ביום ההוא יהיה ה' צבאות לעטרת צבי –
א"ר אלעזר א"ר חנינא:
עתיד הקב"ה להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק, שנאמר: יהיה ה' צבאות לעטרת צבי וגו'.
מאי לעטרת צבי ולצפירת תפארה?
לעושים צביונו ולמצפים לתפארתו.
יכול לכל?
תלמוד לומר: לשאר עמו – למשים עצמו כשיריים.
ולרוח משפט –
זה הרודה על יצרו.
ליושב על המשפט –
זה דיין שדן דין אמת לאמתו.
ולגבורה –
זה שמתגבר על יצרו.
משיבי מלחמה –
זה שנושא ונותן במלחמתה של תורה.
שערה –
אלו שמשכימין ומעריבין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות.
אמרה מידת הדין לפני הקב"ה: רבש"ע, מה נשתנו אלו מאלו?
שנאמר: וגם אלה ביין שגו וגו' – ואין פקו אלא גיהינום, שנאמר: ולא תהיה זאת לך לפוקה, ואין פליליה – אלא דיינים, שנאמר: ונתן בפלילים.
כי כל שולחנות מלאו קיא צואה –
ר' שמעון אומר:
שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאלו אכלו מזבחי מתים, שנאמר: כי כל שולחנות מלאו קיא צואה בלי מקום – אבל אם אמרו עליו דברי תורה, כאלו אכלו משלחנו של מקום, שנאמר: וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'.
את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים –
זה משה.
מלמד, החזירוהו על כל המצריות ולא ינק, אמר: פה שעתיד לדבר עם השכינה יינק דבר טמא.
ברביעית מאי קא עביד?
יושב ומלמד תינוקות של בית רבן תורה, שנאמר: את מי יורה דעה וגו' גמולי מחלב עתיקי משדים.
מדי עברו יקח אתכם –
(כתוב במלכים ברמז רמ"א):
כי קצר המצע מהשתרע וגו' –
מקדש ראשון מפני מה חרב?
מפני שהיו בו:
עבודת אלילים,
וגלוי עריות,
ושפיכות דמים.
עבודת אלילים, דכתיב: כי קצר המצע מהשתרע.
א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן:
קצר המצע –
זה מהשתרע עליו שני רעים כאחד.
והמסכה צרה כהתכנס –
א"ר שמואל בר נחמני:
כי הוה מטי ר' יונתן, להאי קרא בכי, מי שכתוב בו: כונס כנד מי הים – תעשה לו מסכה צרה.
גלוי עריות, דכתיב: יען כי גבהו בנות ציון.
שפיכות דמים, דכתיב: וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד:
ועתה אל תתלוצצו –
א"ר אושעיא:
כל המתלוצץ יסורין באין עליו, שנאמר: פן יחזקו מוסריכם.
אמר להו רבא לבני מחוזא:
במטותא מינייכו, לא תתלוצצו ולא ליתו עלייכו ייסורים.
א"ר תנחום בר חנילאי:
כל המתלוצץ גורם כליה לעולם, שנאמר: כי כלה ונחרצה.
א"ר אלעזר:
קשה היא הליצנות שתחלתה יסורין וסופה כליה.
א"ר יודן:
שני בני אדם נתנבאו על הליצנות:
שלמה,
וישעיה.
שלמה אמר: ולצים לצון חמדו להם.
ישעיה אמר: ועתה אל תתלוצצו.
ושם חיטה –
אלו החטים.
שורה –
זה שבולת שועל.
ולמה נקרא שמו שורה?
שהיא עשויה כשורה.
שעורה –
אלו השעורים.
נסמן –
זה השיפון.
וכוסמת –
אלו הכוסמין.
גבולתו –
עד כאן גבולו של לחם לחלה, ולמדין מן הקבלה.
אמר רבי סימון:
מכיוון דכתיב: ויסרו למשפט אלהיו יורנו – במי שהוא מואס בדברי תורה.
א"ר סימון:
(יב) אילין נשיא דאמרין: לא ניעול בננא לבי כנישתא, אלא אי חמי למילף מילף, לא עבדן טבות, דכתיב: ויסרו למשפט וגו'.
ויסרו למשפט אלהיו יורנו –
א"ר אבא בר כהנא:
אמר להו נביא לישראל: חזרו בתשובה!
א"ל: אין יצר הרע מניח אותנו.
אמר להם: יסרו יצריכם.
אמרו לו: אלהיו יורנו.
הפליא עצה הגדיל תושיה –
א"ר יוחנן:
למה נקרא שמה תושיה?
שמתשת כחו של אדם.
דבר אחר:
תושיה –
שנתנה בחשאי מפני השטן.
דבר אחר:
דברים של תוהו שהעולם משותת עליהם, שנאמר: כי השתות יהרסון.