ראיתי והנה מנורת זהב כלה –
אלו ישראל, שנאמר: כלך יפה רעיתי.
וגלה על ראשה –
למענכם שלחתי בבלה.
דבר אחר::
וגלה על ראשה –
ויעבור מלכם לפניהם.
ושבעה נרותיה עליה –
היא זכות שבת שישראל משמרים אחד לשבעה ימים.
שבעה ושבעה מוצקות –
שבעה כנגד שבעת ימי בראשית.
חצבה עמודיה שבעה – ושבעה כנגד שבע המצות האמורות בתורה:
תרומות,
ומעשרות,
שמיטין,
ויובלות,
מילה,
וכבוד אב ואם,
ותלמוד תורה כנגד כלם.
הרי שלשה פעמים יש כאן: שבעה נרותיה שבעה ושבעה מוצקות – הרי כ"א.
ושבעה פעמים שבעה הרי מ"ט, וכ"א כנגד שבעים זקנים.
ושנים זיתים עליה –
אלו שני המשיחים:
אחד משוח מלחמה,
ואחד משוח למלך על ישראל.
ושנים זיתים עליה –
(כתוב בשופטים ברמז נ"ט):
מי אתה הר הגדול לפני זרובבל למישור –
זה מלך המשיח.
ולמה קרא אותו הר הגדול?
שהוא גדול מן האבות, שנאמר: הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד.
ירום – מן אברהם, שאמר: הרימותי ידי אל ה'.
ונשא – מן משה, שנאמר בו: שאהו בחיקך.
וגבה – ממלאכי השרת, שכתוב בהם: וגביהן וגובה להם ויראה להם.
ממי הוא יוצא?
מדוד, שנאמר: ובן שלמה רחבעם (בנו) אביה בנו אסא בנו יושפט וגו' עד ובני אליועיני הודוינהו ואלישיב ופליה ועקוב ויוחנן ודליה וענני שבעה – עד כאן פרט הכתוב עד ענני.
מי הוא ענני?
זה משיח, שנאמר: חזה הוית בחזוי עם ליליא וארו עם ענני שמיא.
ומהו שבעה שכתוב במשיח?
שנאמר: כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרובבל שבעה – לכך נאמר: מי אתה הר הגדול לפני זרובבל למישור – אותו שכתוב בו: ושפט בצדק דלים והוכיח במישור וגו'.
והוציא את האבן הראשה
זו אבנו של יעקב, שנאמר: וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן.
וכן דניאל אומר: חזה הוית עד דאיתגזרת אבן.
כי מי בז ליום קטנות –
אמר רבי אליעזר:
מי גרם לצדיקים שיתבזבזו שלחנם לעתיד לבא?
קטנות –
שהיתה בם שלא האמינו בהקב"ה.
רבא אמר:
אלו קטני בני רשעי ישראל, שמבזבזין דין אביהם, לעתיד לבא אומרים לפניו: רבש"ע, מאחר שאתה עתיד ליפרע מהם.
למה הקהית את (שגם בנו) [שניהם בם]?
תני ר"א הגדול אומר:
כל מי שי לו פת בסלו ואומר: מה אוכל למחר, אינו אלא מקטני אמנה.
אלה שני בני היצר העומדים על אדון כל הארץ –
א"ר יהודה:
זה אהרן ודוד שנמשחו בעוה"ז ואין צריכים לימשח לעתיד לבא, שנאמר: זאת משחת אהרן וכו' (כתוב ברמז תקע"ח בפסוק ואקח לי שני מקלות).