רבי יוסף כספי (pdf)

אפריל 7, 2011 · מאת ח.ר. רבינוביץ · שיטות פרשנות

‫סיון תש"ל‬

‫בית מקרא )מב(‬

‫ר'יוסף כספי‬

‫(שבעים שנה לפרסום כתביו)‬
‫מאת‬

‫חיים ראובן רבינוביץ‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫"‬
‫ש‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫"‬
‫ב‬
‫ט‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שלושתהפרפינים הגדולים שלימי הביניים‪,‬‬
‫האבן עזרא‬
‫החביאו‬
‫בצלם כמהפרשניםשהיובעלי שעור קומה אםבי"עד השלשהלא באו";ביןהנחבאים‬

‫האלה נמצאגם את ר'יוסףבן אבאמריכספי‪,‬שחבריותר מעשריםספרבפירושיםעל‬
‫המקרא‪ .‬כתביו היו גנוזים במשך שש מאות שנים בספריות העולם‪ .‬לפני שבעים‬
‫שנה קם להם גואל בשם ר' יצחק לסט ופרסמם בדפוס‪ ,‬ואורו זרה עלמביני דבר‪.‬‬
‫ניכר ‪,‬בהם פרשן מובהק‪ ,‬העומד ברשות עצמו ואינו תלוי בדעות‪,‬אחרים‪ .‬ובכל זאת‬
‫לא מצאנו מאמר מקיף עליו‪ ,‬אם כי ששמו נזכר אצל שטיינשניידר וגרץ‪ ,‬אולם‬
‫שניהם עוסקים בפרשת הפילוסופיה שלו' ולא בפרשנותו‪.‬וראוי ר'יוסף להערכה על‬
‫כוחו בפרשנות‪,‬כי הואהיה פרשןמקוריופירושיו הםמפתיעים בחדושם‪.‬מפנישיוסף‬
‫נולד בעיר ארדו'ינטרא (ארץ הבסף) בדהום צרפת כנה את עצמו בשם "נספי" וצרף‬
‫לכל ספריו את השם כסף‪ ,‬כמו "משנה כסף" "שולחן כסף"‪" ,‬חצוצרות כסף" וכו'‪,‬‬
‫ר' יוסף למד תורה מתוך עושר‪ ,‬כמו שכתב לבנו בברצילונא "הודאה לאל‪ ,‬רב הכסף‬
‫אתי‪ ,‬הבכל מקום שאני הולך‪,‬‬
‫וכבוד אתי" (הקדמה לספר המוסר)‪ .‬תשוקתו‬
‫שילמקום‪ ,‬למרות הסכנות הכרוכות בדבר‪.‬‬
‫ום‬
‫עו‬
‫ללמודים הניע'ה אותו ללכת ממק‬
‫ר' יוסף נסע למצרים בחרובו שזרע הרמב"ם הם גדולים בתורה ובחכמה‪ .‬אך‬
‫נתאכזב‪ .‬והוא כתב "ירדתי למצרים‪ ,‬בית מדרשו של הרב הגדול‪ ,‬השלם‪ ,‬המורה"‬
‫(הרמב"ם‪ ,‬על שם ספרו‪" ,‬מורה הנבוכים") ומצאתי שם דור רביעי ודור חמישי‪.‬‬
‫כולם צדיקים אבל בחכמות לאהיו מתעסקים‪ ,‬וקראתי עלעצמי "הוי היורדים‬
‫מצרים לעזרה"ן‪ .‬אך נסיעתו למצרים לא היתה לשוא‪ ,‬כי הסתכל בדרכי המצריים‬
‫ועמד על כמה פסוקים והבתורה‪ ,‬שנתחוורו לו‪ .‬למשל' הוא ראה כי איז נעליהם‬
‫קשורות לרגליהם‪ ,‬ובנגיעה קלה נשמטת הנעל מעל הרגל‪ .‬עלפי זההבין את הכתוב‬
‫"של נעליך מעל רגליך" ‪ ,2‬ואם צריךהיה לקשור את הנעל ביד‪,‬כי אז נאמר "שלף"‪,‬‬
‫כמו‪" :‬שלף איש את נעלו" ‪ 3‬ואם הנעל היתה מהודקת ברצועות ‪ -‬ההסרה נקראת‬
‫"חליצה"‪ ,‬כמו‪" :‬וחלצהנעלו מעל רגלו"‪.4‬‬
‫עוד דבר למד כספי מ'מנהגי מצרים‪ :‬המלך יוצא פעמיים לשבוע לשחק בכדור‬
‫על שפתהיאור ‪-‬וזהו "הנה [פרעה]יוצא המימה"‪.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬

‫ישעיה ל"א‪,‬א‪.‬‬
‫שמות ג'‪,‬ה‪.‬‬
‫דברים כ"ה‪,‬ט‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫‪5‬‬

‫רות ד'‪,‬ז‪.‬‬

‫שמות ז'‪,‬טו‪.‬‬
‫‪352‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מב(‬

‫ר' יוסף כספי‬

‫סיון תש"ל‬
‫‪353‬‬

‫ב‬

‫ועל‪,‬כלושהיסודות אלה‪:‬‬
‫ר'יוסף בנה אתפירורי‬

‫חכמת ההגיון כפי שחכמה זו מתפרשת בספרי הפילוסופים הוניים וביחוד‬
‫על ידי אריסטו‪ .‬הוא מביא ראיהכי המפרשים נדחקו בפירוש הפסוק "נגיד חסר‬
‫תבונות"‪ 5‬מפני שלא קומו לב אל מלאכ ת ההגי ‪1‬ן‪ ,‬אשר היא הישרות בדבור‬
‫החיצוני והפנימי"י‪ .‬ועוד פעם חזר אל אותו הענין וכתב "כמה דרכים אמיתיים‬
‫נעלמו מן המפרשים 'הקודמים‪ ,‬כבודם במקומם מונח‪,‬כי לא זכרו דברי החכמות‬
‫העיוניות בפרשם את התורה והמקרא‪ ,‬אשר אין מפק שכולם מיוסדים על חכמות‬
‫אמיתיות" ‪ 8‬ומגנה יוסף את המפרשים "אשר נעלם מהם מלאכת ההגיון‪ ,‬ולא זכרו‬
‫הדום רגליהביום פירושם"‪.9‬‬
‫היסוד השני הוא הבלל "דברהתויה בלשון בני אדם" מפני זה נמצאים כפילות‬
‫והשמטות ושנויים קלים בספורי התורה‪.‬כי דרכו של בן אדם להכפיל או להשמיט‬
‫פרטים כאשר הוא מדבר על אותו הדבר אל רעהו‪ ,‬לפעמים הוא מאריך ולפעמים‬
‫הוא מקצר‪.‬‬
‫היסוד השלישי הואידיעת הלשון העברית‪ .‬וכתב ר'יוסף‪" :‬כידועאיןבידינו כל‬
‫העברי (כלומר ‪-‬הלשון העברית)‪ .‬לא אשגיח לנמצא בספרינו רק למחויב ולאפשרי‬
‫כפי ההקשה וההערכה אל מה שנמצא ואל מה שנכוןלפיההגיון" ‪ ,10‬כלומר אם דבר‬
‫הוא מנוגד לההגיוןאין צורך לשים לב אל ההברים‪" .‬מנהג הלשון העברית לומר‬
‫ל תמתו" ‪11‬‬
‫ענין אחד גם באופןחיובי וגם באופן שלילי בבת אחת כגון "וחיו וא‬
‫י מת אתהולאתחיהו' ‪.12‬‬
‫וכך אמרישעיהאלחזקיה"כ‬
‫בדבר השם "צפנת פענח"שניתןליוסף אומר כספי"אין להתאונן מאשר לא נמצא‬
‫תבר בכל המקרא לפענח‪ ,‬רק (זהו) מפני עונותינו ועוונות אבותינוכי אבדנו‬
‫ל ש‪1‬ננו" ‪.13‬וחוזר ר'יוסףעלאוויוהענין כמהפעמים "דעכי אחרשאיןלנוכללי‬
‫לשון העברי (העברית) לא נוכל לגזור באלה הענינים (בדבר לבנה ביחיד ולבנים‬
‫ברבים) כל שכן שבדברי רבותינו במשניות וזולתם נמצא כמה לשונות עברי שלא‬
‫שערום ולא נדע מקומם‪ ,‬והמורה (הרמב"ם) אמר כי אותן הדורו'ת ידעו מהלשון‬
‫העברי הרבה מסה שנדע אנחנו"‪ .‬מטעם זה הוא מתנגד לדעת הרמב"ם שמשום זה‬
‫נקראת הלשון העברית לשון הקודש מפני שאין נמצא בה שם לאבר המין‪ .‬ויוסף‬
‫מביא'ראיה "והחזיקה בכבשיי" ‪4‬ן מבושה הוא השם לאברהמין(לדעתיאיןז‬
‫ו ראיה;‬
‫מבושה הוא מלשון בושת ‪-‬בושה להזכיר את שם האברהמיני)‬
‫‪ .‬המוס'יף ר'יוסף‪:‬‬
‫יש מלה ביצים‪ ,‬כליות (לפי דעתי גםזו 'ראיה קלושהכי המלים האלהאינןשייכות‬
‫לאבר המין)‪ .‬אך השמוש אבד לנו בגלותנו‪ .‬מעדיף ר' יוסף את הלשון העברית על‬
‫השפה הלטינית (לשון רומא) "הוא למעלה מהשפה הלטינית כי הלשין הלטינית‬
‫באה קבקרי ובהזדמן" (כלומר לא בקביעות) ולאכן בלשון העברית ‪ .15‬ר'יוסף קובל‬
‫‪ 6‬משלי כ"ח‪,‬טז‪.‬‬
‫‪ 8‬סיגים כסף‪,‬איכה‪.‬‬
‫‪ 10‬מצרףלכסף‪.‬‬
‫‪12‬‬

‫‪14‬‬

‫ישעיה כ'‪,‬א‪.‬‬

‫דברים כ"ה‪,‬יא‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫מצרף לכסף‪ ,‬תבא‪.‬‬

‫‪ 9‬גלילי כסף‪,‬אסתר‪.‬‬
‫‪ 11‬מלכיפב'י"ח‪,‬לב‪.‬‬
‫‪ 13‬מצרף לכסף‪,‬היי שרה‬
‫‪ 15‬מצרף לכסף‪ ,‬תצא‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫סיון תש"ל‬

‫בית מקרא )מב(‬

‫‪3%‬‬
‫ים ראובן דבינוב‬
‫יץ‬
‫חי‬
‫~פאין ספר מוגה ויכולים לסמוך עליו בנקוד‪ .16‬הוא מפליג בשבחהיתלהלעתן‬
‫העברית "ומפני זה היא נקראת‪ .‬לשון הקודשכיאין כמוהבדיוק ובדקדוק"י‪.‬‬
‫ר' יוסף מפרש שמות נרדפים 'כמו סכין‪ ,‬מאכלת‪ ,‬חרב ואומר שיש לכל אחת מרבן‬
‫מיוחד ‪-‬סכין הוא אך לבצוע לחם‪ ,‬מאכלת ‪-‬לבשר‪ ,‬וחרב ‪-‬למלחמה‪.‬היהלכספי‬
‫חוש הלשון ומפרש את המלה "עולל" מלשון מעללים (פעולות) כמו"במעלליויתנכר‬
‫ל השקט ‪.19‬‬
‫נער" ‪18‬כיהתינוקהוא רבפעלים ולאיוכ‬

‫ג‬

‫כספי העדיף את פירושי רש"י עלפירושי אבןעזרא‪ .‬לא נחה דעתו של ר' יוסף‬
‫מחדושיו ומל הראב"ע ‪ -‬והוא מגיב‪" :‬תמה אני על החכם השלם ר' אברהם אבן‬
‫עזרא‪ ,‬שפירש "ובאו עליך" (הקללות) שמובנו הוא שיבואו בעצמה מאין לו אלו‬
‫הנבואות‪ ,‬ומאין חדש את החדושים" ‪ .20‬הוא חולק על פירושו‪ ,‬ומהמלים "ויקם מלך‬
‫הדש" מובנו שלא היה המלך מזרע המלוכה'מאין לו הנבואות‪" ..‬חדש"‬
‫מלך‬
‫מעי‬
‫ש‬
‫מ‬
‫אחר‪ ,‬שבא על מקומו של המלך הקודם‪ .‬הוא חולק גם על פירוש הרמב"ם שהצווי‬
‫לשטן "את נפשו שמור" (אצל איוב) שהכוונה היא להשארות הנפש; הוא מגיבכי‬
‫אין זה מענין הספור‪ .‬מובנו הוא את חייו שמור כמו "נפש בהמה ישלמנה" או‬
‫"נפש תחת נפש"‪ .21‬כמו כן הוג חולק על הרמב"ם ששלושתרעי איוב יצגו שלוש‬
‫שיטותפילוסופיות‪.‬כספי אומר שלאנכון הדברכי"דבריהםדומיםזה לזה"‪.22‬כספי‬
‫סבורבי הנביאים פרשו את התורה‪ ,‬ואם נביכם לא נצטרך לפירוש אבן עזרא‬
‫וזולתו ‪ 23‬הוא דוחה את פירושיהם של אבן עזרא והרמב"ם על הפסוק "פוקדעוון‬
‫אבות על בנים" ~השם מתחשבכעוון האבות כשהואדן אתהבנים) ומה אאריךעוד‬
‫לבאר חולשת פירושם בזה‪ ,‬כבודם במקומם מונת"‪ .‬לדעתו "פוקד" מובנו ‪" -‬זוכר"‬
‫כמו‪ :‬וה' פקד אתשרה‪.‬ביחוד הוא מגנה את ר'יונהאבן גנאחכי הוא עושהבספרים‬
‫כרצונו‪ ,‬פעם מוסיף ופעם גורע‪ ,‬כאילו הוא המחבר‪ ,‬כמו שעשה בפסוק "כי האדם‬
‫עץ השדה" ‪ ,24‬אבן גנאח סבורכי חסרה האות ה' ומובנו הוא ה' התמיה‪ ,‬כלומר‬
‫האם האדם הוא עץ השדה‪( .‬ראב"ע מביא את פירושו של ר' יונה)‪ .‬לדעתו האדם‬
‫והצומת הם חיינו ‪ -‬כמו "כל הבשר חציר"‪ .‬כספי מבקש‪ ',‬מבנו להבחין בין‬
‫פירושיו ובין פירושי המפרשים האחרים‪ ,‬שנעלם מהם זכירת ההגיון והטבע‪ .‬הוא‬
‫קורא להם "עורו עורו הישנים" בענין פירושיהם על הפסוק "אשר עבדתי אותך‬
‫בהן" ‪ 26‬שלאזכרוהחידותהעיוניות ‪.27‬‬

‫ד‬

‫'‬

‫כוונתו היתה לפרש לא פרטים אלא כללים‪ ,‬המיוסדים על חכמת ההגיוןוידיעת‬

‫השפה העברית‪ .‬הוא מתנצל שלאיוכל לתרגם את כתביו לרומית; "יעשה דבר זה‬
‫‪ 16‬חצוצרותכסף‪,‬א'‪.‬‬

‫‪ 18‬משלי כ'‪,‬יא‪.‬‬
‫‪ 20‬מצרף לכסף‪, ,‬בא‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪24‬‬
‫‪26‬‬

‫‪17‬‬
‫‪19‬‬
‫‪21‬‬

‫סיג כסף‪ ,‬איכה‬

‫מצרף לכסף‪ ,‬בא‪.‬‬
‫איוב‪ ,‬ב'‪.1,‬‬

‫‪ 23‬שם‪.‬‬
‫הקרמה לשולחן כסף‪,‬איוב‪.‬‬
‫‪ 25‬ישעיהו מפו‪.‬‬
‫דבריםכ'‪,‬יט‪.‬‬
‫‪ 27‬מצרף לכסף‪ ,‬כראשית‪.‬‬
‫בראשית ל'‪,‬כו‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מב(‬
‫ר'‬

‫יוסף כספי‬

‫סיון תש"ל‬
‫‪3%‬‬

‫מחלת ‪ 1‬מ ח‪2‬לנו עסקיםאחרים"‪ .‬לפעמים הוא מתלבשכמעיל העמה(הוא לאהיה‬
‫מן העשוים) וכותב לבנו"מיאניומיביתי לחבר פירושים בכל המקרא‪ ,‬לא שערום‬
‫הראשונים ולאיעלו על לב הנמצאים (פרשני דורו) ואנחנו מהכי נחפוץ דרך כמיל‬
‫להתגלות אלבני הזמן (אנשי דורו) ולא חפצתי כבודות (כבוד) מהמוןבני הומן‪,‬כי‬
‫אין חפץ בכסילים‪ ,‬כי מהלי לכבודם?! חברתי פירושים רב לבני‪ ,‬ובין גבורים‬
‫בברצלונא הושבתיך' וראהבניכי חכר שלמה המלך (ספר משלי) לבנו רחבעם‪ .‬אך‬
‫החכמה לא נוסעת משלמה לרחבעם‪.‬ודילי שאזכור את פירושי שחדשתי‪ ,‬והוא עד‬
‫לעצמו שזהו דעת משה רבנועליו השלום והשתדלתי לומרדברים חדשים' ואם כבר‬
‫נאמר הפירוש‪ ,‬לאהיהידועלי" ‪.28‬‬
‫ה‬

‫כפילוסוף התיחםכספי אלההמוניםבבוז‪ .‬את אלהשאינםיודעים פרקבפילוסופיה‬
‫הוא מכנה "בעליחיים"‪" ,‬מתים"‪",‬ישנים"‪",‬סכליםוכסילים"‪".‬מפני זההאריך משה‬
‫בעניז הקללותכדי לעורר את הסכליםהישנים אשר לא'קיצו אם בהכאות ובמחיטת‬
‫שערות"‪ .29‬כספי אומר שאין חבוריו מוסבים אל ההמון שלא יבינו אתפירושיו‪.‬‬
‫ומפני זה הוא כותב בקצרה ‪-‬אם הסכליםהיו שומעים את פירושו על הפסוק "ולא‬
‫קמו איש תחתיו" שאין מובנו מארבע אמותיו‪ ,‬אלא שלא יצאו למקומות עבודתם‪,‬‬
‫"וחשכו עיניהם לגמרי‪ ,‬וגם יתהוללו וישתגעו ויזיקו לנו ולזולתנו‪ .‬מה לנו בזה‬
‫הצער? המ בהשכה יהלכו" ‪ .30‬כספי מקוה שפירושו על ספר משלי לא יפול ביד‬
‫הכסילים והמתים שאינם נודעים דבר‪,‬כי 'לא חלק ה' להם לדעתאותו ולא נתן להם‬
‫רשות להבינו ‪ .31‬ועוד פעם כתב "כי החלק הגדול של העם הוא סכל‪ ,‬ההטובים‬
‫(הפילוסופים) הםיחידים‪ ,‬כל שכןבזמננוזה ובארצנו זאת (צרפת) שרחוק'מאד למצוא‬
‫אצלנו חכם אחד מהרבה‪ ,‬ולכן ההמון נקרא עם הארץ‪ ,‬מפני שהוא החלקהכי גדול‬
‫של הארץ" (כידועשבימיו פרצה המחלוקת הגדולה בענין ספר מורה נבוכים של‬
‫הרמב"ם)‪ .‬הוא מתלוצץ ;ל ההמון‪ ,‬שאם יקהה להם פגע או מחלה‪ ,‬הם משנים את‬
‫מקומם (נעלם ממנו מאמר חז"ל‪" :‬משנה מקום משנה מזל")‪" .‬מוטב לנו שנהיה‬
‫נתעביםמההמון"‪.‬ומביא כספי מספריוני‪ ,‬שפילוסוף אחד שמע שבני דורו משבחים‬
‫אותו ונאנח‪ ,‬ומוסיף כספי "על אלה אני בוכהכי לא שבחוני מפני שהשוו את‬
‫מידותיהם למיד'ותי"‪ .32‬ומשום זהמיעץכספילבניוכייוציאו כסףוזהב מאוצרותיהם‬
‫ויקנ‪,‬ו בהםספרים‪,‬כיזהסגול'תהמלביםומלכי'כוהנים‪.‬‬
‫בזנובומנסיעותיי התרגל כספי לאכיל בשר ולחם גם בבוקר וגם בערב על סמך‬
‫הכתוב אצלאליהו"והעורביםמביאיםלו לחם ובשר בבקרובערב" ‪,33‬ואחרישנתיים‬
‫הסר מהוצאותיוכי מצא עוד פסוק שאליהו אכל עוגה קטנה ‪ .34‬כספי מפרש את‬
‫הפסוק "והעורבים" שאלה הם השרים של אחאב שהאכילוהו בשעת הסתתרו מפני‬
‫אחאב‪ .‬עד כמה וכאפשר הלךיוסף בדרך הרמב"ם לפרש אתהנסים בדרךהטבע‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬

‫משנה כסף‪ ,‬כ"ת‪.‬‬
‫מצרף לכסף‪ ,‬בראשית‪.‬‬

‫‪31‬‬
‫‪33‬‬

‫מלכיםאי"ז‪,‬ו‪.‬‬

‫מצרף לכסף‪,‬ויצא‪.‬‬

‫‪30‬‬
‫‪32‬‬
‫‪34‬‬

‫מצרף לכסף‪ ,‬מקץ‪.‬‬
‫משנה כסף‪ ,‬ב'‪.‬‬
‫תם הכסף‪,‬ג‪.,‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫סיון תש"ל‬

‫בית מקרא )מב(‬
‫י ם ראובן רבינובי ץ‬
‫חי‬

‫‪3%‬‬

‫ו‬

‫בפילוסוףהתיחםכספיאלהנשיםמצלילהובבת‪.‬כלהעצותי‪2‬ל הנשיםהן לפגם;הוה‬
‫יעצה לאדם לאכף מעץהועת‪.‬בנות לוטיעצולאביהזלשכבעמה"ואו‪2‬ת אהביעצהלו‬
‫"ברך אלהים ומות"‪ .‬אשרי מי שנמלט מהן בחירת אשה דומה לבהירת בהמה‪,‬‬
‫י"‬
‫כמו שור ועז "ק ביהוד הוא מזלזל בכבוד רבקה אמת "עמדה בענוה זאבית (חידוש‬
‫מלה) ובצניעות שועלית (בענין הברכות)‪ ,‬כי כן תלבשנה הבחורות לבוש הענוה‬
‫ברקמת המרמה"י‪ .3‬נחמיה שמואל ליבוביץ‪ ,‬בספרו "ספר השעשועים"‪' ,‬מתקיף‬
‫בחריפות את כמפי על זלזלו בכבוד )~מנו רבקה‪ .‬כספי אומר "מתחלפים האנשים‬
‫(כלומר שונים הם) מהנשים ביתרון ההשגה"‪ .‬כספי לא דבר עם נשים כלימיהייו‬
‫כי לאראוי לנכבד לעשות דבר זה ‪.38‬יחסוהיהאכזרי‪.‬ההא אומרכי זכר הוא בריאה‬
‫ונקבה היא אך גוף ועצם ‪ .39‬כמפי מפרש את הפסוק "כסיל תוגת אמו" (משלי י')‬
‫כי אין שכל האשה מגיע להבין את הטובה‪ .‬היא אך משיגה את הרעה‪ .‬אך לשרה‬
‫אמנו הוא מתייחס בכבודואימר עליה "אשרי יולדתנו" ‪ .40‬כספי מעיר על הכתוב‬
‫"וכתב לה ספר כריתות" (דברים כ"ד‪ ,‬ק "התורה תביט לשלום הזכר‪ ,‬וכן‬
‫ראהלציין '‪2‬גם לר' יעקב בןאויר‪ ,‬בעל "הטורים"‪ ,‬היהיחס ו‪2‬ל בטול ובתלנשים‪.‬‬
‫ז‬
‫אםכי כספי היה פילוסוף‪ ,‬הקפיד בכל זאת על 'סמירת המצתת המעואות; הוא‬
‫כותב"כי דוקאהפילוסיף מדקדק במצתת"‪" .‬בממירת המצתתיהיהלנו ממח מטרדות‬
‫המהשבהונבין בדרך האמתדבריהכתוביפבספרי המקרא" ‪41‬והוא כתבלבנו"חלילה‬
‫לכם להמשך אחרי דעת חכמי דורת המשומים מצית התורה לדבראין בו תועלת‪,‬‬
‫ובראותם אחד מן הפילוסופים מתפיל‪ ,‬ישומו עלס ויתמהו איש אל רעהו תאמרו‬
‫הנה הפילוסופים מתפללים‪ .‬הם לאידעוכי פילוסוף הוא אוהב חכמ'ה‪,‬כיבלי ספק‬
‫פקח ה' את עיניהם להביטכי סדר תפלותינו מיד אנשי כנסת הגדולה באו אלינו‪.‬‬
‫שסדורם הוא טוב בלי ספק" ‪ .42‬כספי מעיר ‪,‬בחריפות "על הכנועלים הקטנים מבני‬
‫דורנו שמתחילים בלמוד החכמות ויעפילו לעל‪,‬ות ההר ח'מד אלהים לשבתו"(סיני)‪,‬‬
‫"והם פוערים את פיהם לבזות חכמי ישראל‪ ,‬והם דורשים ברבים הכחשת המופתים‪,‬‬
‫ועושים צרורים לספורי התורה כמו אברהם ‪-‬זה'ו חומר‪ ,‬שרה ‪-‬זוהי צורה; לאדי‬
‫שהם חוטאים אלא מחטיאים את הרבים" ‪ 43‬היו אז הרבה פילוסופים שפירשו את‬
‫התורה בדרך אליגוריה כמו פילון‪ .‬כספי מקפיד על שמירת תרי"ג המצוות‪ .‬אינו‬
‫דומה למי שמקיים תרי"ב מצוות כמו זה שמקיים תרי"ג מצוות‪ .‬תרי"ג המצוות רובן‬
‫הן מעשיות ומיעוטן במחשבה‪ ,‬לכן הקדימו נעשה לנטמע‪ .‬בכל זאתצריך אדם לדעת‬
‫את טעמי המצוות‪.‬אינו דומהמי שמבין את ההלכהכי סוכה למעלה מעשרים אמה‬
‫פסולה אינה עוד ארעית ‪-‬למי שמקיים את ההלכה מבלי דעת את הטעם ג‪ .4‬מטעם‬
‫זההיא מעריץ את התלמוד‪ .‬הקראים הם בזויים בעיניו; הוא מכנה אותם עוורים‪,‬‬
‫‪35‬‬
‫‪37‬‬
‫‪39‬‬
‫‪41‬‬

‫‪43‬‬

‫שם‪.‬‬
‫שם‪.‬‬

‫שנ‬
‫חצוצרות כסף‪ ,‬ג‪.‬‬
‫משנה כסף‪ ,‬כ"א‪.‬‬

‫‪36‬‬
‫‪38‬‬
‫‪40‬‬
‫‪42‬‬

‫‪44‬‬

‫משנה כסף‪ ,‬ב'‪.‬‬

‫מצרף לכסף‪ ,‬היישרה‪.‬‬
‫י שרה‪.‬‬
‫מצרף לכסף‪,‬חי‬

‫שם‪.‬‬

‫שם‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מב(‬

‫ר' יוסף כספי‬

‫סיון תש"ל‬
‫‪357‬‬

‫חרשים‪ ,‬פסחים‪ ,‬ישנים‪ .‬מבלי התלמוד לא תדעו כמהענינים כיצד להתנהג בהם‪.‬‬
‫אין לנו אלא שנ שמור תורתנו הקדושה ונבין מה שנוכל עם פירושיההאמיתיים‬
‫ש'הודיעונורבותינו ז"ל ‪ 45‬לא נעלם מחז"ל שום דבר אמת"‪.4‬‬

‫בענין לחם הפנים לא 'מצא הרמב"ם טעם‪ .‬וכספי נותן טעם זה‪ :‬מנהגם של העמים‬
‫בימי משה היה להביא מאכלים לאלוהיהם והכומרים היו אוכלים אותם בצנעא‪.‬‬
‫"העורכים לגד שולחן"י‪4‬ילכן צותה התורה שהכ ‪1‬הני ם יאכלו את הלחם‪.‬‬
‫ח‬
‫בעיקר הצטיין כספי כפרשן‪ .‬פירושיו במקרא הם'מקוריים‪ .‬למשל הוא מפרש את‬
‫הפסוק "אם תיטיב שאת" (ה'‪,‬ו) אם תעשה את הטוב תוכל שאתפניךכי כתוב"ויפלו‬
‫פניו"‪" .48‬נעשה אדם" ‪-‬כך הוא דרך השפה לדבר בלשון כבוד ולעמן רבים היא‬
‫דרך כבוד‪" .‬אנשי מדות" (בספוט המרגלים) ‪-‬אנשים גבוהים בקומה‪" .‬ארץ אוכלת‬
‫יושביה" מפרש כספי ארץ המספקת או'כל ליושביה‪,‬כי הלא המרגלים בעצמם אמרו‬
‫"טובה הארץ"‪"- .‬לא תתעמר בה" (בענין יפת תואר) לא תמכרנה בחוץ כעומר‬
‫שבלים‪" .49‬למען תשכיל‪,‬ו" ‪ -‬מפרש כספי מלשון שכל ולא כהראב"ע‪" :‬תצליח"‪,‬‬
‫"באר היטב"(על האבסם)כתיבה רחבההבהירה‪".‬נושא עוון"‪-‬סובלעוונות‪".‬ויהושע‬
‫נער" מפרש כספייראין המלה מוגבלת לזמן אלא כמו מנעוריו שיהושע היה דבק‬
‫במשהמימי בחרותו‪ .‬כספי מפרש את הפסוק "ויחשבה לו צדקה"כי אברהם האמין‬
‫כי ה‪,‬גזרה היא בצדק ובאמת‪".‬כי תשא את ראש"(בענין ספירה)כי דרכו של הנפקו‬
‫להרים את ראשוכדי שהמונהיוכל לראותו‪" .‬עשו כלה" אם כל אנשי סדום עשו את‬
‫הרעה‪" .‬שתום העין" (בלעם) דרכו של מתנבא לעצום אתעיניו ובזה הואמגביר את‬
‫כחהדמיון‪" .‬כופר נפש איש עשרו" (משלי) ‪-‬כי העשיריוכל לתת כופר ובזה הוא‬
‫יציל את נפשו‪" .‬לבלעו חנם" ‪-‬בלי בסף‪ ,‬כי דינו של המסית ליחן שוחד למלך‬
‫שיעשה אתרצונו להאבידיחידאורבים‪,‬כמו המן‪ ,‬שהבטיחעימרתאלפישקל‪".‬ראיתי‬
‫רשעים קבורים" (קהלת ח'‪,‬י) הרשעים אין להם שם בארץ והם כאילו קבורים‪,‬‬
‫"עלם" במובן הסתר ‪-‬ביהילדיםנעלמיםבביתואינםניכרים‪.‬‬‫כספי חוזר פעם אחרי פעם שאין מקרא יוצאמידי פשוטו‪ .‬לכן קריעת הבגד אצל‬
‫אהיההשילוני היתה קריעה ממש‪ .‬מוטותירמיההיו מוטות ממש‪ .‬וגםבענין המאבק‬
‫של יעקב עם האיש‪ ,‬דוחה כספי את דעתו של הרמב"ם שהיה בדמיון‪ ,‬אלא פשוטו‬
‫כמשמעו‪ .‬כספי מפרש את הפסוק "ואיך ישמעני פרעה" אם משה דבר דברי נחמה‬
‫ופיוסים לבני ישראל נהם לא שמעו אליו‪ ,‬איך ישמע פרעה לדבריו‪,‬כי הם לרעתו‬
‫של פרעה שישלח את העבדים שעובדים אתו בחנם‪" .‬אני ה' רופאך" כי רפא את‬

‫המים המרים‪.‬‬

‫כספיהתייחס בשלילהכלפיהרופאים‪ .‬וכתב "האמתבלי ספקהיא‪,‬כישימר התורה‬
‫שמירה הראויה לה‪,‬אין לו צורך לרופא‪,‬כי אם יחלה‪ ,‬הנה 'כשם הנכבד שהוא דבק‬
‫בו‪,‬ייפאהו ויסעדהועל ערשדוי כמו שכתובא'ני ה' רופאך" ‪ .50‬מסכיםכספי לדעתו‬
‫של אריסטו‪ ,‬שאמר רוב המתיםימותומן הרפואה ומסכלותם שלהרופאים‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫‪47‬‬
‫‪49‬‬

‫משנה ככף‪ ,‬ב'‪.‬‬
‫ישעיהו ס"ה‪,‬יח‪,‬‬
‫מצרף לכסף‪ ,‬הצא‪.‬‬

‫‪ 46‬משנה כסף‪ ,‬ג'‪.‬‬
‫‪48‬‬

‫משנה כסף‪ ,‬בראשית‪.‬‬

‫‪ 50‬חצוצרות כסף‪ ,‬ג'‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מב(‬
‫‪3%‬‬

‫ים ראובן רבינוביץ‬
‫חי‬

‫סיון תש"ל‬

‫ט‬
‫השתדל‬
‫כספי לא רק פירש פסוקכם אלא‬
‫ליחן טעם לספירי התורש‬
‫אץ‬
‫י‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ל‬
‫התורה מספרת מההיתההטובה אשר ה'הטיבלמילדות‪.‬וכספי אומר הטובההיתהכי‬
‫"וירב העם" העם הלךוגדל במספרהנולדים‪ .‬מדוע צותה התורה לעשות מזבח אדמה‪1‬‬
‫וכספי 'מבארכי מנהגם של העמיםבימי משההיה לחקוק צורות שלאל'ילים עלגבי‬
‫המזבחות‪ .‬ולכן צותה התורה מזבח אדמה שאי אפשר לחקוק צורה על אדמה‬
‫שתתקיים‪.51‬‬

‫ר' סעדיהגאון התפלא על שנכנס הפסוק "וגונ‪,‬ב נפש"ביןשני הפסוקים המדברים‬
‫על מכה איש אביו ואמו ומקלל איש את אביו ואמו‪ .‬כספי מפרש שיש קקר בין‬
‫שלושת הפסוקים‪ .‬גניבת נפש (במו בענין יוסף) היא הכאה וקללה לאב‪ ,‬כמו שאמר‬
‫יעקב "ארד אלבני אבל שאולה" ‪".52‬ידו בכלויד בל בו" (ישמעאל) ‪ -‬מפרשכספי‬
‫שיהיה סוחר‪ .‬כספי 'מצדיק את מעשה שמעוןולוי בהריגתעיר שכם "מה שעשו‬
‫ש'מעוןולויבדין עשו‪ ,‬זההיהבלי ספק פריעת מוסר ונמום שאףלבני נחהיה חשוב‪.‬‬
‫לקיחת נשים בחזקההיאכעין גזלתבעלי'חיים‪ ,‬בשור וחמור(עוד הפעם בטול לאשה)‬
‫והיה המעשה הזה מכוער בעיני כל העמים והא ראיה ‪ -‬שלא נאספו אנשי סביבות‬
‫שכם להנקם מבנייעקב‪ .‬עם זה היה דומה לחמורואיןעוון בהריגתם‪ .‬ואלו השלימו‬
‫כלותם‪ ,‬כמהכהל‪.‬ותוטירות הקלו מעל זרעם" ‪.53‬‬

‫כספי נותן טעם שרוחו של יעקב שבה כאשר ראה את העגלות אשר שלחיוסף ‪-‬‬
‫מנהג מצרים הואכיאין רשות לאדם להשתמש בסוסים ועגלות‪ ,‬זכותזוהיא נתונה‬
‫אך לשרים‪.‬ידע יעקבכי בנו הגיע לגדולה ותשב רוחו‪ .‬כספי מפרש גם את שאלת‬
‫פרעה ליעקב; כמהימי שניחייך? אין דרכו של מלך לשאול שאלות באלו‪ .‬אלא‬
‫ך?‬
‫שראה פרעה איש זקן ולבן בשערות ולכן לא שאל אלא תמה כמהימי שניהיי‬
‫וכספי מוסיף שפירוש זה שמעמפי זקן בטולידו‪.‬ואין דרכו ליחס (לעצמו) פיר‪,‬חמים‬
‫של אחרים‪.‬‬
‫כפילוסוף פירש בספי את הפסוק בקהלת "הבל הבלים" ‪-‬זה מוסב אל הפעולות‬
‫של האדם בעולם הזה‪ .‬אבלאין זה מוסב להשתדלות האדם בחכמות העיוניות‪ ,‬עד‬
‫שישלים נפשו המדברת‪.54‬‬
‫ק‬
‫ס‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ל‬
‫כ‬
‫בפירושה ימי חייו‪-‬האםכי העריץ את‬
‫התורה היתה לו יקרה מפז‪-‬‬
‫אריסטו בכל זאת אמר "חלילה שאריסטווסיעתוהגיעו לכף רגלו של משהרבנועליו‬
‫השלום‪ ,‬אשר חבר ספר תורתנו עלפי השם‪ ,‬ומסר פירושה למקבלים החכמים‪',‬ואין‬
‫ספק שראה אהיסטו את בחבי הקדש‪,‬כי שלמה וחבריו חברו ספרים רבים בעניני‬
‫החכמותשבתורה‪ .‬ונעתקו ללשוןיונית‪,‬ומפניזה נקראועל שמם"‪.55‬‬
‫תרומה חשובה תרם ר'יוסףכספי להבנתספרי המקרא‪ .‬תבל שלאנתפשטופירושיו‬
‫באומה‪ ,‬וכספי לא נערך בראוי לו‪ ,‬כי היה פרשן 'מובהק‪ ,‬ויש כמה דברים משלו‬
‫המפתיעים בחידושם‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫‪52‬‬
‫‪54‬‬

‫מצרף לכסף‪ ,‬תבא‪.‬‬

‫מצרף לכסף‪ ,‬משפטים‪.‬‬

‫חצוצרות כסף‪ ,‬קהלת‪.‬‬

‫‪53‬‬
‫‪55‬‬

‫משנה כסף‪ ,‬ב'‪.‬‬
‫משנה כסף‪,‬ב'‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)