רשב"ם לדברים פרק ח
פסוק ב
למען ענותך –
זה עינוי שאין פת בסלך וחייך תלוים למרום בכל יום.
פסוק ז
כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה וגו' –
ולבסוף – ורם לבבך ושכחת – לכך אני מצוך לזכור את הדרך וספוק צרכיך משמים, וידעת כי לא בכח יגבר איש.
פסוק ט
אשר לא במסכנת תאכל בה לחם –
כלומר: לא תאכל פת חריבה כדרך עני ומסכן, שהרי מלבד החטה והשעורה שהוא לחם, יהיה לך – גפן ותאנה ורמון וגו' ודבש תמרים, שהם מתוקים.
פסוק כ
עקב לא תשמעון –
זהו סיום כל תחילת הפרשה.
והיה עקב תשמעון – תנחלו את הארץ – ועקב לא תשמעון – תאבדון ממנה.