זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאהיהם לעיניהם –
והוא ישקיט ומי ירשיע.
דרש ר' מאיר:
והוא ישקיט – מעולמו, ויסתיר פנים – מעולמו, כדיין שמןתחין וילון על פניו ואינו יודע מה נעשה בחוץ.
א"ל: דייך מאיר!
אמר לו: ומהו דכתיב והוא ישקיט?
א"ל: לא נתנה שלוה לדור המבול אלא לחייבן.
ומה שלוה נתן להם?
זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם.
ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון –
רבי לוי ורבנן,
רבי לוי אמר:
לשלשה ימים היתה אשתו של אחד מהם מעוברת ויולדת.
נאמר כאן: נכון, ונאמר להלן: היו נכונים לשלשת ימים.
ורבנן אמרין:
ליום אחד.,
נאמר כאן: נכון ונאמר להלן: והיה נכון לבקר.
מה נכון להלן יום אחד, אף כאן יום אחד.
וצאצאיהם לעיניהם –
שהיו רואים בניהם ובני בניהם.
ישלחו כצאן עויליהם –
א"ר לוי:
בערביא צווחין לינוקא עוילא.
וילדיהם ירקדון –
כאלין שדיא, כמה דאת אמר: ושעירים ירקדו שם –כשהיתה אחת מהם יולדת ביום, היתה אומרת לבנה: צא והבא לי צור לחתוך טבורך, בלילה היתה אומרת לבנה: צא והדלק לי את הנר לחתוך טבורך.
עובדא הוה בהדא אתתא דילידת בליליא.
אמרה לבנה: צא והדלק בוצינא דנקטא שורך.
נפק ופגע ביה שידא שומרון.
אמרה לה: זיל גלוג לאמך דקרא תרנגולא, ואלולא דקרא תרנגולא הוינא מחיתך וקטיל יתך. א"ל: זיל את וגלוג לאימא דאימך דלא קטעא אימא שרי, דאלו קטעת אמי שורי הוינא מחיתך וקטיל יתך, הדא הוא דכתיב: בתיהם שלום מפחד – מן המזיקין.
ולא שבט אלוה עליהם –
מן היסורין.
וכשהסתיר פניו מהם, מי אמר לו לא עשית כשורה? ומה הסתיר פניו מהם?
שהביא עליהם מי המבול, על גוי ועל אדם יחד.
על גוי –
זה דור המבול.
ועל אדם –
זה נח, שממנו הושתת העולם.
מה שדי כי נעבדנו –
דור המבול אמרו כך (כתוב ברמז תק"כ).