פסוק ג
משרת ענבים –
פירש מנחם:
ושרת את אחיו – והרי המ"ם, כמו מ"ם של מרמס ושל משמר, ושל משמן בשרו ירזה. ולא יתכן לשון שירות כי אם אצל עבודת בני אדם לאדוניהם.
לכן אומר אני: שמשרת מחטופי למד פעל הוא מגזרת שרה, כמו מקנת כסף – מגזירת קנה ופרשתו אם כי לא נמצא במקרא נמצא בלשון התלמוד, נזיר ששרה פתו ביין.
ואם בלשון המקרא, הרי מצינו בירמיה: אם לא שריתיך לטוב – ופירושו כמו: מישרא קיטרין שבדניאל, כלומר: פתחתיך מן האזיקים במעשה שהיה. ואמר שריתיך כמו: וזריתי פרש על פניכם – מגזרת זרה הלאה.
אף כאן משרת ענבים – כל מה שנבדל ונופל מן הענבים, כאדם הנבדל וניתר מקשר הכבלים והזיקים שקשור בהם.
פסוק יג
יביא אותו –
את עיקר קרבנו כמו שהולך ומפרש.
פסוק כא
מלבד אשר תשיג –
שאם נדר קרבנות הרבה לשם שמים יביאם. מלבד אלה של חובה. דוגמת מלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם.
פסוק כג
כה תברכו את בני ישראל –
כלומר, לא תברכו מברכת פיכם כאדם שאומר תבואתה לראש פלוני כך וכך, אלא אלי תתפללו שאברכם אני, כמו שמפרש – יברכך ה' – ואני אשמע קולכם כאשר תאמרו, ואברכם – לישראל, כמו שמפרש – ושמו את שמי על בני ישראל – כשיברכו הכהנים לישראל בשמי ולא בשמם, אני אברכם לישראל, כמו שהתפללו הכהנים ואומרים: יברכך ה'.
פסוק כו
ישא ה' פניו אליך –
כדכתיב: ופניתי אליכם, שלא יתיר פנין מכם. ומה שכתוב: אשר לא ישא פני איש, הקב"ה לא ישא פני איש לנקותו מכל פשעיו, אבל הוא ישא פנים שלו את אהובו שיפנה אליו לחננו, כדכתיב: ופניתי אליכם והרביתי אתכם.