והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו –
רב הונא בשם רבי אחא:
לשלשה חלקים נתחלקו היסורין:
אחד לדוקרות ולאבות,
ואחד לדורו (כ) של המרה,
ואחד למלך המשיח.
ואומר: ואני נסכתי מלכי – השתיתיו כמה דאת אמר: ויסע וגו' הארג (עם) ואת המסכת. מסכתיו, כמה דאת אמר: וסוך לא סכתי.
משכתיו מן היסורין, אמרין למלך המשיח: היכן את מבקש לדור?
אמר: אוף דא צריכא שאיל, על ציון הר קדשי – כשם שחייבין על מחיצתו והוא בנוי, כך הם חייבין על מחיצתו והוא חרב.
וה' חפץ דכאו –
אמר רבה בר רב הונא:
מי שהקב"ה חפץ בו מדכאו ביסורין, שנאמר: וה' חפץ דכאו החלי.
יכול אפילו לא קבלן מאהבה?
ת"ל: אם תשים אשם נפשו.
מה אשם מדעת אף יסוריין מדעת.
ואם קבלן עליו מאהבה מה שכרו?
יראה זרע ייאריך ימים.
ולא עוד, אלא שלמודו מתקיים בידו, שנאמר: וחפץ ה' בידו יצלח (כתוב ברמז תמ"ב).
לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל –
דרש ר' שמלאי:
מפני מה נתאוה משה ליכנס לארץ, וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה?
אלא כך אמר משה: הרבה מצוות נצטוו ישראל ואין מתקיימות אלא בארץ, אכנס אני כדי שיתקיימו כולם על ידי.
א"ל הקב"ה: כלום אתה מבקש אלא ליטול שכר, מעלה אני עליך כאלו עשיתם, שנאמר: לכן אחלק לו ברבים.
יכול כאחרונים ולא כראשונים?
ת"ל: ואת עצומים יחלק שלל – כאברהם יצחק ויעקב שהם עצומים בתורה ובמצות.
תחת אשר הערה למות נפשו –
שמסר עצמו למיתה, שנאמר: ואם אין מחני נא וגו'.
ואת פושעים נמנה –
שנמנה ממתי מדבר.
והוא חטא רבים –
נשא שכפר על מעשה העגל.
ולפושעים יפגיע –
שבקש רחמים על פושעי ישראל שיחזרו בתשובה, ואין פגיעה אלא תפילה, שנאמר: ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תפגע בי.
דבר אחר:
לכן אחלק לו ברבים –
שעתיד משה ליכנס בראש כל חבורה וחבורה:
בראש חבורה של בעלי מקרא,
בראש חבורה של בעלי משנה,
בראש חבורה של בעלי גמרא,
וליטול עם כל אחד ואחד שכר, וכן הוא אומר: ויתא ראשי עם.