לו שקול ישקל כעשי –
אמר רבא:
עפרא בפומיה דאיוב, חברותא כלפי שמיא?!
לא יש בינינו מוכיח –
אמר רבא:
עפרא בפומיה דאיוב, כלום יש עבד שמוכיח את רבו?!
למס מרעהו חסד –
א"ר כהנא אמר ריש לקיש:
כל המגדל כלב רע בתוך ביתו, מונע חסד מתוך ביתו, שנאמר: למס מרעהו חסד – שכן בלשון יוני קורין לכלב למס.
רב נחמן בר יצחק אמר:
פורק ממנו יראת שמים, שנאמר: ויראת שדי יעזוב.
ההיא איתתא דעלת לההוא ביתא למיפא, נבח בה כלבא ואתעקר ולדא.
אמר לה מרא דביתא: לא תדחלי, שקילי ניביה ושילי טופריה.
אמר ליה: שקילי טיבותיך ושדי אחיזרא, כבר נד ולד.
א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן:
כל המונע תלמיד חכם מלשמשו, כאלו מונע ממנו חסד, שנאמר: למס מרעהו חסד.
רב נחמן בר יצחק אמר:
אף פורק ממנו יראת שמים, שנאמר: ויראת שדי יעזוב.
אמרו רז"ל:
יעקב נטל את דינה ונתנה בתיבה, אמר: הרשע הזה עינו רמה, שלא יתלה עיניו ויראה אותה ויקח אותה ממנו.
רב הונא בשם ר' אבא כהן ברדלא:
א"ל הקב"ה: למס מרעהו חסד – את מנעת חסדא מן אחוך! אינסיבת ליה לא נזיפתא, לא בקשת להשיאה למהול, הרי היא נשאת (גיורת) לערל! לא בקשת להשיאה דרך היתר, הרי היא נשאת דרך איסור, הדא הוא דכתיב: ותצא דינה בת לאה. אלו היתה לעשו, היתה מגיירת אותו כשם שגיירה לאיוב.
ילפתו ארחות דרכם –
א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן:
כל העושה מצוה אחת בעולם הזה, מקדמתו והולכת לפניו לעולם הבא, שנאמר: והלך לפניך צדקך, וכל העושה עבירה אחת בעולם הזה, מלפפתו והולכת לפניו ליום הדין, שנאמר: ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו.
ר' אלעזר אומר:
קשורה היא לו ככלב, שנאמר: ולא שמע אליה לשכב אצלה – בעולם הזה, להיות עמה – לעולם הבא.
לפי שאמר: ויראו בני האלהים את בנות האדם – אלו הבתולות, כי טובות הנה – אלו הפנויות, ויקחו להם נשים – אלו נשי אנשים, מכל אשר בחרו – אף על הזכור ועל הבהמה, לפיכך כשבאו עליהם המים כמין אשה באו עליהם, שנאמר: ילפתו – ואין ילפתו אלא אשה, שנאמר: ויחרד האיש וילפת והנה אשה.
ואין ארחות אלא אשה, שנאמר: אורח כנשים.
ואין דרך אלא אשה, שנאמר: כי דרך נשים לי, הוי, במה שחטאו בו נפרע מהם.