רשב"ם לבראשית פרק לט
פסוק א
שר הטבחים –
על ידו נידונין הנרצחים והאסורים בבית הסוהר שלו.
פסוק ו
ולא ידע אתו מאומה –
בבית.
כי אם הלחם אשר הוא אוכל –
לא היה מעיין ומביט כלל בכל צרכי ביתו מהיכן בא לו עד שעה שרואה את מאכלו על השלחן ואוכלו. כל מיני מאכל קורא אותו לחם, כדכתיב: עבד לחם רב.
וכן: כי לפני לחמי אנחתי תבוא. מאכלי.
לא ידע אתו –
מכל צרכי ביתו לא היה רואה רק בשעת אכילה.
פסוק ט
ולא חשך ממני –
מלהיות שליט על הכל כי אם אותך.
פסוק י
להיות עמה –
נזהר היה אפילו להתייחד עמה עד שאירע מעשה שנשאר יחידי בעל כורחו לעשות מלאכת צורכי הבית כדרכו ואירע באותו יום שלא נותר איש בבית.
ומדרש אגדה:
שהלכו לראות נילוס נהר מצרים שעלה על כל גדותיו.
פסוק יד
ואקרא בקול גדול –
לפי שאתם רחוקים ממני, שאילו לא הרימותי קולי היה שוכב עמי בעל כורחי.