פסוק ה
וימסרו –
בעל כרחן, לפי שאמר הקדוש ברוך הוא: ואחר תאסף אל עמך.
מדרש אגדה.
פסוק יב
את השבי –
אדם.
ואת המלקוח –
בהמות.
ואת השלל –
מטלטלין.
פסוק יג
אל מחוץ למחנה –
כדי שלא יכנסו הבאים מן המלחמה במחנה, מפני טומאת נפש.
פסוק כג
אך במי נדה –
של פרה אדומה לטהרם מטומאת נפש ושאר דברים לנקותם מאיסור מאכל הנבלע בכלים.
פסוק מט
עבדיך נשאו את ראש וגו' –
ולא נפקד ממנו איש. במגפה. לפיכך, ונקרב את קרבן ה' לכפר על נפשותינו – שנדרנו מלפני החשבון שנמנינו, כדי שלא ישלוט בנו נגף, ולפיכך צוה הקדוש ברוך הוא לתתו על עבודת אהל מועד שכן מצינו בכי תשא וגו' – ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם. ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל ונתת אותו על עבודת אוהל מועד והיו לבני ישראל לזכרון וגו'.
אף כאן – ויבואו אותו אל אהל מועד לזכרון לפני ה'.
מאבא מורי הרב רבי מאיר שמעתי שיטה זו ועיקר.