פסוק ב
כי ברחוב נלין –
אלא ברחוב נלין.
פסוק ד
כל העם מקצה –
להודיע, שאפילו א' מן עשרה שאמר אברהם לא נמצא בהם.
פסוק ה
ונדעה אותם –
משכב זכור. וכן בפלגש בגבעה.
פסוק ח
כי על כן –
על אשר באו.
פסוק ט
גש הלאה –
כדכתיב: קרב אליך אל תגע בי כי קדשתיך התקרב לצד הלאה. כלומר: ברח לך מאצלנו.
בא לגור –
לוט היה גר בסדום.
נרע לך מהם –
יותר מהם נעשה לך רעה.
פסוק יא
בסנורים –
מכת עיורון ושממון.
וילאו –
פירושו לא יכלו עוד למצוא הפתח. לא בקשו הפתח.
וכן: ונלאו מצרים לשתות מים מן היאור, לא יכלו לשתות, מאחר שהיה הדם.
וכן מוכיח לבסוף ולא יכלו לשתות ממימי היאור.
ובכמה מקומות לשון נלאו מכופל כמו: '[נלאיתי] כלכל לא אוכל'.
וכן: 'והיה כי נראה כי נלאה מואב אל הבמות ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל'.
וכן: 'הנסה דבר אליך תלאה ועצור במילין מי יוכל'. כלומר:. בשביל שנסה אותך הקב"ה ביסורים אתה נלאה. כלומר, אין אתה יכול להיות שותק, וחשבת בלבך ואמרת 'ועצור במילין מי יוכל'.
פסוק יב
עוד מי לך פה –
העוד לך קרובים בעיר מלבד אלו שבבית.
פסוק יג
וישלחנו –
משקל דגש.
ואף על פי שכל שליחות של שלוחים והחוזרים כתוב בהם וישלח משקל רפי באלו כתב משקל דגש. לפי שהוא שילוח של השחתה, כדכתיב: ושן בהמות אשלח בם.
ישלח בהם ערוב.
פסוק טו
וכמו השחר עלה –
נכתב פסוק זה, בשביל שכתב לפנינו השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה.
להודיע שכל כך המתינו לו המלאכים בשביל חיבתו של אברהם.
פסוק יז
אל תביט אחריך –
בשביל צער חתניך שבעיר.
ועוד כי המביט אחריו מתעכב בדרך.
גם שלא להסתכל במלאכים ובמעשיהם שלא לצורך, כדכתיב: מות נמות כי אלהים ראינו.
וכן ביעקב: כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי.
פסוק כ
הלא מצער היא –
עמה מועטים ויכול אתה להניחה עכשיו שאין בה רוב חוטאים.
פסוק כד
וה' המטיר –
המלאך גבריאל.
מאת ה' –
שכינה ממש. וכן הוא בבראשית רבא ובתנחומא.
פסוק כח
וישקף –
לדעת אם נמצא שם עשרה וניצולו אם לאו.
פסוק ל
כי ירא לשבת בצוער –
שלא הניחו המלאך אלא [בשביל] שלא היה לו פנאי להימלט ההרה ועכשיו שהיה לו פנאי קיים דברי המלאך לשבת בהר אולי יהפוך העיר.
פסוק לא
ואיש אין בארץ –
סבורות היו שהעולם נהפך שהביא מבול של אש.
פסוק לז
עד היום –
בימי משה.
וכן כל עד היום עד ימי הסופר שכתב את הדבר.