פסוק א
ותצא דינה –
כי חוץ לעיר נטה אהלו ויצאה משם ונכנסה לעיר.
פסוק ז
ובני יעקב באו מן השדה –
ובתוך כך יצא חמור לדבר אל יעקב ומצאם.
וידבר אתם וגו'
פסוק ט
בנותיכם תתנו [לנו] ואת בנותינו תקחו לכם –
בבני יעקב תלו החיתונים לכבודם לתת ולקחת, אבל כשספרו את הדבר לאנשי עירם אמרו למפרע, לכבוד בני העיר שהם יהיו הלוקחים והנותנים כדי לפתותם שישמעו אליהם להימול.
פסוק י
וסחרוה –
החי"ת גורמת הקמ"ץ וכן מן גאל גְּאָלַנִי מן שחט וַיִּשְׁחָטוּהוּ מן שאל וישאלוני משפטי צדק. מן בחר בחרוהו. מן פעל יפעלוהו.
פסוק טז
וְנָתַנּוּ –
דגש. כמו ונתננו פירוש ניתן. וְנָתַנְנוּ
וכן מצרים נתנו יד. כמו נתננו.
פסוק יט
ולא אחר –
מגזרת לא תאחר שהוא משקל כבד כמו תשבר.
והוא נכבד –
ושמעו לו.
פסוק כה
בהיותם כואבים –
לפי דרך ארץ.
ופשוטו של מקרא:
אז היו כואבים מיום ראשון ושני.
ויבואו על העיר –
שהיו יושבים בטח ולא נזהרו מהם. וכן כל בטח שבכל מקום על היושבים הוא אומר בין בתורה בין בנביאים.
פסוק ל
להבאישני –
את ריחי בהן כמו אשר הבאשתם את ריחנו.