רשב"ם לויקרא פרק יד
פרשת מצורע
פסוק ז
והזה שבע פעמים –
על אותו המטהר מצרעתו.
פסוק יא
ואותם
הכבשים.
פסוק לז
שקערורות –
מין אחר מן המראות הוא שחבריו מוכיחים עליו.
ירקרקות אדמדמות
כמו שמצינו אמוצים ברודים בתרי עשר, בזכריה מיני מראות.
פסוק מא
יקציע –
יקליף, כמו: יעשהו במקצעות.
ובתלמוד: המקצע מכולן טפח.
אשר הקצו –
הקצות את הבית
מהטופי פעל הה"י הוא. מן קצה יאמר הקצו.
ויש לומר:
שפתרונו לשון קיצוע מדכתיב: אחרי הקצות את הבית – נמצא שהקיצוע קרוי הקצות שהרי הלשון כתוב למעלה: ואת הבית יקציע.
פסוק נו
ולבהרת –
ה"י א"ח ה"ע גורמת להפוך את התיבה באתנחתא וסוף הפסוק. מן בַּהֶרֶת בֶּהָרֶת. השעיר הַחַי באתנחתא השעיר הֶחָי.
כזה וכזה תאכל הֶחָרֶב.
וכבסו בגדיהם וְהִטָּהָרוּ בלא אתנחתא.