436
íøà êìî éðéòá àéáðä òùéìà .â
?̯‡ ÍÏÓ Ï˘ ÂÈ˙„ÂÒ ˙‡ ˙ÂÏ‚Ï È¢ڢ ‰Ê ‰ÈÓ .1
יא
ַוִיָּסֵּער ֵלב ֶמֶלְך ֲאָרם ַעל ַהָדָּבר ַהֶזּה
ַוִיְּקָרא ֶאל ֲעָבָדיו ַויּׂאֶמר ֲאֵליֶהם:
ֲהלוֹא ַתִּגּידוּ ִליִ ,מי ִמֶשָּׁלּנוּ ֶאל ֶמֶלְך ִיְשָׂרֵאל?
מלך ארם הנסער בטוח כי גילוי סודותיו הצבאיים ,שבהם נועץ אל עבדיו "ֶאל ְמקוֹם
ִׂני ַתֲּחנִׂתי" ,נעשה על ידי מרגל המצוי בין עבדיו .מה שיש לעשות ,אפוא ,הוא
ְפִּני ַאְלמ
לגלות מיהו מרגל זה.
האם כבר הגיעה אל מלך ארם שמועת קיומו של אלישעַ" ,הָנִּביא ֲאֶשׁר ְבִּיְשָׂרֵאל" ,או
שמא רק מדברי אחד מעבדיו באותה אֵספה למד לראשונה על קיומו של הנביא?
אם סיפורנו אכן מהווה המשך לסיפור ריפוי נעמן ,על אף היותו סיפור עצמאי )כפי
שהראינו לעיל א ,(2מסתבר שאין זו הפעם הראשונה שמלך ארם שומע על אלישע .הרי
נעמן שר צבאו כבר ציטט באוזניו את דברי הנערה מארץ ישראל אודות "ַהָנִּביא ֲאֶשׁר
שְׁמרוֹן" המסוגל לַרפאו מצרעתו ,ומלך ארם שלח את נעמן לשומרון על מנת שאותו
ְבּׂ
נביא אכן ירפאו .אמנם אין לנו עדות מפורשת בסיפור הקודם על מה שסיפר נעמן
למלכו אודות אלישע כשחזר מארץ ישראל טהור מצרעתו ,אולם סביר שנעמן אכן סיפר
על גדולת הנביא אשר בישראל ,ועל כל פנים -גופו שנטהר היה עדות מרשימה לכוחו
של נביא זה.
מדוע ,אפוא ,אין מלך ארם מעלה על דעתו כי הנביא הישראלי הזה הוא האחראי
לגילוי סודותיו הכמוסים למלך ישראל?
נראה כי התשובה לכך טמונה בתפיסתו של מלך ארם את מהות תפקידו של הנביא.
בסדרת העיונים שהוקדשה לסיפור ריפוי נעמן ,בעיון ג) 5בחלקו השני( ,העלינו ַהְשׁערה
אשר נבעה מן הסיפור ההוא ,ביחס לאופן שבו תפס מלך ארם את מהות תפקידו של
שְׁמרוֹן"
הנביא ואת טיב הקשר שבינו לבין המלך .אמרנו שם ,כי אלישע ַ" -הָנִּביא ֲאֶשׁר ְבּׂ
נתפס בעיני מלך ארם כאחד מהנביאים שפעלו בחצרות מלכים במזרח הקדום )ואוליאף בארם( -פקיד בחצר המלך ,שמילא תפקידים מאגיים בשירות מלכו 1.נביא זה אמנם
הצליח במקום שבו נכשלו אחרים ,לרפא את נעמן מצרעתו ,אולם קיים מרחק רב בין
'הצלחה רפואית' חד-פעמית זו לבין ידיעת סודות צבאיים נסתרים של ארם וגילוָים
.1באותו עיון הסברנו ,על פי הנחה זאת ,מדוע לא ראה מלך ארם כל צורך לציין באיגרתו למלך
שְׁמרוֹן".
ישראל ,כי הכתובת לריפוי נעמן היא "ַהָנִּביא ֲאֶשׁר ְבּׂ
ג .אלישע הנביא בעיני מלך ארם
437
למלך ישראל פעם אחר פעם בעקביות .כוח כזה ,של ידיעת נסתרות בצורה מדויקת
2
ושיטתית ,לא היה מוכר למלך ארם בקרב 'הנביאים' שבסביבתו התרבותית-דתית.
נעמן ,בטרם נרפא על ידי אלישע )במחצית הראשונה של הסיפור ההוא( ,היה שותף
מלא לתפיסתו של מלכו את מהות תפקידו של הנביא 3.אולם ריפויו חולל בו שינוי
דרמטי :לא רק הכרת טובה הייתה בו כלפי הנביא שריפאו ,אלא תפיסה חדשה לגמרי
4
של תפקידו כשליח של אלוהי ישראל ,שהוא ורק הוא אלוהי אמת.
אולם נעמן היה בודד בין הארמים בתפיסתו החדשה .הוא הפך להיות 'גר תושב',
השב למלכו ולעמו שהם עובדי אלילים 5.על כן ,אף שנעמן סיפר למלכו ,כמסתבר ,על
גדולת אלישע שריפאו מצרעתו ,לא יכול היה לשנות ˘¯Â˘‰ ÔÓאת יחסו של מלכו אל
הנביא שבישראל .רק ˙ ‰‚¯„ ˙ÙÒÂיכול היה להוסיף לאלישע בעיני מלכו ,אך לא שינוי
מהותי של תפיסתו ,הַמשווה את אלישע לנביאי אומות העולם הֻמָּכּרים למלך ארם.
זו הסיבה לכך שמלך ארם היה משוכנע כי מרגל מצוי בין עבדיו ,ולא העלה על דעתו
כי הנביא שעליו שמע הוא המגלה את סודותיו.
?̯‡ ÍÏÓ Ï˘ "ÂÈ»„»·Ú¬Ó
≈ „Á
‡«
« " ‰ÈÓ .2
יב
ִׂני ַהֶמֶּלְך
ַויּׂאֶמר ַאַחד ֵמֲעָבָדיו :לוֹא ֲאד
ִכּי ֱאִליָשׁע ַהָנִּביא ֲאֶשׁר ְבִּיְשָׂרֵאל
ַיִגּיד ְלֶמֶלְך ִיְשָׂרֵאל ֶאת ַהְדָּבִרים ֲאֶשׁר ְתַּדֵבּר ַבֲּחַדר ִמְשָׁכֶּבָך.
.2
.3
.4
.5
על ההבחנה בין נביאי אומות העולם הללו לבין נביא האמת הישראלי עמד הרמב"ם בהלכות
יסודי התורה פרק י הלכה ג:
והלא המעוננים והקוסמים אומרים מה שעתיד להיות ,ומה הפרש יש בין הנביא
ובינם? אלא שהמעוננים והקוסמים וכיוצא בהם ,מקצת דבריהן מתקיימין ומקצת אין
מתקיימין …ואפשר שלא יתקיים מדבריהם כלום ,אלא יטעו בכל …אבל הנביא ,כל
דבריו קיימין …ובדבר הזה הכתוב הבטיח ואמר ,שאותן הדברים שמודיעין המעוננים
והקוסמים לאומות ומכזבים ,הנביא יודיע לכם דברי אמת ,ואין אתם צריכין למעונן
ולקוסם וכיוצא בו) …וכאן מביא הרמב"ם את הפסוקים בדברים י"ח ,יד-יח(.
וראה עוד את דבריו בהקדמתו למשנה ,עמ' לב-לג במהדורת ר"י שילת.
ועל כן פנה אל מלך ישראל ונתן לו את האיגרת מאת מלך ארם .שותפותו של נעמן להשקפה
זו באה לידי ביטוי בעוד כמה מעשים ודיבורים של נעמן במחצית הראשונה של הסיפור
ההוא ,ועמדנו על כך בעיונים המתאימים.
ראה על כך את מה שנאמר בעיון ד בסדרת העיונים ההיא" :פסקה שלישית )טו-יט(:
המהפך באישיותו של נעמן".
ראה מה שנאמר בעיון ד שם ,סעיף .5בדידותו מן הבחינה הדתית בחברה שבה חי באה לידי
ִׂני ֵבית ִרמּוֹן
ביטוי בבקשתו מאלישע )ה' ,יח(ַ" :לָדָּבר ַהֶזּה ִיְסַלח ה' ְלַעְבֶדָּךְ ,בּבוֹא ֲאד
ׂןִ ,יְסַלח )נא(
ׂןְ ,בִּהְשַׁתֲּחָוָיִתי ֵבּית ִרמּ
ְלִהְשַׁתֲּחוֹת ָשָׁמּהְ ,והוּא ִנְשָׁען ַעל ָיִדי ְוִהְשַׁתֲּחֵויִתי ֵבּית ִרמּ
ה' ְלַעְבְדָּך ַבָּדָּבר ַהֶזּה".
438
סנוורים
מי הוא עבד זה )שהוא שר משרי מלך ארם( אשר יודע לתלות את גילוי סודותיו של
מלך ארם בוודאות כזו באלישע הנביא אשר בישראל? מסתבר שהוא יודע זאת מחמת
היכרות ישירה עם אלישע ועם כוחו המופלא ,שלולי כן -במה שונה עבד זה ממלכו? לוּ
שמע אף הוא ,כמלכו ,שמועה רחוקה על קיומו של אלישע ,הרי כבר אמרנו כי אין די
בשמועה זו כדי לתלות באלישע את הגילוי המתמיד של סודות ממלכת ארם.
מסתבר ,אפוא ,לזהות עבד זה עם נעמן )המכונה על ידי מלכו "ַעְבִדּי" -ה' ,ו( .נעמן
הכיר את גדולת אלישע ,וידע כי נביא זה הוא איש אלוהים ,ולא מגיד עתידות מפוקפק
כדרך נביאי אומות העולם .לפיכך הוא הסיק כי גילוי סודות צבא ארם לטובתם של
ישראל ,ודאי מעשה הנביא הזה הוא.
בתגובתו לדברי מלכו ,מעוניין נעמן להסיר חשד ריגול מאנשי צבאו ,ולהצדיק את
הכישלונות הרצופים שהיו מנת חלקם של חייליו על אדמת ארץ ישראל .ואולי אף יותר
מכך :נעמן מעוניין להסיר חשד מעל עצמו ,שכן לאחר חזרתו מארץ ישראל נפעם ממה
שפגש בה ,הוא חש כמי שנופל עליו חשד הריגול לטובת ישראל .אפשר ,ששאלת מלכו -
"ֲהלוֹא ַתִּגּידוּ ִליִ ,מי ִמֶשָּׁלּנוּ ֶאל ֶמֶלְך ִיְשָׂרֵאל" -נתפרשה לו כרמז מכוון נגדו ,והוא דוחה
ִׂני ַהֶמֶּלְך ,"…כלומר לא אני הוא האשםִ" ,כּי ֱאִליָשׁע ַהָנִּביא ֲאֶשׁר
רמז זה באמרו "לוֹא ֲאד
ְבִּיְשָׂרֵאל."…
אפשר גם ,שבתארו את אלישע באוזני מלכו כזה אשר "ַיִגּיד ְלֶמֶלְך ִיְשָׂרֵאל ֶאת
ַהְדָּבִרים ֲאֶשׁר ְתַּדֵבּר ַבֲּחַדר ִמְשָׁכֶּבָך" מסתתרת כוונה נוספת :להביא את מלכו לידי
6
הפסקת שילוחם של גדודי ארם בישראל.
זיקה מילולית ,הקיימת בין הסיפור ההוא לבין סיפורנו ,מחזקת את השערתנו:
‡ ."Ïואכן ,נעמן בא אל
≈»¯N
ׂא ָנא ֵאַלי ְוֵיַדע ִכּי ¿ƒÈa¿ ‡Èƒ·»# L≈È
אלישע אמר שם )ה' ,ח(ָ" :יב
אלישע ,ולבסוף ידע דבר זה .והנה ,עתה הוא מגלה את ידיעתו זו במילים דומות )יב(:
‡ַ Ïיִגּיד ְלֶמֶלְך ִיְשָׂרֵאל."…
≈»¯N
¿ƒÈa¿ ¯L
‡∆
"ִכּי ֱאִליָשׁע «¬ ‡Èƒ·»p‰
אם אכן צודקת השערתנו ,יש לשאול :מדוע אין הכתוב בסיפורנו מציג את נעמן
בשמו? אפשר שעובדה זו נובעת מכך שסיפורנו הוא סיפור עצמאי ,שאיננו תלוי
בקודמו .בסיפורנו אין חשיבות לשאלה מיהו העבד הדובר אל מלכו ,ודי בכך שנניח כי
עבד זה מכיר את אלישע היכרות אישית ישירה.
אפשר גם ,שכישלון דבריו של עבד זה להניא את מלכו מלהמשיך את פשיטות גדודי
ארם בישראל )אם אכן זו הייתה כוונתו( -ואדרבה ,הלא דבריו הביאו לעימות חזיתי של
מלכו עם הנביא הנערץ עליו -הוא שגרם להעלמת שמו ,משום כבודו.
על כל פנים ,לא מצאנו ביטוי להשערתנו ,לא במדרשי חז"ל ולא בדברי הפרשנים
שבהם ִעַיּנּוּ ,ולפלא הדבר בעינינו.
.6ראה דברינו לעיל 'נעמן' ד סעיף " :4המהפך ביחסו של נעמן לארץ ישראל ולעם ישראל".
ג .אלישע הנביא בעיני מלך ארם
439
̯‡· Ú˘Èχ Ï˘ ÂÓÂÒ¯Ù ˙·Á¯˙‰ .3
פרסומו של אלישע בקרב הצמרת הארמית בתחילת סיפורנו רחב בהרבה מזה
שבסיפור ריפוי נעמן:
• מקור פרסומו בסיפור ההוא היה בדברי "נערה קטנה מארץ ישראל" המשמשת
שפחה בארם; מקור פרסומו בסיפורנו הוא בדברי אחד משריו של מלך ארם.
שְׁמרוֹן" ואינה נוקבת בשמו; השר
• הנערה הקטנה מכנה את אלישע "ַהָנִּביא ֲאֶשׁר ְבּׂ
הארמי מכנהו "ֱאִליָשׁע ַהָנִּביא ֲאֶשׁר ְבִּיְשָׂרֵאל".
• הנערה הקטנה סיפרה על כוחו של הנביא לרפא חולים ,וכוח זה לא הוכח עדיין
באותה שעה; בסיפורנו מספר עבדו של מלך ארם על כוחו של אלישע לדעת
נסתרות ,כוח שכבר הוכח בפועל פעמים אחדות בגילוי סודות צבא ארם.
• לנס שעשה אלישע לנעמן הייתה משמעות אישית לנעמן ,ועל כן אף התרשמותו
הייתה אישית ,ולא הייתה עשויה להתפשט הרבה בארם; אולם בסיפורנו מתרחבת
יכולתו של הנביא מעשיית ִנסים בתחום הפרטי לעשייתם בתחום הלאומי ,במה
שנוגע ליחסי ישראל וארם .כך הופכת דמותו של הנביא לחשובה בעיני מלך ארם
עצמו ובעיני כל עבדיו.
אמנם ,התרחבות זו של פרסום שמו של אלישע בקרב הארמים בסיפורנו ,נראה
7
שהיא מבוססת על ההתרחשות המתוארת בסיפור הקודם ונתאפשרה רק הודות לה.
בתחילת הסיפור הקודם לא הכיר איש בצמרת הארמית את אלישע ולא שמע אודותיו.
והנה בסיפורנו שמו מוכר ויכולתו ידועה לאנשיו של מלך ארם )ולפחות לאחד מהם(,
וכנראה גם למלך ארם עצמו .דבר זה נובע כנראה מפעילותו הקודמת של אלישע
בהקשר הארמי.
̯‡ ÍÏÓ Ï˘ Â˙ÂÚË .4
האם קלט מלך ארם את המשתמע מדברי עבדו ,שתיאר את יכולתו של אלישע לדעת
כל נסתר? האם הבין המלך כי אלישע אינו נביא כאותם נביאים שהורגל אליהם ,ועל כן
אין טעם ואין אפשרות לפעול נגדו ולהמשיך בפעולות הקודמות נגד ישראל?
הבה נקרא:
יג
ׂה הוּא ְוֶאְשַׁלח ְוֶאָקֵּחהוּ
ַויּׂאֶמרְ :לכוּ וְּראוּ ֵאיכ
ָׂתן.
ׂרִ :הֵנּה ְבד
ַויַֻּגּד לוֹ ֵלאמ
יד
ַוִיְּשַׁלח ָשָׁמּה סוִּסים ְוֶרֶכב ְוַחִיל ָכֵּבד
ׂאוּ ַלְיָלה ַוַיִּקּפוּ ַעל ָהִעיר.
ַוָיּב
.7דבר זה פשוט וברור בייחוד על פי הנחתנו בסעיף הקודם ,כי עבדו של מלך ארם בסיפורנו
הוא נעמן .מה שנכתוב למעלה נכון אף ללא זיהוי זה.
440
סנוורים
תשובה חד-משמעית עולה מפסוקים אלו ביחס לשאלתנו :מלך ארם לא הבין מה
ייחודו של "ֱאִליָשׁע ַהָנִּביא ֲאֶשׁר ְבִּיְשָׂרֵאל" ומה כוחו .אמנם אין הוא מכחיש את דברי
עבדו ואין הוא מפקפק בהם ,ואדרבה ֵ -החלצותו לפעול כפי שפעל כדי לתפוס את
הנביא ולהביאו לארם מוכיחה שקיבל את דברי עבדו באמון מלא; אולם המסקנה
שהסיק מתיאור כוחו של אלישע בפי עבדו הייתה הפוכה מן הצפוי :לא הכרה בעליונות
כוחו של הנביא והחלטה להפסיק את פעולות האיבה חסרות התוחלת נגד עמו של נביא
זה ,אלא העלאת תכנית לגבור על הנביא המכשיל את צבא ארם בעזרת כוח פיזי.
לכאורה נראה דבר זה תמוה ,וכך שואל מלבי"ם:
וִיָפּלא מאד :אחר שנודע לו שהנביא יודע כל תעלומות ,כל שכן שֵיַדע
שרוצה לקחתו ,וִיָּשׁמר מפניו!
באמת ,אין סתירה הגיונית הכרחית בין ידיעת הנסתרות של אלישע כשלעצמה לבין
תכנית הפעולה של מלך ארם .תיאורטית ומעשית ,יכול אדם לדעת מראש על בואם של
"סוִּסים ְוֶרֶכב ְוַחִיל ָכֵּבד" כדי לתפסו ,ואף על פי כן אין לו מנוס ,וידיעתו לא תצילנו.
העצמה והריבוי של הבאים לתפסו הם שיקבעו .לכל אשר יפנה ,יהיו הרודפים
בעקבותיו ,עד אשר יסגרו עליו וישתלטו בכוח על הבורח .אפשר שזה היה הלך
המחשבה של מלך ארם ,בהגותו את תכנית הפעולה שלו .ואפשר עוד ,שלדעת מלך
ארם ,אין אלישע "יודע ÏÎתעלומות" ,וייתכן להפתיעו בדותן עירו כשהוא ישן על
מיטתו.
אולם ,שלא כמו שחושב מלך ארם ,ידיעת הנסתרות של אלישע אינה סגולה מאגית
שניחן בה הנביא )לעתים או תמיד(; ידיעה זו היא אחד הכוחות שהעניק ה' לשלוחו איש
האלוהים ,והיא ניתנת לו בהתאם לצורכי השעה והעניין שבו פועל הנביא .עם השתנות
הנסיבות והצרכיםִ ,יָנּתן לאלישע מאת ה' כוח אחר או כוחות אחרים לשם מילוי
תפקידו ,בהתאמה לצורך השעה .מה שיכשיל אפוא את תכניתו של מלך ארם לא תהא
דווקא ידיעת הנסתרות של אלישע ,אלא הגנת ה' שתינתן לשלוחו בהתאם לנסיבות
המתחדשות ועל פי בקשת הנביא.
זו הנקודה שהחמיץ מלך ארם :אף לאחר תיאורו של אלישע בפי אחד מעבדיו ,אין
המלך ַמפנים תפיסה חדשה ביחס לנביא בישראל .עדיין הוא רואה בו עושה נפלאות
בעל יכולת מאגית ,אף אם יוצאת דופן .אין הוא תופס כי אלישע הוא 'איש
האלוהים' ,וכוחו בא לו מאל כול יכול אשר מינה את אלישע לשלוחו.
תפיסה מעוותת זו של מלך ארם את הנביא הישראלי -מצאנוה כבר בתחילת סיפור
שְׁמרוֹן" .וכפי
ריפוי נעמן ,כשהמלך נפגש לראשונה עם עובדת קיומו של "ַהָנִּביא ֲאֶשׁר ְבּׂ
8
שהובילה תפיסה זו את המלך אז לחשוב שיוכל לכפות את הנביא לרפא את עבדו ,כך
.8הוא חשב לעשות זאת באמצעות מלך ישראל ,שעל פי מחשבתו של מלך ארם שימש
כפטרונו של הנביא .לשם כך שלח איגרת תקפנית אל מלך ישראל ולשם כך הביא ִעמו נעמן
"סוס ורכב" .ראה על כך בעיון ב שם ,סעיפים .5-4
ג .אלישע הנביא בעיני מלך ארם
441
הוא סבור גם עתה כי יוכל 'לקחת' את הנביא אליו באלימות ,באמצעות "סוִּסים ְוֶרֶכב
9
ְוַחִיל ָכֵּבד".
נמצא אפוא ,כי התרחבות פרסומו של אלישע בקרב הצמרת הארמית ,שעמדנו עליה
בסעיף הקודם ,לא שינתה באופן מהותי את ההתייחסות אליו מצדו של מלך ארם .אף
שנודעו לו למלך ארם עובדות חדשות ביחס לאלישע ,והללו הגדילו את דמות הנביא
בעיני המלך ,לא שינתה ידיעתו את הערכתו לנביא כעושה נפלאות מוצלח ,אשר לא
יוכל לעמוד בפני עצמת הצבא הארמי כשזו תהיה מופנית כנגדו.
רק לקראת סופו של סיפורנו ,ייתכן שיחסו של מלך ארם לאלישע משתנה לטובה
)דבר שאינו מפורש בסיפור אך משתמע ממנו( .אז הוא מסיק את המסקנה הנכונה
מעובדת פעילותו של הנביא לטובת עמו -שיש להפסיק את פשיטות גדודי ארם
בישראל.
בשלב הזה של סיפורנו )החל מפסוק יד( מתואר עימות אופייני בין הנביא לרודפיו,
שכמותו מתוארים במקרא עוד אחדים 10.קיים דמיון מסוים בין העימות המתואר
בסיפורנו לזה המתואר בפרק א' בִספרנו ,בין אליהו לבין שלוחי אחזיה ,הנשלחים אף
הם לתפוס את הנביא ולהביאו אל המלך .בסיפורים אלה ודומיהם סבור איש השררה
בעל הכוח הארצי כי יוכל להשתיק את הקול האלוהי העולה מדברי הנביא או ממעשיו.
הנביא הרי נטול כל עצמה פיזית ,ועל כן נראה כ'טרף קל' לַחִיל המופעל כנגדו .אך כמו
בסיפורים דומים ,עתיד להתברר גם בסיפורנו כי עצמתו של דבר האלוהים ושל נושאו
המוגן על ידי שולחו ,רבה מכל סוס ורכב ומכל ַחִיל כבד ,ואין היא זקוקה למכשירים
אלו כדי לנצח.
.9ההבדל בין שני הסיפורים הוא ,שבסיפור הקודם היה העימות סמוי ,ואילו בסיפורנו העימות
מפורש ובוטה ,ללא כל ניסיון להסתירו או לַעְדּנוֹ.
.10ראה לעיל א 1בראש הסעיף ובהערה 1שם.