זכריה פרק ח

יוני 1, 2011 · מאת רד"ק · זכריה
רד"ק זכריה פרק ח

[ח, א]
ויהי דבר ה' צבאות לאמר –
כמו אלי לאמר.

ובמסרה:

לית כותיה.

[ח, ב]
כה אמר –
זאת הפרשה נחמה לעתיד לימות המשיח, במלחמת גוג ומגוג שיבואו על ירושלם ואז אקנא בעבורה וחמה גדולה אשפוך על כל הגוים הבאים עליה.

[ח, ג]
כה אמר, ונקראה ירושלם עיר האמת –
כמו שהבטיח שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב, הוא הדין לכל ארץ ישראל וזכר ירושלם שהיא ראש הממלכה.
ועוד מפני הר ה' הר הקדש, שלא יחללוהו עוד זרים.

[ח, ד]
כה אמר ה' –
על כל נחמה אמר כה אמר לחזק הנחמה, כי על כל פנים תהיה הטובה.

ואיש משענתו בידו –
כמשמעו, כמו שאמר: מרוב ימים.

[ח, ה]
ורחובות –
מבואר הוא.

[ח, ו]
כה אמר ה', גם בעיני יפלא –
יש מפרשים:

בתמיה, כאלו אמר הגם בעיני יפלא.

וכן אתה זה בני עשו?! והדומים לו.

והחכם ר' אברהם א"ע ז"ל פירש:

כמשמעו, כלומר אני עושה פלא בימים ההם שלא עשיתי כמוהו.

[ח, ז]
כה אמר, מארץ מזרח ומארץ מבא השמש –
הוא הישוב השלם מן מזרח עד מערב ישראל, נפוצים בכל מקום מהיישוב.

[ח, ח]
והבאתי –
זכר ירושלם כמו שפירש, לפי שהיא עיר הממלכה ומפני בית המקדש שהיה בה שהיו כל ישראל באים שם.

באמת –
כמו: וארשתיך לי באמונה.

[ח, ט]
כה, תחזקנה ידיכם –
כשאתם שומעים כל הנחמות האלה העתידות תחזקנה עתה ידיכם במצוות האל ולבנות ביתו כאשר החילותם, כי אתם רואים כי ביום יסד בית ה' החלה הברכה לבא עליכם.

[ח, י]
כי לפני –
ר"ל לפני שיוסד בית ה' שיסד בשנת שתים לדריוש ביום כ"ד לתשיעי, ידעתם כי שכר האדם לא נהיה כלומר לברכה אלא הלך למארה.

איננה –
כאלו הבהמה איננה, כיון ששכרה הלך למארה.

ואשלח –
ענין התרת הדבר להרע, כמו: ושלחתי בכם את חית השדה.

כתרגומו:

ואגרי.

[ח, יא]
ועתה –
מבואר הוא.

[ח, יב]
כי זרע השלום –
כלומר זרעכם הוא לשלום ולברכה עד שקוראים לו זרע השלום.

ויונתן תרגם:

זרעא יהא שלם.

והנחלתי –
אפשר שעל בית שני אמר כן, אם ישמרו מצוות ה'.
או היא עתידה לימות המשיח והפסוק הבא אחריו יוכיח, שאמר בית יהודה ובית ישראל ובבית שני לא שבו בית ישראל.

[ח, יג]
והיה –
קללה שהגוים מקללים אתכם גם בבוא רעב, או מקרה רע בארצם יאמרו כי בעון ישראל הוא ששוכנים ביניהם.

והייתם ברכה –
שהגוים יתברכו בכם, כמו: והיה ברכה.

תחזקנה ידיכם –
בזמן הזה מפני הנחמות הטובות שתשמעו שעתידות לבא לישראל.

[ח, יד]
כי כה אמר, ולא נחמתי –
כי עשיתי מה שזממתי, עד שהחרבתי ארצם והגליתי אותם.

[ח, טו]
כן שבתי, אל תיראו –
מהשוטנים אתכם סנבלט וחבריו החושבים להשבית מעשיכם עתה.

[ח, טז]
אלה, דברו אמת –
שלא תדברו אחד בפה ואחד בלב.

ומשפט שלום –
כי אם תשפטו צדק יהיה שלום בין בעלי הדינין.

כמו שארז"ל במשל:

בני אדם דשקלי גלימיה מבית דינא זמיר ואזיל באורחא והם הביאו פסוק על זה המשל גם כל העם הזה על מקומו יבא בשלום כל העם אפילו המתחייב בדין.

ורז"ל פירשו:

ומשפט שלום – על הפשרה שאמר איזה משפט שיש בו שלום, הוי אומר זה בצוע ומשפט פתוח כי הוא סמוך.

בשעריכם –
כי שם מושב הזקנים, כמו שאמר בתורה: השערה אל הזקנים:

[ח, יז]
ואיש את רעת רעהו –
ולמעלה ורעת איש אחיו אל תחשבו פירש למעלה.

ושבועת שקר אל תאהבו –
אמר אל תאהבו, לפי שאמר אחר כן שנאתי, כלומר מה ששנאתי אני אל תאהבו אתם.

כי את כל אלה –
איש את רעת רעהו ושבועת שקר ומה שהוא הפך הראשונים שהוא האמת והשלום, לפיכך אמר את כל אלה.

[ח, יח]
ויהי דבר ה' –
ואם תעשו אלה הדברים אשר צויתי אתכם אמר השם צבאות, כי הצומות אשר שאלתם אם תצומו באותן הימים לא תצומו, אבל תשמחו בהם מרוב הטובה שתהיה לכם.

[ח, יט]
צום הרביעי –
זהו תמוז שהיו צמים בגלות בי"ז לחדש יום שנבקעה בו העיר.

וצום החמישי –
זה אב שהיו צמים בט' בו.

וצום השביעי –
זה צום גדליה כמו שפירשנו למעלה וצום העשירי זה עשרה בטבת, שבו סמך מלך בבל על ירושלם.

יהיה –
כל אחד מהם לבית יהודה בבית שני, כי עשרת השבטים לא שבו.

והאמת והשלום אהבו –
ובתנאי שתאהבו האמת והשלום, כמו שצויתי אתכם.

[ח, כ]
כה אמר, עד אשר יבואו עמים –
עדיין יהיה זמן שיבאו עמים וזה יהיה בימות המשיח.
וכן עוד היום גדול פירוש עדיין, כמו: עוד אושיבך באהלים והדומים להם.

[ח, כא]
אלכה גם אני –
כתרגומו:

דין לדין יימר אזיל אף אנא.

[ח, כב]
ובאו עמים, וגוים עצומים –
עצומים במספר.
וכן: עצמו אלמנותיו מחול ימים, בענין הבמות והענין כפול במלות שונות.

ויונתן תרגם:

ומלכוון רברבן.

[ח, כג]
כה אמר, בימים ההמה אשר יחזיקו –
זה שאמרתי לכם יהיה באותם הימים אשר יחזיקו ואחר כך אמר והחזיקו לאריכות הדברים ביניהם, כמו: ואם באמת ובתמים דיותם:

עשרה אנשים –
אינו דווקא אלא שהוא סך חשבון כמו ואפו עשר נשים לחמכם והדומים לו:

ובדרש:

עשרה אנשים מכל לשונות הגוים הרי שבע מאות לכל כנף וכנף מארבע כנפות.