פרק ט

ינואר 8, 2013 · מאת ילקוט שמעוני · בראשית
המשך סימן קצה

מה הערים האלה אשר נתתה לי אחי?!
תנן התם:

הרחלות יוצאות כבולות.


מאי כבולות?

שכובלין אליה שלהן למטה, כדי שלא יעלו עליהן הזכרים.

מאי משמע דהאי כבול?
דלא עבדי פירא הוא, דכתיב: מה הערים האלה אשר נתתה לי אחי.

ויקרא להם ארץ כבול
רב המנונא אמר:
שהיו בהם בני אדם שהיו מכובלין בכסף וזהב.

אמר ליה רבא:
אי הכי היינו דכתיב: ולא ישרו בעיניו?
א"ל: אין, כיון דעתירי מפנקי ולא עבדי עיבידתא.

רב נחמן בר יצחק אמר:
ארץ חומטין הייתה, אמאי קרי ליה ארץ כבול?
דמשתקעא כרעא בגוה עד כבלא.

דאמרי אינשי:

ארעא מכבלתא דלא עבדי פירי.

בשעת טובתן של ישראל אומות העולם מכחשין להם ועושים אותם כאלו הם אחים, וכן עשו אמר ליעקב: אחי יהי לך אשר לך.
וכן חירם אמר לשלמה: מה הערים האלה אשר נתתה לי אחי. ו

ואת תדמור במדבר.
ר' הונא ור' ירמיה בשם ר' יצחק:
נשר גדול היה לשלמה והיה רוכב עליו ובא לתדמור ביום אחד, שנאמר: ויבן שלמה את גזר וכו' ואת תדמור במדבר בארץ.