כה אמר האל ה' בורא השמים ונוטיהם רוקע הארץ וצאצאיה –
ר' יוחנן וריש לקיש:
מלך ב"ו בונה פלטין כשהוא בונה את התחתונים אח"כ בונה את העליונים, אבל הקב"ה בונה את התחתונים והעליונים בבת אחת.
ריש לקיש אמר:
מלך בשר ודם בונה ספינה בתחילה, מביא קורות ואח"כ מביא ארזים, ואח"כ מביא הוגנים, ואח"כ מביא עליה (המוטים) [נווטים], אבל הקב"ה בורא הם ומנהיגיהם דכתיב: בורא השמים ונוטיהם ונווטיהם (כתיב).
רבי יצחק וריש לקיש:
מלך ב"ו מותח אהל אננקי ע"י שהות הוא רפי קימעא, ברם הכא תרקיע עמו לשחקים – א"ת שהם רפים, ת"ל: חזקים כראי מוצק.
ריש לקיש אמר:
מלך ב"ו מוצק כלים אננקי, ע"י שהות מעלים חלודה, אבל הכא חזקים כראי מוצק נראין כבשעת יציקתן כמין תרקיא.
נותן נשמה לעם עליה –
אמר רבי אבהו:
אפילו שפחה בארץ ישראל מובטחת שהיא בת העולם הבא וכו' (כתוב ביחזקאל ברמז שס"ו):
אני ה' הוא שמי –
הוא שמי, שקרא לי אדם הראשון,
הוא שמי, שהתניתי ביני ובין עצמו,
הוא שמי, שהתניתי ביני ובין מלאכי השרת.
שירו לה' שיר חדש –
שיר לעתיד לבא לשון זכר וכו' (כתוב ביהושע ברמז כ'):
רונו יושבי סלע –
מנין שעתידין שמים וארץ לקלס לפני ישראל?
שנאמר: ררונו שמים כי עשה ה' הריעו תחתיות ארץ.
ומנין שאו"ה עתידים לקלס לפני ישראל?
שנאמר: הרנינו גויים עמו.
ומנין אף ההרים והגבעות?
שנאמר: ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה.
ומנין אף האילנות?
שנאמר: וכל עצי השדה ימחאו כף.
ומנין אף אבות ואמהות?
שנאמר: ירונו יושבי סלע מראש הרים יצוחו.
החשיתי מעולם אחריש אתאפק –
הדא הוא דכתיב: מי כמכה באלים ה' – רואה בעלבון בניך ושותק, שנאמר: החשיתי מעולם. לשעבר – אחריש אתאפק – מכאן ואילך – כיולדה אפעה וגו'.
אחריב הרים וגבעות וכו' –
(כתוב בתהילים ברמז פ"ו):
אמר ליה רבי אחא בגדלאה לרב נחמן בר יצחק:
מכי חרוב מקדשא אין שחוק לפני הקב"ה, שנאמר: החשיתי מעולם.
ברביעית מאי עביד?
יושב ומלמד לתינוקות של בית רבן, שנאמר: את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים.
[למי יורה דעה ולמי יבין שמועה]?
לגמולי מחלב ועתיקי משדים.
ומעיקרא מאן הוה גמיר להו?
איבעית אימא: מטטרון.
ואיבעית אימא: הקב"ה והא והא עביד.
והולכתי עורים בדרך לא ידעו –
זהו שאמר הכתוב: והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון – דברים שהם מכוסים מכם בעוה"ז, עתידים הם להיות צפוים לכם כהדין בולוס, הה"ד: והולכתי עורים בדרך לא ידעו
בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור – אלה הדברים אעשה אין כתיב כאן, אלא עשיתים – כבר עשיתים לר"ע וחבריו.
דאמר רבי אחא:
דברים שלא נגלו למשה מסיני נגלו לר"ע וחבריו.
וכל יקר ראתה עיני – זה רבי עקיבא.
ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר –
שנו רבותינו:
כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר.
ומנא לן דקשקשת קלפי נינהו?
שנאמר: ושריון קשקשים הוא לבוש.
ולכתוב רחמנא קשקשת ולא ליכתוב סנפיר?
אמר ר' אבהו וכן תנא דבי רבי ישמעאל:
כדי להגדיל תורה ויאדיר.
מי נתן למשסה יעקב –
שנו רבותינו:
מעשה בר' יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול של רומי, אמרו לו: תינוק אחד יש בבית האסורים יפה עינים וטוב רואי וקוצותיו סדורות לו תלתלים.
הלך ועמד על פתח בית האסורים ואמר: מי נתן למשסה יעקב וישראל לבוזזים.
נענה אותו תינוק ואמר: הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך.
אמר: מובטח אני בזה שיורה הוראות בישראל, העבודה, איני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שיפסקו עלי.
אמרו: לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה, ולא היו ימים מועטים עד שהורה הוראות בישראל.
ומנו?
רבי ישמעאל בן אלישע.