נס כריתת הירדן (pdf)

מרץ 22, 2011 · מאת יוסף ברסלבי · מתוך: בית מקרא לה, אלול תשכ"ח · מאמרים לפי סדר הפרקים

‫אלול תשכ"ח‬

‫בית מקרא )לה(‬

‫נסכריתת‪-‬הירדן‬
‫(יהושע אע‪-‬ד')‬

‫)‬
‫‪,‬‬

‫נ‬

‫שי‬
‫'‬

‫‪14[.‬ב‪.'~-‬‬
‫י תעי‬
‫‪":‬‬

‫נ‪4‬‬

‫‪ 4 – 4‬ל‬

‫מאת‬

‫מסף ברסלבי‬

‫בחירת הכמסה לארץ הישזה "נגדיריחו" (מעקףי‪,‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫ד‬
‫ב‬
‫כ‬
‫מחמת‬
‫הירדן והב שם ועמוק מאשר לכל מלוא ארכו; צליחתולגבי‬
‫כיוצאי‪-‬‬
‫ט‬
‫ע‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ת‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ט‬
‫מצרים‪ ,‬על נשיהם‪ ,‬טפם‪ ,‬מקניהם ואהליהם‪ ,‬ומהתנהלו לאי‬
‫בלתי‪-‬‬
‫אפשרית באותה גז‪.‬רה‪ .1‬לדברי בן‪-‬מתתיהו ‪" 2‬ההה צבא ישראל מפחדמפני המעבר‪,‬‬
‫י לא נגשרמעולם ‪;)!(3‬‬
‫משום שזרם‪,‬הנהריקהגדולואי אפשרה"הלעברוכגשרים‪,‬כ‬
‫גשר לאהיההאויב‪,‬כפי‪-‬ההניחו‪,‬נותן להם את הקוהות לכך‪,‬‬
‫ואילו רצו להקים‬
‫לי‬
‫ע‬
‫היו" ‪( 4‬קדמ' הק;' ה‪ ,‬א‪ ,‬ג) תיאור המגלה לנו‪ ,‬בדרך‪-‬אגב‪,‬‬
‫וגם סירות‪-‬מעבר לא‬
‫יביתשני לא העגשרים עלהירדן(‪ ;)!-‬אףאילוהצליחובני‪"-‬מרא'ל‬
‫כי גם בסוףימ‬
‫להעביר באוהח‪-‬לא‪-‬ישוער את מחניהם אל עברו המערבי של הירדן במרוכז‪ ,‬הע‬
‫"געלי‪-‬יריחו האמוריוהפריזיוהכנעני והחתיווהיבוסי" (קהוש' כ"ו‪- ,‬א) לוחצים‬
‫ירדןואלמימיוהסוחפים‪,‬כפינרעשהבכחידסליונתןולאנשיו‪,‬בשע"מ‬‫אותםאל שפתה‬
‫ממעשי הנקמה שלהם באנשי מידבא ‪',5‬וכפי שעשוצבאית אספסינוסבפליטי גדור‪,‬‬
‫‪ 1‬אמנם‪ ,‬בדברי‪-‬הימים‪-‬א יסב‪,‬יה‪-‬יו‪ ,‬אנו קוראים‪"" :‬אלה מבני‪-‬גד ראשי הצבא‪ …‬אלה הם‬
‫ט‪ 0‬תוקמה מכמה בחישת‪:‬‬

‫אשה עברו את הירדן בחודש הראשון והוא ממלא על כל גדותיו'ויבריחו אל כל העמקים למזרח‬
‫ולמערב"‪ ,‬אךאיןלהציל דברעלטיבו של מאורעזה‪.‬‬
‫‪ 2‬יוסף כן מתתיהו (פלביוס יוספוס) קדמוניות היהודים ח‪.‬א‪.‬ג‪ ,.‬תרגם מיונית וצירף מבוא‪,‬‬
‫הערותיביאורים‪ ,‬מפותותמונות‪,‬ירושלים ‪ .1944‬אברהםשליט‪.‬‬
‫‪ 3‬המלה "גשר" אינה מכויה במקרא‪ .‬דוד בשובוגון הגלעד לאחר מות אבשלום בא עדהירדן‬
‫"ויהודה בא הגלגלה ללכת לקראת המלך להעב‪-‬ר את המלך את הירדן‪ …‬ועברה העברהלעביר‬
‫(להעביר) את בית המלך" (שמו"ב י"ס‪ ,‬טז‪-‬יט)(; מכאןשבימי דודהיו צולחים את הירדן בעזרת‬
‫"עברה"‪.‬‬
‫‪ 4‬ראוי לציין‪,‬כי במפת הפסיפס של מידבא מן המאה הששית‪ ,‬בקרבת המקום המסומן במלים‬
‫"הגלגל מקום שתים‪-‬עשרה האבנים"‪ ,‬אנו מבחינים‪ ,‬במפתיע‪ ,‬שתי סירות מרוחקות זו מזו‪ .‬מכל‬
‫סירה מתרומם מעין תורן‪ .‬אל תחתית התורן‪ .‬מחובר מוט אפקיאריך‪ ,‬החורג מעבר לשתי גדות‬
‫הירדן‪ .‬בקצות כל מוט מעיןידית לאחוז ‪,‬בהועל‪-‬ידי משיכה במוטהיו היוש‪,‬בים בסירה עוברים‬
‫מגדה לגדה (ראה‪ :‬מ‪.‬אבי‪-‬יונה‪ ,‬מפת מידבא‪-‬תרגום ופיהוש‪ ,‬ארק‪,‬שראל‪ ,‬מחקרים בידיעת‪-‬הארץ‬
‫ועתיקותיה‪ ,‬ספר ב'‪,‬ירושלים‪ ,‬תשי"ג‪ ,‬לוח ‪" ;)5‬כמהמפרשיםהניחו ‪ -‬אומר שםמ‪.‬א‪,.‬‬
‫עמ' ‪- 139‬‬
‫שהללו הם גשרים בנויים על גבי סירות; אבל מתקבל יותר על הדעת‪ ,‬שהכוונה לסירת‪-‬מעבר‬
‫העוברת את הנהרעל‪-‬ידי חבל מתוחביןשניעמודים"‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫נ‬
‫פ‬
‫מ‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ח‬
‫א‬
‫מ‬
‫ו‬
‫המלחמה‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫ת‬
‫‪" 5‬ויאמריונתן לאשר אתו נקומה ונלחם עלנפשו‬
‫ומימי‬
‫הירדן מזה (או "וביצות ויער*) ואגם וחורשה מזה‪ ,‬ואין מקום לנטות‪ ,‬ועתה קראו לשמים למען‬
‫‪.‬ויקפצו יונתן ואשר אתו לתוך הירדן ששחו לעבר השני" למקבים א'‪,‬‬
‫תנצלו מיד אויביכם‪..‬‬
‫בתרגומו של אברהם כהנא‪ ,‬ט'‪ ,‬מד‪-‬מ"; חשמונאים ‪4‬ף בתרגומו של א‪.‬ש‪.‬הרטום‪ ,‬תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫תשכ"ז)‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫אלול תשכ"ח‬

‫בית מקרא )לה(‬

‫יוסף ברסלבי‬

‫‪24‬‬

‫שנסוגו במרדהלהודי הגדול ברומאים‪ ,‬אל בית‪-‬נמרה שבערבות‪-‬מואב‪,‬מוליריחו ‪;6‬‬

‫רהרי לריחו ישבה על הדרך 'הראשיתהנודעהיצבת‪-‬התנועה‪ ,‬המחברת אתשניעברי‬
‫הירדן ז‪ 9 ,‬ק"מ מן הירדן‪ ,‬ולא לחינם נקרא הנהר באותו קטע "מרדן‪-‬יריחו" (יהוש'‬
‫י"ג‪ ,‬לב; ט"ז‪ ,‬א; 'כ'‪ ,‬ח); יתר‪-‬ע'ל‪-‬כן‪ :‬מדוע הדובני‪-‬ישראלחייבים לעבור "נגד‬
‫יריחו" דווקא‪ .‬הרי ע‪:‬מקקהירדן המזרחי 'עד הכבוק‪, ,‬ועד בכלל‪ ,‬כאילו כבר היה‬
‫בידיהם‪,‬בי לא וק שטחים גדולים בעבר‪-‬הירדן‪ ,‬מן הארנון עד היבוק‪ ,‬ואפילו עד‬
‫החלרמון‪,‬היו כבושיםבידי בני‪-‬ישראל (במד' כ"א ודב' כ'‪-‬ג')‪,‬כי אם גם "הערבה‬
‫‪ .‬עד ים‪-‬כנרת" (יהושע י""ב‪ ,‬א‪-‬ו); בני‪-‬ישראל יכלו‪ ,‬איפוא‪ ,‬להתפשט‬
‫מזרחה‪…‬‬
‫לאורך כל עמק‪-‬הירדן המזרחי‪ ,‬לבחור במקומותנוחים יותר ומסוכנים פח'ות מאשר‬

‫"נגד יריחו"‪ ,‬להתפרס למחנות קטנים ולעבור את הנהר במהירות רבה לאין‪-‬עהוך‬
‫לותר; ומה גם שלאודך ‪ 30‬הק"מ מערבות‪-‬מואב עד אדם העיר (תל‪-‬א‪-‬תאמיה)‪,‬‬
‫בסמוך לשפך‪-‬היבוק אל הירדן‪,‬אין משני עבריהירדן גם יחד אף תל ארכיאול'וגי‬
‫אחד‪ ,‬אשר יעיד ‪,‬על לשוב האוי להומו בתקופת הכיבוש‪ ;8‬העוד שאלה‪ :‬מדוע לא‬
‫התאימו בני‪"-‬שהאל את הכנימה לארץ היעודה לימות‪'-‬החמה‪,‬כיהרי אילו נכנסו‬
‫ל'ארץ היעודה בעונת‪-‬החמה (לאהיו נזקקים לנס כריתת‪-‬הירדן‪, .‬לאורךהירדן‪,‬שבין‬
‫ערבות‪-‬מואבועהבות‪-‬יריחוובין בקעת‪-‬בית‪-‬שאן מנו גיאוגרפים כשבעים מעבהות‪,‬‬
‫שאפשר לע'בור בהן בקיץ ב'רגל יחפה‪ .9‬כלום לא בחר מפר "הושע במעצר "נגד‬
‫יריחו" ‪ -‬כך עשויים לטעון רציונליסטים ‪ -‬אלא ‪.‬לחיוב את נס כריתת‪-‬הירדן‬
‫ולקדש את כניסת ישהאל לארץ כנען; הוא הדין בבחירת העונה בה הירדן "מלא‬
‫על כל גדותיו"‪.‬‬

‫‪ 6‬לדברי בן‪,-‬מתתיהו שלח אספסינוס חמש מאות הוכבים ושלושת אלפים הגלים לרדוף אחרי‬
‫הפליטים‪" ,‬ובהגיעם למחוז תסצם הקיפו את היהודיםויירו בהם‪ ,‬הרוכבים סגרו עליהם את הדרך‬
‫והרגלים נלחמו בהם מקרוב והיכו בהם‪ .‬והיהויים חרפו את נפשם במלחמה ונפלו חללים ושכר‬
‫לא היה לגבוירהם‪ …‬הבים ברחו בדרך יריחו‪,‬כי רק בעיר הזאת אמרו למצוא רווחה והצלה‪,‬‬
‫בבטחם במשגב חומותיה הבהמון יושביה‪ ,‬ופלצידוס רדףאחרי הפליטים עדהירדן‪ ,‬ולאחרונה לחץ‬
‫את כל ממת ‪ %‬ש ן המר ושם נעצרו היהודים ולא יכלו לעבוי‪ ,‬כי גאו‬
‫"פק אלהידןלין מסת‬
‫מי הנהר מפני הגשמים‪ …‬ההפן אשר ~חץ‬
‫בחקתזי‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ד‬
‫א‬
‫‬‫ת‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ג‬
‫הפגרים‪,‬‬
‫א‬
‫ל‬
‫‪ …‬סגר‬
‫ו‬
‫י‬
‫ל‬
‫א‬
‫ו‬
‫פ‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ט‬
‫ו‬
‫א‬
‫אתח'היהרידהןודמיכםובדד‪ ,‬ה ר‪–‬ו‪:‬ו‪:‬אבףתרגירםמ‪-‬והמנלוחל מ‪ i('llnbW‬הנירוה‪ :‬הברסלבי‪ ,‬החורמףיכהגנוהרי‬
‫בהמון" (מל‬
‫ם‬
‫ה מחמים‪ ,‬נ"‪ 4‬מרחוטוה ת‪,‬טכ"א‪ ,‬עמ' ‪.55‬‬
‫במלחמותיעשי‬
‫ד הטווה‪" :‬יריחו כגרא (בריח)יטל ארץ‪"-‬הראל‪ ,‬אם נכבשהיריתהמיד כל הארץ נכבשת‪,‬לפיכך‬
‫נתכנסו לתוכה'טבע אומות"‪ ,‬הם"בעלייריחו" (במדב"ר פרשהטיח‬
‫"בים‪-‬קדומים במספר מועט‬
‫וו‬
‫"ט‬
‫ט'‬
‫‪" 8‬דרומית לנחל יבוק‪ ,‬עד שאתה מגיע לואדי נמריה נמצאים ת‬
‫מאוה הסבה למיעוט האתרים הקדומים מזממםהיסטוריים בקטע זה הוא בכך‪ ,‬ששטח זה שבעמק‪-‬‬
‫הירדן‪.‬בין נחל ינוק וואדי נמרין‪,‬פנוי מפלגי‪-‬מיםאיתנים‪,‬היוסדים מן הגבעות המזרחיות‪ ,‬חוצים‬
‫את העמק ונשפכים אליו" (נ‪.‬גליק‪ ,‬מעבר לירדן‪ ,‬סקר ארכיאולוגי בגלעד ובעמק הירדן‪ ,‬תרגום‬
‫צבי ברמאיר‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬תש"ך‪ ,‬עמ' ‪ .)266‬במקור‪ Eastern :‬ת] ‪. Glueck, fixploration‬א‬
‫‪. 339‬ק ‪ 1, 1951,‬תל‪.Palestine, 19‬‬

‫‪.Schw~bel, Die Landesnatur PalistiD'1S, Leipzig 1914 9‬ליןי‬
‫‪re1D .‬ארץ‪-‬ישראלאגצי‪-‬‬
‫ך "ירין"‪ ,‬מתה בין ים‪-‬כנרת ובין ים‪-‬המלח‬
‫קלופריה טופוגרפית‪-‬הימיורית‪ ,‬ההושלים‪ ,‬תש"ח‪,‬יר‬
‫ל"א מעברות ומכנה אותן בשמותיהןהערביים‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' דמ‪.408–4‬‬
‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )לה(‬

‫אלול תשכ"ח‬
‫‪5‬ש‬

‫נס כרית ת‪-‬הירדן‬

‫יכאהי‬
‫ה ניתן נס כריתה‪-‬הירדן לערעור רצלמליסטי גם מפאת שותוכאילו חיקה‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ה‬
‫לסיפור‬
‫על "קריעתים‪-‬סוף"‪ :‬מהים‪-‬סוף ‪ -‬נבקע'לפני ‪nWb‬והיה 'ל"תרבה"‪,‬‬
‫או ל"יבשה" (שמותי"ר‪,‬כא‪–‬כ'ב)‪ .‬אףהירדן נכרתלפני להושעו"כלישראלעוברים‬
‫בחהבה" (יהוש' ג'‪ ,‬טז‪-‬יז); וומה אצל משה ‪" -‬ניצבו להמים) כמו נד נוזלים"‬
‫(שמות ט"ו‪ ,‬ה)‪ ,‬אף אצל "הושע ‪"-‬ויעמדוהמיםהירדים מלמעלה קמו נד אחד"‬
‫(יהוש' ג'‪ ,‬טז); ההרי ספר "הושע עצמו כאילו מודה בכך‪ ,‬לנמהר‪" :‬והודעתם את‬
‫בניכם לאמור‪':‬ביבשה עבר ישראל אתהירדן הזה‪ ,‬אשר הובישה'אלוהיכם אתמי‬
‫הירדןמפניכם‪ ,‬עד עברכם‪ ,‬כאשר עשהה'אלוהיכםלים‪-‬סוף‪ ,‬אשרהובישמפנינו עד‬
‫עברנו" (שםד'‪ ,‬כב‪-‬בג);הסיפור עלנסכריתת‪-‬הירדןכאילו לא בא אלאכדילגדל‬
‫אתיהושע בעיני העם‪,‬ככתיב‪" :‬ביום ההוא גידל ה' את יהושע בעיני כל ישראל‬
‫וייהאואותו כאשריראו אתמעוהכלהייו" ל‪( 1‬שםד'‪,‬יד)‪.‬‬
‫אמנם‪,‬התבוננות בספר להושע מגלהלנוכימחברוידעלהבדיל הבדל רב‪-‬משמעות‬
‫בין "קריעת ים‪-‬סוף"לפני משהובין "כריתת‪'-‬הירדן"לפנייהושע‪ :‬בקריעתים‪-‬סוף‬
‫ה"ה משה עצמו בבחינת "מדיום"בין ה'ובין הנס‪ ,‬ככתרב‪" :‬ואתה 'הרם מטך ונטה‬
‫את ידך על הים ובקעהוויבואובני ישראל בתוךהים ביבשה" (שמות י"ד‪ ,‬טז);‬
‫"ויט משה א"תידו עלהיםויולך ה' אתהים ברוח קדים עזה כל הלילהוישם את‬
‫הים 'לחרבה‪:,‬ויבקעו המים" ‪( !1‬שם י"ד‪ ,‬כא); ואילו‪,‬בכריתת‪-‬הירדן לא כהושע הוא‬
‫ה"מדיום" בין ה' ובין הנס ‪ ,!2‬כי אם אהון‪-‬האלוהים‪ ,‬ככתוב‪ :‬יהנה ארון הברית‬
‫אדוןכל‪,‬הארץעוברלפניכםכירדן‪ …‬והההכנוחכפותרגליהכהניםנושאיאהון‪-‬ה'‪,‬‬
‫אדון כל הארץ‪ ,‬במי הירדן‪,‬מי הירדן יכרתון" (יהוש' ג'‪,‬יא‪–‬יג); ואכן; "'וכבוא‬
‫נושאי הארון עדהירדןורגליהכהנים נושאיהארון נטבלו בקצההמים‪ …‬ויעמדו‬
‫ם הערבה‪ ,‬ים‪-‬המלח‪ ,‬תמו נכרתו" (שםג'‪ ,‬סו‪–‬טז); ועוד‪:‬‬
‫המים‪ …‬ההיורדים עלי‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ר‬
‫כ‬
‫נ‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫ד‬
‫ר‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬אשר‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ר‬
‫ו‬
‫מ‬
‫א‬
‫ל‬
‫"כי יעואלון בניכם מחר‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ר‬
‫מ‬
‫א‬
‫ו‬
‫מימי‬
‫מפני‬
‫אהון‪-‬ברית‪-‬ה'‪ ,‬בעברווהירדןנכרתומיהירדן" (שםד'‪,‬ו‪-‬ז)‪.‬‬
‫לכאורהניתן נס כריתת‪-‬הירדן לערעור גם מתוך פרטיהסיפור עצמו‪ :‬הנס אירע‬
‫"בעשור לחודש הראשון"‪ ,‬בו עלה העם מתוך הירון (שם ד'‪ ,‬יט); לפי טבלת‬
‫הלוחותהכרונולוגיים לא‪.‬משטלר ל‪ 2500-‬שנה חל"י'בניסן"בין ה‪ 15-‬להודש מרס‬
‫ובין ה‪-‬ד לחודשאפריל ‪ .13‬שלועותשבועות'אלה נכללים'בעונת'ההפשרה‪,‬שלהשלגים‬
‫‪ 10‬מתוך המקבילותבין ספריהושעלביןספרי התורהראוילצייןעוד‪:‬‬
‫"קום עבוד אתהירדן הזה" (יהוש' א'‪ ,‬ב);‬
‫"לא ארפך ולא אעזבך" (שם א'‪ ,‬ה);‬

‫"וה'אמראלי‪:‬לאתעבור אתהירדןהזה"(דבר'ל"א‪,‬ב);‬
‫"לאירפך ולאיעזבך" (שם ל"א‪ ,‬ו);‬
‫"חזקו ואמצו" (שם‪ ,‬שם);‬
‫"ויאמר משה‪ :‬בזאת תדעון כי ה' שלחני" (במר'‬

‫"חזק ואם‪( ",‬שם א'‪ ,‬ט);‬
‫ל‬
‫א‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ע‬
‫"ויאמריהושע‪ :‬בזאת תד כי חי‬
‫בקרבכם" (שם ג'‪,‬י);‬
‫ט"ז‪,‬כח)‪.‬‬
‫‪ 11‬יונתן‪,‬בןעוזיאל ל"בקעים ויעבירם" (תהל' ע"ח‪,‬יג)‪"- :‬בזעישא אביב דמשהרבהון"‪.‬‬
‫‪ 12‬אמנם‪ ,‬להלןמיחס ספריהושע האצלה של "מדיוםאלוהי" גםליהושעואפילועשייתאלוהים‬
‫נפלאות מחוץ לגדר המבעעל‪-‬פידיבורו‪" :‬אז ידבר יהושע לה' ביום תת ה' את האמורילפניבי‬
‫ישראל ויאמרלעיני ישראל שמש בגבעון דום תרח בעמק אילון‪ .‬ולאהיה כיום ההואלפניו‬
‫ואחריו לשמוע ה' בקשאיש‪,‬כי ה' נלחפלישראל"(יהוש'"‪,‬יב‪-‬יד)‪.‬‬
‫‪Eduard Mahler, Handbuch der j~dischen Chronologie, Vergleichungs- 13‬‬

‫‪..‬‬

‫‪.Tabellen, Leipzig 1916‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫אלול תשכ"ח‬

‫בית מקרא )לה(‬

‫י‪.‬וסף ברסלבי‬

‫‪26‬‬

‫בחרמון‪ .‬באביב חם מתחילה הפשרת השלגים בחרמון כבר בתחילת מרס‪ ,‬ואפילו‬
‫בסוף פברואר‪.14‬כמות המשקעים בחרמון‪ ,‬שהם רובםככולםשלגים‪,‬מגיעה‬
‫ל‪-1700-‬‬
‫‪ 2500‬מ"מ בממוצע לשנה; השלג הנכבש תחתיו מרוב כובד מתקשה והוא מגיע‬
‫במקומות הצטברותו לעובי של מטרים אחדים; אולם‪ ,‬תחתיעמים טהורים מעננים‬
‫ותחת שמש קופחתעשוי השלג להמס בממדים נרחבים‪ ,‬פעמיםאפילובימות החורף‪,‬‬
‫עצמם‪,‬ואפילו עד ‪,‬תדמו‪ ,‬כאשר קרה‪ ,‬למשל‪ ,‬בחודשינואר‪ ,1"1946 ,‬ומה גם בחדשי‬
‫האביב (השוהה‪" :‬הקודריםמני קרח' עלומויתעלם שלג' בעתיזורבו נצמתו‪,‬בח'ומו‬
‫נדעכו ממקומם" ‪;18‬איוב ו'‪ ,‬ט~‪-‬טז; וכן‪" :‬צוה גם חוסיגזלומימי שלג" ז‪ ;1‬שם‬
‫ב"ה יט)‪.‬‬
‫השלגיםהעצומים‪,‬המפשיריםבימרתהאביבוובהאשיתהקיץ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫צ‬
‫ו‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ד‬
‫י‬
‫כ‬
‫זרמי‪-‬‬
‫מים גם אל עכר זרועות אמנה ופהפר נהרות רמשך וגם אל עבר זרועותהירון‪.‬‬
‫הפשרת שלגים פתאומיתיוגדולה מןהרגילעשויה'לחולל 'שטפובותהרס‪,‬ניים‪ ,‬כדוגמת‬
‫השטפו‪18‬ן שפרץירך נתל‪-‬הניאון לואדי אל‪-‬עסל)'היורד אל עמק‪-‬חולה‪ ,‬בחודשמאי‬
‫‪' ; 1943‬או אז שהטה הירדןילא רק '‪/‬מל'א על בל גדותיו"‪,‬כי אם נהר גועשוגורף‬
‫כמויות עצומות של סחף בדרכו‪ .‬פעמים "שפיעו על גאות הירדן בחדשי האביב גם‬
‫גשמי‪-‬זעף מאוחרים‪ ,‬האפייניים להרים משני עברי הירדן‪ ,‬וביחוד להרים במזרת‬
‫יביום ‪ 11‬במאי ‪1923‬ירדו'במצפה‪ ,‬הסמוכה לטבריה‪ ,‬כ‪109-‬‬
‫הגליל‪ .‬לדוגמהנציין‪,‬כ‬
‫מ"מ גשם במשך שעהוחצי(!)‪,‬סיעו‪,‬כחמישית כל כמות המשקעיםהשנתית הממו‪-‬‬
‫צעת‪ ,‬הוורדת באותןאיזור‪ .‬בסוף חודו?מאי ‪ 1929‬ירוו על צלעותיו המזרחיות של‬
‫הר‪-‬כנען ‪' 200‬מ‪-‬מ במשך שלוש שעות(!)‪,‬היינו‪,‬יותרמחמישית כל כמות המשקעים‬
‫העדתית הממוצעת באותואיזור‪ .‬כן פקדושברי‪-‬עננים אתאיזור הר‪-‬כבעןבימים ‪22‬‬
‫במאי ‪ 1945‬ו‪ 22-‬באפריל ‪ .1957‬בסנרה ירדו בסוףחודים נואי ‪ 1958‬כ‪ 49-‬מ"מ‬

‫גשם במשךיצתי‬

‫שעותורבע‪.19‬‬

‫יש שגא'ותהירדןמציפה את כל "גאוןהירדן" עדמעללאמיריה"ג'ונגל" המכסה‬
‫בו שטחיםניכרים‪ .‬בשנת ‪ ,1897‬למשל‪ ,‬גאו‪,‬מי 'הלרדן אנגדיריחו"כדי ‪ 12‬מטר(!)‪.‬‬
‫הםהציפו את גשר‪-‬העץ‪ ,‬רוקדם 'לגשר‪-‬אלנבימימי השלטוןהבריטי בארץ‪ ,‬והפסיקו‬
‫את התנועהביןשניעבריהירדן למשך שבועימיםויותר ‪ ;20‬סחףהמ"מבירדן הוא‬
‫‪ 14‬ד‬
‫‪ .‬אשבל‪ ,‬אקלים ארץ‪-‬ישראל לאזוריה‪ ,‬ירושלים (בלי שנת ההדפסה)‪ ,‬עמ' ‪.234‬‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫י‬
‫ב‬
‫א‬
‫‬‫ל‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫ץ‬
‫ר‬
‫א‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ך‬
‫"‬
‫ש‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫'‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ת‬
‫את‬
‫‪.‬‬
‫‪ !5‬י‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ד‬
‫י‬
‫ה‬
‫ן‬
‫י‬
‫ב‬
‫ך‬
‫ר‬
‫כ‬
‫‪453‬‬
‫'‬
‫מ‬
‫ע‬
‫(ביבליו‪-‬‬

‫גרפיה‪ ,‬עמ' ‪.)505‬‬
‫‪,‬‬
‫ט‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫ת‬
‫ו‬
‫א‬
‫צ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ו‬
‫הפשרת‬
‫ט‬
‫ר‬
‫ו‬
‫פ‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ו‬
‫י‬
‫א‬
‫ב‬
‫ם‬
‫י‬
‫ג‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ה‬
‫א‬
‫ר‬
‫‪dw-485‬‬
‫‪6‬ן ניתוהעניניופילולוגי‬
‫‪ 17‬הרד"ק ליהושע ג'‪ ,‬סו‪" :‬בהחלימי החום יתפשר השלג אשרבהריםויימיאו‬
‫'הנהרותי וכך‬
‫בדברי הימים‪ ,‬כשעכרו בני גד לדיר" (השווה לעיל הערה ‪ ;)1‬ורש"י לדבה"א י"ב‪ ,‬טו‪" :‬בניסן‪,‬‬
‫שסבר נפרשו (נפשרו)השלגים‪.‬‬
‫‪ 18‬ד‪.‬אשבל‪ ,‬שם‪,‬עמ'‬
‫הובאביבין תבורוחרמון"(לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)15‬עמ' ‪.454‬‬
‫ע‪3‬‬
‫‪zr‬‬
‫‪ 19‬י‬
‫‪.‬ברטלבי (על‪-‬פי ה‬
‫ר~ה ‪ ,15‬לעיל) ‪,‬עמ' ‪-49‬י‪8‬י שברי העננים הפוקדים בחודש מאי את‬
‫ל‬
‫י‬
‫ל‬
‫ג‬
‫ה‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ת‬
‫‬‫ק‬
‫מ‬
‫ע‬
‫של‬
‫ן‬
‫ו‬
‫י‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ע‬
‫‬‫ם‬
‫ג‬
‫ם‬
‫י‬
‫ק‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ל‬
‫ם‬
‫י‬
‫ט‬
‫ש‬
‫פ‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ו‬
‫י‬
‫ה‬
‫בשנת‬
‫‪1958‬‬
‫מזרחם הדי‬
‫גשמי מאי‬
‫ברוב חלקי הארץ זערמים‪ .‬במקומות רבים היתה הכמות אפסית‪ ,‬אולם בעמק‪-‬חולה ירדו גשמים‬
‫חזקים‪,‬מלווים סופותןרעמים‪.‬בימיםהאחהונים של החודשירדו בקרית‪-‬שמונה ‪ 96‬מ"מ‪ ,‬כולל ברד‪,‬‬
‫במשך שעהוחצ (!)‪.‬‬
‫ירדו ‪ 51‬מ"מ ובכפר‪-‬בלום ‪ 45‬מ"מ; ‪ 'QW‬עמ' ‪,202‬על‪-‬פי "סיכום‬
‫י‪957/8‬ב‪1‬כ‪,‬פר‪-‬סאלי‬
‫שנתי של גשמים_‬
‫השרותהמטאורולוגי"‪.‬‬
‫‪ 20‬על‪-‬פיהזכרון‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫אלול תשכ"ח‬

‫בית מקרא )לה(‬

‫נס כריתת‪-‬הירדן‬

‫‪21‬‬

‫לפעמים ‪%‬צום כל‪-‬כך ‪%‬ד שהוא גורף עמו עצים שעקרו בדרכם הנהרות המשתפכים‬
‫אל תוךהירדן''וכןעצים שעקר הוא עצמו מגדותע‪,‬והוא פולט אותם אלים‪-‬המלח‪.‬‬
‫בשנת ‪1937‬הגיחו מתוךהכנמוך‪,‬היבוק ונהרותאחרים‪ ,‬שטפונותעצרמים‪ .‬הםטלטלו‬
‫עמהם אלפי טעות של עצים עקורים ופלטו אותם אל תוךהירדן‪ .‬העצים שנסחפו‬
‫אל ים‪-‬המלח כיסו את פני הים‪ ,‬עדכי הפריעו לא‪-‬ממט לתנועת סירות‪-‬המנוע‬
‫והאניות של חברת‪-‬האשלג ‪,‬באותו זמן‪ .21‬ספר יהושוע אינו מצטמצם בקטסטרופה‬
‫מקרית וחד‪-‬מעמית של נאותהירדן‪ ,‬אל'א מדגישכיהירדןההת "מלא על כלגדותיו‬
‫כלימי קציר"' כלומר‪ ,‬תקופה ממושכת‪ nsnw ,‬בהכדי'למנוע צליחתהירדן אל עבר‬
‫הירדןמערבה‪.‬ב"כלימיקציר"‪,‬כלומר‪ ,‬תקופהממישכת‪,‬שהיהגהכדי‪,‬למנועצליחת‬
‫הירדן אל עברהירדן מערבה‪ .‬ב"כלימיקציר"ודאיה‪,‬תכוון המחברלקציר‪-‬הקיצורים‪,‬‬
‫שהוא‪,‬כידוע‪ ,‬מוקדםלקציר‪-‬החטים‪,‬ובעמק‪-‬הירון אףמוקדםהתבהמקציר‪-‬השעורים‬
‫בשאר אזורי הארץ‪ ,‬ליבות באיזורים ההרריים שבה‪ .‬כלום ייתכן ‪ -‬ודאי ישאלו‬
‫אהירדן עלכל גדותע"ייכרתומיהירדן?‬
‫רציונליסטים ‪-‬כי דווקא בתקופה'בהיימל‬
‫יתר‪-‬על‪-‬כן‪:‬מיהירדן נכרתו '‪/‬הרחק מאוד באדםהעיר" (כתיב)‪ ,‬או "הרחק מאד‬
‫מאדם העיר" (קרי) ‪ -‬אומר ספר יהרתה‪ .‬ממקום מעבר‪-‬הירדן "נגדיריחו" רחוקה‬
‫"אדם השרר"‪ ,‬כאמור‪ ,‬כ‪ 30-‬ק"מ; והואיל והירדן עושה את דרכו בפיתולים רבים‬
‫לאין ספורהרישהירדן מאדםהעיר עד "נגדיריחו" חרב לאורך עשרותקילומטרים‬
‫רבות;‪,‬ואםנעדיף אתהגירסה ""הרחק מאוד מאדם"עיר" עלהגירסה "הרחק מאוד‬
‫באדם העיר"הרי נכרתומיהירדן אפילו צפונית לאדם העיר‪ ,‬ההירדן ‪%‬לפיתוליו‬
‫הרביםכאילו חרב לאורך מאה ק"מייותר(!)‪ ,‬שעה שבני‪"-‬שראל‪,‬לפי ספרייפשע‪,‬‬
‫לא ע‪,‬ברו אלא "נגדיריחו"בלבד‪ .‬האםעוצבו'שני"מוקדיהסיפור"‪",‬הירדן מלאעל‬
‫כלגדותיו כלימיקציר" ותתרחק מאוד באדם העיר"‪,‬או "מאדםהעיר"'כדילהגדיל‬
‫את הנס ‪,‬ולהאדירו ?‬

‫ברם‪ ,‬ה‪,‬תב‪1‬ננות בגיאוגרפיהיעל גאון‪-‬הירדן יבמב‪1‬ה צלעו‪-‬‬
‫עותיו‪ ,‬וכן באירועי כריתה‪ ,‬שהגיעו ליריבו ממקוונת ספרו‪-‬‬
‫תיים עתיקים וממחקרים בני זמננו‪ ,‬יש בהם כדי להוכיח‬

‫לנו‪ ,‬כי ד‪11‬קא בהיות הירדן "מלא על כל גדותיו" הוא עלול‬
‫להיכרת ובאיזור אדם העיר דווקא‪.‬‬

‫להארת הרקע'הגיאוגרפי‪-‬הגיאולוגי של גס כריתת‪-‬הירדןראוי להקדיםולבחון מה‬
‫שר‪" :‬הרחק מאד באים העיר"‪ ,‬ליצתע‪,‬או "הרחק מאד‬
‫מאום העיר"‪ ,‬ליהקף‪:‬‬
‫אולברייט‪, ,‬ובעקבותיו נלסון גליק‪,‬מעדיפים את גירסתהקרי "מאדם הע"ר"; ולא‬
‫עיד‪ ,‬אלא הם אף מתקנים את הנוסח המסורתי‪ .‬הראשון גורס‪" :‬הרחק מאד‬
‫) ‪28‬‬
‫צרתן" נאת "העיר" הוא משמיט ואת יאשר מצד‬
‫כמאדמה(ו) ‪ 22‬עד(!‬

‫צי‬

‫מצי‬

‫‪.‬ברסוקי‪,‬ים‪-‬המלחסביבסביב‪,‬הידעת את הארץ‪ ,‬כרךג'‪ ,‬עמ'‪.30‬‬
‫!‪2‬י‬
‫‪ 22‬על סמך "בככרהירדן יצקם המלזו במעבה האדמה‪,‬בין סוכותובין צרתר (מלכ"א ז'‪ ,‬סו)‪,‬‬
‫ו"בעבי האדמהבין סוכותובין צרדתה" (דבה"בד'‪,‬יז)‬
‫‪. 37 23‬ת ‪. 33.‬ק‪,‬זו ‪."as far from Adamah as beside Zarethan" ;JPOS‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )לה(‬
‫‪28‬‬

‫אלול תשכ"ח‬

‫יוסף ברטלבי‬

‫צרתן" ‪ 24‬הוא מחליףנייעד מצד צרתן")‪ ,‬והוא סבורכי מחבר ספריהושע התכוון‬
‫לומר‪,‬כי "חומתהמים הגדולה"‪ ,‬שנוצרה עםכריתת‪-‬הירדן‪ ,‬נמשכה "כמאדמה" (תל‪-‬‬
‫א‪-‬דאוניה)‪ ,‬הרחק צפונה(!)‪" ,‬עד מצד צרתן" ‪;25‬ואילונלסוןגליק מנסח אתיהושע‬
‫ג'‪ ,‬טז‪,‬כאילו'הזה כתוב במקור‪the waters coming from upstream 51004 511111 :‬‬
‫‪ single 50114 mass, reaching [northward] from Adamah 15 far‬ב ‪forming‬‬
‫‪ .2685 the fortress Zarethan‬כלומר‪,‬תמיםהיורדיםמלמעלהעמדו"גוועמוצקאחד"‪,‬‬

‫שהגיע צפונה מאדמה הרחק כעד מצודת צרתן;‪,‬ולאעוד‪ ,‬אלא‪ ,‬ה‪ 50114 inass*-‬הופך‬
‫מיד ל"חומת מים" )‪ ,(wall of water‬שהגיעה‪ ,‬לפי תיאור המקיא מאדמה‪ ,‬צפונה‪,‬‬
‫כעד מצודת צרתן" ז‪;2‬והואיל והוא מזהה את "צרתן" עם תל‪-‬א‪-‬מעידיה‪ ,‬במרחק ‪18‬‬
‫ק"מ צפונית‪-‬צפונית‪-‬מזרחית מתל‪-‬א‪-‬דאמיה ‪ ,28‬הרי ש"חומת המים הגדולה"(!)‬
‫עמדה בתוך אפיק הירדן(!) לאורך פיתולי הירדן(!) שבין תל‪-‬א‪-‬דאמיה לתל‪-‬א‪-‬‬
‫פעיד"ה(!) ‪,28‬היינו‪ ,‬לאורך עשרותקילומטרים(!) ‪ -‬תמונהאימפוזנטיתלמדי!‪…‬‬
‫"צרתן לאהיתהיכולה להימצאמערבית מאדמה‪,‬כי אם נאמר‪,‬שהומת‪-‬המים השתרעה‬
‫מצדו המזרחי של הנהר ‪2‬ד צדו המערבי לאהיה תיאור זה משמיע לנו ובר; טבעי‬
‫הוא(כך!)כי חומת‪-‬המים הגיעהלאורךכלהדרךלפחות עד הגדה המערבית‪,‬כי אם‬
‫לא כןהיו המים ממשיכים ‪,‬לזרום דרוריה‪ ,‬וחציית הירדן כחרבה לא היתה יכולה‬

‫להיבצע"‪.29‬‬
‫סברותיהם שלאולברייטונ‪.‬גליק על "חומתהמיםהגדולה"‪ ,‬שעמדהלאורך עשרות‬
‫קילומטריםבין "אדמה" (אדםהעיר)ובין צרתן‪,‬אינן רחוקות מסברותיהםהמדרשיות‬
‫שלבעלי תרגום‪-‬השבעים‪ ,‬חז"לווהיירונינגוס (הוולגאטה)‪:‬‬
‫תרגום‪-‬השבעים גורם‪" :‬ויעמדו המים היורדים מלמעלה עמדו פיגום (סאבתי)‪,‬‬
‫ש קפוא"‪ ,‬אחד הרחק מאדמאד(ו)‪ ,‬עדהאיזור‪,‬או הצד‪ ,‬שלקרית‪-‬יערים" ס‪)!(8‬‬
‫אוייגו‬
‫‪ …‬ר'יוחנן (המאה הג')יורש‪" :‬אדםקרייה(קריה‪,‬עיר) וצרתןקרינה(עיר)‪,‬שנים‬
‫עשרמילמז‪,‬ולזו‪ ,‬מלמדשהיוהמיםגרושיןועולין(!) כמצד צרתן‪ …‬שהיוהמים‬
‫גרושיןופוליןכיפיםלכיפות) עלטיפין(כיפות);רבילוי אמר‪ :‬עדלבו שלרקיע(‪;)1‬‬
‫תמן אמרין‪ :‬עד בבל(!)‪…‬תני הבי אליעזר בן יעקב אומר‪ :‬יותר משלוש מאות‬
‫מילהיו המים גדושין ועוליןכיפין עלגציכיפין‪,‬עד שראו אותן כל אומותהעולם‪.‬‬

‫‪ 24‬הגירסה המסורתית היתה לפני יונתן בן‪-‬עוזיאל המתרגם "דבסטר צרתן" ולפני הפשיטא‪,‬‬
‫המתרגמת‪" :‬דאית על גנב (צד) צרתן"‪.‬‬
‫‪ 25‬על‪-‬פי הערה ‪23‬לעיל‪ ,‬שם‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪. 144 26‬ק ‪ ;14.Glueck, the River Jordan, Ph~ladelphia 1945,‬ברברית‪:‬ג‪.‬גליק‪,‬הירדן‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬חש"ו‪ ,‬בתרגומו שלא‪.‬ד‪.‬זיגגה עמ' ‪ .73‬מתרגם ספר זה‪ ,‬כמתרגם הספר "מעבר לירדן"‬
‫(הערה ‪ ,8‬לעיל) "מחזירים" את הניסוח למקורו המסורתי ועמידי כך הם מעלימים מאתנו את‬
‫"תיקונו" ואת כוונתו של המחבר בחיבוריו האנגליים‪ .‬ראה תרגום "מעבר לירדן"‪ ,‬עמ' ‪,266-265‬‬
‫הנוקט "נדמים"‪ ,‬תחת "חומת‪-‬מים" במקורהאנגלי‪ ,‬עמ'‪.339‬‬
‫‪,‬בספרו השני "מעבר לירדן" הוא משלב נימה אחרת‪:‬‬
‫‪27‬מעכדאיןף "חומת‪-‬מים" גם בתרגומי‬
‫י לגרוס "הרחק מאדמה כאשר(!) צרתן" )‪.)85 farfrom Adamah as Zarethan‬‬
‫היית‬
‫"אני‬
‫ומתקבל הרושם כי איל המחבר עקבי בדעתו (ראה מקור‪ ,‬עמ' ‪ .339‬ותרגום‪ ,‬עמ' ‪-266‬ז"‪.)2‬‬
‫‪ 28‬מעברלירדן(על‪-‬פי הערה ‪8‬לעיל)‪ ,‬מקור‪ ,‬עמ' ‪339‬תרגום‪ ,‬עמ' ‪.267‬‬
‫‪ 29‬הירדן(על‪-‬פי הערה ‪26‬לעיל)‪ ,‬מקור‪ ,‬עמ' ‪ ,156‬תרגום‪ ,‬עמ' ‪9‬ה‬
‫ס‪61 iaKPav 0*051‬אחז‪0‬ש*‪ kv 6‬סקןהת חז‪."%0‬‬
‫‪) Hpau~ KaplaetapW 30‬ה‪%‬‬
‫‪54‬ק‪"*05‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )לה(‬

‫נס כריתת‪-‬הירדן‬

‫אלול תשכ"ח‬

‫וש‬

‫הדא הוא דכתיב "ואי כששע כלמלכי האמות אשר שברהיין וכלמלכי הכנעה‬
‫אשר עלהים את אשר הובישה' אתמיהירדןמפניבני ישראל עד 'עברם"‪,‬וגו'(י‪.‬‬
‫מוטה פ"ז‪ ,‬ה"ה)‪.‬הבבלי שואל‪" :‬וכמההיה גובהן של המים ? ‪-‬והוא עונה‪:‬שנים‬
‫עשרמילפלשנים עשרמיל‪,‬כנגדמח‪,‬נה לשראל ‪-‬ד'בוירבייהודה"‪,‬וכו' (סוטהל"ד'‬
‫ע"א; והשווה‪ :‬תוספ' סוטה‪ ,‬ח' ג‪ ,‬עמ' ‪ .)310‬היירונלמוס מתרגם‪" :‬המים היורדים‬
‫עמדו במקום אחד‪ ,‬ובגאותם נתגלו בדמות הר(!)‪ ,‬הרחק מן העיר הנקראת אדם'‬
‫עד המקום צרתן"‪.31‬‬
‫מתרגום‪-‬השבעים‪,‬הוולגאטהלהיירונימוסוהפשיטא ("ארחקן סבמן אדם קריתא")‪,‬‬
‫כמו‪,‬מתרגוםיננתןבןעוזיאל ("רחיקין לחדא מאדם קריתא") וכן מדרשותחז"לניכר‬
‫בהורות‪,‬בי'לפניהם היתה הגירסה "הרהק מאוד מאדם"; בתרגום‪-‬השבעים נשמטה‬
‫המלה "העהך"‪,‬אושעדיין לאהיתהקיימת; "העיר"בניסחהמסורתי באהלמנועאי‪-‬‬
‫הבנה‪ ,‬לבל נהיה אמורים‪,‬כי הכוונה ב"ההחק מאדם" היא "הרחק מאד מבני‪-‬אדם‪,‬‬
‫מישוב"‪ ,‬כפי שמתקבל מן האמור בליש‪" :‬ורחוקים המהמצטיינים ודבראין להם‬
‫עם אדם" (שופ' י"ח‪ ,‬ז)‪ ,‬אםכי "אדם" 'שם הוא‪,‬ודאי "ארם"; בנוסח‪ ,‬שהיהלפני‬
‫תרגום‪-‬השבעים‪ ,‬היתה חסרה‪ ,‬או שנראתה מיותרת‪ ,‬גם המ"מ הסופית שלייאדם"‪,‬‬
‫על‪-‬כן הפך הציהוף "הרחק 'מאד מאדם" ל"הרחק מאד מאד"; השם "צרתן"' שסבל‬
‫משנבוש במקרא עצמו‪ ,'2‬ודאי שהיה משובש מאוד לפני תרגום‪-‬השבעים‪ ,‬הגורס‬
‫"קריתשיים" (במלכ"אז'‪,‬סו באההגירסה סק‪ .21‬בספרהיובלים לד‪ ,‬ד באהכתיב‬
‫‪ ) Eap~yav‬השתבשות השם "צותן" ל"קרית‪-‬יערים" ניתנת להחבאך מן הכתיב‬
‫"קרתן"‪ ,‬תחת "צרתן"‪ ,‬או משםהעיר "קור‪-‬אה" ( ‪ ,(KO~eat‬שעמדה בזמנםצפונית‪-‬‬
‫מעהבית מתל‪-‬א‪-‬דאמקה'‪ 5‬וצלצלה באזנם כ"קייה" או "קריתא"; והואיל והמים‬
‫עמדו "הרחק מאד מאדם"‪ ,‬או "הרחק מאד מאד"‪ ,‬גרר אהרלו הכתיבייקרתן"‪ ,‬או‬
‫צלצול השם "קוהאיה ‪-‬קריה קריתא"‪ ,‬אתהאסוציאציה"קרית‪-‬יערים"‪.‬‬
‫'שנרחק ‪,‬מאד ‪-‬‬
‫‪34‬‬
‫מאדם העיב" השפגשה גם על "הגוזמא קתני" של‬
‫גירסת הק‪.‬רי‬
‫חז"ל בדרשותיהם על קויעמדו המים מלמעלה קמו גד אחד"'היינו‪ ,‬ש"גד המים"‬
‫עצמו נראה הרחק מאד "מאדם העיר"‪ .‬לעיניהיירונימוס היתה גירסה המסורתית‬
‫"אדם העיר"‪ ,‬אך הוא מושפע גם מתרגום‪-‬השבעים וגם מדרשות חז"ל‪ ,‬שמפ‪-‬הם‬
‫למד אתהמקיא ואת פרשנותהמקיא‪,‬והיטיב לדעתעברית ומקרא כל‪-‬כך‪ ,‬עדאיער'‬
‫יהודאת עצמו‪ ,‬נפגמהבגללםהרומית שלו‪.55‬‬
‫לפ‬
‫אילברייטונ‪.‬גליק עושים את "נד המים" ל"חומת‪'-‬מים גדולה"; אולם "נד"אינו‪,‬‬
‫בשום פנים' "חומה"; "נד"‪' ,‬בעצבית וע‪ ,4‬משמעו "ערמה"‪ ,‬כגון "ערמה של עפר"‪,‬‬
‫"גבעה וצומה של תבן"‪" ,‬תל רם" וכיוצא בהם ‪, ;86‬וכן הרא במקרא‪ ,‬כגון‪2" :‬ד‬
‫‪,‬‬

‫‪"ad instar montes intumescentes apparebant procul ab urbe, qu~ vocatur 31‬‬
‫‪.16001, usque ad locum Sarethan‬‬
‫‪ 32‬בדבה"ב ד'‪ ,‬טז‪" :‬צרדתה"‪.‬‬
‫‪ 33‬קדמ'היה'יד‪,‬ג‪ ,‬ד;גולח'היה'א‪,‬ו‪ ,‬ד‪,‬ח‪ ,‬בעהבית"קראווה"‪.‬‬
‫‪, 34‬ראה "קרבן העדה"ליר‪ .‬סוטה פ"ז‪ ,‬ה"ה‪ .‬אי‬

‫הי‬

‫‪.‬ברסלבסקי (ברסלבי‪ ,‬מלחמה והתגובות שליהודי א"י מאחר מרד בר‪-‬כוכבא ועד מסע‬
‫‪35‬י‬
‫הצף הראשון‪,‬עין‪-‬חרוד‪ ,‬תש"ג‪ ,‬עמ' ‪,17‬על‪-‬פי‪~Julianus und das Judentum, :‬‬
‫‪%4‬ץ‪1.‬‬
‫‪i‬‬
‫‪a K‬‬

‫‪.Morgenland, Heft 30, Leipzig, 1939. 5.60‬‬

‫‪, eu %‬ענג)‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪s‬‬

‫‪e‬‬

‫‪r‬‬

‫‪,‬‬

‫אלול תשכ"ח‬

‫בית מקרא )לה(‬

‫‪30‬‬
‫יוסף ברסלבי‬
‫קציר" ז‪( 8‬ישעי'י"ז‪,‬יא); "נד" במשמעות "עהמה" מסתבר ברוהותמן התקבולת‪:‬‬
‫"ברוח אפך נערמו(!) מים ‪-‬ניצבו כמו נד(!) נוזלים"‪ 38‬לשמות ט"‪,‬ו‪ ,‬ח)‪ ,‬וכן מן‬
‫הדימויהציורי "כעס כנדמי‪-‬הים" ‪( 39‬תהל' ל"ג‪ ,‬ז); אמנם‪ ,‬כקריעת ים‪-‬סוף נאמר‬
‫שהמים להםח'ומה‪,‬מימינם ומשמאלם" (שמותי"ד'כב)‪ ,‬אך "החומה" שםהיאביטוי‬
‫אסוציאטיבי ל"ורבקעו המים" (שם י"ד‪ ,‬כא); "הבקקעה" במאבךהיא ש"הציבה"‬
‫את המים כ"הומה"‪,‬ואילו בעל תהלים‪, ,‬מזמור ע"ח'יג‪" :‬בקעים והעבירם‪-‬ויצב‬
‫מיםכמונד" ‪40‬התכווןוודאי ל"ערמתמים"ניצבת‪.‬‬
‫ק ‪41‬‬
‫בנס כריתת‪-‬הירדן לא "נבקעוהמיםלשנים"‪,‬כפירושם שלנלסוןגלי ויחזקאל‬
‫קויפמן ‪,42‬כי אם "נכרתו"‪ ,‬כלומר‪" ,‬נגדעו ונפסקי"‪ ,‬ונהמיםהיורדים מלמעלה קמו‬
‫נד אחד"‪ ,‬כלומר‪ ,‬בערמו לערמת גחולה ‪,‬אחת‪ .‬סמי‪ ,‬איפוא‪ ,‬מכאן‪ .‬תפיסת תמונת‬
‫"הנד" כסתומתמים גדולה" לאורך עשרות ק"מ שלפיתרליולירדןביןתל‪-‬א‪-‬מעידיה‬
‫לבין תל‪-‬א‪-‬דאמיה; כהתנגדותולזיהוי "צרתן" עם קרן‪-‬סרטבא‪,‬כ‪ 7.5-‬ק"ממערבית‬
‫מתל‪-‬א‪-‬דמעה‪,‬טיעןג‪.‬גליק‪" :‬גם אם באמר שהומת‪-‬המים השתרעה מתל‪-‬א‪-‬דאוניה‬
‫עד לבסיסן של ההר הגדול סרטכה‪,‬הרי שהיא צריכההיתה לשטוף את רובו של‬
‫‪.‬בר‪ ,).‬אלא‬
‫עמק‪-‬הירדן‪ ,‬מאחר שבהכרחהיתהנראית רק מעל'לזור(גאון‪-‬הירדן‪.‬י‬
‫גם מעל ררבו של ע'ור‪-‬הירדן" ‪( 43‬עמק‪-‬הירדן‪ .‬י‪.‬בר‪ ;).‬אך‪ ,‬כפי שניווכח מן‬
‫התעודות על אוהועי‪-‬כריתה'בירדן שלהלן'איןמיהירדןהגואיםעשויים להציף את‬
‫העער‪,‬שמעלקירותהנור‪,‬הגבעים שםלפחות‪–20‬ש‪5‬מ'‪,‬כיאם אתגאון‪-‬היהדןבלבד‪.‬‬
‫עם הסתעותנו מן התלקינים של אילברייט‪-‬גליק בנוסח המקראי ומן הפשרים‬
‫שלהםעלינו להזור אל 'השאלה‪ :‬מהעדיף בנוסח'המסורתי "הרחק מאד באדם‬
‫העיר" (כתיב)‪,‬או "הרהק מאד מאדם העיר" (קרי)‪:‬‬
‫מבחינה ספרותית עדיף‪ ,‬לכאורה‪,‬הקרי "הרחק 'מאד מאדם העיר"‪,‬כילגבי מרחק‬
‫מתבקשתההגדיה "מ‪ ,"…‬ולאלחינםהלכוהתרגומים'וחז"לאחריגירסתהקרי;‬
‫"הרהק מאד 'מאדם" מתבקש לכאורה גם מבחינתהאליטרציה‪" :‬הרחק מאד מאדם";‬
‫אלא‪ ,‬שבחינהגיאוגרפיתיש בהכדילהוכיחכיהכתיב "ב אדם העיר"‪ ,‬שגבר‬
‫עלכלהתרגומים‪.‬אל תפיסתחז"ל‪,‬הראהנכון‪:‬‬
‫לפיגירסתהקרי ""הרחק מאד מאדם העיר" נכרתומיהירדן'ועמדונד אחד הרחק‬
‫מאוד מן העיר אדם צפונה‪,‬והראיל והדבוק השתפך אלהיהדן בס'מוך מאוד לתל‪-‬א‪-‬‬
‫דאמלה (פרטים ‪,‬להלן)‪ ,‬ואףכיום הוא משתפך במרחק‪-‬מהמצפון לתל‪,‬הרי לאיכרלה‬
‫היתה כהיתת‪-‬הירדן הרחוקה בצפוןלמניע בעד זרימתהיבוק אל תוך הלרדן;והרי‬

‫יא‬

‫‪ 37‬רש"י שם‪":‬גדיש שלקציר*‪.‬‬
‫‪ 38‬אונקלוס‪" :‬חכימו מיא קמו כשור"‪ 1‬רפ"י‪" :‬אונקלוס תרגם לשון ערמומיות ולשון צחות‬
‫המקרא"וכ'‪ .‬פרטיםמעניגים שם‪,‬שם‪.‬‬
‫‪ 39‬יונתן בן‪-‬עוזיאל‪" :‬ומכניס היך זיקא (נאד) מוי דימא"‪ 1‬רש"י מתנגד לזיהוי "נד‪-‬נאד*‪.‬‬
‫י הערה קודמת‪.‬‬
‫הי‪-‬פ‬
‫‪ 40‬יונתן בן‪-‬עוזיאל‪" :‬צרידיןהיך זיקא"‪ ,‬אך רש"י "כמו נד ‪-‬תל גבוה כמתרגמינן נצבו כמו‬
‫נד ‪-‬קמו כשורה"‪ .‬ובכן לגבי רש"יאין הבדלכין "נד"ובין "חומה"‪ 1‬וכן אבן‪-‬עזרא‪" :‬ויצבמים‬
‫כמו נד" ‪"-‬והמים להם הומה"‪.‬‬
‫‪ 41‬ירדן‪,‬אנגלית‪ ,‬עמ' ‪ 1142‬תרגוםעברי‪ ,‬עמ'‪.72‬‬
‫‪ 42‬יחזקאלקויפמן‪ ,‬ספריהושע‪,‬ירושלים‪9 ,‬מ' ‪.102‬‬
‫‪ 43‬לפי המקורהאנגלי של "מעבר לירדן* (רומן הערה ‪ )8‬והתרגוםהעברי‪ ,‬עמ' ‪.269‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )לה(‬

‫נס כריתת‪-‬הירדן‬

‫אלול תשכ"ח‬
‫‪31‬‬

‫בדרכו של הירדן מאדם העיר עד השתפכותו לים‪-‬המלח מצטרפים לזרימת היבוק‬
‫באפיקהירדןעודנהלים‪.‬בל אלהיחדודאיכוהיומונעים כעדבניישראל לעבור את‬
‫הירדןבחיבה‪ ,‬אך אם נקבל את גירסתהכתיב "הרחק מאד באדםהעיר"‪ ,‬הרשמי‬
‫היהדן נכרתו בתל‪-‬א‪-‬דאמיה‪ ,‬ועמהם גםמימי הכבוק‪ ,‬שהוא הגחול והעשירבנחלים‬
‫המשתפכים אלהירדן‪ .‬עם כריתתמיהיבוק‪,‬יחד עם כריתתמיהירדן ‪,44‬יכולהיה‬
‫העם לעבורבירדן כמו ב"חרבה" ‪ ,45‬ובמהירות רבה‪,‬ככתיב‪" :‬וימהרו העםויעבורו"‬
‫(יתושי י); "ההרחק מאד" עצמו מוסב על גזרתהירדן נגדיריתו‪ ,‬שהמתה רחוקה‬
‫ד"‬
‫מאוד מאדם העיר‪.45‬‬
‫לבסוף ראוי להסב תשומת‪-‬לב להבחנה גיאוגרפית בלתי‪%-‬מצעית נוספת בטבע‬
‫זרמו של הירדן ובהשתפכותו לים‪-‬המלח‪ ,‬הבחנה שיש גה כדי לעורר פליאה‪:‬‬
‫"והיורדים עלס) ים הערבה‪ ,‬ים‪-‬המלח‪ ,‬תמו נכרתו"‪–‬אתו‬
‫תחר אצל המתא‬
‫ספר עעשע ו‪ ,‬טז; "היורדים על" ללא "העהדם‬
‫חז"ל‪" :‬המים האלה יוצאים אל הגלילהאל"‬
‫הקדמונה וירדו‬
‫על‪ )0‬הערבה ובאו הימה" עמ' ‪ tT"D‬ה); "על !תהם" ‪ –‬משמש‪:‬‬
‫"הנשפכים‪ ,‬או המשתפכינה על‪-‬פני הערבן"‪ ,‬וכן היא נשמעות "הערדים עלים‬
‫הערבה" בספר יהושע‪,‬היינו'מיהירדן נשפכים‪ ,‬או משתפכיםעל‪-‬פני(!) ים‪-‬המלח;‬
‫ואכן‪,‬מיהירדן‪ ,‬שהםקליםכצגיים‪-‬המלח‪,‬הבהישפכם ‪%‬להים‪,‬הםעדייןצפיםעל‪-‬פני‬
‫המים‪,‬ולא עוד' אלאזרימתם 'והתפשטותם מוחשתיפה ל‪%‬י‬
‫ק 'בסכסך 'לשפךהירדן‪,‬‬
‫והצפוניים שלהים *‪.45‬‬
‫כי אםעודהרחקממנו‪ ,‬לאורךחופי‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ה‬
‫יוסברו‬
‫מהותו הגיאוגרפית של נס כריתת‪-‬הירדן ופרטיו המדויקים בספר‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫ד‬
‫ר‬
‫י‬
‫‬‫ת‬
‫ת‬
‫י‬
‫ר‬
‫לנו יפה לאחר שנתבונן בשלוחיה‪-‬ארבעה אירועים והאיים של כ‬
‫כפי‬
‫‪1mtlnw‬לידינו ממקורות שונים‪:‬‬
‫למצויים אצל הגיאוגרגפ"ה המקראית ודאי ידועים שנים‪-‬שלושת האירועים של‬
‫כריתת‪-‬הירדן‪ ,‬המובאים בספרו של גרסטנג ההושע ושופטים" משנת ‪ ,1931‬אך‬
‫הראיל וגרסטנג לא התעכב עליהם כל הצורך ראוי להזור אליהם ולהתבונן בהם‬
‫התבוננות קרובהיותר‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫נ‬
‫ט‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ג‬
‫ט‬
‫ט‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫ר‬
‫י‬
‫ק‬
‫מתחת‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ל‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ס‬
‫נ‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ד‬
‫למעבר‪-‬‬
‫ברעשהגדול של חו יולי‬
‫דאמיה ועקר עמו את הדרך באותו מעבר; גובההקירהיה כ‪ 150-‬רגל‪ ,‬שהם כ‪46-‬מ‪/‬‬
‫הקיר צנח לרוחב אפיק היודן וחסם אותו כליל; המים שמדרום למחסוםירדו אל‬
‫ים‪-‬המלח והירדןהיהדיהוי בחהבה כ‪ 21-‬שעותוחצי‪ :‬עדיםהעידוכי ‪%‬פשרהיה‬
‫א גםביבוקעשויות גבעות החוור התוחמות אותו להתמוטט עקברעידת‪-‬אדמה‪,‬או עקבחתירת‬
‫המים הטאים תחתיהם‪.‬‬
‫‪ 45‬יוסף בן‪-‬מתתיהו‪ ,‬שביקש לשבר אזניהם של קוראיוהיוונים ולקרב את דבר הגס לתפיסתם‬
‫הרציונליסטית‪ ,‬כותב‪",‬כיהירון נצטמצם בעומק (!) וצהורות האבניםהיו מונחים בוכיסוד‬
‫צגב"‬
‫הואיל והזרם אינו רב וחזק‪ ,‬שיגרפם בכוח מתחת לרגלים‪-‬על‪-‬כן חצוהו כולם באומץ‬
‫"‬
‫מול‬
‫(קהמ'היה'ה‪,‬א‪,‬ג)‪.‬‬
‫‪ 46‬יפההעיר אהרליך‪" :‬באדם הואהעיקר‪..‬‬
‫‪ .‬הוא בא להשמיעך שעמדו המים הרחק מאוד מן‬
‫המקום שהיו הכהנים ודראון עומדיםכדי שיעברו בס ישראל את הירדן מרווחים ולא צפופים";‬
‫שבתי בןיום‪-‬טובאבן‪-‬בודד‪~.8. Ehrlich ,‬ע‪ ,‬מקרא כפשוטו‪,‬ברלין תר"ס (‪41900‬‬
‫‪.‬ברסלבי‪ ,‬ים‪-‬המלחמגיב סביב‪ ,‬עמ'‪.22‬‬
‫"‪46‬י‬
‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )לה(‬

‫אלול תשכ"ח‬

‫‪32‬‬
‫יוסף ברסלבי‬
‫להצוה את אפיק הירדן ברגל‪ ,‬באורח חפשי ‪ ;47‬המים‪ ,‬שבתעכבו מצפון למחסום‪,‬‬
‫‪48‬‬
‫גאו בהדרגה‪,‬עלומעלגדותהנהרההציפו את עמק "הזור" שמסביב לתל‪-‬א‪-‬דאמיה‬
‫‪.‬בר)‪ .‬שהוא כחב שם קהוב לשלשה ק"מ‪( .‬לאחר ‪21‬‬
‫(כלומר‪ ,‬את "גאון‪-‬הירדן‪,‬י‬
‫שעות'וחצי נפרץ המחסום;היהירדן‪ ,‬שהציפו את עמק תל‪-‬א‪-‬דמיה' החלומתכנסים‬
‫בהדרגה לאפיק הירדן שחידש את זרימתו התקינה‪ .‬מפולת הקיר המתמוטט במעבר‬
‫דאמ"ההיתה עצומה כל‪-‬כך‪ ,‬עד שיכולה היתה לעמודבפני לחץמיהירדן"היורדים‬
‫מלמעלה" כ‪ 21.5-‬ומעות‪..‬מיהירדן 'לא ניצבו בצורת "חומה" לאורך עשרות ק"מ‬
‫שלפיתוליהבהרמ"אדמה" (אדםהעיר) צפובה‪ ,‬כ"תורתם" שלאולברייט‪-‬וליק‪ ,‬ולא‬
‫בצורת "חומה" לרוחבהעיור(עמק‪-‬הירין) שמעל"גאון‪-‬הירדן"'עדרגליהר‪-‬מרטבה‪,‬‬
‫כפי שניסהנ‪.‬ג‪ .‬לשלול‪ ,‬כדי לחזק אתהתיאוריה על "חומת המים הגדולה" לאורך‬
‫מיחוליהירדן דווקא;‪.‬כי אם "נערמו"(!) מאחורי'המחסום‪,‬הציפו בהדרגה אתגאון‪-‬‬
‫הירדן הנרחב‪ ,‬ואם גם הגזעו פה ושם אל‬
‫של‪:‬רהגילרידןד‪49‬פ‪.‬נותיו‪ ,‬הגבההים כ‪20-‬נ‪ 50-‬מ"‬
‫נתעכבו שם‪ ,‬עדהתכנסותםשגיתלאפיקו‬
‫הארה הבת‪-‬ענין לרקםהגיאוגרפי של גס כריתת‪-‬הירדן בספר‬
‫שמורה לנו‬
‫ייתןושגי‬
‫בתיאור כריתת‪-‬הירדןביום ‪ 8‬בדצמבר‪ ,‬שנת ‪ '1267‬שאף אותו'מצי‬
‫רסטנג בספרו‬
‫שאושע ושופטים" ללא התבוננות‪-‬יתר‪:‬‬
‫בשנת ‪ 1885‬קיבל הלווטננט‪-‬קולונל וטמוןונידי החוקר הצרפתי הנודע‪ ,‬קונסול‬
‫צרפת בירושלים‪,‬קלרמיןגני‬
‫‪ ,‬העתק קטע מחיבוהו של 'ההיסטוריון המוסלמי אל‪-‬‬
‫ניויירי' בן המאההי"ד‪ ,‬השמור ב'כתב‪-‬ידב"ביבליותקנציונל"בפריז‪ ,‬תרגמווניתחו‬
‫במאמהו החשוב "כריתת הירדן בשנת ‪0"1267‬ק קטע זה בכתב‪-‬פו‬
‫הערבלהיה גם לנגד עיף געתביקור בפרט בשנת ‪.1937‬ההא תורגם מצבא במאמרי‬
‫"הרעשוכריתתהירדן בשנת ‪',"1546‬שעללונעמוד‪,‬להלן‪,‬בזוהלשון‪:‬‬
‫"בחודש ג'מאדי‪-‬אל‪-‬אוול‪ ,‬שנת שש מאות וששים וא'הבע‪,‬ציווההסולטאןבייבארס‬
‫לבנות גשר על נהר הירדן‪ …‬הוא הגשר העומד בקהבת דאמרה‪ …‬והנה‪ ,‬קרה‬
‫בו מקרה מוזר (או מתמיה)‪ ,‬שלא נשמע כמותו‪ :‬הסולטאן שלח את האמיר ג'מאל‪-‬‬
‫אל‪-‬דין לבנות את הגשר על חמש קשתות‪…‬ויהי נאשרשלניהבנייתו‪ …‬וצוות‬
‫הבנאים התפזר‪ ,‬א"ש איש למקומו‪ ,‬נהרסו עמודים מעמודי הגשר; ולרגז הסולטאן‬
‫וישלח את האנשים לתקנם‪ ,‬ויקשה הדברעליהם מפאת גאות המים ועצמת זרמתם;‬
‫וישבו הבנאים ימים‪-‬מספר ויווכחו לדעתכיאין לעשות את המלאכה;‪,‬וקהי בליל‬
‫י"ז לחודש רביע‪-‬אל‪-‬אוול עונת ששים ושש (הוא ‪ 8‬בדצמבר ‪.1267‬י‬
‫‪.‬בר)‪,‬וייכרתו‬
‫מימיהירדן‪ .‬עדכי לא שארבו מאומה; המהרוהאנשים‪,‬ושנלווהדוהות ואבוקות‪-‬אש‬
‫רבותווינצלו את המקרה‪,‬ויתקנו את העמודים‪ ,‬ויחזק‪.‬וםייבצעו את אשר נבצרהיה‬
‫מהם תחילה לערוותו; וישלחו רוכבים לגלות את שורש‬
‫וימהרו הרוכבים‬
‫והאירו"‬

‫ז‪ 4‬לדברי הקולונל קונור‪ ,‬בשנת ‪,1882‬היההירדןבדאמיה כמעטבלתי‪-‬עביר גםבקיץ והצליחה‬
‫שם מגדה לגדה היתה בעזרת עברה; ‪. 385‬ק ‪.Mem. 11,‬‬
‫‪. 137 48‬ק ‪ Garstang, Joshua and Judges, London, 1931.‬חא‪.70‬‬

‫‪ 49‬גרסטנג מזכיר גם כריתתיהדן שלישית בשנת ‪ ,1906‬שארכה כעשר שעות‪ ,‬אךבלי מראה‬
‫מקום‪ ,‬שם עמ'י‪.13‬‬
‫‪4. Watson, 50‬ל‪. 1267, by Lieut. Colonel. )3.‬ם ‪.‬ג מ‪The Stoppage of the Jordan 1‬‬
‫‪. 253 ff.‬ק ‪. Qs. 1895.‬ו‪8‬פ‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )לה(‬

‫נס כרי'תת‪-‬הירדן‬

‫אלול תשכ"ח‬
‫‪33‬‬

‫וימצאוכי קיר‪-‬אדמהגבוה(!)‪ ,‬שהיה נשקףעלהירדן מצד מערב ‪-‬והקירדומהלהר‬
‫ואין הוא הר‪,‬כי המים יתוחחו אותו כטין(ו) ‪ -‬צנח 'אלהירין ויחממהו; ויגאו‬
‫המים החסומיםויינשאו אל עבר הערר שמאתורי הסכר‪…‬וייכרתו המים מחצות‬
‫הלילה עו הבע היום ל'מחרתון‪,‬ויהי בגאותםויבקיעו את 'המחסום‪ …‬אך הזק לא‬
‫םועומד שם עדהיוםהזה"!‪.5‬‬
‫הזיקו'לבניין לאחרתיקובההגשרקיי‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ד‬
‫א‬
‫‬‫ת‬
‫ד‬
‫י‬
‫ע‬
‫ר‬
‫א‬
‫ל‬
‫עקב‬
‫ב‪8-‬בדצמבר‪ ,‬שנת ‪,1267‬נכרתו‪,‬איפוא‪,‬מיהירדן‬
‫כרעידת‪-‬‬
‫האדמה בשנת ‪ ,1927‬שמוטטה אתהקיר‪,‬במעבר דאמקה‪,‬כי אם עקב התגברותהזרימה‬
‫ח קיר‪-‬אדמה גבוה‪ ,‬שהיה נשקף ‪%‬ל‬
‫בירדן בעצם ימות‪-‬הגשמים‪ .‬גם בכריתהזוייצנ‬
‫הירדן מצד מערב‪ ,‬והקיר דומה להר‪ ,‬ואין הוא הר‪,‬כי המים יתוחחו אותו כטין"‬
‫ויחסום את היהדן; גם בכריתת‪-‬ירדן זו לא "ניצבו" המים בצורת "חהמה"‪,‬כי אם‬
‫נערמו בצורת "נד" מאתורי מחסום של מפולת עצומה; כפי שנעמוד על נך להלן‬
‫ה"ה "קיר יהאדמה" אצלנוויירי קיר של חוור‪-‬הלשון' שהמיםעשויים באמת לתוחח‬
‫אותוכטין;ועודניווכחכי חתירתמיהירדןהגואיםעשויים למוטט אתדפנותהחוור‬
‫של גאון‪-‬הירדן כהעידות‪-‬אדמה; אכן‪ ,‬הגשרבנוי על חמש קשתות כמסופר בכתב‪-‬‬
‫היד הערבי של אל‪-‬נוויירי‪ .‬ארכו ‪ 93‬מ'(!)‪ ,‬אלא שהיש ‪%‬ומד כובשה‪ …‬בשנות‬
‫השמונים ראו קונדר ושומכר את 'הגשר הזה כשהוא עומד ממזרחלירדן(ו) ‪ ,52‬בשנת‬
‫‪1934‬ראיתי את הגשר כשהוא עומד ממערבלירדן(ו) '‪ ,5‬משם‪%‬שהירדן משנה פעם‬
‫בפעם אתאפיקוואתפיתוליוהמהגביםללא'ספור‪.‬פרטיםלהלן‪.‬‬

‫נוסף ‪%‬ל שנים‪-‬וחלושת האירועים של כריחת‪'-‬היחדן‪ ,‬המובאים אצל גרסטנג‪,‬יש‬
‫בידינוהעירות הבנת‪-‬עניין ‪%‬ל איהוע של כריתת‪-‬ירדןביום ‪ 14‬לחודשינואר‪ ,‬שנת‬
‫‪,1546‬ביהואאירועכריתת‪'-‬הירדן הכמהשכתביותר שנררעלנו עדכה‪:‬‬

‫בשבת ‪ 1937‬מצאתי כ‪-‬בריטיש מיוזיאום" בלונדון חוברת גרמנית‪ ,‬מתורגמת‬
‫מאיטלקית‪ ,‬בגודל "חצי מחברת"' שמנתה בסך‪-‬הכלהימונהדפים‪ ,‬ובשערה הכותרת‬
‫המופלגת‪" :‬אלרוע של רעידת‪-‬אדמה גדולה ומחריהה‪ ,‬שאירעה ביום ‪ 14‬בינואר‪,‬‬
‫שנת ‪ 1546‬הנוכחית‪ ,‬בארץ להודה; העודת‪-‬אדמה' שגרמהבירושלים ובערים אבות‬
‫אחהות מסביב לה‪ ,‬נזקים ניכרים‪ .‬כמה ערים נודעות אבדו‪ …‬נכתבה אל אמשים‬
‫נכבדים אחדים'בוונציה‪ ,‬תורגמה להלן מן השפה'האיטלקית לגרמנית והובאה עתה‬
‫~פוס; ויטנברג‪ ,‬שנת ‪.54"1546‬‬
‫מחברי החשרת האיטלקיתהיושני פטריציםמוונציה‪ ,‬שהיו עדים לחרבן‪?,‬הכיא‬
‫הרעש על הארץ הקדושה‪ .‬הם ראו ברעש המחרידובחיבן שהביא על הארץ אותות‬
‫ל"אחר‪-‬ת‪-‬הימים" הממשמשת וקרבות והם לא נחרדו לכתוב את דבריהם אלא כדי‬
‫לעורר אתהעולםהנוצרי"לי?ובבתיעובה"‪.‬בין שאר הפרטים‪,‬המחרידים על תוצאות‬
‫‪.‬ברסלבסקי (ברסלבי)‪ ,‬הרעש וכריתת הירדןיישנת ‪ ,1546‬להקר ארצנו ‪-‬עבר ושרידים‪,‬‬
‫‪51‬י‬

‫תל‪-‬אביב‪ ,‬תשי"ד‪ ,‬עמ' ‪.232-231‬‬
‫‪ 52‬קונדר (על‪-‬פי העתה ‪ ,47‬לעיל) ‪. 390‬ק ‪ ;Mem 11,‬כן ראה את הגשר על חמש קשתותיו‬
‫כשהוא רחוק ‪ 38‬מ' מן הירדן‪ .‬שומכר בשנת ‪ ,MuNdPv, 1899, 5.33-55 :1898‬ושם גם‬

‫תמונת הגשרו‬
‫‪.‬ברסלבסקילברסלבי)‪,‬עלקפי הערה ‪51‬לעיל‪ ,‬עמ' ‪ ,233‬הערה ‪.35‬‬
‫‪ 53‬י‬
‫‪ 54‬שם‪ ,‬עמ' ‪.226‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )לה(‬

‫ייסף‬

‫אלול תשכ"ח‬

‫‪34‬‬
‫ברסלבי‬
‫שעש כשפרשעעמבתם‪,‬מ "הירדן היה חוב באותו ועש משך שני‬
‫ימים" ‪ ;)0‬בדיקה כיבלעגרפיתבספרית שמספורך קמברידג ופרת‪ ,‬העלתה מ‬
‫החוברתהגרמניתאינה בנמצאבהן‪ .‬בשרבי בחודשינואר ‪ 1939‬מן השלוחותבפולין‬
‫דרך פריז ‪.‬לארץ' ירדתי למספר עוצות לברלין' עברתי על הקטלוגים של הספריה‬
‫הממלכתית (ה‪ ,(Staatsbibliothek -‬ואף בה לא נמצאה לי החובות הגרמנית‬
‫הכמוהה; ואכה רקהריכט‪ ,‬בעלהביבליוגרפיה על ארץ‪-‬ישראל בהגנת ‪ ,1890‬לאידע‬
‫על ‪,‬מציאותה‪ .55‬כן לא נודעה החוברת לבעלי הביבליוגרפיות האחרות על ארץ‬
‫; לע'המת זאתמציין רקהריכט וכרגום צרפתי לחוברת האיטלקית ‪%‬ל הרעש‬
‫וד‬
‫יו‬
‫בק‬
‫ה‬
‫םני‪ 14‬בינואר ‪ .1546‬את הציון שאל'מביבליוגרפיה צרפתית משנת ‪ .551841‬ברם‪,‬‬
‫גם תרגום צרפתי זה לא היה בנמצא בספריות הנ"ל‪ .‬פניתי אל ספריות ממלכתיות‬
‫מבלגיה ובהולנד ז‪( 5‬התרגום הצרפתי נדפס ב‪ – Anvers~-‬אנטוורפן)‪ ,‬יוכן אל‬
‫הפרופ' ריקמן גאלנסטיטוס האורינטאלי בלוואן‪ ,‬בלגיה‪ .‬תשובתו של פרופ' ריקמן‬
‫היתה‪ ,‬שספריתםהכילהחיבורים מן המאה הט"ז‪ ,‬אלא שאותו אגף עלה בשנת ‪1914‬‬
‫באש;ביבליוגרפיה‪ ,‬שהופשה בשנת ‪1864‬מפריזוזימונה את"הספרים‪,‬הנדירים‪,‬יקרי‬
‫הערך והמציאות‪ ,‬שהופיעו בכל הלשונות‪ …‬מאז המצאת הדפוס עד ימינו"‬
‫והמעתיקה את דברי שער התרגום הצרפתי במלואם ‪,58‬מעייה'כי תרגום זה ושא‬
‫"חוברתקוריוזית ונדירה""‪.5‬‬
‫בשנת ‪ 1955‬פירסםח‪.‬ביינרט כתב‪-‬יד ספרדי על רעש בארץ הקודש‪ ,‬שאירעביום‬
‫ר ‪ ,1546‬שמצא בספריה הלאומית במדריד‪ .‬הוא הציגו כתעודה מקורית‪,ao‬‬
‫‪8‬בינוא‬
‫אך‪ ,‬כפי שהראו הד"רנ‪.‬שלם נ"ל ומחבר 'מאמר זה‪ ,‬אין כתב‪-‬היד הספרדי‪ ,‬אלא‬
‫תרגום מקוצר מן המקור האיטלקי‪ ,‬ואולי תרגום מתרגום‪ ,‬ומשום‪-‬כך הוחלף בו‬
‫התאריך של ‪ 14‬ולינואר ל‪ 8-‬בינואר ו‬
‫"שניהימים'" בהם ארכה כריתת‪-‬הירדן'לפי‬
‫‪51‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫ל‬
‫ט‬
‫י‬
‫א‬
‫מ‬
‫ו‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ם‬
‫י‬
‫ש‬
‫ר‬
‫א‬
‫;‬
‫התרגום הגרמני' נתקצרו'ל"יום אחד" על‪-‬פי בקשתי‬
‫בשמי‬
‫ו‬
‫נ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫י‬
‫אלהספריה דגנמלכתיתבוונציה‪ ,‬שמא 'נשתמר בה המ‪'9‬ורהאיטלקי‪,‬‬
‫תורגמה‬
‫החוברת הגרמנית‪ ,‬וההא נדפס בוונציה)‪ ,‬אך התשהבה היתהשלילית‪ .‬עליבל‪-‬פנים‪:‬‬
‫עצם העובדה שהמקורהאיטלקי תורגם לפחות לשלוש לעוונותבועידהגוה גדול עעה‬
‫ההושם של הרעש 'בארץ הקודש‪ ,‬ועד כמה גדולההיתה החרדהמפני "אחריתהימים"‬
‫הממשמשת ובאה‪.‬‬
‫למרבה הפליאה נשתמחו תעודות על הרעש ביום ‪ 14‬בינואר ‪ 1546‬גם בכתבי‪-‬יד‬

‫עבריים‪:‬‬
‫בשנת ‪1937‬בדקתיבספריית"בודיייאטה" באוכסשרדכתבי‪-‬ידהיסטורייםעבריים‪.‬‬
‫בלקטעליםבודדים"‪2‬לכתבי‪-‬יד‪,‬שעוגומכורכיםיחד' נמצא‪ ,‬להפתעתיהגדולה‪ ,‬עלה‬
‫בודד‪ ,‬כתובבקורסיבעבריאיטלקי‪,‬ובוסיפורעל רעשאיוםונוראשאירעכיהושלים‬
‫‪ 55‬שם‪ ,‬עמ' ‪.223‬‬

‫פרטים שם‪ ,‬שם‪.‬‬

‫‪56‬‬
‫‪57‬‬
‫‪ 58‬מועתק במאמרי הנ"ל‪ ,‬עמ' ‪ ,223‬הערה‪.3‬‬
‫‪! rare 59‬ם ‪ taw 1optlscule curieux‬שם‪.‬‬
‫‪ 60‬ח‪ .‬בחנארט‪ ,‬הרעש בא"י בינואר ‪,1546‬ידיעות‪ ,‬שנהי"ס‪ ,‬תשט"ו‪ ,‬עמ' ‪.34–29‬‬
‫‪ 61‬כרסלבי‪ ,‬להעש של שנת ‪,1546‬ידיעות‪ ,‬שנה י"ט‪ ,‬תשט"ו‪ ,‬עמ' ‪;235-230‬נ‪.‬שלם‪ ,‬הערות‬

‫כגוןאלה‪ Biblioth. Royal, Baxelles'-‬וא‬

‫‪~Mtlsellm Planton Moratus, Amsterdam‬‬

‫י‪.‬‬

‫למאמרו שלביינארט‪ ,‬שם‪,‬עמ' ‪.236-235‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )לה(‬

‫נס כריתת‪-‬הירדן‬

‫אלול תשכ"ח‬
‫‪35‬‬

‫ובכמה מקרמותאחרים בארץ‪-‬ישראל‪,‬ביוםי"א שבט‪ ,‬שנת ש"ו לפ"ק‪,‬תאריך התואם‬
‫אתהתאריך ‪14‬בינואר ‪ 1546‬וכבחוברת‪.‬הגרמניתהנ"ל‪.‬נתב‪-‬הידהעברי מאשר כמה‬
‫וכמה פרטים שבחוברת הגרמנית' אף מוסיף עליהם פרטים‪ ,‬או גירסות‪ ,‬אחרים'‬
‫בנתב‪-‬יד זה‬
‫הנוסכים אור‪-‬יתר על הרעש הגדול ותוצאותיו‪ .‬מפתיע ונעבד‬
‫ביותי‬
‫אוהו ביבשה‬
‫הא ‪" :lvsn‬הגחים אומרים שהירדן חרב ועברו‬
‫וארך על אותו היוגש שיושה ימים"‪)0‬ן הכותב מאשןאממה למה‬
‫בידעהזה ולא עוד אלא הוא אף מביא נעעק סבירלכריתת‪-‬הירדה"הסר בתעודה‬
‫הגרמנית‪" :‬והנה ראוי להאמין מה שאמרו והגויים) שהירדן הרב‬
‫ויבש אותו הזמן' לפי שנפלו שני הוים גדולים תוך הירדן‪,‬‬
‫ואחרים אומנים שננקעה הארץ ופצתה אח פיה ובלעה מי‬
‫היודן"‪2‬נ‬
‫בעתרת ההפתעה על כתבנהד העברי על הרע ‪ 2‬הנדח‪:‬ממני הספרן לכתב"היד‬
‫העבריים מספריית "בודליאנה"‪ ,‬מר ‪,‬מ‪.‬לוצקי'הזכירהלו רכישת כתב‪-‬ידעבריורש‪6‬ני‬
‫על אותו רעש‪ ,‬אלא שהלקט שכלל אותו כתב‪-‬יד‪ ,‬טרם ‪' avna‬בקטלוג הספריה ;‬
‫כתב‪-‬יד עברי זה פותח במלים‪" :‬בני אביגדור‪ ,‬עת לדתך היתה"' כלומר הרעש‪,‬‬
‫ההכותב אומר לתארו להלן‪ ,‬אירע בקום בוגולד בנו אביגדור‪ ,‬ומשום בך ההש רושם‬
‫את הברקו‪ .‬ושמספר‪ ,‬המציג את ‪%‬צבע כ"אליעזר המכונה זוממן בן מוה"ר אברהם‬
‫צאריט ז"ל"' ונוקע את תאריךהרעיםכיום י"א שבט‪ ,‬שנת הש"ו מאשר את שתי‬
‫התעודות הקודמות‪ ,‬האף תוסיף עליהם פרטים אחדים ‪ ,64‬אלא שאין הרא יודע על‬
‫כריתת‪-‬הירדן; על‪-‬כ"ל‪-‬פנים‪ ,‬התאריך האומנתי האחיד על הרעש במקור הלהגזי‬
‫הבשני המקוהותהעבריים סישבידינו לתקןסילופים'כרונולוגיים על רעשים 'בארץ‪-‬‬
‫י‪.65‬‬
‫ישראל'שחדרו לספהותהמהקרית עקב הרקהמכליאלכל‬
‫לתשרמת‪-‬לב וליוחדת האויים דברי המקור העתרי הראשון‪" :‬והנה ראוי‬
‫להאמין מה שאמרו "עריש‪ ,‬שהירדן חרב ויבש אותי הזמה‬
‫לפי שנפלו שגי הרים גדולים תוך הירון"' הסברהתפם ~פליא‬
‫את הנימוק לכריתת הירדן נשנת ‪ ,1267‬המובא אצל ההיסטוריון המוסלמינוויירי‬
‫המל‪" :‬וימצאו כי קיר‪-‬אדמה גבוה‪ ,‬שהיה נשקף ‪%‬ל הירדן‬
‫‪.‬ח צנח אל הירדן ויחסמהו"‪ .‬בשנת ‪67‬מ גפלרק"יר‬
‫~הקר‬
‫י‬
‫ד‬
‫ח‬
‫א‬
‫יומהלהר ואץושאהר"‪,‬עלכן נכרתומיהירק מחצותהליל עד'הבע העם מלמחרתה‬
‫ואילו בשנת ‪ 1546‬נפלו "שניהריםגדולים אל תוךהירדן"‪ ,‬על‪-‬כןגברתומיהירדן‬
‫"שניימים"(לפיישקורהאיטלקי‪-‬גרמני)‪ ,‬או "שלוש'ה למים"(לפי המקודהעברי)‪.‬‬
‫‪ 62‬מאמרי הנ"ל‪ ,‬עכז ו‪2‬ם‪.228–‬‬
‫‪ 63‬בשנת ‪ ,1956‬כ‪ 19-‬שגה לאחר שהוגשליכתב‪-‬ידעברי זה‪,‬בקרתישניתבספריית"בודליאנה"‬
‫באוכספורד‪ ,‬ולתמהוני לא מצאתי את כתב‪-‬היד ושום בקטלוג של כתבי‪-‬היד העברתם בטפריה‪.‬‬
‫על הבעת התמהון באזור "שומר" כתבי‪-‬היד על כך קבלתי את התשובה‪" :‬כלום ‪ 19‬שנה מספיקות‬
‫כדי לקטלגכתבי‪-‬יד ?‪…‬והרי מומחים לכךאין לנו‪ ,‬ו"הבריטיש מיוזיאום* בלונדון‪-‬כלוםיש‬
‫לו‪ ,‬לאחר מאהשנים‪ ,‬קטלוגלכתבי‪-‬ידהורכייםולכיוצא בהם" ?‪…‬‬
‫‪ 64‬מאמרי הנ"ל‪ ,‬עמ' ‪ ;228‬תעודה אחרת‪ ,‬הנוגעת ב"ר' אליעזר המכונה זוסמן נ"ע"‪ ,‬נמצאהלי‬
‫באוספי הגניזה בקמברידג'‪ ,‬והיאסייעה לקביעת ה‪ terminus ad quem.-‬של תעודתו על הרעש‬
‫כ‪ ;1546-‬שם‪ ,‬עמ' ‪.225‬‬
‫‪ 65‬ראה פרק‪" :‬תיקון לכרונולוגיה של הרעשים במאה הט"ז בא"י"‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.235-234‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )לה(‬
‫‪36‬‬

‫אלול תשכ"ח‬

‫יוסף ברמלבי‬

‫התמוט"ותם של "הרים"‪,‬לפי המקור הצברי הג"ל' ‪%‬ו של "קירות‪-‬אדמה"דומים‬
‫לצהרים"‪ ,‬לפי המקור הערבי‪ ,‬וצניחתם לתוך אפיק הירדן‪ ,‬עד כדי הסימתו מעשר‬
‫שעות עד שנים‪'-‬שלושה ימים פעמים על‪-‬ידי רעידת‪-‬אדמה‪ ,‬כאשר אירן בשנים‬
‫‪1 1546‬ד‪ ,1927‬ופעמים על‪-‬ידי גאות‪.‬הירדן‪ ,‬כאשר אירע בשנת ‪- 1267‬מצד אחד‬
‫ראירועיכריתתדהירדןבשנים ‪ 1267‬ו‪ 1927-‬בסמוך לתל‪-‬א‪-‬דאמקה (אוםהעיר) דווקא‬
‫למקום האיהוע בשנת ‪ 1546‬לא נודע)‪ ,‬מחייבים אותנו לעגב 'ולהתבונן גם ברקע‬
‫הגיאולוגי של הכריתות‪:‬‬
‫כידוע בנויות מפנות "גאון‪'-‬הירדן" חוור‪-‬לשון‪' ,‬כיהוא חומרגירי מיקרוסקופה‬
‫המכיל גפם‪,‬טין מלוח וחמרים מסטים ‪%‬תרים‪ ,‬והואפריךביותר‪ .‬בספרי "ים‪-‬המלח‬
‫סביב מביב"‪ ,‬הידעת את הארץ‪ ,‬כרך ג'‪ ,‬בו תיארתי את נוף חוור‪-‬הלשוןתיאור‬
‫מפורט ביותר‪ ,‬שיערתיכי השם "עמק השוים" (בהא'י"ר‪ ,‬ג‪,‬י)‪ ,‬שחז"לתלו‬
‫בו דרשות מדרשות שינותש‪' ,‬וההוקרים' בני זמננו‪ ,‬נלאו ‪.‬למצוא‪,‬לו התברי‪,8‬‬
‫הושאל מגבעות‪-‬חוור‪-‬הלשון ה"שדיות" (הסידיות)‪ ,‬הבהי‪-‬‬
‫רות והצחיחות המקיפוח אותו‪0‬ג יפמתומירמתרתצעת מעל נעת‬
‫הירדןכשהןוקופותותלולות‪—‬באמרבמאמרי "הרעשוכריתת‬
‫הירדן בשנת ‪-"1546‬‬
‫שיבהןמגיעלכינהוכמ'הישרותמטרים‪.‬בימיםשהירדןעולהעלבלגדותיומתפשטים‬‫המים עדרגלי דפנותקהחוור'וחותרים תחת"הן‪ ,‬עדכיישוהן מתמוטטות מתפורר'ות‬
‫וצונחותגושיםגושיםאל תוךהמים‪.‬גושיהחוורהעצ‪,‬ומים‪,‬וכןהטיןההסחף‪,‬שהנהרות‬
‫ההנהלים נושאים עמהם אל עמק'הזור‪,‬מטים פעם בפעם אתהירדןממסלולוומכריחים‬
‫אותו לשנות אתירמו‪.‬האיה ‪,‬לכך הוא גשר‪-‬דאמיה מן המאההי"ג‪ .‬אררכן של הגשר‬
‫‪ 93‬מ'‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פידכן הוא עומד כולו בגבשה‪ ,‬ואילו הירדן זורם עשהות מטרים‬
‫מזרחה לו"‪.68‬‬
‫"ענוק‬
‫בשנת ‪ 1962‬פירסם פרופ'י‪".‬טטנר את מחקרו ההשגב‬
‫הירדן ה תת‪-‬‬
‫תון" ‪ ,ee‬וםו ניתוח מפורט ומקיף על מבנה "גאון הירדן" ופיתולי הירדן בין‬
‫דפנותיה המהקרמלווה מפות' תרשימיםותצלומי‪-‬אווירמאירי‪%-‬ינים‪.‬הללו מאשרים‬
‫בבהירות יתירה את הרקע הגיאולוגי‪-‬גיאוגרפי‪ ,‬כפי שהונח בשוד התחקותנו הנ"ל‬
‫אחריגורמיכריתת‪-‬הירוןבאירועוההשונים‪:‬‬
‫המפות‪,‬התרשימיםוהתצלומיםמןהאוויר ‪,‬בספר "עמקהירדןהתחתון"לי‬
‫‪.‬שסנר‬
‫לורד היבוק‪ ,‬בצאתו מתוך הרי עבר‪-‬הירון‪ ,‬בכיוון אל תל‪-‬א‪-‬דאמיה‪,‬היינו‪ ,‬מכיוון‬
‫צפון‪-‬מזרח אל דרום‪-‬מערב; אולם‪ ,‬כשהוא קהב אל התל כדי מרחק של ‪ 500‬ב‪,'1‬‬

‫יפי‬

‫‪ 66‬אונקלוס‪" :‬מישר חקליא"ויונתן וירושלמי‪" :‬מישר פרדסיא"ו התהונימוס‪" :‬העמקהמיוער"‬
‫)‪ ;(vallis siluestris, nemus EmeonGL nemora‬תרגום‪-‬השבעים‪" :‬עמק המלחים"ו הפשיטא‪:‬‬
‫"עסקאדסדומיא"‪1‬מדרשים‪" :‬שהיהמגדלסדנין‪,‬שעשוישדיםשדים‪ ,‬שהוא מסוכךבאילנות"‪,‬ועוד‪.‬‬
‫‪.‬ברטלבי‪,‬ים‪-‬המלח סביבמביאהידעת את הארץ‪ ,‬כרך ג'‪ ,‬עמ' ‪ ,304‬הערה ‪32‬‬
‫פרטים ראה‪:‬י‬
‫מ ‪ this narrative and %5 meaning‬ס! ‪ peculier‬שדים ובשת ‪**The Vale of the‬‬
‫‪ 15 abscur‬שדים ‪. 266; "The ethymological explenation 01‬ק ‪" ; 7.Skinner,‬בעוסמ‪1‬תט‬

‫ו"‬

‫"‬

‫סי‬

‫‪" any‬ה‬
‫‪t‬‬

‫‪and‬‬
‫‪s‬‬

‫‪0 more‬ת ‪casel leads u‬‬
‫‪concrete‬‬
‫‪s‬‬
‫‪e‬‬
‫‪r‬‬
‫‪7.Simons, The Geog and‬‬
‫‪.228‬ע ‪ Of 610 Old Testament, Leiden, 1950,‬אחז ‪.Topog.‬‬
‫‪ 68‬על‪-‬פי הערה ‪,51‬לעיל‪ ,‬עמ' ‪.233-232‬‬
‫‪.Schattner, the Lower Jordaal Valley, Publications of the Hebrelv Univer- 69‬נ‬
‫‪.sity, Jerusalem, 1962‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫;‬

‫אלול תשכ"ח‬

‫בית מקרא )לה(‬
‫נס כרית ת‪-‬הירדל‬

‫‪37‬‬

‫קשת רחפהכלפי צפח ומשתפך‬
‫הם מטה כמעטוחית "שרה צפמה' מתקמר‬
‫"תל ‪.70‬סטיה קשתיתגדולהזו של‬
‫צתחל‬
‫בי‬
‫אלהירדן במרחק של ק"מוחציבקו‪-‬אוירצפונ‬
‫היבוק מקהבת התל צפונה מתבארתיפה למראה הסחופת העצומה שמביאעמו הנהר‬
‫שנה שנה‪ ,‬סחופתהיוצרת 'שם את הגדולה בכל הדלתות של הנהרות המשתפכים אל‬
‫הורדן‪ ,‬והדוחקת את אפיק היבוק צפונה‪'.‬לפי שומכר‪ ,‬בשנת ‪ ,1898‬נראה'כיהיבוק‬
‫משנה בכל עשרשנים את מקום שפכו אלהירדן‪ .‬הוכחהלכךשלכהיהלועמידתו של‬
‫גשר‪-‬דאמ"ההעתיק הההרוס בריחוק‪.‬של ‪38‬מימאפיקהירדן ‪1‬ז;ברם‪,‬הדלתהשלהיבוק‬
‫והסחופתהעצומה שהואפולטת‪,‬משפיעותלא רקעלדחיקתאפיקוהתחתון שלהיבוק‬
‫צפונה‪,‬כי אם גם על דחיקתהירדןעצמ'ו עד מתחת לדפנותחוור‪-‬הלשת‪ ,‬שעל שפתו‬
‫ד~מערבית של גאון‪-‬הירדן‪ ,‬מקום‪-‬שם הוא מתקמר בצורת קשת החבה בנותר כלפי‬
‫‪.‬שסנר עבר אפיק הירון עוד בתחילת המאה הי"ט‬
‫מערב(!); לפי תרשימיו שלי‬
‫מרחק‬
‫ממערב‬
‫‪300‬‬
‫ל‬
‫ש‬
‫'‬
‫'‬
‫מ‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ע‬
‫י‬
‫ג‬
‫ה‬
‫ו‬
‫לחל‪-‬‬
‫כחצי ק"ממזרחית(ו) מאפיקוהנוכחי‬
‫כדי‬
‫להניח‬
‫רשאים‬
‫א‪-‬דאמוש"ק‬
‫אבו‬
‫עובדות‬
‫אלה‬
‫סמך‬
‫כי בימי‬
‫כיבוש הארץ על‪-‬ידי יהושע עבר היביק בסמוך מאוד לתל‪,‬‬
‫ואולי אף נגע בשוליו‪ ,‬ואף הירדן עצמו עבר אז בסמוך מאוד‬
‫לתל‪ ,‬ואולי נגע בשוליה בחירת מקומה של אים העיר היתה‬
‫מותנה לא רק בדיך התעבורה החשובה בין שגי עברי‪-‬הירדה‬
‫בין שכם במערב ובין מחניים במזרח‪ ,‬כי אם גם בתנאים‬
‫ההגנתיים‪-‬איססיטגים ולו בין אפיקי היזנוק והירוה‬

‫עי‬

‫ואשר לכריתת‪-‬הירדן בקרבת אדםהעיר דווקא; הן בספריהושעוהןבשנים ‪1267‬‬
‫ו‪:1927-‬‬

‫לפי התרשימים והתצלומים מן האוויר במחקרו שלי‬
‫‪.‬שטנר הנ"ל מחב "גאון‬
‫הירדן"מצפון לתל‪-‬א‪-‬דאמיה המדהוםלו רק ק"מ ומשהו‪,‬בעודשמדרום לשפךהיבוק‬
‫אל‬
‫הוא החב ‪ 3–2‬ק"מ; אתגאון‪-‬הירדן תוחמות‪ ,‬באמור‪ ,‬גבעותהול הוור‪-‬‬
‫הירלד‬
‫ינות ומבהיקות‪ ,‬מסוג אותן הגבעות המוכרות 'לנו יפה מדרום ים‪-‬המלח‬
‫ב‬
‫לשון‬
‫ולרגלי מצדה‪ .‬באיזור תל‪-‬א‪-‬דאמהה‪-‬אדם העיר מתפשטות גבעות חוור‪-‬הלשון‬
‫כדי רוחב של ובלושה ק"מ מכל צו(!) ‪;74‬מי‪-‬גשמיםהנספגים בחוור‪-‬הלשוןממיסים‬
‫את ההמרים המסיסים ועצרים בגבעות חללים ומחילות תת‪-‬קרקעיים‪ .‬כן מסייעת‬
‫למסיסת ההמרים בתוך הגבעות הרטובות העולה בהן בכוה הנימיות‪ ,‬ההללים‬
‫והמתילות גורמים להתמוטטות סממית‪ .‬לתהליך ההתמוטטותהפנימית נוספת ההת‪-‬‬
‫מוטטות החיצונית בכוח הגרביטציה הדבשה והלחה כאתד‪ .‬פעמים יוצרות ההתמו‪-‬‬
‫טטויות‪' ,‬חהידרדרויות רהגלישות ‪.‬של חוור‪-‬הלשון ‪,‬מעין "סינ'ורים" נרחבים ועבים‬
‫לרגליהגבעות‪ .‬כל אלה טובעות על גבעות חוור‪-‬הלשון"ותם ‪ badland9w‬ומשוות‬
‫‪ 70‬ראה שם‪Plate 4, Fluviomolphological Map of the Lower Jordaal Valley, 11; :‬‬
‫‪,Section‬‬
‫‪and‬‬
‫‪27‬‬
‫י‬
‫‪Figure‬פי הער;‬
‫ז‪,‬‬
‫‪51‬‬
‫‪21‬‬
‫עמ' ‪.35‬‬
‫ה‬
‫‪ 71‬על‪-‬‬

‫יעיל‬

‫‪ 72‬לפי הערה ‪70‬לעיל‪ ,‬שם‪,‬שם‪.‬‬
‫‪ 73‬לפי הערה ‪69‬לעיל‪ ,‬עמ' ‪.47‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫אלול תשכ"ח‬

‫בית מקרא )לה(‬

‫‪38‬‬
‫יוסף ברסלבי‬
‫להן מראה של נוף מבותר‪,‬מחוספסווציורי ‪ ;74‬ברם'הגורם ההזקביותר להתמוטטות‬
‫צלעותההן של הגבעות הואהירדן עצבע‪ .‬ושהירדן עולה על גנותיו ונוגעבפיתוליו‬
‫המתרחבים בתחתית הגבעות הוא הותר תחתיהן‪,,‬ובאבוד להןבסיסן הן מתמוטטות‬
‫וצונחות לתוךמימיו‪ .‬הכמויות העצומות של מפלי החוור‪ ,‬יחד עם הסחופת דיכאה‬
‫עםשפכיהנהרות אלהירדן ‪',75‬לא רק שהןמדליחות אתמיהיהדן ‪re‬כי אםמשפיעות‬
‫על סטעת 'ועל שינויים תכופים בעיקוליו; התמוטטות החוור הש מהירה מאוד‪,‬‬
‫אימרי‬
‫‪.‬שסנר‪.‬רבים מן הקטעים 'המבוקעים בצלעות חוור‪-‬הלשוןעל‪-‬ידכפר‪-‬רופיה‬
‫בבקעת בית‪-‬שאן ביטנת ‪ ,1957‬כבר לא נראו בשנת ‪,1958‬כי הם התמוטטו וצנחו‬
‫מטה; בקעים‪ ,‬כמעט בלתי‪-‬גלכרים בשנת ‪ '1957‬התרחבו בשנת ‪ 1958‬והעמיקו;‬
‫כן הופיעו בקעים חושים‪ ,‬שלא נראו כלל בשנת ‪ .1957‬אנשי כפר‪-‬נצפיןהעידוכי‬
‫אפיק הירדן כאילו נסתם למספר שעות‪7‬י‪ .‬עדויות אלהמזכירותלי את דבריאנשי‬
‫מעוז‪-‬חיים מלפני מספר‪-‬שנים על הדים עמומים של "רעמי‪-‬תותחים"‪ ,‬הנשמעים‬
‫לפעמיםמהחוק‪" .‬רעמים" אלההיוודאיהדי‪-‬מפולת שלקיהות‪-‬חוור אל תוךהירדן‪8‬י‪.‬‬
‫סוף דבר‪ :‬התפשטות חוור‪-‬הלשון'וממדיומשניעבריהירדןבאיזור אדםהעיר הם‬
‫מןהגדוליםביותר‪,‬אוליהגדוליםביותר לאורךגאוןהירדן‪ .‬גםהיבוק עצכם חותרלו‬
‫אתמירוצו התחתון ורך גבעות שלחוור‪ .‬במקרי התמוטטותגדולה של דפנותחוור‪-‬‬
‫הלשון בירדן 'וריבוק‪ ,‬עקב העירת‪-‬אדמה‪ ,‬או עקב "עליית הירדן (ההיבוק) על כל‬
‫גדותיו"‪,‬עיפויות מפולת חוור‪-‬הלשון‪' ,‬הסחופת‪ ,‬הגרופת והטעונת להכרית אתמימי‬
‫הירדן לזמןבגבישך ולגרוםכי מצעהיהדן מן המחסום באפיק'ו באדםהעיר יתרוקן‬
‫ממימיו‪ ,‬שירדו אל ים‪-‬המלח‪ ,‬ריינתן ‪.‬לשעבר עם רב ג"תרבה"‪" .‬הפלא‪-‬האות‬
‫בספר יהושע מבושר מראש ‪-‬אומר יחזקאל קויפמן בפיהושו לספריהוידע ‪-‬מסי‪-‬‬
‫בותיו'וזמנו נקבעומלכתחילה‪,‬וזהוסימן‪-‬ההיכר שלמקורוהאלוהי"‪.‬‬

‫ט‬
‫ן‬

‫י ל‪4‬‬
‫‪./.‬‬

‫‪-.‬‬

‫י‪".‬‬

‫‪ 74‬שם‪ ,‬עמ' ‪.54-48‬‬

‫‪ 73‬בשנה ההיורו~גית ‪ 1937‬הגיעה כמות הסחף מתחת לגשר‪-‬אלנכי ל‪ 3.0101000-‬טונהו כמות‬
‫הסחף הממוצעה הנגרפת לית‪-‬המלח נאמדת ב‪ 2.000.000-‬טונה בממוצע לשנה‪ .‬שטור‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.42‬‬
‫‪6‬ד שכובל‪,‬לפי הערה ‪9‬לעיל‪ ,‬עמ' ‪.17‬‬

‫‪ 77‬שטנר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.54-53‬‬
‫‪ 78‬בשנת התש"ז רשמתי מפי חבר של "קבוצת החוגים" מצסון לים‪-‬המלח‪ ,‬שקראה לנקודת‬
‫התישבותם בשם "בית‪-‬הערבה"‪,‬כי באותה שנה גרם שטפון עצום מתוך נחל‪-‬תשכון(ואדי‪-‬חסבאן)‪,‬‬
‫דרך ואדי‪-‬ההובדד הנשפך במרחק ק"מ אחד מזרחית מן הנקווהבימים ההם‪ ,‬להתמוטטות קירחוור‬
‫עצום ולפליטת סחף רב מאוד מן ההרים‪ ,‬עדכי עצרו ‪,‬בעד מירוץ הירדן‪ ,‬ועל‪-‬כל‪-‬פנים‪ ,‬האדימו‪-‬‬
‫הדליחו אתמי הנהר‪ .‬הדגים שלאיכלו לנשום במים הדלוחים‪ ,‬נפלטו בכמויות גדולות אל היבשה‬
‫ונאספובידים‪ .‬אלא שלאנאספוהפיצוצחנה‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)