394
:(1ã-à) øåôéñä ìù äðåùàøä úéöçîä .á
úåöøúääå ñòëä
כאמור בעיון הקודם ,המחצית הראשונה של הסיפור בנויה משני דיאלוגים ופעולה
אחת:
דו-שיח א:
ַויּׂאְמרוּ ְבֵני ַהְנִּביִאים ֶאל ֱאִליָשׁע…
ַויּׂאֶמר…
דו-שיח ב:
ַויּׂאֶמר ָהֶאָחד…
ַויּׂאֶמר…
פעולה:
ַוֵיֶּלְך ִאָתּם.
אופיו של הדו-שיח הראשון מצטיין באריכות הרבה של דברי בני הנביאים,
המשתרעים על פני שני פסוקים ובהם עשרים וחמש מילים .לעומתם ,תגובתו של
אלישע קצרה ובה מילה אחת בלבדֵ" :לכוּ!" .יחס כמותי זה משתנה בדו-שיח השני :בפי
"ָהֶאָחד" מבני הנביאים חמש מילים ,ובתשובת אלישע שתיים ,וזהו יחס מתקבל על
הדעת.
הבה נבחן עתה את תוכן הדברים בפי הדוברים השונים ,ואת משמעותם -הן
המשמעות הגלויה הן זו הנסתרת.
דברי בני הנביאים נחלקים לשני חלקים :בפסוק א הם פורסים את בעייתם )עשר
מילים(:
ַ »ÍÈ∆Ù»¿Ï ÌLצר ִמֶמּנּוּ.
» Ìȃ·L
ִהֵנּה ָנא ַהָמּקוֹם ֲאֶשׁר ֲאַנְחנוּ ¿“È
פסוק זה מזכיר לנו את פסוק לח בפרק ד' ,פסוק המכיל את המצג לשני הסיפורים
הזעירים הבאים אחריו על ִנֵסּי המזון שחולל אלישע לבני הנביאים בעת הרעב:
.ÂȻٻ¿Ï Ìȃ·L
‡¿“È ÌÈ
ֶוֱאִליָשׁע ָשׁב ַהִגְּלָגָּלהְ ,וָהָרָעב ָבָּאֶרץƒ ȃ·¿p‰« È≈¿·e ,
מן הסיפורים שבסוף פרק ד' למדנו ,כי אלישע חי לעתים בחברת בני הנביאים
תלמידיו ,ודאג לצורכיהם ,אף לאלו החומריים .עוד למדנו שם ,כי מספרם של בני
הנביאים שישבו לפניו אז היה מאה )פסוק מג( ,ומקום ישיבתם לפניו היה בגלגל שהיא
1
כנראה עיר בהר אפרים.
.1על זיהוי מקומה של הגלגל ,ועל היותה עיר מושבו של אלישע בעת שלא נדד בין ערי ישראל,
ומקום מושבם של תלמידיו ,עמדנו בפרקי אליהו 'סערה' ב) 2עמ' ,(497-495ובקיצור לעיל
'הנזיד והלחם' א הערה .4
ב .המחצית הראשונה של הסיפור )א-ד :(1הכעס וההתרצות
395
מסתבר ,שהסיפור שלנו מהווה המשך לאותם סיפורים .בגלגל -מקום ישיבתו של
אלישע כאשר לא נדד בערי ישראל – 2התקיימה "ישיבה" של בני הנביאים ,כמעט במובן
המקובל בימינו .ישיבתם של בני הנביאים לפני אלישע קשורה · ̘Óמסוים ,היינו
במבנה שבו ישבו לפני הנביא ,כעין בית המדרש בישיבה של ימינו .נראה שתלמידיו של
אלישע נתרבו ,שהרי כבר בפרק ד' היה מספרם מאה -כפליים ממספרם ביריחו )ב' ,ז(,
ובסיפורנו מתברר כי בית מדרשם כבר לא הכיל אותם .כך אכן הבינו חז"ל בתלמוד
הירושלמי ,סנהדרין פ"י ה"ב )כט ע"ב(:
לא אסחין אוכלוסייא דתלמידייא דהוו תמן.
ובעברית )על פי 'קרבן העדה'(:
לא נשא ) -המקום( את המון התלמידים שהיו שם.
הרחבת מקום ישיבתם במקום שבו הם מצויים ,נראה שהייתה יקרה ,וידם לא
השיגה זאת .אפשר שגם יוקר המחיה בעיר זו שבלב הממלכה )ראה הערה (1הקשה
עליהם את ישיבתם לפני אלישע ,ואף דבר זה כלול באמירתם כי המקום "ַצר ִמֶמּנּוּ" .כך
אכן הבין מלבי"ם את דבריהם:
ואמרו אליו שהמקום צר מהם ,כי ישב ) -אלישע( בשומרון˙·È˘È 3
,4‰˘˜ ÌÈίÎושאין משיגים שם מעון וצרכים.
ובכן ,מה מציעים בני הנביאים כדי לפתור את מצוקתם? הצעה זו באה בהמשך
דבריהם ,בפסוק ב ,והוא דיבורם העיקרי והגדול )חמש עשרה מילים(:
ֵנְלָכה ָנּא ַעד ַהַיְּרֵדּן ְוִנְקָחה ִמָשּׁם ִאישׁ קוָֹרה ֶאָחת
ְוַנֲעֶשׂה ָלּנוּ ָשׁם ָמקוֹם ָלֶשֶׁבת ָשׁם.
על שפת הירדן ,מחוץ למקום יישוב ,יוכלו בני הנביאים לַרווח את מקום ישיבתם:
המקום רחב ופנוי לכול ,וחומרי הגלם לבנייה מצויים שם חינם אין כסף .אם כן,
מציעים בני הנביאים ,שהם עצמם יבנו ,במאמץ משותף ,מקום חדש ומרווח לישיבתם,
ואפשר שגם הוצאות המחיה יקטנו שם.
.2ראה בפרקי אליהו ,במקום שצוין בהערה הקודמת.
.3נראה שמלבי"ם כתב כן בהשפעת הסיפור הקודם ,שבו אמרה הנערה הקטנה מארץ ישראל
) "ÔB¯Óה' ,ג( .אף אם מקום ישיבתו של אלישע
“¿
ִׂני ִלְפֵני ַהָנִּביא ֲאֶשׁר L¿a
לאשת נעמן "ַאֲחֵלי ֲאד
היה בעיר שומרון באותה עת )מה שאינו מתחייב מדברי הנערה( ,אפשר שבסיפורנו מקומו
בכל זאת בגלגל .שאלה זו אינה מעלה ואינה מורידה ביחס לסיפורנו ודי לנו בכך שאלישע
ותלמידיו מצויים בעיר הנמצאת בלב הר אפרים.
.4מקור המאמר "ישיבת כרכים קשה" בכתובות קי ע"ב ושם מובאת לכך ראיה מן הפסוק
בנחמיה י"א ,ב.
הצפת הגרזן
396
האם התכוונו בני הנביאים לכלול את אלישע עמם? האם כלולה בדבריהם בקשה
שאלישע ירד עמם הירדנה? לדעת בעל 'כלי יקר' ,ר' שמואל לניאדו 5,אין בכך כל ספק:
מאמר "ֵנְלָכה" כולל את אלישע עמהם ,כי הוא העיקר ,כי כוונתם ללמוד
ָ ˙∆·Lשׁם".
∆ »Ï ÌB˜Ó
שם סמוך לירדן ,כמה שאמרו " ְוַנֲעֶשׂה ָלּנוּ ָשׁם »
ואכן ,נראה כי צודקים דבריו .זאת נוכל ללמוד מהשוואת דבריהם בהצגת הבעיה
להצעת הפתרון:
הבעיה:
ְ ÌLלָפֶניָך ַצר ִמֶמּנּוּ.
» Ìȃ·L
ֲ ÌB˜nאֶשׁר ֲאַנְחנוּ ¿“È
«» ‰
הפתרון:
.ÌL
» ˙∆·L
∆ »Ï ÌB˜Ó
ְוַנֲעֶשׂה ָלּנוּ ָשׁם »
ברור אפוא ,שהם חפצים להעתיק את מקום 'הישיבה' שלפני אלישע רבם מן העיר
הצפופה אל שפת הירדן .והרי הצפיפות במקום הנוכחי נובעת מֵהאספות תלמידים
רבים לפני אלישע .איך ייתכן להציע פתרון ,שיפתור את בעיית הצפיפות ,אך יפרידם
מעם רבם?
אולם אם כך הדבר ,לא מובנת בקשתו של "האחד" מבני הנביאים את אלישע "הוֶֹאל
ָנא ְוֵלְך ֶאת ֲעָבֶדיָך" .הרי כבר בדבריהם הקודמים של בני הנביאים הייתה כלולה בקשה
זו!
כדי לענות על כך עלינו להאזין היטב לתגובתו של אלישע לדברי בני הנביאים:
ַויּׂאֶמרֵ :לכוּ.
אין צורך באוזניים רגישות במיוחד כדי לקלוט ,כי משמעה האמיתי של תשובה זו
הוא ·Â¯ÈÒלהצטרף לבני הנביאים ,כאומר' :לכו לכם כרצונכם אך אנוכי לא ארד עמכם'.
מכאן ההסבר לחוסר הפרופורציה בין אריכות דבריהם של בני הנביאים ,לבין תגובתו
הנחרצת של אלישע -תשובה בת מילה אחת ֵ" -לכוּ" .מילה קצרה זו מביעה מורת רוח
וחוסר ֵהענות.
כאן עלינו לשאול :במה חטאו בני הנביאים שאלישע מקפיד עליהם? הרי הללו פרשו
את נימוקיהם כראוי ,וביקשו מה שביקשו בדרך ארץ רבה!
הנה דברי בעל ה'כלי יקר':
ואולי הקפיד אלישע ,לפי שלא שאלו לו עצה ̇‰נלכה שם …כי שינוי
מקום היה ראוי לשאול את פיו ,ולא היה להם לומר "ֵנְלָכה ָנּא ַעד ַהַיְּרֵדּן",
בפשיטות .ולזה השיב "ֵלכוּ" -אתם ,דרך כעס.
.5רבה של ַחַלבּ שבסוריה ותלמידו של ר' יוסף קארו .פירושו לנביאים ראשונים 'כלי יקר' נדפס
לראשונה בוונציא שס"ג ,ולאחרונה יצא לאור מחדש על ידי הרב עזרא בצרי בהוצאת מכון
הכתב בתשעה כרכים )תשמ"ה-תשנ"ד(.
ב .המחצית הראשונה של הסיפור )א-ד :(1הכעס וההתרצות
397
יש קושי בדבריו :הרי בני הנביאים באו ליטול רשות מאלישע )"ֵנְלָכה ("‡»pואינם
אומרים דבריהם 'בפשיטות' .הם אינם ‡ ÌȯÓÂשהחליטו ללכת ,אלא הם ÌÈ˘˜·Ó
ללכת בעתיד .מדוע לא ייתן להם אלישע את אישורו בשמחה ויתלווה אליהם?
נעלה אפוא השערה אחרת בדבר סיבת כעסו של אלישע ,סיבה הקשורה בעצם
תכניתם של בני הנביאים ,ולא בדרך הצגתה לפניו .הישיבה על שפת הירדן ,כפי הידוע
לנו מתקופה מאוחרת יותר -מימי בית שני -הייתה ביטוי .·Â˘Èȉ ÔÓ ‰˘È¯ÙÏיחידים
וקבוצות שחפצו בחיי טהרה ופרישות ,היו עוזבים את מרכז היישוב הישראלי שעל גב
ההר ובשפלה ,ויורדים לחיות על שפת הירדן .במימי הירדן היו טובלים ,ושם היו חיים
חיי קדושה כשהם מנותקים מהמולת החברה ומקלקוליה .ובאמת ,אף בני הנביאים,
היושבים לפני אלישע במרכז הממלכה ,בהר אפרים ,מבקשים להימלט מישיבת כרכים
הקשה אל שפת הירדן .אמנם אין סיבתם אותה הסיבה של עריקי החברה מימי הבית
השני ,אלא היא טכנית-כלכליתַ" ,הָמּקוֹםַ …צר ִמֶמּנּוּ" ,אולם המשמעות בפועל של
בקשתם היא אותה משמעות.
כבר בפרקי אליהו ובפרקי אלישע עצמם יכולים אנו למצוא את הירדן כמקום של
קדושה ופרישה .הרי קדושת הירדן באה לידי ביטוי מופתי בסיפור הקודם :ההליכה
מבית הנביא אל הירדן והטבילה במימיו על פי הוראתו של אלישע הן שריפאו את נעמן
מצרעתו .ואף מסע הפֵרדה של אליהו מעל ישראל החל בגלגל )שהיא היא המקום שבו
יושבים בני הנביאים לפני אלישע ,(6והסתיים באזור הירדן .בכך הומחשה היטב פרישתו
של אליהו מחייהם הלאומיים של ישראל ומארצם ,בסמוך לעלייתו בסערה השמים.
ר"י אברבנאל ביאר בעזרת עובדה אחרונה זו את רצונם של בני הנביאים ללכת
דווקא אל שפת הירדן כדי לקבוע שם את המקום החדש של ישיבתם:
בחרו שיהיה זה אצל שפת הירדן ‰Ó˘ ‰Èχ Á˜Ï˘ ¯Â·Ú· Èχ ,ראוי
שיימצא באותו מקום יותר שפע וקדושה רבה.
אולם אלישע אינו הנביא שיוביל תנועה רוחנית של פליטי חברה ומתבודדים
קדושים לחיות על שפת הירדן!
אחר שאלישע ראה את אליהו עולה בסערה השמים על שפת הירדן המזרחי הוא שב
על עקבותיו ,אותם עקבות שבהם הלך קודם לכן עם רבו .הוא חצה את הירדן בכיוון
מערב ,ומשם הלך ליריחו .מיריחו עלה לבית אל ,ולאחר גלגולים רבים שב לגלגל )ד' ,לח(.
דרכו זו של אלישע ,שהיא הפוכה לדרך הסתלקותו של אליהו רבו ,מה היא מסמלת?
היא מבטאת את כניסתו של אלישע לתפקיד נביא הדור כיורשו של אליהו ,אך בסגנון
פעולה הפוך משל רבו! אלישע יהא מעורב בחיים הישראליים הפרטיים והלאומיים,
7
ויפעל בלבה של ממלכת ישראל.
.6ראה הערות 1ו.3-
.7עמדנו על כך בפרקי אליהו בסדרת העיונים 'סערה' בכמה מקומות ,וכן במקומות רבים
בפרקי אלישע.
398
הצפת הגרזן
כשמואל בדורו ,נע גם אלישע בין ערי ישראל השונות המצויות בלב היישוב ובטווח
לא רחוק משומרון הבירה ,ותשובתו הגלגלה כי שם ביתו )ראה הערה ,(2ושם מקומם
של תלמידיו בני הנביאים היושבים לפניו )הללו כמובן אינם יכולים לנוע כמותו מעיר
לעיר ,אך גם הם יושבים בעיר המצויה בלב הממלכה(.
בקשת בני הנביאים ללכת עד הירדן ולהשתקע שם ,על אף היותה מנומקת היטב
בנימוק שאין בו דופי ,מהווה מבחינתו של אלישע שיבה לאחור ,חזרה אל סגנון
פעילותו של אליהו רבו .מעשה זה מהווה פרישה סמלית ,אך גם ממשית ,ממרכז החיים
הישראליים ,מלב ההתרחשות הלאומית ,ועל כן עוררה את הסתייגותו של אלישע.
"ֵלכוּ" -אמר לתלמידיו ,אולם אני לא ארד עמכם.
עתה נפתח דו-שיח שני ,בין "האחד" לבין אלישע ,ועתה מתרצה אלישע לבקשה.
במה שונה דו-שיח זה מקודמו? הנה תשובת בעל 'כלי יקר':
"ויאמר האחד" -הגדול והמיוחד שבהם.
"הואל נא" והתרצה "ללכת את עבדיך" -כי עבדיך אנחנו ,וכמתחטאים
לפניך אמרנו "נלכה נא" וכו' ,אבל הכול ברצונך וחפצך .וזהו שאמר "הואל
נא" -לשון בקשה.
לדברי פרשן זה פייס 'האחד' את אלישע באותה נקודה שבה פגעו בו חבריו ,כפי
שפירש ה'כלי יקר' עצמו את דבריהם הקודמים .ועל כן מובנת עתה תשובת אלישע:
"ויאמר :אני אלך" -קיבל הריצוי מיד -נח להתרצות.
אלישע מקדים את כינוי הגוף "אני" לפועל הכולל בהטייתו ממילא את כינוי הגוף -
"ֵאֵלְך" .וכוונת אלישע' :בניגוד ל"ֵלכוּ" הקודם ,הפעם ‡ ȇ Ûאלך עמכם'.
אולם בדרך שבה הלכנו אנו בפירוש הסתייגותו הקודמת של אלישע יש עתה קושי:
כיצד השיג "האחד" הזה את מה שלא השיגו חבריו? והרי החיסרון בתכניתם של בני
הנביאים ,כפי שהצענו בפירושנו ,במקומו עומד!
נראה אפוא ,ש"האחד" ניסה ְלַרצות את אלישע בל יכעס עליהם ,אלא יסכים לבוא
ִעמם לירדן ,Ì‰È˘ÚÓÓ Â˙‚ÈÈ˙Ò‰ Û‡ ÏÚ ,ואלישע אכן נענה לאותו אחד .אפשר גם,
8
שכוונת "האחד" בבקשתו ,אינה אלא לליווי בני הנביאים למקומם החדש.
אלישע אמנם קיבל את הריצוי ,משום שהיה נוח להתרצות ,וחס מלהשיב פני תלמידיו
ריקם ,אולם מבחינה עקרונית עדיין אינו שלם עם מעשיהם ,וודאי שאינו רואה עצמו
משתקע עמם לאורך זמן על שפת הירדן ,הרחק ממחוזות פעולתו .הליכתו עמם בסוף
המחצית הראשונה של סיפורנו היא אפוא זמנית בלבד -ליווי בתחילת דרכם החדשה.
לפרשנות זו ישנה חשיבות רבה להבנת המשך ההתרחשות במחצית השנייה של
סיפורנו.
* * *
.8וכן נראה מדברי רלב"ג" :אמר ) -האחד( זה ,כדי שיהיה להם לעזר במתחדש להם שם",
ומדברי ר"י אברבנאל" :והלך עמהם להגן בעדם אם יקראם אסון".
ב .המחצית הראשונה של הסיפור )א-ד :(1הכעס וההתרצות
399
כמו שאר הסיפורים על אלישע ובני הנביאים ,שבהם מעוצבת מתיחות כזו או אחרת
בין אלישע לבין תלמידיו )או לבין אחד מהם( 9,כך אף סיפורנו אינו סיפור נטול
מתיחות .המתח הפעם נסב סביב השאלה האם "ללכת" אל הירדן כדי "לשבת" שם ,או
להמשיך "לשבת" במקום הנוכחי ,והאם אלישע יאות "ללכת" עם תלמידיו אם לאו.
התהליך הדרמטי המעוצב במחצית הראשונה של סיפורנו ,כפי שתיארנו בעיון זה,
נרקם מסביב ל'צמד הפכים מנחה' המורכב ממילים הנגזרות מן השורשים יש"ב והל"ך.
שני השורשים יחדיו מופיעים בסך הכול שבע פעמים במחצית הראשונה )בשלושה
פסוקים וחצי!( ,כדין 'צמד ההפכים המנחה' במקרא) 10במחצית השנייה של סיפורנו
שורשים אלו אינם מופיעים כלל(:
.1
א
ָ Ìȃ·Lשׁם ְלָפֶניָך ַצר ִמֶמּנּוּ.
ַהָמּקוֹם ֲאֶשׁר ֲאַנְחנוּ ¿“È
.2
ב
≈ָ ‰»Î¿Ïנּא ַעד ַהַיְּרֵדּן…
.3
ָ ˙∆·Lשׁם
ְוַנֲעֶשׂה ָלּנוּ ָשׁם ָמקוֹם ∆ »Ï
.4
ַויּׂאֶמר.eÎ≈Ï :
.5
ג
‡.¿Í≈Ï
ַויּׂאֶמרֲ :אִני ≈
.6
.7
…הוֶֹאל ָנא ֶ ¿Í≈Ï¿Âאת ֲעָבֶדיָך
ד
ִ ¿Í∆Ï≈i«Âאָתּם
בהופעה 1מציבים בני הנביאים את בעייתם :מקום ' 'Ì˙·È˘Èהנוכחי צר מהם;
בהופעה 2הם מציעים את הפתרון '˙ÎÏÏ' :עד הירדן ולעשות שם מקום ' '‰·È˘Èחדש
)הופעה ;(3אלישע מגיב בכעס מסותר באמרו – 'eÎ≈Ï' :אך בלעדיי ) ;(4תגובה זו מעוררת
את 'האחד' לבקש מאלישע שיתרצה ' 'ÍÏÈÂעמם ) ,(5ואלישע מתרצה ומסכים ˙ÎÏÏ
11
עמם ) ;(6ולסיום מתוארת פעולתם המשותפת של אלישע ותלמידיו "ִ ¿Í∆Ï≈i«Âאָתּם" ).(7
.9הסיפורים הללו נמצאים בפרק ב' -סיפור חציית הירדן וחיפושיהם של בני הנביאים אחר
אליהו )פסוקים יג-יח( ,ובפרק ד' -שני ִנֵסי המזון )פסוקים לח-מד(; במידת מה אף הסיפור
על אלמנת בן הנביאים ונס אסוך השמן שבפרק ד )פסוקים ,א-ז( שייך לכאן .על הקשרים בין
כל סיפורים ההלו לסיפורנו נעמוד בנספח לסדרת עיונים זו.
.10להבהרת המונח 'צמד הפכים מנחה' ולהדגמה שלו בסיפור המקראי הקדשנו את הנספח
הראשון לסדרת העיונים 'אחזיה' בספרנו פרקי אליהו ,עמ' .459-458
.11יש לשים לב לכך שהשורש יש"ב אינו מופיע ביחס לאלישע ,אף לא בהופעה השביעית של
צמד ההפכים ,שבה נאמר "ַוֵיֶּלְך ִאָתּם" ,ולא 'וישב אתם' .דבר זה מחזק את דברינו בעיון זה,
שאלישע נאות ללכת עם תלמידיו ,אך לא לשבת ביניהם לאורך זמן.