406
'ñðä úøåú' – ïæøâä úôöä ñð .ã
ו
ַויּׂאֶמר ִאישׁ ָהֱאִהיםָ :אָנה ָנָפל?
ַוַיְּרֵאהוּ ֶאת ַהָמּקוֹם
ַוִיְּקָצב ֵעץַ ,וַיְּשֶׁלְך ָשָׁמּה
ַוָיֶּצף ַהַבְּרֶזל.
בסדרת העיונים 'הנזיד והלחם' )עיון ג (4עמדנו על ההבחנה בין ִנסים שבהם פועל
אלישע באמצעות חפץ לבין הִנסים שבהם הוא משתמש אך בדבר פיו .אמרנו שם,
שבכל מקום שמהות הנס כוללת שינוי בעולם הפיזיקלי משתמש אלישע בחפץ או בדבר
מה ממשי ,ואילו בכל אותם מקומות שהנס הוא במסגרת עולם הנוהג כמנהגו ,אלישע
פועל בדבר פיו בלבד 1.על פי הבחנה זו אין קושי בכך שבמקומנו משתמש אלישע בעץ
שקצב לשם עשיית הנס :הצפת הברזל על פני המים היא שינוי ניכר בעולם הפיזיקלי
המוכר לנו.
אולם מדוע עשה אלישע דווקא מעשה זה של קציבת עץ והשלכתו אל מקום
שקיעתו של הברזל? במה תורם מעשה מסוים זה להופעתו של הנס?
דעות שונות נאמרו בדברי הפרשנים בהסבר מעשהו זה של אלישע ,הן בהסבר הטכני
של פעולותיו ,והן בהסבר הטעם והתכלית של מעשהו .ממחלוקת זו בין המפרשים
נלמד אנו ,על פי דרכנו ,מה הייתה השקפתם על מה שכינינו בסדרות העיונים הקודמות
'תורת הנס' ,שהרי כפי שכבר אמרנו לא אחת ,גם לִנסים יש כללים.
˜"„¯ ˙Ú„ .1
לדעת רד"ק קציבת העץ והשלכתו למים נועדו להתקין לברזל )עוד בהיותו במים( יד
)= ידית( חדשה:
"ויקצב עץ" -להיותו יד הברזל שנפל .ונכנס העץ בנקב הברזל שנכנס בו
היד וצף הברזל עם ידו .לפיכך אמר "ַוִיְּקָצב" שפירושו כריתת העץ במידה
שצריך ,כמו "ִמָדּה ַאַחת ְוֶקֶצב ֶאָחד ִלְשֵׁני ַהְכֻּרִבים" )מל"א ו' ,כה(.
אולם אם כך ,שואל רד"ק )בתחילת אותו דיבור המתחיל(:
למה לא השליך שם העץ שהיה יד הברזל מתחילה? למה הוצרך לקצוב
עץ? ונראה כי .¢Ú≈È ˘„Á ¯·„· ÌÈÒ‰וכן "ְצִחית ֲחָדָשׁה" )ב' ,כ(.
.1פירוט הִנסים משני הסוגים הללו מופיע באותו עיון בהערות .20-18
ד .נס הצפת הגרזן ' -תורת הנס'
407
האם על פי פירושו של רד"ק הופך מעשה הצפת הברזל למעשה המתיישב עם חוקי
הפיזיקה? נראה שלא לכך התכוון רד"ק .משקלו של הברזל בגרזן הוא הקובע ,וגרזן רגיל
אשר ייפול למים ,אף אם ייפול ביחד עם היד שלו ,ישקע .ואדרבה :על פי פירושו של
רד"ק הופך מעשה הנס של אלישע לנס כפול :אף חדירת היד החדשה שקצב אלישע
ישירות לנקב שבברזל השקוע במים -לנס ֵתחשב.
רד"ק שאל מדוע היה על אלישע לקצוב יד ‰˘„Áלברזל ,ולהלן נדון בתשובתו .אולם
תחילה נשאל מדוע בכלל השליך אלישע יד לגרזן? 2נראה שמטרת המעשה הזה הייתה
דווקא להקטין את רושמו של הנס ,ולקרבו במידת מה אל הטבע .כך כתב רד"ק עצמו
על פעולותיו של אלישע להחייאת בן השונמית:
ואפשר ) -שעשה כן אלישע( להנשים על הנער לחממו בחום הטבעי היוצא
מפיו ומעיניו.ÌÏÂÚ‰ ͯ„Ó ‰Ï·Á˙ ËÚÓ ÌÚ ÌÈ˘Ú ÌÈÒƒ‰ ·Â¯ ÈÎ ,
'מעט התחבולה' הזה אינו מבטל אמנם את גודל הנס וחריגתו מן הנוהג הטבעי ,ואין
בו בדרך כלל לתת הסבר 'מדעי' להתרחשות הנס .מה צורך בו אפוא? נראה כי
'התחבולה המועטת הזו מדרך העולם' היא בגדר מעשה השתדלות של הנביא -מאמץ
אנושי מצדו )ועל כן הוא נעשה 'מדרך העולם'( -ובזכותו מתחולל הנס משמים .הנס
מהווה שותפות של האדם ושל ה' ,ורק כאשר מיצה האדם את יכולתו ואת מאמציו,
גומר ה' את חלקו )כאשר ראוי לכך האדם( ,ומשלים את מעשיו של האדם בדרכיו
3
הבלתי מוגבלות.
כאשר קצב אלישע במו ידיו יד חדשה לגרזן והשליכה אל מקום נפילת הברזל ,פעל
פעולה המסמלת את רצונו לשלוח את ידו שלו אל תוך המים ,לאחוז בברזל ולמשותו
משם .אך כיוון שבמציאות אלישע לא יכול היה למשות את הברזל ,עשה כתחליף לכך
מעשה סמלי ,וה' נענה למאמציו ,והביא לכך שהיד )שהיא שלוחת ידו של אלישע עצמו(
נכנסה בדיוק לנקב שבברזל והציפה את הברזל.
כהמשך למגמה זו ביחס לנס ,יש לבאר אף את הפסוק האחרון בסיפורנו הנראה
4
כמיותר:
ז
ַויּׂאֶמרָ :הֶרם ָלְך
ַוִיְּשַׁלח ָידוַֹ ,וִיָּקֵּחהוּ.
.2בזאת חזרנו לשאלה שבה פתחנו עיון זה ,אלא שעתה היא מנוסחת בהתאמה לפירושו של
רד"ק לטיב המעשה שעשה אלישע.
.3בדרך זו פירשנו את נתינת הקמח בנזיד המקולקל )'הנזיד והלחם' ג (2ואת הסיבה לשימוש
בחפצים שונים בכלל ,בנסים שבהם נגרם שינוי בעולם הפיזיקלי )שם עיון גִ .(4נסים מן הסוג
הזה ,לוּ נעשו במאמר פיו של הנביא בלבד ,הייתה בכך התהדרות בנס שלא כדין ,ימרה
לשלוט בטבע שלטון בלא מצרים ,שלטון המצוי רק ביד הבורא.
.4בעיון הקודם הבאנו את פירושו של בעל 'כלי יקר' לפסוק זה .כאן נלך בדרך אחרת ,ההולמת
את התפיסה שאנו מייחסים לרד"ק במה שנוגע ל'תורת הנס'.
הצפת הגרזן
408
מה שעשה הנביא בדרך סמלית ,באמצעות המרת ידו שלו ביד עשוית העץ שהשליך
אל הברזל כדי להעלותו מן המים ,הוא דורש מן 'האחד' שאיבד את הגרזן לעשות
בפועל ,בדרך טבעיתָ" .הֶרם ָלְך" ' -הרם את הגרזן ,שכן עליך לפעול ,להשתדל ,לשם
השלמת מעשה הנס .אמנם נס הוא שחולל את הצפת הגרזן ,אך אין זאת אומרת שאתה
פטור מכל מאמץ מצדך' .ובן הנביאים אכן נענהַ" :וִיְּשַׁלח ָידוֹ" -אל תוך המים; "ַוִיָּקֵּחהוּ"
5
אליו ,ובכך הפך אף הוא שותף למאמצי הנביא וַלנס משמים שחברוּ בהשבת אבדתו.לבסוף ,נשוב אל דברי רד"ק כי "הנסים בדבר חדש ֵיעשו" .נראה שכוונתו לומר כי זהו
כבודו של הנס ,שהוא נעשה בכלים חדשים אשר נוצרו במיוחד למענו .אולם ההסבר
לקציבת היד החדשה לגרזן יכול להשתלב במקומנו ,אף בלא ההסבר הכללי הזה של
רד"ק ,כפי שנבאר מייד להלן.
ראשית ,דווקא פעולה זו של אלישע ,מבטאת את השתדלותו שלו לפעול להשבת
הברזל .לעיל אמרנו כי היד שקצב הנביא מהווה מעין תחליף לידו של הנביא .דבר זה לא
היה בא לידי ביטוי כה ברור לוּ היה אלישע משליך את היד הישנה של הגרזן.
שנית ,בעיון הקודם פירשנו כי בתקלה של נשילת הברזל מן העץ באה לידי ביטוי
הסתייגותו של אלישע ממעשה בני הנביאים ,ואילו הנס שחולל אלישע לשם השבת
הברזל מבטא את התפייסותו הגמורה עמם .אף דבר זה יש בו כדי להסביר את הצורך
ביד חדשה לברזל .חידוש זה מבטא אי-חזרה למצב הקודם ,המצב הכעוס שהביא
לתקלה .יֵתרה מזאת :קציבת העץ בידי אלישע עצמו הופכת אותו עתה לשותף
במעשיהם של תלמידיו ,שהרי אף הם עסוקים בחטיבת עצים ובקציבת קורות לבניינם.
‚"·Ï¯ ˙Ú„ .2
לפני רלב"ג עמדו דבריו של רד"ק )שהיה קודם לו בזמן ובן ארצו -פרובנס( ,והוא
ודאי הושפע מהם בהסברו לצד הטכני במעשהו של אלישע:
"ויקצב עץ וישלך שמה ,ויצף הברזל" -רוצה לומר ,שכבר חתכו ותקנו
במידה שיוכל להיכנס בנקב הברזל ויהיה לו כמו יד.
אלא שהסבר זה והשאלה ששאל רד"ק ביחס אליו -מדוע לא השתמש אלישע ביד
הקודמת של הגרזן -הובילו את רלב"ג בכיוון שונה מאוד מזה של רד"ק בהסבר הנס.
ושמא יש לומר זאת אחרת :השקפתו הפילוסופית של רלב"ג במה שנוגע ל'תורת הנס',
כפי שבאה לידי ביטוי בסוף ספרו הפילוסופי 'מלחמות ה' ' 6,היא שעיצבה את פירושו
במקומנו ,שהוא על בסיס דברי רד"ק אך שונה ממנו מאוד .הבה נעיין בדבריו:
.5ואין לשאול :הרי בן הנביאים היה עושה זאת אף ללא הוראתו של אלישע? באמצעות ציוויו
של הנביא וקיומו על ידי 'האחד' הופכת פעולתו זו לבעלת משמעות בתהליך הנס.
.6ראה להלן הערה .8
ד .נס הצפת הגרזן ' -תורת הנס'
409
והנה היה המופת בזה ,שכשאשר השליכוֹ שמה ) -את העץ( ,נכנס בנקב
הברזל ונתקיים בו הברזל ÌÈ˙ÙÂÓ‰ ¯·„· ˘¯˘Â‰ ¯·Î˘ ÈÙÏ 7.מצד העיון
) -הפילוסופי( ומצד דברי חז"ל ,כמו שֵבּארנו בששי מספר מלחמות ה',
˘ ,˘„Á ¯·„ ̉· ˘„Á˙È ‡Ïכאילו תאמר עליית הברזל למעלה במים -
והוא ברזל ,או רדת העץ למטה במים -והוא עץ ]שהוא דבר[ בלתי ראוי
שיצלול במים ) -שני דברים אלו הם 'התחדשות של דבר חדש' ,ועל כן
8
אינם כלולים במופתים(.
והנה ,הרצון באמרו " ÍÏ˘ÈÂשמה" -שכבר השליך שם העץ · ,ÁÂÎכדי
שירד מפני זאת התנועה ההכרחית .והנה היה העץ בשיעור ,שהיה יכול
לנצח קלותו ]את[ כבדות הברזל ויציפהו עמו על המיםͯˆÂ‰ ‰ÊÏ .
˘,Ì˘ ÂÎÈÏ˘‰Ï (‰˘È‰ -) Ïʯ·‰ „È Ï„Â‚ ÂÏ ˜ÈÙÒ‰ ‡Ï ,Ï„‚ ıÚ‰ ‰È‰È
9
וחתך מפני זה עץ גדול.
אך המופת היה ,כמו שזכרנו ,היותו נכנס בנקב הברזל בהשליכו אותו
למים.
.7אף לפי רד"ק היה מופת בדבר זה ,אך המופת העיקרי היה כמובן בהצפת הברזל.
.‡ .8רלב"ג רומז כאן לדבריו בספרו במאמר השישי ,חלק שני פרק יב )כמעט בסופו של
הספר(" :וראוי שנחקור באיזה מהדברים ייתכן שיתחדשו הנפלאות ,ובאיזה מהם לא ייתכן
זה" .בארבע הגבלות מגביל שם רלב"ג את אפשרות 'חידוש הנפלאות' .ואת הרביעית ,שהיא
הנוגעת למקומנו ,מייחס רלב"ג לחז"ל .על דברי משה בפרשת קרח )במדבר ט"ז ,ל(ְ :וִאם
ְבִּריָאה ִיְבָרא ה' וָּפְצָתה ָהֲאָדָמה ֶאת ִפּיָה ,"…שואלת הגמרא )סנהדרין קי ע"א(" :אילימא
למבריה ממש ) -אם נאמר לברוא ממש( והא 'ֵאין ָכּל ָחָדשׁ ַתַּחת ַהָשֶּׁמשׁ' )קהלת א' ,ט(!".
ומבאר רלב"ג את הקושיה" :רוצה לומר ,שאי אפשר שישתנה הטבע ממנהגו!" .הגמרא
מתרצת את קושייתה" :אלא לקרובי פתחא ) -לקרב הפתח(" ,ומבאר רלב"ג את תרוצהּ:
"ותרצו …שלא היה בזה המופת דבר מחודש במוחלט ,כי מציאות פתיחת פי הארץ בזה
האופן הוא דבר ייתכן שיימצא על המנהג הטבעי ,לא היה מחודש כי אם באורך הזמן".
כלומר ,הנס היה בקיצור תהליכים המתרחשים באופן טבעי זמן ממושך ,אך לא בחידוש דבר
שאיננו קיים בטבע )רלב"ג מפרש את דברי הגמרא "לקרובי פתחא" ֵ -קרוב בזמן ,ולא כפי
שפירש הפירוש המיוחס לרש"י שם "שיקרב פתחה של גיהנום ,ותפתח הארץ במקום שהן"(,
וראה עוד אבות פ"ה מ"ו .וממשיך שם רלב"ג" :והנה זה העניין הוא כמו העניין בשאר
מופתים בשווה …הנה התבאר מזה המאמר ) -של חז"ל( שהם יראו שלא ייתכן שיתחדש דבר
על דרך המופת ,אם לא מה שייתכן שיתחדש על המנהג הטבעי באורך הזמן".
יישום דברים אלו ביחס לנס הצפת הגרזן מובן ,כפי שפורט בגוף העיון ,אולם ִנסים רבים
במקרא נראים כסותרים עיקרון זה.
· .רלב"ג אמנם מייחס את שלילת האפשרות שברזל יצוף על המים לחז"ל ,אולם במסכת
סוטה יג ע"א מבואר הדבר שזה היה בדיוק הנס שחולל אלישע בסיפורנו.
.9בדברים אלו עונה רלב"ג על שאלת רד"ק "למה לא השליך שם העץ שהיה יד הברזל
מתחילה ,למה הוצרך לקצוב עץ?" ותשובתו שונה כמובן מזו של רד"ק.
410
הצפת הגרזן
מה 'הרוויח' רלב"ג בפירושו? האם מופת כניסתו של העץ בנקב שבברזל ,כתוצאה
מהשלכתו בכוח לתוך המים )וזאת כשאין הנביא רואה כלל את הברזל ,אלא מכוון
למקומו המשוער( ,שונה במהותו ממופת שקיעת העץ במים או ציפת הברזל הכבד על
פניהם ,שני דברים שלא קרו ולא יכלו לקרות על פי רלב"ג?
התשובה על כך לפי רלב"ג חיובית בהחלט :שקיעת העץ במים או ציפת הברזל על
פניהם הם חידוש בבריאה ושינוי סדריה ,ולדעתו יש להימנע מלייחס דבר זה למופתים
שהמקרא מתאר .לעומת זאת ,בכניסתו המדויקת של העץ הקצוב )והארוך( לנקב
שבברזל אין כל שינוי וחידוש בבריאה .הנס כאן הוא בקיומו של אירוע בעל סיכוי
סטטיסטי נמוך ביותר -כניסה של העץ לנקב בברזל בלא כל יכולת לכוון את הדבר
10
בדיוק.
מובן שיש בהצלחתו של הנביא לעשות כן 'מופת' ,אולם מסוג אחר לגמרי מאשר
11
הצפת ברזל על פני מים.
כתוצאה מפירוש זה של רלב"ג ,שהוא דומה באופן חיצוני לזה של רד"ק אך שונה
ממנו מהותית ,נוצר הבדל קל ביניהם בפרשנות לסוף הפסוק -למילים "ַוָיֶּצף ַהַבְּרֶזל".
רד"ק הציע שני פירושים למילים אלו:
"ויצף" -פועל עומד ) -הברזל צף( …ויש לפרש "ויצף" -פועל יוצא ,כלומר
הנביא הציפוֹ.
רלב"ג אמנם יכול היה לאמץ אחד משני פירושים אלו של רד"ק )או את שניהם( ,אך
הוא בחר בפירוש אחר שיהא מיוחד לשיטתו:
והנה היה העץ בשיעור שהיה יכול לנצח קלותו ]את[ כבדות הברזל,
‰ÙȈÈÂעמו על המים.
מיהו זה אפוא שהציף את הברזל? העץ הגדול והקל הוא שהציף את הברזל ,וזאת על
פי חוקיה של הפיזיקה.
כצפוי ,עוררו דבריו של רלב"ג ביקורת חריפה בקרב המפרשים שבאו אחריו .הנה
דברי ר"י אברבנאל:
והנה התאמץ הרב רבי לוי בן גרשום לבקש דרכים ]ש[אפשר שיעשה
בהם הנס ההוא ,ולא יהיה זרות בחוק הטבע -) …וכאן הוא מסכם את
דבריו של הרלב"ג ופוסק עליהם את דינו( ואלה דברי רוח הם.
.10השחלת העץ בברזל אפשרית ביגיעה מרובה ,בזמן ממושך ועל ידי אמצעים שונים .במקרה כזה
אפשרי ,לדעת הרלב"ג ,מופת שיחסוך את הצורך בכל זאת ,וראה דבריו שהובאו בהערה 8א.
.11יש להעיר ,כי מים רבים זרמו בירדן מאז כתב רלב"ג את דבריו ,ומאז נשתנתה מאוד תפיסת
העולם הפיזיקלי בקרב פילוסופים ואנשי מדעי הטבע .נדמה ,שההבחנה החותכת והעקרונית
שעשה רלב"ג בין שני סוגי המופתים אינה כה ברורה כיום.
ד .נס הצפת הגרזן ' -תורת הנס'
411
רי"א לא נימק את ביקורתו ,ורק מפירושו שלו למעשהו של אלישע )אשר יובא להלן,
12
בסעיף הבא( נשמעים דברי פולמוס רמוזים כנגד פירוש רלב"ג.
דברי מלבי"ם כנגד פירושו של רלב"ג חריפים אף הם:
והרלב"ג חיפש בזה תחבולות טבעיים כדרכו ,ודבריו הבל.
לא נוכל להצטרף אל הדברים החריפים הללו ,מן הטעם שדברי רלב"ג קשורים
במערכת חשיבה פילוסופית שלמה שפיתח בספרו 'מלחמות ה' ' ,ושאין הוא יחיד ולא
ראשון שהלך בדרך זו בהסבר ִנסים המתוארים במקרא .ובכל זאת ,נודה לדברי
13
הפרשנים הללו ,שקשה להעמיס על הפסוק הנידון בעיון זה את כל מה שפירש רלב"ג.
Ì"È·ÏÓ χ·¯·‡ È"¯ ˙Ú„ .3
כשם שהיו שותפים לביקורת על רלב"ג ,כך היו ר"י אברבנאל ומלבי"ם שותפים
בפירושם את מעשהו של אלישע )וברור שמלבי"ם המאוחר השתמש בדברי רי"א( .כך
אומר רי"א:
הנביא ,כאשר הראהו המקום אשר נפל שם הברזל ,לקח בידו ,Ô˘ ıÚ
והשליכו שמה באותו מקום קצוב ומוגבל ,וזהו "ַוִיְּקָצב ֵעץ ַוַיְּשֶׁלְך ָשָׁמּה" -
באותו מקום קצוב ומוגבלÏʯ·‰ ˙‡ ‡Â¯˜Ï ıÚ‰ Â˙‡ ÁÏ˘ ÂÏȇΠ,
˘ ,ÂÈÙÏ ‡Â·Èומידַ" :וָיֶּצף ַהַבְּרֶזל" .כי כאשר ירד שמה העץ ,עלה הברזל
כמאמר הנביא …וכן היה :שהעץ שהיה קל צלל במים ≈ ,ÂÚ·Ë ÍÙ∆‰והברזל
שהיה כבד ,צף למעלהÔȇ ,Ìȯ·„‰ ÂÈ‰È È‰Âχ‰ ˙ÏÂÎȉ ÈÙÎ ÈÎ ˙Â¯Â‰Ï .
Ì˙Â˘Ï ÏÎÂÈ˘ ,̇¯Â· ˙ÓÎÁ· ̉· ڷˉ ̇ ÈÎ ,¯Á‡ Ú·Ë Ì‰Ï
14
.‰ˆ¯È˘Î
.12הביקורת הפרשנית היחידה שכותב רי"א משותפת לפירושם של רלב"ג ורד"ק גם יחד" :ואם
היה הנס כדברי המפרשים ,ושצף הברזל עם העץ שנדבק בו ,היה ראוי שיאמר 'ויצף העץ
והברזל' ,והנה לא זכר דבר מהעץ ,וזה ממה שיורה שאין הדבר כמו שחשבו".
ביקורת זו אינה צודקת לא ביחס לפירושו של רד"ק ולא ביחס לזה של רלב"ג .ביחס לרד"ק -
אין צורך לציין את ציפת העץ משום שאין לה משמעות מבחינת נס הצפת הברזל ,שהרי לא
העץ הוא שהציף את הברזל ,כפי שהוסבר לעיל .ביחס לרלב"ג -אין זה נכון 'שלא זכר דבר
מהעץ' ,שהרי רלב"ג מפרש שהנושא של הפועל היוצא "ויצף" הוא העץ 'ויצף העץ את
הברזל' )יש לציין שמדברי רי"א לא ברור שהבחין בין רד"ק לרלב"ג כשם שהבחנו אנו(.
.‡ .13במידה פחותה יש לומר זאת גם על דברי רד"ק ,שהוסיף נס נוסף על זה המפורש בכתוב.
· .לא רק במקומנו נדחק רלב"ג בביאור המקרא כדי להתאימו לשיטתו הפילוסופית ,אלא גם
במקומות נוספים.
.14המילים המודגשות בסוף הציטוט הן דברי פולמוס המכוונים כנגד רלב"ג .וראה רמב"ן
לשמות י"ג ,טז.
הצפת הגרזן
412
ומלבי"ם אומר בקיצור:
הראה שיש בכח הנביא להפך הטבעיים ,שהעץ והברזל החליפו טבעם זה
לזה ,העץ צלל במים אדירים כעופרת 15,והברזל צף למעלה כעץ קל.
פירושם זה ,מבחינת המשתמע ממנו ביחס ל'תורת הנס' ,מהווה הקוטב ההפוך לא
רק לפירושו של רלב"ג ,אלא גם לזה של רד"ק ,כפי שביארנו את דבריו .שכן על פי
פירושם זה אלישע קצב את העץ והשליכו למים ,לא כדי לקרב את הנס אל ההשתדלות
האנושית הטבעית )כפי שהסברנו את כוונת רד"ק( ,אלא כדי להכפיל את הנס ולהגדיל
את רושמו.
אולם מהי מטרתו של אלישע בעשותו כן? הרי נס שקיעת העץ במים הוא נס מיותר,
והוא לא נועד להשיג כל תועלת! ואם כן ,האם יש הצדקה לעשייתו?
רי"א ענה על כך כי מטרת הנס הכפול היא חינוכית ,והיא טמונה בעצם השינוי
הכלול בנס" :להורות כי כפי היכולת האלוהי יהיו הדברים ,ואין להם טבע אחר ,כי אם
הנטבע בהם בחכמת בוראם ,שיוכל לשנותם כשירצה" 16.תפיסה זו של ִנסים -שכל
מטרתם היא בעצם עשייתם ,ואין להם כל תפקיד אחר הכרוך בפתרון בעיות אנושיות
או דתיות המעוצבות בסיפור -היא תפיסה שניסינו לשלול לאורך עיונינו בפרקי
אלישע.
בעל ה'כלי יקר' ,ר' שמואל לניאדו ,אף שהצטרף אל ביקורתו של רי"א על רלב"ג,
וכתב ש"הדין עמו …כי הדברים של מופת אין לנו עסק לקרבם אל הטבע" ,בכל זאת לא
נשא פנים לפירושו של רי"א ,והוא טוען כנגדו שתי טענות )והשנייה מזדהה עם
ביקורתנו(:
ולשיטת מהרי"א יקשה )א( שלא נזכר בפסוק אלא "ַוַיְּשֶׁלְך ָשָׁמּה" ,ולא
נזכרה שקיעה .והיה פלא גדול ) -אם שקע העץ( והיה ראוי להזכירו.
)ב( גם הסברה מחזקת זה ) -שלא שקע העץ( ,כי למה יעשה השקעת העץ
שלא בטבעו? די לו בהצפת הברזל שלא בטבעו!
'¯˜È ÈÏÎ'‰ ˙Ú„ .4
נסיים את עיוננו בפירושו של ר"ש לניאדו .פירוש זה הוא המתיישב ביותר לדעתנו,
הן בלשון הכתוב הן בעניינו:
"ויקצב עץ" -כל דהו ) -ולא ידית=בית יד(; "וישלך שמה" -למעלה במים
) -ולא לתוכם( ,מכוון למקום שנפל הברזל .ואותו העץ הציף הברזל .וזהו
.15על פי שמות ט"ו ,י.
.16במילים אחרות :מטרת הנס היא לשלול את שיטתו הפילוסופית של רלב"ג.
ד .נס הצפת הגרזן ' -תורת הנס'
413
שאמר "ויצף" -העץ ההוא את הברזל 17,שזאת הייתה הוראת השלכת
אותו העץ במים בכיוון אל מקום הברזל ,לומר שגזר אומר הנביא שיקל
הברזל שלא בטבעו ,ויצוף כעץ ההוא כל דהו אשר השליך במים .ואם כן,
לא היה העץ נכנס בנקב הברזל ) -כפי שפירש רד"ק( ,שאם כן היה משליך
בית ידו של הברזל ,אבל אדרבה ,הגיד הכתוב "ויקצב" -שהיה עץ כל
דהו.
פירוש זה הוא הנאות ביותר ללשון הכתוב ,משום שהוא איננו מוסיף כל פרט על
הנאמר בפסוקנו .אלישע קצב כפיס עץ סתמי ,ולא בית יד; והשליכו על פני המים ,ולא
השקיע אותו בתוכם; ורק נס אחד אירע כאן -נס הצפת הגרזן ולא יותר.
אולם לשם מה עשה כן אלישע ,לשם מה השליך עץ כל דהו למקום נפילת הברזל?
תשובתו של בעל ה'כלי יקר' היא שבמעשה זה מעוצבת באופן סמלי גֵזרת הנביא ,והוא
מהווה תחליף לדיבורו" :זאת הייתה הוראת השלכת אותו העץ במים …לומר שגזר אומר
הנביא שיקל הברזל בטבעו ויצוף כעץ ההוא ."…כפיס העץ הקצוב בידי אלישע,
והמושלך על ידו למים במקום נפילת הברזל ,מסמל את רצונו לשלוח את ידו שלו אל
תוך המים ולמשות משם את הברזל האבוד.
רק גילוי מאמץ מצדו של האדם ,ואף נביא במשמע ,ואפילו אם המאמץ הוא סמלי
בלבד ,מזכה אותו בשותפות עם יד של מעלה הגומרת את מעשהו ומעניקה לו את הנס
המיוחל.
.17מבחינה פרשנית זהה פירושו של בעל ה'כלי יקר' למילים "ויצף הברזל" לפירושו של רלב"ג,
אך מבחינה עניינית הם שונים מאוד :לדעת רלב"ג הציף העץ את הברזל בהתחברו עמו,
מפני שהמשקל הסגולי של הגרזן כולו היה קטן משל המים; לדעת ה'כלי יקר' שימש העץ
הצף על פני המים מעין דוגמה לברזל שיתנהג כמותו ,וזאת כמובן בדרך נס.