הלכה א
חטאת העוף שנתערבה בעולת העוף, או עולת העוף שנתערבה בחטאת העוף, אפילו אחת ברבוא, כולן ימותו. במה דברים אמורים?
כשהיו מפורשות בשעת לקיחת הבעלים. זו חטאת וזו עולה, אבל אם הביא עופות לחובתו מהן חטאת ומהן עולה ולא פירש אלא כולן סתומות, ונתערבה חטאת או עולה בחובה זו הסתומה יש להן דינים אחרים.
הלכה ב
וכיצד דיניהן?
אם נתערבה חטאת בחובה זו הסתומה אין כשר אלא מניין חטאות שבחובה בלבד, אבל מניין העולות שבחובה עם החטאת שנתערבה בהן פסולין, שהרי נתערבה חטאת בעולות.
הלכה ג
לפיכך אם היתה החובה שתים בחטאת, חצי החובה כשר וחצייה פסול. ויראה לי שהוא עושה כולן למטן כמעשה חטאת.
[השגת הראב"ד דין]: ויראה לי שהוא
אמר אברהם: טעה טעות גדולה ואם בא לימלך היאך אומרים לו הקרב פסולין למזבח והעופות אם יעשה אותן למטה יפסלו אלא ודאי אומרים לו לא תקריב אלא כמנין חטאות שבחובה עשה אותן למטה ואם יאמר האי כלן למטה שכתב על מנין חטאות שבחובה קאמר וכן כולן למעלה שכתב מנין העולות שבחובה קאמר א"כ מה יראה לי ואין זה צריך ראיה ועיון ואם לא יעשה אותן כתקונן היאך יהיה כשר כמנין חטאות או כמנין עולות.
הלכה ד
וכן אם נתערבה עולה בחובה זו הסתומה, אין כשר אלא מניין עולות שבחובה, אבל מניין החטאות שבחובה עם העולה שנתערבה בהן פסולין, שהרי נתערבה עולה בחטאת. בין שהיתה החובה הסתומה מרובה על העולות שנתערב בה, בין שהיו העולות מרובין על החובה הסתומה, בין שהיו שתיהן שוות, אין כשר אלא מניין עולות שבחובה, לפיכך אם היתה החובה שתים בעולות, חצי החובה כשר וחצייה פסול. ויראה לי שהוא עושה כולן למעלה כמעשה עולה.
הלכה ה
חובה סתומה וחובה אחרת סתומה שנתערבו, בין שהיו שתיהן משם אחד כגון קיני זבים עם קיני זבים, או משני שמות כגון קיני זבים עם קיני יולדות, בין שהיו שתיהם לאדם אחד בין שהיו לשנים, אם היו שתיהן שוות, מחצה כשר ומחצה פסול. בין שעשה הכל למעלה או הכל למטה, או עשה חציין למעלה וחציין למטה, לעולם מחצה כשר ומחצה פסול, מפני שהכל חציין עולה וחציין חטאת. והחטאת למטה והעולה למעלה. אם עשה הכל למעלה, חציין כשירות והן עולות, ואם עשה כולן למטה חציין כשירות והן חטאות. עשה חציין למטה וחציין למעלה, חצי החצי שנעשה למעלה כשר, מפני התערובת והוא עולות, וחצי החצי של מטה כשר והוא חטאות.
הלכה ו
היו שתי החובות הסתומות שנתערבו זו גדולה מזו, כגון שהיתה אחת ארבע עופות והשנייה שש: אם עשה הכל למעלה או עשה הכל למטה, מחצה פסול ומחצה כשר ומטעם שביארנו. עשה חציין למטה וחציין למעלה, אם אחר ששאל עשה כן המועט כשר, ואם מדעתו עשה, המרובה כשר.
[השגת הראב"ד דין]: עשה חציין למטה
אמר אברהם: זה כתב בשביל שראה במשנה בראש פ"ג במה דברים אמורים? בכהן שנמלך אבל בכהן שאינו נמלך אחת לזו ואחת לזו וכו' ומחצה כשר ומחצה פסול וכו' וכמה לשונו מקולקל שאם עשה כל הפרידין שנתערבו חציין למעלה וחציין למטה מה לי אם שאל מה לי אם לא שאל לעולם מחצה כשר ומחצה פסול אלא שאם שאל אומרים לו אל תקריב מהן אלא כשיעור המועט ועשה אותן חציין למעלה וחציין למטה שאין מקריבין פסולין למזבח ואם בא לעשות חטאת יותר אומרים לו שמא מן המועט היא וכבר עשית חטאתיה וכן אם בא לעשות עולות אומר לו שמא מן המעוטה היא וכבר הקרבת עולותיה אבל בשלא נמלך ועשה חציין למעלה וחציין למטה כשיעור המרובה כשר שאפשר שעשה מהן חציין חטאות וחציין עולות ולא שיעלה לה לחובותיה כולן שהרי אינה יודעת כמה עשה משלה למעלה ולמטה וכמה עשה משל חברותה אלא שמביא עם חברותה בתנאי וכל מה שהוכשר בעשייתו יועיל לו עם תנאו וממעט בהשלמת חובתה.
הלכה ז
זה הכלל: כל שעשה הכהן מדעתו חציין למעלה, וחציין למטה ואי אפשר שלא יהיה משל אחד למעלה ולמטה, הרי זה המרובה כשר, הואיל ודבר ידוע שמקצת קרבנותיו למעלה ומקצתם למטה יהיו כל קרבנותיו כשרים.
הלכה ח
שנים שלקחו קיניהן בעירוב או שנתנו דמי קיניהן לכהן, לאיזה שירצה הכהן יקריב חטאת, ולאיזה שירצה יקריב עולה, שאין הקינין מתפרשין אלא בלקיחת הבעלים או בעשיית הכהן כמו שביארנו.
הלכה ט
היו לפני הכהן חטאות ועולות, עשה שתיהן למעלה או שתיהן למטה, מחצה כשר ומחצה פסול. עשה חציין למעלה וחציין למטה ולא ידע אם החטאות הם שעשה למטה או העולות, הרי הכל פסול, שאני אומר: העולות הם שעשה למטה והחטאות למעלה.
הלכה י
היו לפניו שלשה צבורי עופות: אחד חטאות ואחד עולות והאחד סתום חציו עולות וחציו חטאות ולא פירש, אם עשה כלן למעלה או למטה, מחצה כשר ומחצה פסול.
הלכה יא
עשה חציין למעלה וחציין למטה, אין הכשר אלא הסתום בלבד שעשה חציו למעלה וחציו למטה והוא מתחלק בין הבעלים ועולה לשניהן, שהרי הכהן אינו יודע לאי זה מהן פירש ולאי זה מהן היה הסתום, ושני הצבורין המפורשין פסולין, שהרי לא ידע אי זה עשה למעלה ואי זה עשה למטה ושמא העולה נעשית למטה והחטאת למעלה.