הנפש החוטאת היא תמות –
שאלו לחכמה חוטא מהו ענשו?
א"ל: חטאים תרדף רעה.
שאלו לנבואה חוטא מהו ענשו?
א"ל: הנפש החוטאת היא תמות.
שאלו לתורה חוטא מהו ענשו?
א"ל: יביא אשם ויתכפר לו.
שאלו להקב"ה חוטא מהו ענשו?
א"ל: יעשה תשובה ויתכפר לו, הה"ד: טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך.
חבול ישוב גזלה ישלם –
אע"פ שגולה ישלם רשע (ברמז קס"ה).
והוליד בן פריץ –
בעא מיניה חמא אבוה דר' יוסף מרבא בר נתן:
מנא הא מילתא דאמור רבנן:
מי שנתחייב שתי מיתות בית דין נדון בחמורה?!
דכתיב: והוליד בן פריץ שופך דם ועשה אח מאחד מאלה והוא את כל אלה לא עשה כי גם אל ההרים אכל ואת אשת רעהו טמא וגו' ואל הגלולים נשא עיניו – זו עבודת אלילים בסקילה, וכתיב: מות יומת דמיו בו – והוא בסקילה.
דרש ר' אחא:
מאי דכתיב על ההרים לא אכל?
שלא אכל בזכות אבותיו.
ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל –
שלא הלך בקומה זקופה.
את אשת רעהו לא טמא –
שלא ירד לאומנות של חברו.
ואל אשה נדה לא יקרב –
שלא נהנה מקופה של צדקה.
וכתיב: צדיק הוא חיה יחיה.
כשהיה ר"ג מגיע לפסוק זה היה בוכה, אמר: מאן דעבד לכלהו הוא דחיי, הא חד מנייהו לא, א"ל ר"ע: אלא מעתה אל תטמאו בכל אלה – בכלהו אין בחד מינייהו לא?
אלא באחת מכל אלה, הכי נמי באחת מכל אלה.
כי לא אחפוץ במות המת –
(כתוב ברמז צ').