם
עם אדם" (שופ' י"ח ,ז) ,אםכי "אדם" 'שם הוא,ודאי "ארם"; בנוסח ,שהיהלפני
תרגום-השבעים ,היתה חסרה ,או שנראתה מיותרת ,גם המ"מ הסופית שלייאדם",
על-כן הפך הציהוף "הרחק 'מאד מאדם" ל"הרחק מאד מאד"; השם "צרתן"' שסבל
משנבוש במקרא עצמו ,'2ודאי שהיה משובש מאוד לפני תרגום-השבעים ,הגורס
"קריתשיים" (במלכ"אז',סו באההגירסה סק .21בספרהיובלים לד ,ד באהכתיב
) Eap~yavהשתבשות השם "צותן" ל"קרית-יערים" ניתנת להחבאך מן הכתיב
"קרתן" ,תחת "צרתן" ,או משםהעיר "קור-אה" ( ,(KO~eatשעמדה בזמנםצפונית-
מעהבית מתל-א-דאמקה' 5וצלצלה באזנם כ"קייה" או "קריתא"; והואיל והמים
עמדו "הרחק מאד מאדם" ,או "הרחק מאד מאד" ,גרר אהרלו הכתיבייקרתן" ,או
צלצול השם "קוהאיה -קריה קריתא" ,אתהאסוציאציה"קרית-יערים".
'שנרחק ,מאד -
34
מאדם העיב" השפגשה גם על "הגוזמא קתני" של
גירסת הק.רי
חז"ל בדרשותיהם על קויעמדו המים מלמעלה קמו גד אחד"'היינו ,ש"גד המים"
עצמו נראה הרחק מאד "מאדם העיר" .לעיניהיירונימוס היתה גירסה המסורתית
"אדם העיר" ,אך הוא מושפע גם מתרגום-השבעים וגם מדרשות חז"ל ,שמפ-הם
למד אתהמקיא ואת פרשנותהמקיא,והיטיב לדעתעברית ומקרא כל-כך ,עדאיער'
יהודאת עצמו ,נפגמהבגללםהרומית שלו.55
לפ
אילברייטונ.גליק עושים את "נד המים" ל"חומת'-מים גדולה"; אולם "נד"אינו,
בשום פנים' "חומה"; "נד"' ,בעצבית וע ,4משמעו "ערמה" ,כגון "ערמה של עפר",
"גבעה וצומה של תבן"" ,תל רם" וכיוצא בהם , ;86וכן הרא במקרא ,כגון2" :ד
,
"ad instar montes intumescentes apparebant procul ab urbe, qu~ vocatur 31
.16001, usque ad locum Sarethan
32בדבה"ב ד' ,טז" :צרדתה".
33קדמ'היה'יד,ג ,ד;גולח'היה'א,ו ,ד,ח ,בעהבית"קראווה".
, 34ראה "קרבן העדה"ליר .סוטה פ"ז ,ה"ה .אי
הי
.ברסלבסקי (ברסלבי ,מלחמה והתגובות שליהודי א"י מאחר מרד בר-כוכבא ועד מסע
35י
הצף הראשון,עין-חרוד ,תש"ג ,עמ' ,17על-פי~Julianus und das Judentum, :
%4ץ1.
i
a K
.Morgenland, Heft 30, Leipzig, 1939. 5.60
, eu %ענג).
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
s
e
r
,
אלול תשכ"ח
בית מקרא )לה(
30
יוסף ברסלבי
קציר" ז( 8ישעי'י"ז,יא); "נד" במשמעות "עהמה" מסתבר ברוהותמן התקבולת:
"ברוח אפך נערמו(!) מים -ניצבו כמו נד(!) נוזלים" 38לשמות ט",ו ,ח) ,וכן מן
הדימויהציורי "כעס כנדמי-הים" ( 39תהל' ל"ג ,ז); אמנם ,כקריעת ים-סוף נאמר
שהמים להםח'ומה,מימינם ומשמאלם" (שמותי"ד'כב) ,אך "החומה" שםהיאביטוי
אסוציאטיבי ל"ורבקעו המים" (שם י"ד ,כא); "הבקקעה" במאבךהיא ש"הציבה"
את המים כ"הומה",ואילו בעל תהלים, ,מזמור ע"ח'יג" :בקעים והעבירם-ויצב
מיםכמונד" 40התכווןוודאי ל"ערמתמים"ניצבת.
ק 41
בנס כריתת-הירדן לא "נבקעוהמיםלשנים",כפירושם שלנלסוןגלי ויחזקאל
קויפמן ,42כי אם "נכרתו" ,כלומר" ,נגדעו ונפסקי" ,ונהמיםהיורדים מלמעלה קמו
נד אחד" ,כלומר ,בערמו לערמת גחולה ,אחת .סמי ,איפוא ,מכאן .תפיסת תמונת
"הנד" כסתומתמים גדולה" לאורך עשרות ק"מ שלפיתרליולירדןביןתל-א-מעידיה
לבין תל-א-דאמיה; כהתנגדותולזיהוי "צרתן" עם קרן-סרטבא,כ 7.5-ק"ממערבית
מתל-א-דמעה,טיעןג.גליק" :גם אם באמר שהומת-המים השתרעה מתל-א-דאוניה
עד לבסיסן של ההר הגדול סרטכה,הרי שהיא צריכההיתה לשטוף את רובו של
.בר ,).אלא
עמק-הירדן ,מאחר שבהכרחהיתהנראית רק מעל'לזור(גאון-הירדן.י
גם מעל ררבו של ע'ור-הירדן" ( 43עמק-הירדן .י.בר ;).אך ,כפי שניווכח מן
התעודות על אוהועי-כריתה'בירדן שלהלן'איןמיהירדןהגואיםעשויים להציף את
העער,שמעלקירותהנור,הגבעים שםלפחות–20ש5מ',כיאם אתגאון-היהדןבלבד.
עם הסתעותנו מן התלקינים של אילברייט-גליק בנוסח המקראי ומן הפשרים
שלהםעלינו להזור אל 'השאלה :מהעדיף בנוסח'המסורתי "הרחק מאד באדם
העיר" (כתיב),או "הרהק מאד מאדם העיר" (קרי):
מבחינה ספרותית עדיף ,לכאורה,הקרי "הרחק 'מאד מאדם העיר",כילגבי מרחק
מתבקשתההגדיה "מ ,"…ולאלחינםהלכוהתרגומים'וחז"לאחריגירסתהקרי;
"הרהק מאד 'מאדם" מתבקש לכאורה גם מבחינתהאליטרציה" :הרחק מאד מאדם";
אלא ,שבחינהגיאוגרפיתיש בהכדילהוכיחכיהכתיב "ב אדם העיר" ,שגבר
עלכלהתרגומים.אל תפיסתחז"ל,הראהנכון:
לפיגירסתהקרי ""הרחק מאד מאדם העיר" נכרתומיהירדן'ועמדונד אחד הרחק
מאוד מן העיר אדם צפונה,והראיל והדבוק השתפך אלהיהדן בס'מוך מאוד לתל-א-
דאמלה (פרטים ,להלן) ,ואףכיום הוא משתפך במרחק-מהמצפון לתל,הרי לאיכרלה
היתה כהיתת-הירדן הרחוקה בצפוןלמניע בעד זרימתהיבוק אל תוך הלרדן;והרי
יא
37רש"י שם":גדיש שלקציר*.
38אונקלוס" :חכימו מיא קמו כשור" 1רפ"י" :אונקלוס תרגם לשון ערמומיות ולשון צחות
המקרא"וכ' .פרטיםמעניגים שם,שם.
39יונתן בן-עוזיאל" :ומכניס היך זיקא (נאד) מוי דימא" 1רש"י מתנגד לזיהוי "נד-נאד*.
י הערה קודמת.
הי-פ
40יונתן בן-עוזיאל" :צרידיןהיך זיקא" ,אך רש"י "כמו נד -תל גבוה כמתרגמינן נצבו כמו
נד -קמו כשורה" .ובכן לגבי רש"יאין הבדלכין "נד"ובין "חומה" 1וכן אבן-עזרא" :ויצבמים
כמו נד" "-והמים להם הומה".
41ירדן,אנגלית ,עמ' 1142תרגוםעברי ,עמ'.72
42יחזקאלקויפמן ,ספריהושע,ירושלים9 ,מ' .102
43לפי המקורהאנגלי של "מעבר לירדן* (רומן הערה )8והתרגוםהעברי ,עמ' .269
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לה(
נס כריתת-הירדן
אלול תשכ"ח
31
בדרכו של הירדן מאדם העיר עד השתפכותו לים-המלח מצטרפים לזרימת היבוק
באפיקהירדןעודנהלים.בל אלהיחדודאיכוהיומונעים כעדבניישראל לעבור את
הירדןבחיבה ,אך אם נקבל את גירסתהכתיב "הרחק מאד באדםהעיר" ,הרשמי
היהדן נכרתו בתל-א-דאמיה ,ועמהם גםמימי הכבוק ,שהוא הגחול והעשירבנחלים
המשתפכים אלהירדן .עם כריתתמיהיבוק,יחד עם כריתתמיהירדן ,44יכולהיה
העם לעבורבירדן כמו ב"חרבה" ,45ובמהירות רבה,ככתיב" :וימהרו העםויעבורו"
(יתושי י); "ההרחק מאד" עצמו מוסב על גזרתהירדן נגדיריתו ,שהמתה רחוקה
ד"
מאוד מאדם העיר.45
לבסוף ראוי להסב תשומת-לב להבחנה גיאוגרפית בלתי%-מצעית נוספת בטבע
זרמו של הירדן ובהשתפכותו לים-המלח ,הבחנה שיש גה כדי לעורר פליאה:
"והיורדים עלס) ים הערבה ,ים-המלח ,תמו נכרתו"–אתו
תחר אצל המתא
ספר עעשע ו ,טז; "היורדים על" ללא "העהדם
חז"ל" :המים האלה יוצאים אל הגלילהאל"
הקדמונה וירדו
על )0הערבה ובאו הימה" עמ' tT"Dה); "על !תהם" –משמש:
"הנשפכים ,או המשתפכינה על-פני הערבן" ,וכן היא נשמעות "הערדים עלים
הערבה" בספר יהושע,היינו'מיהירדן נשפכים ,או משתפכיםעל-פני(!) ים-המלח;
ואכן,מיהירדן ,שהםקליםכצגיים-המלח,הבהישפכם %להים,הםעדייןצפיםעל-פני
המים,ולא עוד' אלאזרימתם 'והתפשטותם מוחשתיפה ל%י
ק 'בסכסך 'לשפךהירדן,
והצפוניים שלהים *.45
כי אםעודהרחקממנו ,לאורךחופי
ע
ש
ו
ה
ה
יוסברו
מהותו הגיאוגרפית של נס כריתת-הירדן ופרטיו המדויקים בספר
,
ן
ד
ר
י
ת
ת
י
ר
לנו יפה לאחר שנתבונן בשלוחיה-ארבעה אירועים והאיים של כ
כפי
1mtlnwלידינו ממקורות שונים:
למצויים אצל הגיאוגרגפ"ה המקראית ודאי ידועים שנים-שלושת האירועים של
כריתת-הירדן ,המובאים בספרו של גרסטנג ההושע ושופטים" משנת ,1931אך
הראיל וגרסטנג לא התעכב עליהם כל הצורך ראוי להזור אליהם ולהתבונן בהם
התבוננות קרובהיותר:
,
ג
נ
ט
ס
ר
ג
ט
ט
ו
מ
ת
ה
,
1
9
2
7
ר
י
ק
מתחת
ו
נ
ל
ר
פ
ס
נ
ב
ש
ד
למעבר-
ברעשהגדול של חו יולי
דאמיה ועקר עמו את הדרך באותו מעבר; גובההקירהיה כ 150-רגל ,שהם כ46-מ/
הקיר צנח לרוחב אפיק היודן וחסם אותו כליל; המים שמדרום למחסוםירדו אל
ים-המלח והירדןהיהדיהוי בחהבה כ 21-שעותוחצי :עדיםהעידוכי %פשרהיה
א גםביבוקעשויות גבעות החוור התוחמות אותו להתמוטט עקברעידת-אדמה,או עקבחתירת
המים הטאים תחתיהם.
45יוסף בן-מתתיהו ,שביקש לשבר אזניהם של קוראיוהיוונים ולקרב את דבר הגס לתפיסתם
הרציונליסטית ,כותב",כיהירון נצטמצם בעומק (!) וצהורות האבניםהיו מונחים בוכיסוד
צגב"
הואיל והזרם אינו רב וחזק ,שיגרפם בכוח מתחת לרגלים-על-כן חצוהו כולם באומץ
"
מול
(קהמ'היה'ה,א,ג).
46יפההעיר אהרליך" :באדם הואהעיקר..
.הוא בא להשמיעך שעמדו המים הרחק מאוד מן
המקום שהיו הכהנים ודראון עומדיםכדי שיעברו בס ישראל את הירדן מרווחים ולא צפופים";
שבתי בןיום-טובאבן-בודד~.8. Ehrlich ,ע ,מקרא כפשוטו,ברלין תר"ס (41900
.ברסלבי ,ים-המלחמגיב סביב ,עמ'.22
"46י
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לה(
אלול תשכ"ח
32
יוסף ברסלבי
להצוה את אפיק הירדן ברגל ,באורח חפשי ;47המים ,שבתעכבו מצפון למחסום,
48
גאו בהדרגה,עלומעלגדותהנהרההציפו את עמק "הזור" שמסביב לתל-א-דאמיה
.בר) .שהוא כחב שם קהוב לשלשה ק"מ( .לאחר 21
(כלומר ,את "גאון-הירדן,י
שעות'וחצי נפרץ המחסום;היהירדן ,שהציפו את עמק תל-א-דמיה' החלומתכנסים
בהדרגה לאפיק הירדן שחידש את זרימתו התקינה .מפולת הקיר המתמוטט במעבר
דאמ"ההיתה עצומה כל-כך ,עד שיכולה היתה לעמודבפני לחץמיהירדן"היורדים
מלמעלה" כ 21.5-ומעות..מיהירדן 'לא ניצבו בצורת "חומה" לאורך עשרות ק"מ
שלפיתוליהבהרמ"אדמה" (אדםהעיר) צפובה ,כ"תורתם" שלאולברייט-וליק ,ולא
בצורת "חומה" לרוחבהעיור(עמק-הירין) שמעל"גאון-הירדן"'עדרגליהר-מרטבה,
כפי שניסהנ.ג .לשלול ,כדי לחזק אתהתיאוריה על "חומת המים הגדולה" לאורך
מיחוליהירדן דווקא;.כי אם "נערמו"(!) מאחורי'המחסום,הציפו בהדרגה אתגאון-
הירדן הנרחב ,ואם גם הגזעו פה ושם אל
של:רהגילרידןד49פ.נותיו ,הגבההים כ20-נ 50-מ"
נתעכבו שם ,עדהתכנסותםשגיתלאפיקו
הארה הבת-ענין לרקםהגיאוגרפי של גס כריתת-הירדן בספר
שמורה לנו
ייתןושגי
בתיאור כריתת-הירדןביום 8בדצמבר ,שנת '1267שאף אותו'מצי
רסטנג בספרו
שאושע ושופטים" ללא התבוננות-יתר:
בשנת 1885קיבל הלווטננט-קולונל וטמוןונידי החוקר הצרפתי הנודע ,קונסול
צרפת בירושלים,קלרמיןגני
,העתק קטע מחיבוהו של 'ההיסטוריון המוסלמי אל-
ניויירי' בן המאההי"ד ,השמור ב'כתב-ידב"ביבליותקנציונל"בפריז ,תרגמווניתחו
במאמהו החשוב "כריתת הירדן בשנת 0"1267ק קטע זה בכתב-פו
הערבלהיה גם לנגד עיף געתביקור בפרט בשנת .1937ההא תורגם מצבא במאמרי
"הרעשוכריתתהירדן בשנת ',"1546שעללונעמוד,להלן,בזוהלשון:
"בחודש ג'מאדי-אל-אוול ,שנת שש מאות וששים וא'הבע,ציווההסולטאןבייבארס
לבנות גשר על נהר הירדן …הוא הגשר העומד בקהבת דאמרה …והנה ,קרה
בו מקרה מוזר (או מתמיה) ,שלא נשמע כמותו :הסולטאן שלח את האמיר ג'מאל-
אל-דין לבנות את הגשר על חמש קשתות…ויהי נאשרשלניהבנייתו …וצוות
הבנאים התפזר ,א"ש איש למקומו ,נהרסו עמודים מעמודי הגשר; ולרגז הסולטאן
וישלח את האנשים לתקנם ,ויקשה הדברעליהם מפאת גאות המים ועצמת זרמתם;
וישבו הבנאים ימים-מספר ויווכחו לדעתכיאין לעשות את המלאכה;,וקהי בליל
י"ז לחודש רביע-אל-אוול עונת ששים ושש (הוא 8בדצמבר .1267י
.בר),וייכרתו
מימיהירדן .עדכי לא שארבו מאומה; המהרוהאנשים,ושנלווהדוהות ואבוקות-אש
רבותווינצלו את המקרה,ויתקנו את העמודים ,ויחזק.וםייבצעו את אשר נבצרהיה
מהם תחילה לערוותו; וישלחו רוכבים לגלות את שורש
וימהרו הרוכבים
והאירו"
ז 4לדברי הקולונל קונור ,בשנת ,1882היההירדןבדאמיה כמעטבלתי-עביר גםבקיץ והצליחה
שם מגדה לגדה היתה בעזרת עברה; . 385ק .Mem. 11,
. 137 48ק Garstang, Joshua and Judges, London, 1931.חא.70
49גרסטנג מזכיר גם כריתתיהדן שלישית בשנת ,1906שארכה כעשר שעות ,אךבלי מראה
מקום ,שם עמ'י.13
4. Watson, 50ל. 1267, by Lieut. Colonel. )3.ם .ג מThe Stoppage of the Jordan 1
. 253 ff.ק . Qs. 1895.ו8פ
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לה(
נס כרי'תת-הירדן
אלול תשכ"ח
33
וימצאוכי קיר-אדמהגבוה(!) ,שהיה נשקףעלהירדן מצד מערב -והקירדומהלהר
ואין הוא הר,כי המים יתוחחו אותו כטין(ו) -צנח 'אלהירין ויחממהו; ויגאו
המים החסומיםויינשאו אל עבר הערר שמאתורי הסכר…וייכרתו המים מחצות
הלילה עו הבע היום ל'מחרתון,ויהי בגאותםויבקיעו את 'המחסום …אך הזק לא
םועומד שם עדהיוםהזה"!.5
הזיקו'לבניין לאחרתיקובההגשרקיי
,
ה
מ
ד
א
ת
ד
י
ע
ר
א
ל
עקב
ב8-בדצמבר ,שנת ,1267נכרתו,איפוא,מיהירדן
כרעידת-
האדמה בשנת ,1927שמוטטה אתהקיר,במעבר דאמקה,כי אם עקב התגברותהזרימה
ח קיר-אדמה גבוה ,שהיה נשקף %ל
בירדן בעצם ימות-הגשמים .גם בכריתהזוייצנ
הירדן מצד מערב ,והקיר דומה להר ,ואין הוא הר,כי המים יתוחחו אותו כטין"
ויחסום את היהדן; גם בכריתת-ירדן זו לא "ניצבו" המים בצורת "חהמה",כי אם
נערמו בצורת "נד" מאתורי מחסום של מפולת עצומה; כפי שנעמוד על נך להלן
ה"ה "קיר יהאדמה" אצלנוויירי קיר של חוור-הלשון' שהמיםעשויים באמת לתוחח
אותוכטין;ועודניווכחכי חתירתמיהירדןהגואיםעשויים למוטט אתדפנותהחוור
של גאון-הירדן כהעידות-אדמה; אכן ,הגשרבנוי על חמש קשתות כמסופר בכתב-
היד הערבי של אל-נוויירי .ארכו 93מ'(!) ,אלא שהיש %ומד כובשה …בשנות
השמונים ראו קונדר ושומכר את 'הגשר הזה כשהוא עומד ממזרחלירדן(ו) ,52בשנת
1934ראיתי את הגשר כשהוא עומד ממערבלירדן(ו) ' ,5משם%שהירדן משנה פעם
בפעם אתאפיקוואתפיתוליוהמהגביםללא'ספור.פרטיםלהלן.
נוסף %ל שנים-וחלושת האירועים של כריחת'-היחדן ,המובאים אצל גרסטנג,יש
בידינוהעירות הבנת-עניין %ל איהוע של כריתת-ירדןביום 14לחודשינואר ,שנת
,1546ביהואאירועכריתת'-הירדן הכמהשכתביותר שנררעלנו עדכה:
בשבת 1937מצאתי כ-בריטיש מיוזיאום" בלונדון חוברת גרמנית ,מתורגמת
מאיטלקית ,בגודל "חצי מחברת"' שמנתה בסך-הכלהימונהדפים ,ובשערה הכותרת
המופלגת" :אלרוע של רעידת-אדמה גדולה ומחריהה ,שאירעה ביום 14בינואר,
שנת 1546הנוכחית ,בארץ להודה; העודת-אדמה' שגרמהבירושלים ובערים אבות
אחהות מסביב לה ,נזקים ניכרים .כמה ערים נודעות אבדו …נכתבה אל אמשים
נכבדים אחדים'בוונציה ,תורגמה להלן מן השפה'האיטלקית לגרמנית והובאה עתה
~פוס; ויטנברג ,שנת .54"1546
מחברי החשרת האיטלקיתהיושני פטריציםמוונציה ,שהיו עדים לחרבן?,הכיא
הרעש על הארץ הקדושה .הם ראו ברעש המחרידובחיבן שהביא על הארץ אותות
ל"אחר-ת-הימים" הממשמשת וקרבות והם לא נחרדו לכתוב את דבריהם אלא כדי
לעורר אתהעולםהנוצרי"לי?ובבתיעובה".בין שאר הפרטים,המחרידים על תוצאות
.ברסלבסקי (ברסלבי) ,הרעש וכריתת הירדןיישנת ,1546להקר ארצנו -עבר ושרידים,
51י
תל-אביב ,תשי"ד ,עמ' .232-231
52קונדר (על-פי העתה ,47לעיל) . 390ק ;Mem 11,כן ראה את הגשר על חמש קשתותיו
כשהוא רחוק 38מ' מן הירדן .שומכר בשנת ,MuNdPv, 1899, 5.33-55 :1898ושם גם
תמונת הגשרו
.ברסלבסקילברסלבי),עלקפי הערה 51לעיל ,עמ' ,233הערה .35
53י
54שם ,עמ' .226
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לה(
ייסף
אלול תשכ"ח
34
ברסלבי
שעש כשפרשעעמבתם,מ "הירדן היה חוב באותו ועש משך שני
ימים" ;)0בדיקה כיבלעגרפיתבספרית שמספורך קמברידג ופרת ,העלתה מ
החוברתהגרמניתאינה בנמצאבהן .בשרבי בחודשינואר 1939מן השלוחותבפולין
דרך פריז .לארץ' ירדתי למספר עוצות לברלין' עברתי על הקטלוגים של הספריה
הממלכתית (ה ,(Staatsbibliothek -ואף בה לא נמצאה לי החובות הגרמנית
הכמוהה; ואכה רקהריכט ,בעלהביבליוגרפיה על ארץ-ישראל בהגנת ,1890לאידע
על ,מציאותה .55כן לא נודעה החוברת לבעלי הביבליוגרפיות האחרות על ארץ
; לע'המת זאתמציין רקהריכט וכרגום צרפתי לחוברת האיטלקית %ל הרעש
וד
יו
בק
ה
םני 14בינואר .1546את הציון שאל'מביבליוגרפיה צרפתית משנת .551841ברם,
גם תרגום צרפתי זה לא היה בנמצא בספריות הנ"ל .פניתי אל ספריות ממלכתיות
מבלגיה ובהולנד ז( 5התרגום הצרפתי נדפס ב – Anvers~-אנטוורפן) ,יוכן אל
הפרופ' ריקמן גאלנסטיטוס האורינטאלי בלוואן ,בלגיה .תשובתו של פרופ' ריקמן
היתה ,שספריתםהכילהחיבורים מן המאה הט"ז ,אלא שאותו אגף עלה בשנת 1914
באש;ביבליוגרפיה ,שהופשה בשנת 1864מפריזוזימונה את"הספרים,הנדירים,יקרי
הערך והמציאות ,שהופיעו בכל הלשונות …מאז המצאת הדפוס עד ימינו"
והמעתיקה את דברי שער התרגום הצרפתי במלואם ,58מעייה'כי תרגום זה ושא
"חוברתקוריוזית ונדירה"".5
בשנת 1955פירסםח.ביינרט כתב-יד ספרדי על רעש בארץ הקודש ,שאירעביום
ר ,1546שמצא בספריה הלאומית במדריד .הוא הציגו כתעודה מקורית,ao
8בינוא
אך ,כפי שהראו הד"רנ.שלם נ"ל ומחבר 'מאמר זה ,אין כתב-היד הספרדי ,אלא
תרגום מקוצר מן המקור האיטלקי ,ואולי תרגום מתרגום ,ומשום-כך הוחלף בו
התאריך של 14ולינואר ל 8-בינואר ו
"שניהימים'" בהם ארכה כריתת-הירדן'לפי
51
ה
י
ל
ט
י
א
מ
ו
נ
פ
ם
י
ש
ר
א
;
התרגום הגרמני' נתקצרו'ל"יום אחד" על-פי בקשתי
בשמי
ו
נ
מ
מ
י
אלהספריה דגנמלכתיתבוונציה ,שמא 'נשתמר בה המ'9ורהאיטלקי,
תורגמה
החוברת הגרמנית ,וההא נדפס בוונציה) ,אך התשהבה היתהשלילית .עליבל-פנים:
עצם העובדה שהמקורהאיטלקי תורגם לפחות לשלוש לעוונותבועידהגוה גדול עעה
ההושם של הרעש 'בארץ הקודש ,ועד כמה גדולההיתה החרדהמפני "אחריתהימים"
הממשמשת ובאה.
למרבה הפליאה נשתמחו תעודות על הרעש ביום 14בינואר 1546גם בכתבי-יד
עבריים:
בשנת 1937בדקתיבספריית"בודיייאטה" באוכסשרדכתבי-ידהיסטורייםעבריים.
בלקטעליםבודדים"2לכתבי-יד,שעוגומכורכיםיחד' נמצא ,להפתעתיהגדולה ,עלה
בודד ,כתובבקורסיבעבריאיטלקי,ובוסיפורעל רעשאיוםונוראשאירעכיהושלים
55שם ,עמ' .223
פרטים שם ,שם.
56
57
58מועתק במאמרי הנ"ל ,עמ' ,223הערה.3
! rare 59ם taw 1optlscule curieuxשם.
60ח .בחנארט ,הרעש בא"י בינואר ,1546ידיעות ,שנהי"ס ,תשט"ו ,עמ' .34–29
61כרסלבי ,להעש של שנת ,1546ידיעות ,שנה י"ט ,תשט"ו ,עמ' ;235-230נ.שלם ,הערות
כגוןאלה Biblioth. Royal, Baxelles'-וא
~Mtlsellm Planton Moratus, Amsterdam
י.
למאמרו שלביינארט ,שם,עמ' .236-235
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לה(
נס כריתת-הירדן
אלול תשכ"ח
35
ובכמה מקרמותאחרים בארץ-ישראל,ביוםי"א שבט ,שנת ש"ו לפ"ק,תאריך התואם
אתהתאריך 14בינואר 1546וכבחוברת.הגרמניתהנ"ל.נתב-הידהעברי מאשר כמה
וכמה פרטים שבחוברת הגרמנית' אף מוסיף עליהם פרטים ,או גירסות ,אחרים'
בנתב-יד זה
הנוסכים אור-יתר על הרעש הגדול ותוצאותיו .מפתיע ונעבד
ביותי
אוהו ביבשה
הא " :lvsnהגחים אומרים שהירדן חרב ועברו
וארך על אותו היוגש שיושה ימים")0ן הכותב מאשןאממה למה
בידעהזה ולא עוד אלא הוא אף מביא נעעק סבירלכריתת-הירדה"הסר בתעודה
הגרמנית" :והנה ראוי להאמין מה שאמרו והגויים) שהירדן הרב
ויבש אותו הזמן' לפי שנפלו שני הוים גדולים תוך הירדן,
ואחרים אומנים שננקעה הארץ ופצתה אח פיה ובלעה מי
היודן"2נ
בעתרת ההפתעה על כתבנהד העברי על הרע 2הנדח:ממני הספרן לכתב"היד
העבריים מספריית "בודליאנה" ,מר ,מ.לוצקי'הזכירהלו רכישת כתב-ידעבריורש6ני
על אותו רעש ,אלא שהלקט שכלל אותו כתב-יד ,טרם ' avnaבקטלוג הספריה ;
כתב-יד עברי זה פותח במלים" :בני אביגדור ,עת לדתך היתה"' כלומר הרעש,
ההכותב אומר לתארו להלן ,אירע בקום בוגולד בנו אביגדור ,ומשום בך ההש רושם
את הברקו .ושמספר ,המציג את %צבע כ"אליעזר המכונה זוממן בן מוה"ר אברהם
צאריט ז"ל"' ונוקע את תאריךהרעיםכיום י"א שבט ,שנת הש"ו מאשר את שתי
התעודות הקודמות ,האף תוסיף עליהם פרטים אחדים ,64אלא שאין הרא יודע על
כריתת-הירדן; על-כ"ל-פנים ,התאריך האומנתי האחיד על הרעש במקור הלהגזי
הבשני המקוהותהעבריים סישבידינו לתקןסילופים'כרונולוגיים על רעשים 'בארץ-
י.65
ישראל'שחדרו לספהותהמהקרית עקב הרקהמכליאלכל
לתשרמת-לב וליוחדת האויים דברי המקור העתרי הראשון" :והנה ראוי
להאמין מה שאמרו "עריש ,שהירדן חרב ויבש אותי הזמה
לפי שנפלו שגי הרים גדולים תוך הירון"' הסברהתפם ~פליא
את הנימוק לכריתת הירדן נשנת ,1267המובא אצל ההיסטוריון המוסלמינוויירי
המל" :וימצאו כי קיר-אדמה גבוה ,שהיה נשקף %ל הירדן
.ח צנח אל הירדן ויחסמהו" .בשנת 67מ גפלרק"יר
~הקר
י
ד
ח
א
יומהלהר ואץושאהר",עלכן נכרתומיהירק מחצותהליל עד'הבע העם מלמחרתה
ואילו בשנת 1546נפלו "שניהריםגדולים אל תוךהירדן" ,על-כןגברתומיהירדן
"שניימים"(לפיישקורהאיטלקי-גרמני) ,או "שלוש'ה למים"(לפי המקודהעברי).
62מאמרי הנ"ל ,עכז ו2ם.228–
63בשנת ,1956כ 19-שגה לאחר שהוגשליכתב-ידעברי זה,בקרתישניתבספריית"בודליאנה"
באוכספורד ,ולתמהוני לא מצאתי את כתב-היד ושום בקטלוג של כתבי-היד העברתם בטפריה.
על הבעת התמהון באזור "שומר" כתבי-היד על כך קבלתי את התשובה" :כלום 19שנה מספיקות
כדי לקטלגכתבי-יד ?…והרי מומחים לכךאין לנו ,ו"הבריטיש מיוזיאום* בלונדון-כלוםיש
לו ,לאחר מאהשנים ,קטלוגלכתבי-ידהורכייםולכיוצא בהם" ?…
64מאמרי הנ"ל ,עמ' ;228תעודה אחרת ,הנוגעת ב"ר' אליעזר המכונה זוסמן נ"ע" ,נמצאהלי
באוספי הגניזה בקמברידג' ,והיאסייעה לקביעת ה terminus ad quem.-של תעודתו על הרעש
כ ;1546-שם ,עמ' .225
65ראה פרק" :תיקון לכרונולוגיה של הרעשים במאה הט"ז בא"י" ,שם ,עמ' .235-234
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לה(
36
אלול תשכ"ח
יוסף ברמלבי
התמוט"ותם של "הרים",לפי המקור הצברי הג"ל' %ו של "קירות-אדמה"דומים
לצהרים" ,לפי המקור הערבי ,וצניחתם לתוך אפיק הירדן ,עד כדי הסימתו מעשר
שעות עד שנים'-שלושה ימים פעמים על-ידי רעידת-אדמה ,כאשר אירן בשנים
1 1546ד ,1927ופעמים על-ידי גאות.הירדן ,כאשר אירע בשנת - 1267מצד אחד
ראירועיכריתתדהירדןבשנים 1267ו 1927-בסמוך לתל-א-דאמקה (אוםהעיר) דווקא
למקום האיהוע בשנת 1546לא נודע) ,מחייבים אותנו לעגב 'ולהתבונן גם ברקע
הגיאולוגי של הכריתות:
כידוע בנויות מפנות "גאון'-הירדן" חוור-לשון' ,כיהוא חומרגירי מיקרוסקופה
המכיל גפם,טין מלוח וחמרים מסטים %תרים ,והואפריךביותר .בספרי "ים-המלח
סביב מביב" ,הידעת את הארץ ,כרך ג' ,בו תיארתי את נוף חוור-הלשוןתיאור
מפורט ביותר ,שיערתיכי השם "עמק השוים" (בהא'י"ר ,ג,י) ,שחז"לתלו
בו דרשות מדרשות שינותש' ,וההוקרים' בני זמננו ,נלאו .למצוא,לו התברי,8
הושאל מגבעות-חוור-הלשון ה"שדיות" (הסידיות) ,הבהי-
רות והצחיחות המקיפוח אותו0ג יפמתומירמתרתצעת מעל נעת
הירדןכשהןוקופותותלולות—באמרבמאמרי "הרעשוכריתת
הירדן בשנת -"1546
שיבהןמגיעלכינהוכמ'הישרותמטרים.בימיםשהירדןעולהעלבלגדותיומתפשטיםהמים עדרגלי דפנותקהחוור'וחותרים תחת"הן ,עדכיישוהן מתמוטטות מתפורר'ות
וצונחותגושיםגושיםאל תוךהמים.גושיהחוורהעצ,ומים,וכןהטיןההסחף,שהנהרות
ההנהלים נושאים עמהם אל עמק'הזור,מטים פעם בפעם אתהירדןממסלולוומכריחים
אותו לשנות אתירמו.האיה ,לכך הוא גשר-דאמיה מן המאההי"ג .אררכן של הגשר
93מ' ,אף-על-פידכן הוא עומד כולו בגבשה ,ואילו הירדן זורם עשהות מטרים
מזרחה לו".68
"ענוק
בשנת 1962פירסם פרופ'י".טטנר את מחקרו ההשגב
הירדן ה תת-
תון" ,eeוםו ניתוח מפורט ומקיף על מבנה "גאון הירדן" ופיתולי הירדן בין
דפנותיה המהקרמלווה מפות' תרשימיםותצלומי-אווירמאירי%-ינים.הללו מאשרים
בבהירות יתירה את הרקע הגיאולוגי-גיאוגרפי ,כפי שהונח בשוד התחקותנו הנ"ל
אחריגורמיכריתת-הירוןבאירועוההשונים:
המפות,התרשימיםוהתצלומיםמןהאוויר ,בספר "עמקהירדןהתחתון"לי
.שסנר
לורד היבוק ,בצאתו מתוך הרי עבר-הירון ,בכיוון אל תל-א-דאמיה,היינו ,מכיוון
צפון-מזרח אל דרום-מערב; אולם ,כשהוא קהב אל התל כדי מרחק של 500ב,'1
יפי
66אונקלוס" :מישר חקליא"ויונתן וירושלמי" :מישר פרדסיא"ו התהונימוס" :העמקהמיוער"
) ;(vallis siluestris, nemus EmeonGL nemoraתרגום-השבעים" :עמק המלחים"ו הפשיטא:
"עסקאדסדומיא"1מדרשים" :שהיהמגדלסדנין,שעשוישדיםשדים ,שהוא מסוכךבאילנות",ועוד.
.ברטלבי,ים-המלח סביבמביאהידעת את הארץ ,כרך ג' ,עמ' ,304הערה 32
פרטים ראה:י
מ this narrative and %5 meaningס! peculierשדים ובשת **The Vale of the
15 abscurשדים . 266; "The ethymological explenation 01ק " ; 7.Skinner,בעוסמ1תט
ו"
"
סי
" anyה
t
and
s
0 moreת casel leads u
concrete
s
e
r
7.Simons, The Geog and
.228ע Of 610 Old Testament, Leiden, 1950,אחז .Topog.
68על-פי הערה ,51לעיל ,עמ' .233-232
.Schattner, the Lower Jordaal Valley, Publications of the Hebrelv Univer- 69נ
.sity, Jerusalem, 1962
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
;
אלול תשכ"ח
בית מקרא )לה(
נס כרית ת-הירדל
37
קשת רחפהכלפי צפח ומשתפך
הם מטה כמעטוחית "שרה צפמה' מתקמר
"תל .70סטיה קשתיתגדולהזו של
צתחל
בי
אלהירדן במרחק של ק"מוחציבקו-אוירצפונ
היבוק מקהבת התל צפונה מתבארתיפה למראה הסחופת העצומה שמביאעמו הנהר
שנה שנה ,סחופתהיוצרת 'שם את הגדולה בכל הדלתות של הנהרות המשתפכים אל
הורדן ,והדוחקת את אפיק היבוק צפונה'.לפי שומכר ,בשנת ,1898נראה'כיהיבוק
משנה בכל עשרשנים את מקום שפכו אלהירדן .הוכחהלכךשלכהיהלועמידתו של
גשר-דאמ"ההעתיק הההרוס בריחוק.של 38מימאפיקהירדן 1ז;ברם,הדלתהשלהיבוק
והסחופתהעצומה שהואפולטת,משפיעותלא רקעלדחיקתאפיקוהתחתון שלהיבוק
צפונה,כי אם גם על דחיקתהירדןעצמ'ו עד מתחת לדפנותחוור-הלשת ,שעל שפתו
ד~מערבית של גאון-הירדן ,מקום-שם הוא מתקמר בצורת קשת החבה בנותר כלפי
.שסנר עבר אפיק הירון עוד בתחילת המאה הי"ט
מערב(!); לפי תרשימיו שלי
מרחק
ממערב
300
ל
ש
'
'
מ
ד
ע
ע
י
ג
ה
ו
לחל-
כחצי ק"ממזרחית(ו) מאפיקוהנוכחי
כדי
להניח
רשאים
א-דאמוש"ק
אבו
עובדות
אלה
סמך
כי בימי
כיבוש הארץ על-ידי יהושע עבר היביק בסמוך מאוד לתל,
ואולי אף נגע בשוליו ,ואף הירדן עצמו עבר אז בסמוך מאוד
לתל ,ואולי נגע בשוליה בחירת מקומה של אים העיר היתה
מותנה לא רק בדיך התעבורה החשובה בין שגי עברי-הירדה
בין שכם במערב ובין מחניים במזרח ,כי אם גם בתנאים
ההגנתיים-איססיטגים ולו בין אפיקי היזנוק והירוה
עי
ואשר לכריתת-הירדן בקרבת אדםהעיר דווקא; הן בספריהושעוהןבשנים 1267
ו:1927-
לפי התרשימים והתצלומים מן האוויר במחקרו שלי
.שטנר הנ"ל מחב "גאון
הירדן"מצפון לתל-א-דאמיה המדהוםלו רק ק"מ ומשהו,בעודשמדרום לשפךהיבוק
אל
הוא החב 3–2ק"מ; אתגאון-הירדן תוחמות ,באמור ,גבעותהול הוור-
הירלד
ינות ומבהיקות ,מסוג אותן הגבעות המוכרות 'לנו יפה מדרום ים-המלח
ב
לשון
ולרגלי מצדה .באיזור תל-א-דאמהה-אדם העיר מתפשטות גבעות חוור-הלשון
כדי רוחב של ובלושה ק"מ מכל צו(!) ;74מי-גשמיםהנספגים בחוור-הלשוןממיסים
את ההמרים המסיסים ועצרים בגבעות חללים ומחילות תת-קרקעיים .כן מסייעת
למסיסת ההמרים בתוך הגבעות הרטובות העולה בהן בכוה הנימיות ,ההללים
והמתילות גורמים להתמוטטות סממית .לתהליך ההתמוטטותהפנימית נוספת ההת-
מוטטות החיצונית בכוח הגרביטציה הדבשה והלחה כאתד .פעמים יוצרות ההתמו-
טטויות' ,חהידרדרויות רהגלישות .של חוור-הלשון ,מעין "סינ'ורים" נרחבים ועבים
לרגליהגבעות .כל אלה טובעות על גבעות חוור-הלשון"ותם badland9wומשוות
70ראה שםPlate 4, Fluviomolphological Map of the Lower Jordaal Valley, 11; :
,Section
and
27
י
Figureפי הער;
ז,
51
21
עמ' .35
ה
71על-
יעיל
72לפי הערה 70לעיל ,שם,שם.
73לפי הערה 69לעיל ,עמ' .47
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
אלול תשכ"ח
בית מקרא )לה(
38
יוסף ברסלבי
להן מראה של נוף מבותר,מחוספסווציורי ;74ברם'הגורם ההזקביותר להתמוטטות
צלעותההן של הגבעות הואהירדן עצבע .ושהירדן עולה על גנותיו ונוגעבפיתוליו
המתרחבים בתחתית הגבעות הוא הותר תחתיהן,,ובאבוד להןבסיסן הן מתמוטטות
וצונחות לתוךמימיו .הכמויות העצומות של מפלי החוור ,יחד עם הסחופת דיכאה
עםשפכיהנהרות אלהירדן ',75לא רק שהןמדליחות אתמיהיהדן reכי אםמשפיעות
על סטעת 'ועל שינויים תכופים בעיקוליו; התמוטטות החוור הש מהירה מאוד,
אימרי
.שסנר.רבים מן הקטעים 'המבוקעים בצלעות חוור-הלשוןעל-ידכפר-רופיה
בבקעת בית-שאן ביטנת ,1957כבר לא נראו בשנת ,1958כי הם התמוטטו וצנחו
מטה; בקעים ,כמעט בלתי-גלכרים בשנת '1957התרחבו בשנת 1958והעמיקו;
כן הופיעו בקעים חושים ,שלא נראו כלל בשנת .1957אנשי כפר-נצפיןהעידוכי
אפיק הירדן כאילו נסתם למספר שעות7י .עדויות אלהמזכירותלי את דבריאנשי
מעוז-חיים מלפני מספר-שנים על הדים עמומים של "רעמי-תותחים" ,הנשמעים
לפעמיםמהחוק" .רעמים" אלההיוודאיהדי-מפולת שלקיהות-חוור אל תוךהירדן8י.
סוף דבר :התפשטות חוור-הלשון'וממדיומשניעבריהירדןבאיזור אדםהעיר הם
מןהגדוליםביותר,אוליהגדוליםביותר לאורךגאוןהירדן .גםהיבוק עצכם חותרלו
אתמירוצו התחתון ורך גבעות שלחוור .במקרי התמוטטותגדולה של דפנותחוור-
הלשון בירדן 'וריבוק ,עקב העירת-אדמה ,או עקב "עליית הירדן (ההיבוק) על כל
גדותיו",עיפויות מפולת חוור-הלשון' ,הסחופת ,הגרופת והטעונת להכרית אתמימי
הירדן לזמןבגבישך ולגרוםכי מצעהיהדן מן המחסום באפיק'ו באדםהעיר יתרוקן
ממימיו ,שירדו אל ים-המלח ,ריינתן .לשעבר עם רב ג"תרבה"" .הפלא-האות
בספר יהושע מבושר מראש -אומר יחזקאל קויפמן בפיהושו לספריהוידע -מסי-
בותיו'וזמנו נקבעומלכתחילה,וזהוסימן-ההיכר שלמקורוהאלוהי".
ט
ן
י ל4
./.
-.
י".
74שם ,עמ' .54-48
73בשנה ההיורו~גית 1937הגיעה כמות הסחף מתחת לגשר-אלנכי ל 3.0101000-טונהו כמות
הסחף הממוצעה הנגרפת לית-המלח נאמדת ב 2.000.000-טונה בממוצע לשנה .שטור ,שם ,עמ' .42
6ד שכובל,לפי הערה 9לעיל ,עמ' .17
77שטנר ,שם ,עמ' .54-53
78בשנת התש"ז רשמתי מפי חבר של "קבוצת החוגים" מצסון לים-המלח ,שקראה לנקודת
התישבותם בשם "בית-הערבה",כי באותה שנה גרם שטפון עצום מתוך נחל-תשכון(ואדי-חסבאן),
דרך ואדי-ההובדד הנשפך במרחק ק"מ אחד מזרחית מן הנקווהבימים ההם ,להתמוטטות קירחוור
עצום ולפליטת סחף רב מאוד מן ההרים ,עדכי עצרו ,בעד מירוץ הירדן ,ועל-כל-פנים ,האדימו-
הדליחו אתמי הנהר .הדגים שלאיכלו לנשום במים הדלוחים ,נפלטו בכמויות גדולות אל היבשה
ונאספובידים .אלא שלאנאספוהפיצוצחנה.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il