ועשה ה' צבאות לכל העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים –
(יא) יכול שמנים (שאין) [שיש] בהם צורך ושמרים (שאין) [שיש] בהם צורך?
ת"ל: שמנים ממוחיים שמרים מזוקקים כו' (בתהילים בפ' כי כוס ביד ה' ברמז תתי"ג):
בלע המות לנצח –
עולא רמי:
כתיב: בלע המות לנצח.
וכתיב: והנער בן מאה שנה ימות.
לא קשיא, הא בישראל הא בעובדי אלילים.
ועובדי אלילים מאי בעו התם?
לאכרים ולכורמים וליוגבים, דכתיב: ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכורמיכם.
כי ה' דבר.
והיכן דבר?
אני אמית ואחיה כו' (בשופטים ברמז מ"ג):
ומחה ה' אלוהים דמעה מעל כל פנים –
אמר רבי יוחנן:
אין מיתה לעתיד לבא אלא בעובדי אלילים לבד.
רבי יהושע בן לוי אמר:
לא בישראל ולא בעובדי אלילים, שנאמר: מעל כל פנים.
ומאי עביד ליה רבי חנינא מעל כל פנים?
מעל כל פנים – של ישראל.
והכתיב: כי הנער בן מאה שנה ימות ודא מסייעא לרבי חנינא.
ומה עבד ליה רבי יהושע בן לוי?
ראוי לכלל עונשים.
והא כתיב: כצאן לשאול שתו מות ירעם – ודא מסייעא לרבי חנינא.
ומה עבד ליה רבי יהושע בן לוי?
לפי שבעולם הזה פרעה בשעתו סיסרא בשעתו סנחריב בשעתו, אבל לעתיד לבא הקב"ה עושה למלאך המות אסטרטינוס שלהם, הה"ד: וירדו בם ישרים לבקר וצורם לבלות שאול מזבול לו.
מלמד, ששאול בלה וגופן לא בלה.
וכל כך למה?
על (ידי) שפשטו ידיהם בזבול.
ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה –
א"ר חלבו א"ר אלעזר:
עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים בגן עדן, וכל אחד מראה עליו באצבעו, שנאמר: ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה וגו' – בעולם הזה מי שרואה פני השכינה מתמעט והולך, שנאמר: כי לא יראני האדם וחי.
וכן אתה מוצא בשבטו של לוט, לפי שהיו רואים את השכינה היו מועטין ואפילו כשעלו ישראל מן הגולה בקשו מהם ולא מצאו, שנאמר: ואבינה בעם ומבני לוי לא מצאתי שם.
אבל לעולם הבא, אני נגלה בכבודי על כל ישראל והם רואים אותי וחיים לעולם, שנאמר: כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון.
ולא עוד, אלא שהם מראים כבודי זה לזה באצבעם, שנאמר: ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה.
וכן הוא אומר: כי זה אלוהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות.