ובאת אתה וקראת במגלה –
לא שהיה ברוך רגיל לדברבפני ירמיה אלא מפני צורך השעה.
כיוצא בדבר אתה אומר: ותדבר מרים ואהרן במשה – לא היתה מרים רגילה לדבר בפני אהרן אלא מפני צורך השעה.
ואת האח לפניו מבוערת –
מאי אח?
רב אמר:
אחוונא.
ושמואל אמר:
עצים שנדלקים באחוה.
ההוא דאמר להו: מאן בעי אחוונא, ואשתכח ערבתא.
ויהי כקרוא יהודי שלש דלתות וארבעה יקרעה בתער וגו' –
מכאן לס"ת שקורעין ולא מאחין.
מאי שלשה דלתות וארבעה?
אמרו לו ליהויקים: ירמיה כתב ספר קינות.
א"ל: מאי כתוב ביה?
איכה ישבה בדד – אמר: ואנא מלכא.
בכה תבכה בלילה – אמר: ואנא מלכא.
דרכי ציון אבלות – אמר: ואנא מלכא.
היו צריה לראש – אמר: ממי אמרה?
כי ה' הוגה על רוב פשעיה.
מיד קדר כל האזכרות שבה ושרפן באש.
וכתיב: ולא פחדו ולא קרעו את בגדיהם – מכלל דבעי מקרעי.
ועוד נוסף עליהם דברים –
נמצאת אומר: שלשה בנים הם:
אחד תבע כבוד האב וכבוד הבן.
ואחד תבע כבוד האב ולא כבוד הבן.
ואחד תבע כבוד הבן ולא כבוד האב.
ירמיה תבע כבוד האב וכבוד הבן, שנאמר: נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת – לפיכך נכפלה נבואתו, שנאמר: ועוד נוסף עליהם דברים רבים.
אליהו תבע כבוד האב ולא כבוד הבן, שנאמר: קנא קנאתי לה' צבאות כי עברו ישראל את בריתך.
מה כתיב שם?
ויאמר ה' שוב לדרכך דמשק ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך ואת אלישע בן שפט תמשח לנביא תחתיך – שאין ת"ל תחתיך, אלא שאי אפשי בנבואתך.
(יח) יונה תבע כבוד הבן ואל כבוד האב
מה נאמר בו: ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר, שנית נדבר עמו, שלישית לא נדבר עמו.
רבי חמא בר חנינא אמר:
ועוד נוסף עליהם, זה איכה יעיב.
דברים –
זה איכה יועם זהב.
רבים –
זכור ה'.
כהמה –
אני הגבר דהוא מן תלתא תלתא.
אמר רב הונא אמר רב:
אין קורעים אלא על ס"ת ששרפה מלך ישראל בזרוע, כגון: יהויקים.
וחייב לקרוע על הגויל בפני עצמו, ועל הכתב בפני עצמו.
מה טעם?
אחרי שרוף את המגילה –
זה הגויל.
ואת הדברים –
זה הכתב.