דרכך ומעלליך עשו אלה לך –
ר' אבהו אמר:
אימתי הוא שבחו של מלך להזקק ללגיונותיו במדבר או בישוב לא בישוב?
במדבר כתיב: הנני ממטיר לכם לחם מן השמים.
והכא כתיב: עוללים שאלו לחם.
במדבר כתיב: הן הכה צור ויזובו מים.
וכאן כתיב: דבק לשון יונק אל חכו בצמא.
במדבר כתיב: פרש ענן למסך.
וכאן כתיב: צפד עורם על עצמם.
מי גרם לך ומי עשה לך?
דרכך ומעלליך עשו אלה לך – אורחותיך בישתא ועובדך מרידתא.
זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך-
זה סנהדרי גדולה שהיתה לבם של ישראל, שנאמר: לבי לחוקקי ישראל.
וכיון שהיו מכעיסים אותי לית לבי לחוקקי ישראל.
דבר אחר:
כי נגע עד לבך –
זה בית המקדש, שנאמר: והיו עיני ולבי שם.
דבר אחר:
כי נגע עד לבך –
זה הקב"ה.
אמר ר' חייא:
היכן מצינו שהקב"ה נקרא לבן של ישראל?
מן הדין קריא: צור לבבי וחלקי אלהים לעולם:
כי אויל עמי אותי לא ידעו –
אמר ר' יודא בר' סימון:
ולא הוו ידעין?
אלא שדשו בעקב.
ודכוותה: ידע שור קונהו וגו' ישראל לא ידע.
ולא הוו ידעין?
אלא שדשו בעקב.
ודכוותה: והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה.
ולא הוות ידעה?
אלא שדשה בעקב.
בנים סכלים המה ולא נבונים המה –
ר' מאיר ור' יהודה,
ר' יהודה אמר:
בנים אתם לה' אלהיכם – בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרויים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בנים אין אתם קרויים בנים.
ר' מאיר אומר:
בין כך ובין כך קרויין בנים, שנאמר: בנים סכלים המה.
ואומר: בנים לא אמון בם. ואומר: בנים משחיתים.
ואומר: והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי.
מאי ואומר?
וכי תימא בני סכלי הוא דמיקרו בני, כי לית בהו הימנותא לא איקרו בני?!
ת"ל: בנים לא אמון בם.
וכי תימא כי לית בהו הימנותא הוא דמקרו בני, כי פלחי לע"א לא מיקרו בני?!
ת"ל: בנים משחיתים.
וכי תימא בני מעלי לא מיקרו?!
ת"ל: במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי.
כיוצא בו: ויבאו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושומעים את דברי.
יכול שומעים ועושים?
ת"ל: ואתם לא תעשו.
ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו –
הדא הוא דכתיב: והארץ היתה תהו ובהו.
ר' ברכיה אמר:
עד דהיא פגת אפקת כוביא.
גם במעלליו יתנכר נער – הוא שהנביא עתיד להתנבאות עליה בסוף: ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו.
אמר ר' חייא בר אבא:
מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה בית המקדש בנוי וחרב ובנוי:
בראשית ברא – בנוי, הדא הוא דכתיב: לנטוע שמים וליסוד ארץ.
והארץ היתה תהו – הרי חרב, כמה דאת אמר: ראיתי את הארץ והנה תהו וגו'.
ויאמר אלהים יהי אור – הרי בנוי ומשוכלל לעתיד לבא, הדא הוא דכתיב: קומי אורי כי בא אורך.