אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
להוראת סיפור מכות מצרים
הרב אֹורי סמט
א .לפני בוא המכה 3………………………………….. ………………………….. …………………………..
ב .בוא המכה עצמה 8…………………………………. ………………………….. …………………………..
ג .תוצאות המכה 16…………………………………… ………………………….. …………………………..
ד .סיכום 26………………… ………………………….. ………………………….. …………………………..
מבוא
סיפור מכות מצרים הוא סיפור אחד ארוך הבנוי מחוליות חוליות 1.במאמר זה ברצוני להציע
ללמד אותו בצורה השוואתית רוחבית ,דהיינו לא ללמד כל חוליה סיפורית בפני עצמה אחת
אחרי השנייה ,אלא ללמד את הסיפור בצורה השוואתית כשהמכות עומדות זו לצד זו
ומושוות ,ולא זו אחרי זו כפי שאירע בפועל .אנסה להוכיח שלמידה בצורה השוואתית
תאפשר הבנה מעמיקה של כל מכה דווקא בגלל הצדדים השווים והשונים שיש בינה לבין
מכות אחרות.
מעבר לתועלת שיש בלימוד השוואתי מבחינת ההבנה של הסיפורים עצמם ,יש בלימוד כזה
גם תועלת בהבנת המכלול ,שכן את ההשוואות הללו לא מחדש הלומד את הסיפורים; כבר
מי שחווה את המכות הללו חווה אותן מן הסתם בצורה השוואתית .כלומר ,פרעה ועמו חוו
לא רק כל מכה בפני עצמה ,אלא חוו את הרצף ויכלו בעצמם לחוש את השווה ואת השונה
ממכה למכה .נמצא אפוא שההשוואה אינה רק עניין ספרותי וטקסטואלי ,אלא היא חלק
מהתרחשות האירועים גופם .לפיכך אין ספק שלימוד השוואתי יוכל לשפוך אור על
1על הסוגה הספרותית המיוחדת הזאת ראה אמו"ר ר"א סמט (להלן :אמו"ר) ,עיונים בפרשות השבוע ,סדרה
שלישית ,א ,תל-אביב תשע"ג ,עמ' .291
להוראת סיפור מכות מצרים
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
2
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ההתרחשות עצמה ולאפשר לעמוד על התהליך הארוך ,המורכב והרב-שלבי שהביא ליציאת
מצרים.
ומעבר לכך ,חשוב לציין את התועלת החינוכית .השוואה מדוקדקת מרגילה את התלמיד
לחשיבות שיש לייחס לכל פרט ולכל מילה בתורה .הסיפור לא סופר סתם כך ,ואם מצאנו
פרט מסוים שמצוי בחוליה אחת ולא באחרת ,או אפילו ניסוח שונה בין שתי חוליות בסיפור,
בוודאי עלינו לחפש את הסיבה לכך.
אנו רגילים להסתכל על כל סיפורי המכות כסיפורי שבלונה ,שבכל אחד מהם קיימים
מרכיבים זהים ,מוטיבים חוזרים ,ורק תוכן המכה משתנה .ניתן להביא רשימה של המוטיבים
שיש במכות.
א .לפני בוא המכה:
.1הציווי להתרות על המכה
.2תכלית המכה
.3ההתראה בפני פרעה
ב .בוא המכה עצמה:
.4המעשה המביא את המכה
.5בוא המכה על המצרים
.6אי בואה של המכה על בני ישראל
.7המכה נמשכת
ג .תוצאות המכה:
.8תלונת פרעה
.9הסכמת פרעה לשחרר את ישראל
.10תפילת משה להסרת המכה
.11תגובת פרעה להסרת המכה.
אין ספק שמוטיבים אלו חוזרים ומופיעים בסיפור המכות .אולם לא בכל מכה מופיעים כל
הרכיבים הללו ,וגם כשהם מופיעים הם אינם מופיעים תמיד באותה לשון .נברר באמצעות
השוואה אילו רכיבים מצויים באילו מכות .בשיעור בכיתה ראוי להטיל על התלמידים להכין
להוראת סיפור מכות מצרים
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
3
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
טבל ת השוואה או רשימת השוואה עם פרמטר אחד או יותר שלגביו רוצים לדון ,כפי שייעשה
להלן .כך ישתתפו התלמידים באופן פעיל בהסתכלות הרוחבית על המכות וייחשפו לצורך
לדייק היטב באמור בכל מכה .או אז הם גם יגלו שבניגוד למה שחשבו ולמה שסיפרו להם
בגן הילדים ,מרכיבים מסוימים שהיו בטוחים שהם משותפים לכל המכות ,דווקא נעדרים
מחלקן ,לפחות על פי הפשט.
את המוטיבים חילקנו על פי סדרם הכרונולוגי לשלוש קבוצות :המוטיבים שלפני בוא המכה,
המוטיבים הקשורים בהתרחשות המכה עצמה ,והמוטיבים הקשורים בתוצאות המכה.
בדברים שלהלן נערוך השוואות רבות בין המכות ונציע הסברים מדברי חז"ל ,הפרשנים,
החוקרים ואף משלנו להבדלים הרבים שנמצא בין המכות .מתודת ההשוואה ננקטה כמובן
על ידי כל מי שעסק בסיפור בכל הדורות .לא התיימרנו להביא את כל הפרשנים שנימקו כל
הבדל ,אלא להביא פירוש אחד לפחות שהתמודד עם העניין .בהוראה בכיתה ניתן לבקש
מהתלמידים להעלות הצעות חדשות או ללמדם את דברי מי שכבר עסק בעניין ,לפי רמת
הכיתה והזמן הנתון להוראת הפרקים הללו .גם אין חייבים לעסוק בכל המוטיבים שבהם
עסקנו ,וניתן לבחור לדוגמה רק כמה מהם.
א .לפני בוא המכה
א .1.הציווי להתרות על המכה
בשלוש מבין עשר המכות לא הייתה התראה :במכות כינים ,שחין וחושך 2.בשאר המכות ה'
שולח את משה ואהרן להתרות בפני פרעה על בוא המכה ,כשהוא שם בפיהם את הדברים
שיאמרו לו .ברוב המכות התורה אינה מספרת שאכן משה ואהרן באו לפרעה ואמרו לו את
מה שנצטוו .זה הרי מובן מאליו .אילו התורה הייתה מספרת זאת ,היה הסיפור מתארך שלא
לצורך .ברור שאם ה' ציווה אותם להגיד משהו לפרעה ,הם עשו כדבר ה' בדיוק .כבר הרמב"ן
העמידנו על הכלל האומר שהסיפור המקראי מקצר במקרים כאלה (במדבר טז ,ה):
וכבר הראיתיך כי במקומות רבים פעם יאריך בדבור השם אל משה ויקצר בספור
משה ,ופעם יעשה בהפך .ולפעמים לא יזכיר האחד
כלל3…
2על כך הרחבתי במאמרי "גורם ההפחדה במכות מצרים" (בדפוס).
3החוקרים מכנים את התופעה הזאת" :הדגם האליפטי" .לגבי השימוש בדגם זה והחריגות ממנו בסיפורנו ראה
ש"א ליונשטם" ,על הצעות חדשות לניתוח פרשת המכות" ,שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום א (תשל"ו),
עמ' . 185לסקירה של דברי הרמב"ן בעניין ראה אמו"ר ,פרקי אליהו ,תל-אביב תש"ע ,עמ' .376-375
להוראת סיפור מכות מצרים
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
4
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
את הכלל הזה יישם הרמב"ן בסיפור מכות מצרים ,והזכירו מספר פעמים .למשל (ט ,יח):
כל אלה דברי ה' אל משה ,ובידוע שבא משה ואמר לפרעה את כל דברי ה' אשר
שלחו ,ולא הוצרך להאריך.
ובכן ,האם בכל המכות שהיו בהן התראות מופיע צו ה' למשה ולאהרן ,והכתוב מקצר ולא
מספר שאכן הדברים נאמרו לפרעה?
סקירת המכות מעלה שני חריגים :מכות ארבה ובכורות.
במכת ארבה ההוראה למשה כתובה בצורה מחולקת :חצי מהתוכן כתוב בדבר ה' למשה
וחצי ממנו בדברי משה ואהרן אל פרעה (שמות י,
א-ז)4:
ֹּשה ב ֹּא אֶ ל פַ ְרעֹּ ה כִּ י אֲ נִּ י ִּהכְ בַ ְד ִּתי אֶ ת ִּלבֹו ְואֶ ת לב עֲבָ ָדיו ְל ַמעַ ן ִּש ִּתי
וַי ֹּאמֶ ר ה' אֶ ל מ ֶ
ּולמַ עַ ן ְתסַ פר ְבאָ זְ ני ִּבנְ ָך ּובֶ ן ִּבנְ ָך את אֲ ֶשר ִּה ְתעַ לַ ְל ִּתי ְב ִּמצְ ַריִּם וְאֶ ת
ֹּתי אלֶ ה ְב ִּק ְרבֹוְ .
אֹּ ת ַ
ִּיד ְע ֶתם כִּ י אֲ נִּ י ה'.
ֹּתי אֲ ֶשר ַש ְמ ִּתי בָ ם ו ַ
אֹּ ת ַ
ֹּאמרּו אלָ יו כֹּה אָ ַמר ה' אֱ ֹלהי הָ ִּע ְב ִּרים עַ ד ָמ ַתי מאַ נְ ָת
ֹּשה וְאַ הֲ רֹּן אֶ ל פַ ְרעֹּ ה וַי ְ
ַויָב ֹּא מ ֶ
לעָ נֹּת ִּמפָ נָי ַשלַ ח עַ ִּמי ְויַעַ ְבדֻ נִּ י .כִּ י ִּאם מָ אן אַ ָתה ְל ַשלחַ אֶ ת עַ ִּמי ִּהנְ נִּ י מ ִּביא ָמחָ ר אַ ְרבֶ ה
ִּבגְ בֻ לֶ ָך .וְכִּ סָ ה אֶ ת עין הָ אָ ֶרץ וְל ֹּא יּוכַל ִּל ְראֹּ ת אֶ ת הָ אָ ֶרץ וְאָ כַל אֶ ת ֶי ֶתר ַה ְפלטָ ה
ּומ ְלאּו בָ ֶתיָך ּובָ תי
הַ נִּ ְשאֶ ֶרת לָ כֶם ִּמן הַ בָ ָרד וְאָ כַל אֶ ת כָל הָ עץ הַ צֹּמחַ לָ כֶם ִּמן ַה ָש ֶדהָ .
יֹותם עַ ל הָ אֲ ָד ָמה
כָל עֲבָ ֶדיָך ּובָ תי כָל ִּמצְ ַריִּם אֲ ֶשר ל ֹּא ָראּו אֲ ב ֶֹּתיָך וַאֲ בֹות אֲ ב ֶֹּתיָך ִּמיֹום הֱ ָ
עַ ד הַ יֹום הַ זֶ ה וַיִּ פֶ ן וַיצא מ ִּעם פַ ְרעֹּ ה.
ֹּאמרּו עַ ְבדי פַ ְרעֹּ ה אלָ יו עַ ד מָ ַתי י ְִּהיֶה זֶה לָ נּו ְלמֹוקש ַשלַ ח אֶ ת הָ אֲ נ ִָּשים ְויַעַ ְבדּו אֶ ת ה'
וַי ְ
אֱ ֹלהיהֶ ם הֲ טֶ ֶרם ת ַדע כִּ י אָ ְב ָדה ִּמצְ ָריִּם.
דברי ה' אל משה הם רק פסוקים א-ב ,ושם התורה אינה מצטטת את דברי ה' על המכה
האמורה לבוא ,אף שוודאי הדברים נאמרו למשה .רק בדברי משה ואהרן לפרעה אנו שומעים
על המכה עצמה .מדוע חרגה התורה מהנוהג במכות הקודמות והשמיעה לנו את ההתראה
בדברי משה לפרעה ולא בדברי ה' למשה?
אין ספק שהדבר כרוך בהתקדמות מיוחדת שיש במכת ארבה :ההתראה גרמה לכך שעבדי
פרעה ניסו לשכנע את פרעה להיכנע ולהסכים לדרישת משה .ובאמת לאחר שמשה ואהרן
יצאו הם הושבו אל פרעה למשא ומתן ,וזאת אף שהמכה טרם באה .אילו התורה הייתה
4
מכאן והלאה ציוני פסוקים ללא שם הספר מתייחסים לספר שמות.
להוראת סיפור מכות מצרים
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
5
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
מספרת על ההתראה על מכת ארבה רק בדבר ה' למשה ,היינו מחמיצים את האפשרות
לראות את האפקטיביות של ההתראה הזאת כשנאמרה מול פרעה .לכן היה חשוב לתורה
לספר איך משה ואהרן עומדים בפני פרעה ומתרים ,ועבדי פרעה מושפעים מההתראה.
מצד שני ברור שפסוקים א-ב אינם פסוקים שמשה אמור לאומרם לפרעה ,אלא הם דבר ה'
למשה בלבד ,המסביר את הרציונל של דרך ה' .לכן פסוקים אלו נאמרו כדברי ה' למשה,
אולם את המשכם של דברי ה' אנו שומעים רק כשמשה אומרם לפרעה ,והקורא יודע
להשלים וליתן את האמור של זה בזה ושל זה בזה.
נמצא אפוא שההבדל שמצאנו מבליט את ההתקדמות שחלה במכת ארבה ,הבאה לידי ביטוי
בעניין סגנוני העולה מתוך ההשוואה.
גם במכת בכורות מצאנו שמשה מתרה בפני פרעה על המכה בלי שנאמר שה' אמר לו על כך
(יא ,א-ד):
ְשלַ ח אֶ ְתכֶם
ֹּשה עֹוד ֶנגַע אֶ חָ ד אָ ִּביא עַ ל פַ ְרעֹּ ה וְעַ ל ִּמצְ ַריִּם אַ חֲ רי כן י ַ
וַי ֹּאמֶ ר ה' אֶ ל מ ֶ
ִּמזֶ ה כְ ַש ְלחֹו כָלָ ה גָרש ְיגָרש אֶ ְתכֶם ִּמזֶ הַ .דבֶ ר נָא ְבאָ זְ ני הָ עָ ם ְו ִּי ְשאֲ לּו ִּאיש מאת רעהּו
עּותּה כְ לי כֶסֶ ף ּוכְ לי זָהָ ב…
ו ְִּא ָשה מאת ְר ָ
ֹּשה כֹּה אָ מַ ר ה' כַחֲ צֹּת הַ לַ יְלָ ה אֲ נִּ י יֹוצא ְבתֹוְך ִּמצְ ָר ִּיםּ .ומת כָל ְבכֹור ְבאֶ ֶרץ
וַי ֹּאמֶ ר מ ֶ
ִּמצְ ַריִּם ִּמ ְבכֹור פַ ְרעֹּ ה הַ יֹּ שב עַ ל כִּ ְסאֹו עַ ד ְבכֹור הַ ִּש ְפחָ ה אֲ ֶשר אַ חַ ר הָ רחָ יִּם ְוכֹּל ְבכֹור
מהּו ל ֹּא תֹּ ִּסף…
ְבהמָ ה .וְהָ י ְָתה צְ עָ ָקה גְ דֹּלָ ה ְבכָל אֶ ֶרץ ִּמצְ ָריִּם אֲ ֶשר ָכמֹּהּו ל ֹּא נִּ ְה ָי ָתה ְו ָכ ֹּ
ְוי ְָרדּו כָל עֲבָ ֶדיָך אלֶ ה אלַ י ו ְִּה ְש ַתחֲ וּו ִּלי לאמֹּר צא אַ ָתה ְו ָכל הָ עָ ם אֲ ֶשר ְב ַרגְ לֶ יָך ְואַ חֲ רי כן
אצא וַיצא מ ִּעם פַ ְרעֹּ ה בָ חֳ ִּרי אָ ף.
גם כאן ההתראה מחולקת .ה' מדבר עם משה ואומר לו" :עֹוד ֶנגַע אֶ חָ ד אָ ִּביא עַ ל פַ ְרעֹּ ה ְועַ ל
ִּמצְ ַריִּם " .מן הסתם לאחר מכן בא הפירוט על הנגע ,אבל את הפירוט אנו שומעים בדברי
ֹּשה כֹּה אָ מַ ר ה' ."…מדוע לא נאמרו הדברים במסגרת דבר ה'
משה לפרעה" :וַי ֹּאמֶ ר מ ֶ
למשה?
נראה שגם כאן היה חשוב לתורה לתאר את המפגש בין משה לפרעה סביב ההתראה על
המכה ,משום שהסיטואציה הייתה טעונה .משה לא רק מתרה על המכה אלא גם מצביע על
העבדים ואומר עליהםְ " :וי ְָרדּו כָל עֲבָ ֶדיָך אלֶ ה אלַ י ו ְִּה ְש ַתחֲ וּו ִּלי לאמֹּר צא אַ ָתה ְוכָל הָ עָ ם אֲ ֶשר
ְב ַרגְ לֶ יָך וְאַ חֲ רי כן אצא" .והיציאה בחורי אף היא גם חלק מהסיטואציה המיוחדת .אילו התורה
הייתה מביאה את ההתראה על מכת בכורות רק בדבר ה' למשה ,לא הייתה יכולה לספר על
להוראת סיפור מכות מצרים
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
6
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כך .לכן הייתה חשיבות לתאר את ההתראה בדבר משה לפרעה .מצד שני ברור שאת בקשת
ה' ממשה להגיד לעם לשאול כלים יש להביא כדבר ה' למשה בלבד.
נראה אפוא שגם לפני מכת ארבה וגם לפני מכת בכורות היה צורך לפצל את דברי ה' למשה.
את הדברים שמיועדים רק למשה הביאה התורה כדבר ה' למשה ,ואילו את הדברים שיועדו
לפרעה הביאה התורה כדבר משה לפרעה ,וכך יכולנו לשמוע על הרושם שהדברים עשו על
פרעה ועבדיו.
א .2.תכלית המכה
נשווה בין התכליות השונות שהוזכרו למכות.
במכת דם נאמר (ז ,יז):
ְבז ֹּאת ת ַדע כִּ י אֲ נִּ י ה'.
בהסרת מכת צפרדע נאמר (ח ,ו):
ְלמַ עַ ן ת ַדע כִּ י אין ַכה' אֱ ֹלהינּו.
במכת ערוב נאמר (ח ,יח):
ְלמַ עַ ן ת ַדע כִּ י אֲ נִּ י ה' ְב ֶק ֶרב הָ אָ ֶרץ.
במכתב ברד נאמר (ט ,יד-טז):
ּול ַמעַ ן סַ פר ְש ִּמי ְבכָל
בַ עֲבּור ת ַדע כִּ י אין ָכמֹּנִּ י ְבכָל הָ אָ ֶרץ …בַ עֲבּור הַ ְראֹּ ְתָך אֶ ת ֹּכ ִּחי ְ
הָ אָ ֶרץ.
ובהסרת המכה נאמר (ט ,כט):
ְלמַ עַ ן ת ַדע כִּ י לַ ה' הָ אָ ֶרץ.
ּולכֹּל ְבני י ְִּש ָראל ל ֹּא
על כך אולי יש הוסיף את האמור בהתראה על מכת בכורות (יא ,ז)ְ " :
יֶחֱ ַרץ כֶלֶ ב ְלשֹּנֹו ְלמ ִּאיש וְעַ ד ְבהמָ ה ְלמַ עַ ן ת ְדעּון אֲ ֶשר י ְַפלֶ ה ה' בין ִּמצְ ַריִּם ּובין י ְִּש ָראל" ,אם כי
כאן התכלית אינה מוזכרת ביחס לעצם המכה אלא רק ביחס לאפליה.
להוראת סיפור מכות מצרים
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
7
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
פרשנים שונים עסקו ביחס בין התכליות הללו ובהתפתחות ביניהן .נביא כאן את דברי ר"י
אברבנאל (פרק ז) שראה כאן תהליך חינוכי סדור
לפרעה5:
והנה אמר בזאת תדע כי אני ה' לפי שפרעה הוא חולק על משה כמו שביארתי בג'
שרשים האחד שמשה הניח מציאות סבה ראשונה מחוייב המציאות מעצמו .ופרעה
כחש לו מפני שהיה חושב שאלוה העולם הוא הטבע ושהגרם השמימיים הוא היה
מנהיג הטבע השפל ולכן כשאמר משה כה אמר ה' השיב פרעה לא ידעתי את ה' כלו'
איני מודה במציאותו .והשרש השני הוא שמשה הניח שהאלוה משגיח על כל דרכי
בני האדם לתת לאיש כדרכיו ופרעה כחש זה באמרו מי ה' .והשורש השלישי שמשה
הניח שהיה האלוה יכול לשנות טבעי הדברים ומחדשם בכלל ובפרט כרצונו …ופרעה
יכחישהו כמו שאמר מי ה' אשר אשמע בקולו רוצה לומר מה יכולת יש בו שאכנע
לפניו לשמוע בקולו.
הנה מפני זה באו המכות מכוונות לאמת שלשת השרשים האלה.
כי הנה לאמת מציאות האל באו ג' מכות שהם דם צפרדעים וכנים .ולכן בראשונה
מהם אמר כאן בזאת תדע כי אני ה' ובמכת הצפרדעים והכנים לא אמר דבר מזה
לפי ששלשת המכות ההמה היו לאמת השורש הראשון ההוא ונסמכו בטעמ' על
הראשונה מהם.
אמנם הג' מכות השניות באו לאמת השורש השני והם ערוב דבר שחין ולזה
בראשונה מהן שהוא הערוב אמר למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ רוצה לומר
משגיח ומנהיג אותה ובדבר ובשחין לא אמר דבר לפי שנסמך על מה שאמר
בראשונה מהן.
ואמנם הג' המכות האחרונות שהם ברד ארבה חושך באו לאמת השרש השלישי
שהוא היותו יתברך יכול לשנות הדברים הטבעיים כרצונו ולכן אמר בראשונה מהן
שהוא הברד בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ רוצה לומר יכול לפעול בה כחפצו
והשתים האחרות ארבה חושך נתמכו לראשונה מהן.
ובאה אחריה מכת בכורות להנקם מילדי העבריים שהמיתו .ולהיות המכות כלם
מכוונות לרמוז שלשת השרשים האלה היה רבי יהודה נותן בהם סימנים דצ"ך עד"ש
באח"ב כי היו הסימנים ההם כפי שלשת הכוונות שכיוון בהם הקב"ה…
5לתיאור דומה ראה מ' גרינברג" ,אמנות הסיפור והעריכה בפרשת המכות (שמות ז-יא)" ,בתוך :ב' אופנהימר
(עורך) ,המקרא ותולדות ישראל ,מחקרים במקרא ובספרות בית שני לזכרו של יעקב ליוור ,תל-אביב תשל"ב,
עמ' .69-68
להוראת סיפור מכות מצרים
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
8
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ב .בוא המכה עצמה
ב .1.המעשה המביא את המכה
בחלק מהמכות מצאנו שמשה או אהרן עושים מעשה כדי להביא את המכה ,ובחלק מהמכות
אין מעשה כזה.
הנה סקירת המכות.
דם (ז ,יט-כ):
ֹּשה אֱ מֹּר אֶ ל אַ הֲ רֹּן ַקח מַ ְטָך ּונְ טה י ְָדָך עַ ל מימי ִּמצְ ַריִּם עַ ל ַנהֲ ר ָֹּתם עַ ל
וַי ֹּאמֶ ר ה' אֶ ל מ ֶ
יְאֹּ ריהֶ ם וְעַ ל אַ גְ מיהֶ ם וְעַ ל כָל ִּמ ְקוה מימיהֶ ם ְוי ְִּהיּו ָדם וְהָ יָה ָדם ְבכָל אֶ ֶרץ ִּמצְ ַריִּם
ֹּשה וְאַ הֲ רֹּן כַאֲ ֶשר צִּ ּוָה ה' ַוי ֶָרם בַ ַמטֶ ה ַויְַך אֶ ת הַ ַמיִּם אֲ ֶשר
ּובָ עצִּ ים ּובָ אֲ בָ נִּ יםַ .ו ַיעֲשּו כן מ ֶ
ּולעיני עֲבָ ָדיו וַיהָ ְפכּו כָל הַ מַ יִּם אֲ ֶשר בַ ְיאֹּ ר ְל ָדם.
בַ יְאֹּ ר ְלעיני פַ ְרעֹּ ה ְ
צפרדע (ח ,א-ב):
ֹּשה אֱ מֹּר אֶ ל אַ הֲ רֹּן נְ טה אֶ ת י ְָדָך ְב ַמטֶ ָך עַ ל הַ נְ הָ רֹּת עַ ל הַ יְאֹּ ִּרים וְעַ ל
וַי ֹּאמֶ ר ה' אֶ ל מ ֶ
הָ אֲ ג ִַּמים וְהַ עַ ל אֶ ת הַ צְ פַ ְר ְדעִּ ים עַ ל אֶ ֶרץ ִּמצְ ָריִּם .וַיט אַ הֲ רֹּן אֶ ת יָדֹו עַ ל מימי ִּמצְ ָריִּם ַו ַתעַ ל
הַ צְ פַ ְרדעַ ו ְַתכַס אֶ ת אֶ ֶרץ ִּמצְ ָריִּם.
כינים (ח ,יב-יג):
ֹּשה אֱ מֹּר אֶ ל אַ הֲ רֹּן נְ טה אֶ ת מַ ְטָך וְהַ ְך אֶ ת עֲפַ ר הָ אָ ֶרץ ְו ָהיָה ְלכִּ נִּ ם ְבכָל
וַי ֹּאמֶ ר ה' אֶ ל מ ֶ
אֶ ֶרץ ִּמצְ ָריִּםַ .ו ַיעֲשּו כן וַיט אַ הֲ רֹּן אֶ ת יָדֹו ְבמַ טהּו ַויְַך אֶ ת עֲפַ ר הָ אָ ֶרץ ו ְַת ִּהי הַ כִּ נָם בָ אָ ָדם
ּובַ ְבהמָ ה כָל עֲפַ ר הָ אָ ֶרץ הָ יָה כִּ נִּ ים ְבכָל אֶ ֶרץ ִּמצְ ָריִּם.
במכות ערוב ודבר אין מעשה של משה או של אהרן.
שחין (ט ,ח-י):
מ ֶשה הַ ָש ַמ ְי ָמה
ֹּשה וְאֶ ל אַ הֲ רֹּן ְקחּו לָ כֶם ְמל ֹּא חָ ְפניכֶם ִּפיחַ כִּ ְב ָשן ּוזְ ָרקֹו ֹּ
וַי ֹּאמֶ ר ה' אֶ ל מ ֶ
ְלעיני פַ ְרעֹּ ה .וְהָ יָה ְלאָ בָ ק עַ ל כָל אֶ ֶרץ ִּמצְ ָריִּם וְהָ יָה עַ ל הָ אָ ָדם ְועַ ל הַ ְבה ָמה ִּל ְש ִּחין פֹּ רחַ
ֹּשה
אֲ בַ ְעבֻ עֹּ ת ְבכָל אֶ ֶרץ ִּמצְ ָריִּם .וַיִּ ְקחּו אֶ ת ִּפיחַ הַ כִּ ְב ָשן ַויַעַ ְמדּו ִּל ְפני פַ ְרעֹּ ה וַיִּ זְ רֹּק אֹּ תֹו מ ֶ
הַ ָשמָ יְמָ ה ַוי ְִּהי ְש ִּחין אֲ בַ ְעבֻ עֹּ ת פֹּ רחַ בָ אָ ָדם ּובַ ְבה ָמה.
ברד (ט ,כב-כג):
להוראת סיפור מכות מצרים
9
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ִּיהי בָ ָרד ְבכָל אֶ ֶרץ ִּמצְ ָריִּם עַ ל הָ אָ ָדם וְעַ ל
ֹּשה נְ טה אֶ ת י ְָדָך עַ ל הַ ָשמַ יִּם ו ִּ
וַי ֹּאמֶ ר ה' אֶ ל מ ֶ
ֹּשה אֶ ת ַמטהּו עַ ל ַה ָש ַמיִּם ַוה' נ ַָתן
הַ ְבהמָ ה וְעַ ל כָל ע ֶשב הַ ָש ֶדה ְבאֶ ֶרץ ִּמצְ ָריִּם .וַיט מ ֶ
קֹּ ֹלת ּובָ ָרד ו ִַּתהֲ לַ ְך אש אָ ְרצָ ה ַוי ְַמטר ה' בָ ָרד עַ ל אֶ ֶרץ ִּמצְ ָריִּם.
ארבה (י ,יב-יג):
ֹּשה נְ טה י ְָדָך עַ ל אֶ ֶרץ ִּמצְ ַריִּם בָ אַ ְרבֶ ה ְויַעַ ל עַ ל אֶ ֶרץ ִּמצְ ָר ִּים וְי ֹּאכַל אֶ ת ָכל
וַי ֹּאמֶ ר ה' אֶ ל מ ֶ
ֹּשה אֶ ת ַמטהּו עַ ל אֶ ֶרץ ִּמצְ ַריִּם ַוה' נִּ הַ ג
ע ֶשב הָ אָ ֶרץ את כָל אֲ ֶשר ִּה ְש ִּאיר הַ בָ ָרד .וַיט מ ֶ
רּוחַ ָק ִּדים בָ אָ ֶרץ כָל הַ יֹום הַ הּוא ְוכָל הַ לָ יְלָ ה הַ ב ֶֹּקר הָ יָה וְרּוחַ הַ ָק ִּדים ָנ ָשא אֶ ת הָ אַ ְרבֶ ה.
חושך (י ,כא-כב):
ִּיהי חֹּ ֶשְך עַ ל אֶ ֶרץ ִּמצְ ָר ִּים ְויָמש חֹּ ֶשְך .וַיט
ֹּשה נְ טה י ְָדָך עַ ל הַ ָש ַמיִּם ו ִּ
וַי ֹּאמֶ ר ה' אֶ ל מ ֶ
ֹּשה אֶ ת יָדֹו עַ ל הַ ָש ָמיִּם ַוי ְִּהי חֹּ ֶשְך אֲ פלָ ה ְבכָל אֶ ֶרץ ִּמצְ ַריִּם ְשֹל ֶשת י ִָּמים.
מ ֶ
במכת בכורות אין מעשה.
נוכל לסכם את הדברים בטבלה הבאה:
מי
עשה
מעשה
להבאת
המכה?
דם
אהרן
צפרדע כינים
אהרן
אהרן
שחין
דבר
ערוב
משה
אין
אין
מעשה מעשה ואהרן
מדרשי חז"ל על כך שאהרן הוא שהכה ביאור ובעפר הארץ
ברד
משה
ארבה
משה
חושך
משה
בכורות
אין
מעשה
ידועים6.
אולם אבן עזרא התייחס לעניין ,והסביר את הדברים על דרך הפשט (הפירוש הארוך ,ח ,יב):
דע כי על יד אהרן היו השלש המכות הראשונות והאותות היו בשפלים ,כמו שפירשתי
למעלה ,כי השתים היו במים והשלישית בעפר הארץ ,והמכות שהיו על יד משה
במטה היו בעליונים ,כמו שמעלתו עליונה ממעלת אהרן ,כמו מכת הברד והארבה
שהרוח הביאה ,והחשך שהיה באויר ,גם מכת השחין היתה על ידו ,רק שלש בלא
מטה ,והם ערוב ,ודבר ,ומכת בכורים ,ואחת בלא מטה על ידי משה ומעט שיתוף
6ראה שמות רבה ט ,י לגבי מכת דם" :ויאמר ה' אל משה אמר אל אהרן ,א"ר תנחום למה לא לקו המים ע"י
משה א"ל הקב"ה המים ששמרוך כשהושלכת ליאור אינו דין שילקו על ידך ,חייך לא ילקו אלא ע"י אהרן" .ושם י,
ד באותה לשון לגבי מכת צפרדע .ולגבי מכת כינים שם י ,ז" :א"ל הקב"ה למשה עפר שהגין עליך כשהרגת את
המצרי אינו דין שילקה על ידך לפיכך לקו ג' מכות אלו על ידי אהרן".
להוראת סיפור מכות מצרים
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
10
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
לאהרן ,והוא מכת השחין .טעם והיה לכנים ,כמו והיה לאבק (שמות ט ,ט) ,כאילו
בעפר שיכה אהרן יעלה ויוליד כנים בכל ארץ מצרים.
אם כן לדעת אב"ע שלוש המכות הראשונות היו במישור התחתון – ביאור ובעפר הארץ ,ולכן
הוכו ע"י אהרן שמעלתו נמוכה ממשה .שלוש מכות בא"ח היו בשמים ובאוויר – ברד מן
השמים ,הארבה שהגיע מהשמים והחושך שהיה באוויר ,מעין ליקוי מאורות .לכן מכות אלו
הובאו ע"י משה .שחין היא מכת התפר שבין שמים לארץ :מצד אחד לוקחים פיח מהארץ,
מצד שני זורקים אותו השמימה ,ובסופו של דבר הפיח מתפזר לאבק בכל ארץ מצרים –
במרחב שבין הארץ לשמים .ממילא ברור מדוע היא נעשית ע"י משה ואהרן גם יחד .שניהם
לוקחים את הפיח ,אבל משה הוא שזורק אותו השמימה ,שהרי כפי שרואים במכות בא"ח
השמים נשלטים ע"י משה.
על פי החלוקה הזאת אפשר להבין מדוע במכות ערוב ודבר אין מעשה ,שהרי המכות הללו
לא פעלו במישור הארץ ולא במישור השמים .הערוב אינו מגיע מהשמים או מהארץ כמו
הצפרדעים שבאו מהיאור או הכינים שבאו מעפר הארץ ,וכמובן גם הַ ֶדבֶ ר לא .ממילא במכות
אלו שלא באו מהשמים והארץ לא היה מעשה.
לדעת גרינברג 7ההסבר לכך שאהרן הוא שמחולל את שלוש המכות הראשונות טמון בכך
שמכות אלו נועדו להבהיר את ידם העליונה של שליחי ה' בניגוד לחרטומים העושים מעשי
כשפים .הדמות המתאימה למאבק בחרטומים הוא אהרן ,שכבר באות התנין הוא זה
שהתמודד מולם .משה הוא שמתמודד עם פרעה ,ואהרן הוא שמתמודד עם החרטומים.
לפיכך שלוש המכות הראשונות שנועדו להביא את החרטומים להודות באצבע אלוהים נעשו
ע"י
אהרן8.
יש לציין שגם כאשר יש מעשה של משה או של אהרן ,בחלק מהמכות המכה מיוחסת ישירות
לה' ,ובחלק לא.
במכת דם נאמר:
וַיהָ ְפכּו ָכל הַ מַ יִּם אֲ ֶשר בַ יְאֹּ ר ְל ָדם,
אם כי בהמשך נאמר (ז ,כה):
7לעיל הערה ,5עמ' .68
8לגבי שאר המכות התקשה ג רינברג למצוא שיטתיות .הוא ניסה לקשר בין התכלית החינוכית של כל שלשת
מכות לבין אופי הבאתה ,אולם גם הוא הודה לבסוף שקשה לו לחשוף שיטתיות בעניין ,ונראה שמוטב ללכת
בכיוונו של אבן עזרא המתמקד במרחב שבו מתבצעות המכות מללכת בכיוון שלו המתמקד בתכלית החינוכית -
פילוסופית של המכות.
להוראת סיפור מכות מצרים
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
11
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
וַיִּ מָ לא ִּש ְבעַ ת י ִָּמים אַ חֲ רי הַ כֹות ה' אֶ ת הַ יְאֹּ ר.
בצפרדע:
ו ַַתעַ ל הַ צְ פַ ְרדעַ .
בכינים:
ו ְַת ִּהי הַ כִּ נָם.
במכות ערוב ודבר שאין בהן מעשה ,מצוין במפורש שה' הוא שעשה זאת.
במכת ערוב (ח ,כ):
ַויַעַ ש ה' כן ַו ָיב ֹּא 9עָ רֹּב כָבד.
בדבר (ט ,ה-ו):
ֲשה ה' הַ ָדבָ ר הַ זֶ ה בָ אָ ֶרץַ .ויַעַ ש ה' אֶ ת הַ ָדבָ ר הַ זֶ ה ִּמ ָמחֳ ָרת ַוי ָָמת כֹּל ִּמ ְקנה
מָ חָ ר ַיע ֶ
ִּמצְ ָריִּם.
בשחין:
ַוי ְִּהי ְש ִּחין אֲ בַ ְעבֻ עֹּ ת.
בברד:
ַוה' נ ַָתן קֹּ ֹלת ּובָ ָרד ו ִַּתהֲ לַ ְך אש אָ ְרצָ ה ַוי ְַמטר ה' בָ ָרד עַ ל אֶ ֶרץ ִּמצְ ָריִּם.
בארבה:
ַוה' נִּ הַ ג רּוחַ ָק ִּדים בָ אָ ֶרץ כָל הַ יֹום הַ הּוא ְוכָל הַ לָ יְלָ ה ַהב ֶֹּקר הָ יָה ְורּוחַ הַ ָק ִּדים נ ָָשא אֶ ת
הָ אַ ְרבֶ ה.
בחושך:
ַוי ְִּהי חֹּ ֶשְך אֲ פלָ ה ְבכָל אֶ ֶרץ ִּמצְ ַריִּם
ובמכת בכורות אין צורך לומר (יב ,כט):
ַוי ְִּהי בַ חֲ צִּ י הַ לַ יְלָ ה ַוה' ִּהכָה כָל ְבכֹור ְבאֶ ֶרץ ִּמצְ ַריִּם.
ב .2.האפליה בין מצרים ובין ישראל
מקובל לחשוב שבכל עשר המכות הייתה הבחנה בין המצרים שסבלו לבין ישראל שלא סבלו.
תפיסה מקובלת זו מבוססת על מדרשי חז"ל שונים ,אולם אם משווים בין האמור על המכות
9ייחוס מכת ערוב לה' מתחזק לפי מסורת הקריאה של הפועל "ויבא ערוב כבד" – ַויָבא .כלומר ,הפועל בבניין
הפעיל והנושא שלו הוא ה' ,כש"ערוב" הוא המושא ולא הנושא .מסורת קריאה זו מופיעה בתרגום המיוחס
ליונתן ובפשיטתא שתרגמו "ואיתי" (או "ואייתי" ,ולא "ואתא" ,כמו בתרגום אונקלוס) .זאת בניגוד לניקוד בנוסח
המסורהַ " :ויָב ֹּא" – פ ועל עומד בבניין קל והנושא הוא הערוב עצמו ,סגנון הדומה למכות אחרות" :ותעל
הצפרדע"" ,ותהי הכינם" וכדומה.
להוראת סיפור מכות מצרים
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
12
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
רואים שרק בחלק מהמכות כתוב במפורש שישראל לא סבלו מהן ,ויש במשמע לכאורה
שמהמכות האחרות גם ישראל סבלו.
הנה רשימת המכות שבהן נאמר שישראל לא סבלו .פעמים שהדבר נאמר בהתראה ,פעמים
שנאמר בתיאור המכה עצמה ,ופעמים שנאמר בשניהם.
ערוב (ח ,יח-יט):
יתי בַ יֹום הַ הּוא אֶ ת אֶ ֶרץ גֹּ ֶשן אֲ ֶשר עַ ִּמי עֹּ מד עָ לֶ יהָ ְל ִּב ְל ִּתי הֱ יֹות ָשם עָ רֹּב ְל ַמעַ ן
ו ְִּה ְפל ִּ
ְש ְמ ִּתי ְפדֻ ת בין עַ ִּמי ּובין עַ ֶמָך ְל ָמחָ ר ִּי ְהיֶה הָ אֹּ ת הַ זֶ ה.
ת ַדע כִּ י אֲ נִּ י ה' ְב ֶק ֶרב הָ אָ ֶרץ .ו ַ
בדבר העניין מודגש במיוחד בכך שפרעה בדק ווידא שאכן האפליה נעשתה (ט ,ד-ז):
ו ְִּה ְפלָ ה ה' בין ִּמ ְקנה י ְִּש ָראל ּובין ִּמ ְקנה ִּמצְ ָריִּם ְול ֹּא יָמּות ִּמ ָכל ִּל ְבני י ְִּש ָראל ָדבָ רַ …ויַעַ ש
ּומ ִּמ ְקנה ְבני ִּי ְש ָראל ל ֹּא מת אֶ חָ ד.
ה' אֶ ת הַ ָדבָ ר הַ זֶ ה ִּממָ חֳ ָרת ַויָמָ ת כֹּל ִּמ ְקנה ִּמצְ ָריִּם ִּ
וַיִּ ְשלַ ח פַ ְרעֹּ ה ו ְִּהנה ל ֹּא מת ִּמ ִּמ ְקנה י ְִּש ָראל עַ ד אֶ חָ ד וַיִּ כְ בַ ד לב פַ ְרעֹּ ה וְל ֹּא ִּשלַ ח אֶ ת
הָ עָ ם.
ברד (ט ,כו):
ַרק ְבאֶ ֶרץ גֹּ ֶשן אֲ ֶשר ָשם ְבני י ְִּש ָראל ל ֹּא הָ יָה בָ ָרד.
חושך (י ,כג):
ֹּתם.
מֹושב ָ
ּולכָל ְבני י ְִּש ָראל הָ יָה אֹור ְב ְ
ְ
במכת בכורות העניין מתפתח לכך שמעבר להודעה מראש בני ישראל מצווים לעשות מעשה
שיאשר את האפליה הזאת.
בהתראה נאמר (יא ,ז):
ּולכֹּל ְבני י ְִּש ָראל ל ֹּא יֶחֱ ַרץ כֶלֶ ב ְלשֹּנֹו ְלמ ִּאיש וְעַ ד ְבה ָמה ְל ַמעַ ן ת ְדעּון אֲ ֶשר י ְַפלֶ ה ה' בין
ְ
ִּמצְ ַריִּם ּובין י ְִּש ָראל.
ובציווי לבני ישראל נאמר (יב ,יג ,כג):
יתי אֶ ת הַ ָדם ּופָ סַ ְח ִּתי עֲלכֶם וְל ֹּא
וְהָ יָה הַ ָדם לָ כֶם ְלאֹּ ת עַ ל הַ בָ ִּתים אֲ ֶשר אַ ֶתם ָשם ו ְָר ִּא ִּ
י ְִּהיֶה בָ כֶם ֶנגֶף ְלמַ ְש ִּחית ְבהַ כ ִֹּּתי ְבאֶ ֶרץ ִּמצְ ָריִּם.
להוראת סיפור מכות מצרים
13
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
וְעָ בַ ר ה' ִּלנְ גֹּ ף אֶ ת ִּמצְ ַריִּם ו ְָראָ ה אֶ ת הַ ָדם עַ ל הַ ַמ ְשקֹוף וְעַ ל ְשתי הַ ְמזּו ֹּזת ּופָ סַ ח ה' עַ ל
הַ פֶ ַתח וְל ֹּא יִּתן הַ מַ ְש ִּחית לָ ב ֹּא אֶ ל בָ תיכֶם ִּלנְ גֹּ ף.
נסכם את הנתונים בטבלה:
דם
האם
כתוב
שבנ"י לא
סבלו
מהמכה?
לא
צפרדע כינים ערוב
לא
לא
כן
דבר
שחין
ברד
כן
לא
כן
ארבה חושך בכורות
לא
נראה אפוא שבחמש מתוך עשר המכות ייתכן שישראל סבלו מהמכה:
כן
דם10,
כן
צפרדע ,כינים,
שחין וארבה.
כיצד ניתן להסביר זאת?
אב"ע בפירושו הארוך (ז ,כד) מבאר:
ויחפרו – רבים אומרים ,כי המים היו ביד המצרי אדומים כדם ,ונתלבנו ביד הישראלי.
אם כן למה לא נכתב אות זה בתורה.
ולפי דעתי ,כי מכת הדם והצפרדעים והכנים היתה כוללת המצרים והעברים ,כי אחר
הכתוב נרדוף .ואלה השלש מעט הזיקו ,רק מכת הערב שהיתה קשה ,השם הפריש
בין המ צריים ובין ישראל .וככה מכת הדבר והברד בעבור מקניהם ,ולא כן בשחין ,ולא
בארבה ,כי הם יוצאים ממצרים ,וכאשר חפרו המצרים כן חפרו העברים.
דבריו מוסבים על הפסוק (ז ,כד)ַ " :וי ְַח ְפרּו כָל ִּמצְ ַריִּם ְס ִּביבֹּת הַ יְאֹּ ר ַמיִּם ִּל ְשתֹות כִּ י ל ֹּא יָכְ לּו
ִּל ְשתֹּת ִּממימי הַ יְאֹּ ר " .במדרשי חז"ל פירשו שהמצרים חפרו סביבות היאור וגם שם מצאו דם.
אב"ע אינו מקבל את הפירוש הזה וסבור שכוונת הפסוק היא שהמצרים חפרו סביבות היאור
ומצאו שם מים ,כי רק היאור ושאר המים המגולים הפכו לדם .לפי הבנה זו מכת דם לא
10לגבי מכת דם ידועים המדרשים המתארים את האפליה שבין ישראל למצרים עד כדי כך שאם מצרי מבקש
מים ממישהו מבני ישראל הם מיד הופכים לדם .על המדרשים באשר למכת דם ראה ב' שפיגל" ,מה שתו
המצרים במכת דם? עיון בספרות המדרשים ובספרות הראשונים" ,אורשת ח (תשע"ח) ,בעיקר עמ' .204-201
בהערה 7שם הביא פרשנים המדגישים שבכל עשר המכות הייתה אפליה בין מצרים ובין ישראל ,אף שהדבר
לא נאמר בפסוקים.
להוראת סיפור מכות מצרים
14
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הייתה מכה קיומית שאיימה על חיי המצרים ,אלא מכה שגרמה להטרדה ולהטרחה .כדי
לשתות מים היו צריכים לחפור במקום להזרים מהיאור .לדעת אב"ע אין סיבה לא לחשוב
שגם ישראל סבלו מהמטרד הזה .לדעתו שלוש המכות הראשונות היו רק מטרד ולכן ה' לא
הפלה בהם בין ישראל לבין
מצרים11.
במכות ערוב ,דבר וברד שהיו מכות קשות יותר הייתה
אפליה ,כי ה' לא רצה שמקנה ישראל ימות .אב"ע אינו מסביר מדוע מכת השחין פגעה גם
בבני ישראל ,ונראה מדבריו שכיוון שגם מכה זו לא הייתה נזק ממשי ,אלא רק פצעים
שנרפאים ,בני ישראל הוכו בה .מכת ארבה פגעה בכלל מצרים ,ופגיעתה הייתה לטווח
הארוך ,כך שאין שום סיבה שבני ישראל לא ייפגעו ממנה ,הרי ממילא הם יוצאים ממצרים
בעוד זמן קצר.
העיקרון בדברי אב"ע הוא שאיננו מחדשים ניסים במקום שבו הם אינם כתובים" ,כי אחר
הכתוב נרדוף" .נראה שלרוב כאשר הייתה מכה המבוססת על טבע ואקולוגיה ,גם בני ישראל
הוכו בה מעצ ם היותם גרים במצרים ,ורק במכות מסוימות שבהן היה עניין מיוחד שבני
ישראל לא ייפגעו כדי שלא יוזקו באופן ממשי יצר ה' את האפליה.
נראה שהדיון הזה יכול לשמש הזדמנות למורה לדבר עם תלמידיו על היחס בין פשט
הכתובים לבין המדרשים ,ועל העובדה שלעתים מדרשים נחקקים כה עמוק עד שקשה
לחשוב אחרת מהם .כל ילד גדל על המדרשים המספרים שבני ישראל לא סבלו ממכת דם,
והנה בא אב"ע ומדגיש ש"אחר הכתב נרדוף" ,ואם לא כתוב שהייתה אפליה כנראה שלא
הייתה .אם כן צריך להסביר אחרת ממה שהורגלנו את הפסוק " ַוי ְַח ְפרּו כָל ִּמצְ ַריִּם" ,ובכלל
להבין אחרת את מכת דם.
ב .3.זמן הימשכות המכה
לגבי כל מכה יש לברר כמה זמן
נמשכה12,
ולשאלה זו ישנן השלכות כפי שנראה בהמשך.
בנושא זה התורה לרוב לא פירשה אלא סתמה ,ובאמת במדרשי חז"ל נוקבים בזמנים שונים.
בשמות רבה (ט ,יב) נאמר:
וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה' את היאור ,רבי יהודה ורבי נחמיה אחד מהם אומר
כ"ד ימים היה מתרה בהם עד שלא בא המכה ושבעה ימים המכה משמשת בהם,
ואחד מהם אומר ז' ימים מתרה בהם וכ"ד ימים היתה המכה משמשת
בהם13…
11על היות המכות הראשונות מטרד בלבד ראה ש' כהן" ,עשר המכות – היבט תיאולוגי ואקולוגי" ,על אתר ג
(תשרי תשנ"ח) ,עמ' .24
12לגבי השאלה אם המכה הגיעה מיד לאחר ההתראה או למחרת ,הארכתי במאמרי "גורם ההפחדה במכות
מצרים" (בדפו ס) .כאן רק נזכיר שמכות דם וצפרדע הגיעו מיד לאחר ההתראה ,ואילו מכות ערוב ,דבר ,ברד
וארבה הגיעו למחרת ההתראה .במאמר הנ"ל הסברנו את העניין.
להוראת סיפור מכות מצרים
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
15
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
מה בכל זאת אנו מוצאים במפורש
בתורה?14
לגבי מכת דם נאמר (ז ,כה)" :וַיִּ מָ לא ִּש ְבעַ ת י ִָּמים אַ חֲ רי הַ כֹות ה' אֶ ת הַ יְאֹּ ר" .יש לציין שפסוק
זה אינו אומר בהכרח שמכת דם נמשכה שבוע .נראה כי זהו אך ורק ציון זמן כרונולוגי לבוא
המכה הבאה ,וייתכן שהמכה הסתיימה עוד לפני תום שבעת הימים או המשיכה גם
לאחריהם.
ואכן ר"י בכור שור (ובדומה החזקוני) סבר שהמכה נמשכה בפועל רגע אחד:
ויהפכו כל המים אשר ביאור לדם -נראה לי שלא נעשה היאור דם אך אותה שעה,
ובאותה שעה שנקרש ונעשה דם -מתה הדגה; ואחר כך נעשה מים .תדע ,דלא אמר
שלא יכלו לשתות מן היאור מפני שהוא דם ,כי אם מפני שמתה הדגה ונסרחה
נבלתם ובאש היאור; וגם אומר שעשו כן החרטומים -מה עשו? הלא הכל דם ,אפילו
בכלים ,כמו שהוא אומר "ובעצים ובאבנים" (לעיל ,יט)! אלא ודאי לפי שעה היה דם
בכל ארץ מצרים ,ואחר כך נהפך למים ,ואחר כך חזרו החרטומים והפכוהו כמו כן
לדם לפי שעה ,ולפיכך לא אמר להם שיהפכוהו למים; אלא כיון שראה שנהפך מיד
למים ,לא שת לבו לזאת.
כלומר ,מכת דם הייתה רגעית .לרגע אחד הפך היאור לדם ומיד חזר להיות מים .אולם אותו
רגע הספיק כדי שהדגה תמות והיאור באש ,ולכן לא היה ניתן לשתות מים מן היאור .רק
אחרי כמה ימים מי היאור התחדשו והסירחון פסק ,אולם בימים הללו המכה כבר לא פעלה,
ורק הגרורות שלה עוד המשיכו להפריע.
לגבי מכת צפרדע נזכר ההיבט הכרונולוגי בצורה מיוחדת .כשפרעה קורא למשה ולאהרן
ומתלונן על הצפרדעים ,משה שואל אותו (ח ,ו)ִּ " :ה ְתפָ אר עָ לַ י ְל ָמ ַתי אַ ְע ִּתיר ְלָך ְולַ ֲעבָ ֶדיָך
ּומבָ ֶתיָך ַרק בַ יְאֹּ ר ִּת ָשאַ ְרנָה" ,ופרעה משיב (שם ז)" :וַי ֹּא ֶמר
ּולעַ ְמָך ְלהַ כְ ִּרית הַ צְ פַ ְר ְד ִּעים ִּמ ְמָך ִּ
ְ
ְלמָ חָ ר וַי ֹּאמֶ ר כִּ ְדבָ ְרָך ְלמַ עַ ן ת ַדע כִּ י אין ַכה' אֱ ֹלהינּו" .הפרשנים דנו בשאלה מדוע פרעה ביקש
להסיר את המכה "למחר" ולא מיד ,אולם לענייננו ניתן לקבוע בוודאות שמכת צפרדע נמשכה
לפחות יום ,אם כי ייתכן שאף יותר ,משום שאיננו יודעים אם התלונה של פרעה הגיעה מיד
עם בוא המכה או אחרי זמן מה.
לגבי מכות כינים וערוב אין מידע מפורש כמה זמן נמשכו .מכת דבר הייתה מכה קצרה – ה'
שם מועד ובו מת כל מקנה מצרים .מכת שחין אפשר שהייתה כמו מכת דם לפי ר"י בכור שור
13רש"י הבי א את המדרש הזה על מכת דם (ז ,כה) ,וייתכן שהבין שהזמן הנקוב בו נאמר רק על מכה זאת.
14על גורם הזמן במכות מצרים ראה י' ברוכי" ,יציאת מצרים – לוח זמנים" ,אורות עציון ל (תשנ"ט) ,עמ' 275-
.258
להוראת סיפור מכות מצרים
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
16
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
– רגע אחד שבו פרח השחין ,ומאותו רגע הפצעים הלכו ונרפאו בהליך הדרגתי כמו כל פצע.
מכת ברד בוודאי לא הייתה נזק של רגע אחד ,אולם ייתכן מאוד שהיא נמשכה לזמן קצר,
שהרי פרעה מתלונן ומשה מיד מסיר את המכה ,ונראה שהפחד גרם לפרעה למהר להתלונן
על המכה .במכת ארבה מפורש שהתלונה הגיעה מהר (י ,טז)ַ " :וי ְַמהר פַ ְרעֹּ ה" .אולם מהירות
זו לא הועילה ,שכן הארבה כבר הספיק לחסל את כל אשר השאיר הברד ולא נותר כל ירק
בעץ ובעשב השדה ,כך שייתכן שהמכה הייתה קצרה מאוד ,אבל אפקטיבית אפילו בזמן
הקצר שלה ,והמהירות של פרעה כבר לא הועילה.
במכת חושך הצד הכרונולוגי מפורש (שמות י ,כב-כג)ַ " :וי ְִּהי חֹּ ֶשְך אֲ פלָ ה ְבכָל אֶ ֶרץ ִּמצְ ַריִּם
ֹלשת י ִָּמים .ל ֹּא ָראּו ִּאיש אֶ ת אָ ִּחיו וְל ֹּא ָקמּו ִּאיש ִּמ ַת ְח ָתיו ְשֹל ֶשת ָי ִּמים" ,אם כי נפלה מחלוקת
ְש ֶ
בפירוש הפסוקים הללו אם משמעם שהמכה הייתה שלושה ימים או שישה (כפי שהביא
רש"י).
מכת בכורות הייתה מכה רגעית ,בדומה למכת דבר ואולי אף קצרה ממנה – ברגע אחד של
חצות הלילה ה' הכה את כל בכורות מצרים .יש להעיר שכך היה בפועל ,אולם במצרים היו
שסברו שמדובר במכה משולחת שתמשיך ותשמיד את העם המצרי כולו ,ולכן שחררו
בחוזקה את בני ישראל" :כִּ י אָ ְמרּו כֻלָ נּו מ ִּתים" (יב ,לג).
ג .תוצאות המכה
ג .1.תלונת פרעה
אחד הרכיבים שהכול בטוחים שמופיע בכל מכה ומכה זו התלונה של פרעה .הרי ברור
שפרעה התלונן על המכה ,שאם לא כן כיצד הוסרה?
והנה מתברר שרק בחלק מהמכות מופיעה תלונה של פרעה.
במכת דם אין תלונה של פרעה אלא אדרבה ,התעלמות מתריסה ומכוונת ,לאחר
שהחרטומים מצליחים אף הם לעשות כמו אהרן (ז ,כג):
וַיִּ פֶ ן פַ ְרעֹּ ה ַויָב ֹּא אֶ ל ביתֹו ְול ֹּא ָשת ִּלבֹו גַם לָ ז ֹּאת.
בצפרדע אנו שומעים תלונה בפעם הראשונה ,אף שהחרטומים הצליחו להעלות את
הצפרדעים על ארץ מצרים (ח ,ד):
להוראת סיפור מכות מצרים
17
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ּולאַ הֲ רֹּן וַי ֹּאמֶ ר הַ ְע ִּתירּו אֶ ל ה' ְויָסר הַ צְ פַ ְר ְד ִּעים ִּמ ֶמנִּ י ּומעַ ִּמי
ֹּשה ְ
וַיִּ ְק ָרא פַ ְרעֹּ ה ְלמ ֶ
וַאֲ ַש ְלחָ ה אֶ ת הָ עָ ם ְויִּזְ ְבחּו לַ ה'.
במכת כינים אין תלונה.
בערוב נאמר (ח ,כא):
ּולאַ הֲ רֹּן וַי ֹּאמֶ ר ְלכּו זִּ ְבחּו לאֹלהיכֶם בָ אָ ֶרץ.
ֹּשה ְ
וַיִּ ְק ָרא פַ ְרעֹּ ה אֶ ל מ ֶ
במכות דבר ושחין אין תלונה.
במכת ברד נאמר (ט ,כז):
אתי הַ פָ עַ ם ה' הַ צַ ִּדיק וַאֲ נִּ י ְועַ ִּמי
ּולאַ הֲ רֹּן וַי ֹּאמֶ ר אֲ להֶ ם חָ טָ ִּ
ֹּשה ְ
וַיִּ ְשלַ ח פַ ְרעֹּ ה וַיִּ ְק ָרא ְלמ ֶ
הָ ְר ָש ִּעים.
במכת ארבה נאמר (י ,טז):
אתי לַ ה' אֱ ֹלהי ֶכם ְולָ כֶם.
ּולאַ הֲ רֹּן וַי ֹּאמֶ ר חָ טָ ִּ
ֹּשה ְ
ַוי ְַמהר פַ ְרעֹּ ה ִּל ְקר ֹּא ְלמ ֶ
במכת חושך נאמר (י ,כד):
ּוב ַק ְרכֶם יֻצָ ג ַגם טַ ְפכֶם ילְך
ֹּשה וַי ֹּאמֶ ר ְלכּו ִּע ְבדּו אֶ ת ה' ַרק צ ֹּאנְ כֶם ְ
וַיִּ ְק ָרא פַ ְרעֹּ ה אֶ ל מ ֶ
ִּעמָ כֶם.
והשיא כמובן במכת בכורות (יב ,ל-לא):
ַוי ָָקם פַ ְרעֹּ ה לַ יְלָ ה הּוא ְוכָל עֲבָ ָדיו ְוכָל ִּמצְ ַריִּם ו ְַת ִּהי צְ עָ ָקה גְ דֹּלָ ה ְב ִּמצְ ָריִּם כִּ י אין בַ יִּת
ֹּאמר קּומּו צְ אּו ִּמתֹוְך עַ ִּמי גַם אַ ֶתם גַם
ּולאַ הֲ רֹּן לַ יְלָ ה וַי ֶ
ֹּשה ְ
אֲ ֶשר אין ָשם מת .וַיִּ ְק ָרא ְלמ ֶ
ּולכּו ִּע ְבדּו אֶ ת ה' כְ ַדבֶ ְרכֶם.
ְבני י ְִּש ָראל ְ
נסכם את הסקירה בטבלה:
דם
האם
לא
צפרדע כינים
כן
לא
ערוב
דבר
שחין
ברד
כן
לא
לא
כן
ארבה חושך בכורות
כן
כן
כן
פרעה
התלונן?
מהו המכנה המשותף של המכות שעליהן פרעה לא התלונן – דם ,כינים ,דבר ושחין?
נראה שאם נקבל את דברי ר"י בכור שור שהבאנו לעיל ,הרי שלפחות לגבי דם ,דבר ושחין
המכנה המשותף ברור – מדובר במכה רגעית .רגע אחד של נזק שאחריו המכה כבר אינה
פעילה ורק תוצאותיה ניכרות .כך בדם כשהדגה מתה והיאור באש עד שחזר לעצמו אחרי
מספר ימים ,כך בדבר שבזמן קצר מת כל מקנה מצרים ,וכנראה כך גם בשחין שבו ברגע
להוראת סיפור מכות מצרים
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
18
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אחד פרח השחין ,ובתהליך הדרגתי נרפא .מכת בכורות הייתה אמנם אף היא רגע אחד ,ולכן
פרעה לא ממש התלונן על המכה ,אלא שחרר את ישראל מחשש לבוא מכה נוספת כמותה.
מכת כינים יוצאת דופן ברשימה הזאת .ייתכן אמנם לומר שברגע אחד הייתה כינם ,ולאט
לאט יושבי מצרים התמודדו עם הכינים ,אולם נראה יותר שמדובר במכה מתמשכת ,ואם כן
לא ברור מדוע פרעה לא התלונן עליה.
ייתכן שהיא פשוט הייתה פחות מטרידה מאשר מכת הצפרדע ,שכן הכינים שקטות בניגוד
לצפרדעים.
ר"י בכור שור (וכן החזקוני) הביא את העיקרון שבמכה רגעית פרעה אינו מתלונן בדבריו על
מכת דבר (ט ,ז):
בזה לא שייך שישאל רפואה ,דמי שמת – מת ,ומי שחי – חי.
נימוק זה כמובן יכול להיאמר גם לגבי מכת דם שעל פי שיטתו הייתה רגעית.
ואכן גם לגבי השחין הוא כותב (ט ,יב):
ויחזק ה' – גם בזו לא שייך לשאול רפואה ,כי האבעבועות מאיליהן מתרפאות,
כאבעבוע של משה.
ורק מכת כינים שנשארה תמוהה מוסברת על ידיו כך (ח ,טו וכן בחזקוני):
ויחזק לב פרעה -וגם לא שאל רפואה על הכינים ,לפי שלא היו אלא בעפר ,והיכליו -
של רצפת שייש היו ומכבדין אותם בכל יום ,לא היה שם עפר וכינים ,וכן כל השרים
הגדולים; והעניים רגילים בכינים ואינם חוששין.
לדעתו אפוא פרעה עצמו לא סבל ממכת כינים ,והאנשים הפשוטים שסבלו לא ראו בכך סבל
קיצוני או חריג ,ולכן לא ביקשו ממנו לפעול כדי להסיר את המכה.
ג .2.אל מי התלונן פרעה
בכל המכות שמצאנו בהן תלונות ,פרעה קורא למשה ולאהרן .יוצאת דופן היא מכת חושך,
שבה נאמר (י ,כד):
ּוב ַק ְרכֶם יֻצָ ג גַם טַ ְפכֶם ילְך
ֹשה וַי ֹּאמֶ ר ְלכּו ִּע ְבדּו אֶ ת ה' ַרק צ ֹּאנְ כֶם ְ
וַיִּ ְק ָרא פַ ְרעֹּ ה אֶ ל מ ֶ
ִּעמָ כֶם.
להוראת סיפור מכות מצרים
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
19
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
פסוק זה אומר דרשני .מדוע הפעם קרא פרעה דווקא למשה ולא לאהרן?
נראה שכדי להשיב על כך יש לשים לב לעניין ייחודי במכת חושך .מכת חושך נמשכה לפי
הפשט שלושה ימים ,שבהם המצרים לא קמו איש מתחתיו .אם כן איך פרעה הצליח לקרוא
למשה?
יפים כאן דברי אב"ע בפירושו הארוך (י ,כד):
ויקרא – אחר ג' ימים שראו אור.
כלומר ,פרעה באמת לא היה יכול להתלונן בפני משה כשהמכה פעלה ,ורק לאחר תומה הוא
מתלונן .דברי אב"ע מדויקים בכתוב ,שכן בתלונה של פרעה כאן איננו מוצאים שהוא מבקש
על הסרת המכה ,וזה שלא כבכל שאר המכות שבהן התלונן.
נראה איך זה מופיע בשאר המכות שבהן הייתה תלונה.
בצפרדע (ח ,ד):
ּולאַ הֲ רֹּן וַי ֹּאמֶ ר הַ ְע ִּתירּו אֶ ל ה' ְויָסר הַ צְ פַ ְר ְד ִּעים ִּמ ֶמנִּ י ּומעַ ִּמי
ֹּשה ְ
וַיִּ ְק ָרא פַ ְרעֹּ ה ְלמ ֶ
וַאֲ ַש ְלחָ ה אֶ ת הָ עָ ם ְויִּזְ ְבחּו לַ ה'.
בערוב (ח ,כד):
וַי ֹּאמֶ ר פַ ְרעֹּ ה אָ נֹּכִּ י אֲ ַשלַ ח אֶ ְתכֶם ּוזְ בַ ְח ֶתם לַ ה' אֱ ֹלהיכֶם בַ ִּמ ְדבָ ר ַרק הַ ְרחק ל ֹּא ַת ְר ִּחיקּו
לָ לֶ כֶת הַ ְע ִּתירּו בַ ע ֲִּדי.
במכת ברד נאמר (ט ,כח):
ת ִּספּון לַ ֲעמֹּד.
ֹלהים ּובָ ָרד וַאֲ ַש ְלחָ ה אֶ ְתכֶם ְול ֹּא ֹּ
הַ ְע ִּתירּו אֶ ל ה' ו ְַרב ִּמ ְהיֹּ ת קֹּ ֹלת אֱ ִּ
ובארבה (י ,יז):
אתי אַ ְך הַ פַ עַ ם וְהַ ְע ִּתירּו לַ ה' אֱ ֹלהיכֶם ְויָסר מעָ לַ י ַרק אֶ ת הַ ָמוֶת הַ זֶ ה.
וְעַ ָתה ָשא נָא חַ טָ ִּ
כעת מובן עד כמה דברי פרעה במכת חושך חריגים .מכך שפרעה אינו מבקש על הסרת
המכה הסיק אב"ע שפרעה מדבר עם משה אחרי שהמכה סרה .לכך יש להוסיף את העובדה
שבניגוד למכות האחרות לא כתוב שמשה התפלל על הסרת החושך .אלא שאם כן נשאלת
השאלה מדוע בכלל פרעה קורא למשה .נראה שבאמת הדברים של פרעה כאן אינם בגדר
תלונה על המכה ,אלא ניסיון למנוע את המכה הבאה .דבר זה ניכר מתוכן דברי פרעה
העוסקים בעתיד ולא בהווה כבשאר המכות:
להוראת סיפור מכות מצרים
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
20
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ּוב ַק ְר ֶכם יֻצָ ג ַגם טַ ְפכֶם ילְך
ֹּשה וַי ֹּאמֶ ר ְלכּו ִּע ְבדּו אֶ ת ה' ַרק צ ֹּאנְ כֶם ְ
וַיִּ ְק ָרא פַ ְרעֹּ ה אֶ ל מ ֶ
ִּעמָ כֶם.
בדברים אלו יש הסכמה לכך שבני ישראל יצאו לעבוד את ה' ,כולל הטף (על כך להלן),
ובתנאי שישאירו את הצאן ואת הבקר .הסכמה זו לא נועדה להסיר את מכת חושך שכבר
הוסרה ,אלא למנוע את המכה הבאה .הצעה זו אינה הצעת הפשרה הראשונה של פרעה,
ולהלן נראה שקדמו לה מספר הצעות פשרה .זוהי הצעת הפשרה האחרונה ,וניכר בה
שפרעה הלך לקראת משה והתפשר עד גבול קצה היכולת שלו .אחרי המשאים והמתנים
שבמכות הקודמות ,פרעה כבר אינו יכול להתמקח יותר ,ומבחינתו זו ההצעה האחרונה.
על פי זה ניתן להסביר מדוע פרעה אינו מזמין את אהרן .אהרן הרי הוא דוברו של משה מול
פרעה .את אהרן צריך כשמנהלים משא ומתן ,אולם כאן פרעה מתכוון להניח את הצעתו על
השולחן כהצעה סופית בהחלט ולא לדון עליה כלל .ממילא אין מקום לזמן את אהרן הדובר,
אם ממילא לדעת פרעה אין לו שום תפקיד ואין צורך בו.
אלא שכמובן משה אינו מקבל את ההצעה ואף מכעיס את פרעה ,עד כדי כך שפרעה מדבר
אל משה בכעס ובאיומים (י ,כח):
וַי ֹּאמֶ ר לֹו פַ ְרעֹּ ה לְך מעָ לָ י ִּה ָשמֶ ר ְלָך אַ ל תֹּסֶ ף ְראֹות פָ נַי כִּ י ְביֹום ְראֹּ ְתָך פָ נַי ָתמּות.
ובאמת יש להבין מה כל כך הכעיס את פרעה בדברי משה הפעם שגרם לו לדבר אליו כך .על
כך מיד להלן.
ג .3.הסכמת פרעה לשחרר את ישראל
במכות שבהן פרעה התלונן ,הוא גם הביע נכונות לשלח את בני ישראל ,ובחלק מהן מצאנו
וידוי ממש על מריו .ברם לא כל ההסכמות שוות ,ונראה שיש בהן התפתחות.
במכת צפרדע הוא מביע נכונות לשלח את העם לזבוח ,לכאורה בלי מגבלות (ח ,ד):
ּולאַ הֲ רֹּן וַי ֹּאמֶ ר הַ ְע ִּתירּו אֶ ל ה' ְויָסר הַ צְ פַ ְר ְד ִּעים ִּמ ֶמנִּ י ּומעַ ִּמי
ֹּשה ְ
וַיִּ ְק ָרא פַ ְרעֹּ ה ְלמ ֶ
וַאֲ ַש ְלחָ ה אֶ ת הָ עָ ם ְויִּזְ ְבחּו לַ ה'.
במכת ערוב ישנה הידיינות בת שני שלבים (ח ,כא-כה):
להוראת סיפור מכות מצרים
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
21
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ֹּשה ל ֹּא ָנכֹון
אמר מ ֶ
ּולאַ הֲ רֹּן וַי ֹּאמֶ ר ְלכּו זִּ ְבחּו לאֹלהיכֶם בָ אָ ֶרץ .וַי ֹּ ֶ
ֹּשה ְ
וַיִּ ְק ָרא פַ ְרעֹּ ה אֶ ל מ ֶ
לַ עֲשֹות כן כִּ י תֹועֲבַ ת ִּמצְ ַריִּם נִּ זְ בַ ח לַ ה' אֱ ֹלהינּו הן נִּ זְ בַ ח אֶ ת תֹועֲבַ ת ִּמצְ ַריִּם ְלעיניהֶ ם
ֹּאמר אלינּו.
ֹלשת י ִָּמים נלְך בַ ִּמ ְדבָ ר ְוזָבַ ְחנּו לַ ה' אֱ ֹלהינּו ַכאֲ ֶשר י ַ
וְל ֹּא י ְִּס ְקלֻנּוֶ .ד ֶרְך ְש ֶ
וַי ֹּאמֶ ר פַ ְרעֹּ ה אָ נֹּכִּ י אֲ ַשלַ ח אֶ ְתכֶם ּוזְ בַ ְח ֶתם לַ ה' אֱ ֹלהיכֶם בַ ִּמ ְדבָ ר ַרק הַ ְרחק ל ֹּא ַת ְר ִּחיקּו
ֹּשה ִּהנה אָ נֹּכִּ י יֹוצא מ ִּע ָמְך ְוהַ ְע ַת ְר ִּתי אֶ ל ה' וְסָ ר ֶהעָ רֹּב
ֹּאמר מ ֶ
לָ לֶ כֶת הַ ְע ִּתירּו בַ ע ֲִּדי .וַי ֶ
ִּמפַ ְרעֹּ ה מעֲבָ ָדיו ּומעַ מֹו מָ חָ ר ַרק אַ ל יֹּ סף פַ ְרעֹּ ה הָ תל ְל ִּב ְל ִּתי ַשלַ ח אֶ ת הָ עָ ם ִּלזְ בֹּחַ לַ ה'.
פרעה כבר מבין שאחרי שהיתל במשה במכת צפרדע ואמר שישלח את העם ,משה כעת לא
יאמין לו ,ולכן הוא מנסה להציע הצעת פשרה שתעיד כביכול על אמינות הסכמתו .בשלב
הראשון הוא מציע שבני ישראל יזבחו בארץ .משה מסביר לו שהצעתו אינה מעשית ,ופרעה
מקבל את הטענה ומוכן להתפשר עוד יותר .לפיכך הוא הולך עוד צעד לקראת משה ומציע
הצעת פשרה חדשה :שיצאו מהארץ אבל לא ירחיקו ללכת .להצעה הזאת משה אינו מתנגד,
אלא רק דורש שפרעה לא יוסיף להתל .יש לשים לב לכך שפרעה רוצה לחזק את אמינותו,
ולכן בניגוד למכת צפרדע שבה הקדים את בקשתו להסרת המכה לנכונותו לשלח את העם:
" הַ ְע ִּתירּו אֶ ל ה' ְויָסר הַ צְ פַ ְר ְד ִּעים ִּממֶ נִּ י ּומעַ ִּמי וַאֲ ַש ְלחָ ה אֶ ת הָ עָ ם" ,הפעם הוא מקדים את
נכונותו לשלח את העם לבקשת הסרת המכה" :אָ נֹּכִּ י אֲ ַשלַ ח אֶ ְתכֶם …הַ ְע ִּתירּו בַ ע ֲִּדי" .אמנם
אבן עזרא בפירושו הארוך כתב:
מלת העתירו בעדי היתה ראויה להקדים ,כי הטעם העתירו בעדי ותסור זו המכה,
ואז אשלח אתכם לזבוח במדבר כאשר אמרתם ,רק על תנאי שלא תרחיקו ללכת
יותר מהשלשה ימים.
כלומר ,שפרעה התכוון שקודם תסור המכה ואחר כך ישלח את העם ,אבל לעומתו כתב ר"י
אברבנאל:
ובעבור שפרעה חשב ששם במקום הזבח יעתירו בעדו להסיר הערוב עד שמפני זה
לקצר הדרך אמר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי השיבו משה רבנו ע"ה
הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל ה' וסר הערוב רצה לומר לא תתמהמה המכה עד
הזבח אבל עתה מיד בצאתי מעמך שאוכל להתבודד ולא יטרידוני בני אדם אתפלל
אל ה' באופן שיסור הערוב מהארץ…
כלומר ,פרעה התכוון שקודם ישלח את העם ורק אז ,במקום הזבח ,משה יתפלל אל ה' על
סור המכה .לפי זה פרעה מנסה לחזק את אמינותו בכך שקודם הוא יבצע את התחייבותו ורק
לאחר מכן משה יבצע את חלקו בהסכם ויסיר את המכה.
להוראת סיפור מכות מצרים
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
22
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אולם משה מבין שהסכמת פרעה היא מניפולציה ,שכן כך פרעה רוצה לשכנע את משה
להסכים להצעת הפשרה שלו שבני ישראל לא יתרחקו מחמת הצורך הדחוף להתפלל על
הסרת הערוב במקום הזביחה .לכן משה דוחה בנימוס ,שלא לומר בג'נטלמניות ,את הצעת
פרעה שהוא יהיה הראשון לקיים את חלקו בהסכם .משה מעדיף להסיר את המכה במצרים,
וכעת פרעה כמובן אינו מקיים את חלקו בהסכם ,ואינו משחרר את בני ישראל אפילו לזבוח
במקום קרוב .נראה אפוא שהצעת הפשרה הזאת לא בוצעה ,אף שלכאורה משה לא הביע
התנגדות לגביה.
במכת ברד פרעה מביע נכונות לשחרור מוקדם בלי להציע שום הצעת פשרה .נראה כי
הווידוי שבפיו לראשונה מאז תחילת
הסיפור15
גרם לו להסכים לבקשת משה בלי תנאים ,וגם
גרם לו לחשוב שמאמינים לדבריו (ט ,כז-כח):
אתי הַ פָ עַ ם ה' הַ צַ ִּדיק וַאֲ נִּ י וְעַ ִּמי
ּולאַ הֲ רֹּן וַי ֹּאמֶ ר אֲ להֶ ם חָ טָ ִּ
ֹּשה ְ
וַיִּ ְשלַ ח פַ ְרעֹּ ה וַיִּ ְק ָרא ְלמ ֶ
תֹּספּון
ֹלהים ּובָ ָרד וַאֲ ַש ְלחָ ה אֶ ְתכֶם ְול ֹּא ִּ
הָ ְר ָש ִּעים .הַ ְע ִּתירּו אֶ ל ה' ו ְַרב ִּמ ְהיֹּ ת קֹּ ֹלת אֱ ִּ
לַ ֲעמֹּד.
במ כת ארבה מתרחש דבר ייחודי :לראשונה פרעה מביע נכונות לשחרר את בני ישראל עוד
לפני בוא המכה ,רק מחמת ההתראה עליה ,וכבר עסקנו לעיל במפגש הייחודי הזה בין פרעה
למשה ולאהרן (י ,ח-יא):
ֹּשה וְאֶ ת אַ הֲ רֹּן אֶ ל פַ ְרעֹּ ה וַי ֹּאמֶ ר אֲ להֶ ם ְלכּו ִּע ְבדּו אֶ ת ה' אֱ ֹלהיכֶם ִּמי ו ִָּמי
ַיּושב אֶ ת מ ֶ
ו ַ
ּוב ְב ָקרנּו נלְך כִּ י
ּובזְ קנינּו נלְך ְבבָ נינּו ּו ִּב ְבנֹותנּו ְבצ ֹּאננּו ִּ
ֹּשה ִּבנְ עָ רינּו ִּ
הַ הֹּ ְלכִּ ים .וַי ֹּאמֶ ר מ ֶ
חַ ג ה' לָ נּו .וַי ֹּאמֶ ר אֲ להֶ ם י ְִּהי כן ה' ִּעמָ כֶם כַאֲ ֶשר אֲ ַשלַ ח אֶ ְת ֶכם וְאֶ ת טַ ְפ ֶכם ְראּו כִּ י ָרעָ ה
ֶנגֶד ְפניכֶם .ל ֹּא כן ְלכּו נָא הַ גְ בָ ִּרים ו ְִּע ְבדּו אֶ ת ה' כִּ י אֹּ ָתּה אַ ֶתם ְמבַ ְק ִּשים ַו ְיג ֶָרש אֹּ ָתם
מאת ְפני פַ ְרעֹּ ה.
לאחר הסבב הקודם שבמכת ערוב שבו הצעות הפשרה התמקדו בממד המקום – לאן
הולכים ,כאן פרעה מציע פשרה בנושא זהות ההולכים .הוא מציע שרק הגברים ילכו לעבוד
את ה' .הצעה זו נראית הגיונית ,שהרי אם בני ישראל רק רוצים לעבוד את ה' ,מדוע לקחת
את כולם? ישאירו את הנשים והילדים כבני ערובה ,ובכך יאשרו שכל רצונם הוא רק לעבוד
את ה' ולשוב ,ולא לברוח.
15על הווידוי ראה אמו"ר (לעיל הערה ,)1עמ' 301-300וכן ר"א בק' " ,כי בפעם הזאת' – עיון מחודש בארבע
מכות מצרים האחרונות" ,מגדים מג (אלול תשס"ה) ,עמ' .12
להוראת סיפור מכות מצרים
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
23
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
משה אינו מסכים להצעה הזאת ,ומדגיש בצורה קצת מתגרה שכולם צריכים ללכת ,כולל
הצאן והבקר .אין פלא שפרעה נעלב מההתייחסות המזלזלת של משה להצעת הפשרה שלו
ולנכונות שהוא מביע ללכת לקראת משה ,ולכן מגרש אותם מאת פניו.
ובאמת כשמכת ארבה מגיעה ,פרעה לראשונה כלל אינו מביע נכונות לשחרר את בני ישראל,
והוא רק מתוודה ומבקש על הסרת המכה (י ,טז-יז):
אתי לַ ה' אֱ ֹלהי ֶכם ְולָ כֶםְ .ועַ ָתה ָשא נָא
ּולאַ הֲ רֹּן וַי ֹּאמֶ ר חָ טָ ִּ
ֹּשה ְ
ַוי ְַמהר פַ ְרעֹּ ה ִּל ְקר ֹּא ְלמ ֶ
אתי אַ ְך הַ פַ עַ ם וְהַ ְע ִּתירּו לַ ה' אֱ ֹלהיכֶם ְויָסר מעָ לַ י ַרק אֶ ת הַ ָמ ֶות הַ זֶ ה.
חַ טָ ִּ
נראה לי שלא סתם פרעה אינו אומר שישלח את העם .הוא הרי כבר הביע נכונות לפני בוא
המכה לשלח את העם עם הצעת פשרה .משה הוא הסרבן כאן ,כזה שאינו מוכן להצעות
פשרה ,והכדור אצלו ,כך שאין טעם שוב לחזור על הסכמתו להתפשר ולשלוח את הגברים.
כפי הנראה היה צורך בעוד מכה כדי שפרעה ילך עוד צעד לקראת משה ,לאחר מכת חושך
(י ,כד):
ּוב ַק ְר ֶכם יֻצָ ג ַגם טַ ְפכֶם ילְך
ֹּשה וַי ֹּאמֶ ר ְלכּו ִּע ְבדּו אֶ ת ה' ַרק צ ֹּאנְ כֶם ְ
וַיִּ ְק ָרא פַ ְרעֹּ ה אֶ ל מ ֶ
ִּעמָ כֶם.
כאן פרעה כבר מוותר באופן מפורש על התנאי שהעמיד לפני מכת ארבה ומסכים להליכת
הטף .את בקשתו לבני ערובה הוא מוכן לצמצם לצאן ולבקר ,כשהכול יודעים שעבדים עשויים
לוותר על צאנם ועל בקרם למען חירותם .הסכמתו לשלח את כל בני ישראל כולל הטף היא
באמת הצעד האחרון שהוא יכול לצעוד לקראת משה .יותר הוא אינו יכול להתפשר .לכן
כאמור הוא אינו מעמיד את ההצעה הזאת למשא ומתן .זוהי הצעת הפשרה האחרונה
מבחינתו ,הערובה הקטנה ביותר שהוא יכול לקבל.
אולם משה מסרב להצעת הפשרה הזאת ומגיב שוב בצורה מתגרה (י ,כה-כו):
ֹּשה גַם אַ ָתה ִּתתן ְביָדנּו זְ בָ ִּחים וְעֹּ לֹות וְעָ ִּשינּו לַ ה' אֱ ֹלהינּוְ .וגַם ִּמ ְקננּו ילְך ִּע ָמנּו
וַי ֹּאמֶ ר מ ֶ
ל ֹּא ִּת ָשאר פַ ְרסָ ה כִּ י ִּממֶ נּו נִּ ַקח לַ ֲעבֹּד אֶ ת ה' אֱ ֹלהינּו וַאֲ נ ְַחנּו ל ֹּא נ ַדע ַמה ַנ ֲעבֹּד אֶ ת ה'
עַ ד בֹּאנּו ָשמָ ה.
דברי משה נראים לא מסתברים .ייתכן שבאמת הם לא ידעו כמה צאן ובקר הם צריכים לזבוח
עד בואם שמה .אבל האם הגיוני הוא שיזבחו את כל הצאן והבקר? הרי זה דבר שאינו
מסתבר כלל שאל כלשהו יבקש ממאמיניו לזבוח את כל מקניהם .גם הביטוי "ל ֹּא ִּת ָשאר
פַ ְרסָ ה" נראה קיצוני .פרעה מתרשם שמשה אינו מנהל משא ומתן בתום לב ,וכמו שמתבטא
להוראת סיפור מכות מצרים
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
24
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ר"י אברבנאל" :בחשבו שמשה בדאי הוא" .אם משה דחה את כל הצעות הפשרה שלו עד כדי
כך שאפילו את ההצעה מרחיקת הלכת הזאת הוא דוחה בקש ,כנראה אין לו עניין בהגעה
לפשרה ,והוא באמת מתכנן לברוח.
זוהי הסיבה שפרעה כועס כל כך על תגובת משה הזאת ובעצם מפוצץ את המשא והמתן:
וַי ֹּאמֶ ר לֹו פַ ְרעֹּ ה לְך מעָ לָ י ִּה ָשמֶ ר ְלָך אַ ל תֹּסֶ ף ְראֹות פָ נַי כִּ י ְביֹום ְראֹּ ְתָך פָ נַי ָתמּות.
הגענו למבוי סתום ,ואין יותר על מה לדון.
המבוי הסתום הזה הוא שיביא בסופו של דבר לקריסת כל ההתנגדויות של פרעה וכל הצעות
הפשרה שלו לאחר מכת בכורות ,כשהוא יגיד (יב ,לא-לב):
ּולכּו ִּע ְבדּו אֶ ת ה' כְ ַדבֶ ְרכֶם .גַם צ ֹּאנְ כֶם גַם
קּומּו צְ אּו ִּמתֹוְך עַ ִּמי גַם אַ ֶתם גַם ְבני י ְִּש ָראל ְ
ְב ַק ְרכֶם ְקחּו כַאֲ ֶשר ִּדבַ ְר ֶתם וָלכּו.
ניתן אפוא לסכם שהמוטיב של הסכמת פרעה לשלח את ישראל אינו אחיד .יש שהוא בא
כהסכמה שלמה ,יש שמוצעת הצעת פשרה ,ויש שפרעה מתוודה ומבקש על הסרת המכה
בלי להזכיר נכונות לשחרר את בני ישראל .השוואת הדברים מצביעה על דינמיקה מרתקת
של ניסיונות חמקמקים של פרעה לייצר אמינות ולהגיע לפשרה.
ג .4.תפילת משה להסרת המכה
במכות שבהן יש תלונה על המכה ,מצאנו תיאור של תפילת משה להסרת המכה והיענות ה'
לתפילתו .אולם הלשון של התפילה משתנה ממכה למכה.
במכת צפרדע (ח ,ח-ט):
ֹּשה אֶ ל ה' עַ ל ְדבַ ר הַ צְ פַ ְר ְד ִּעים אֲ ֶשר ָשם
ֹּשה וְאַ הֲ רֹּן מ ִּעם פַ ְרעֹּ ה וַיִּ צְ עַ ק מ ֶ
וַיצא מ ֶ
ֹּשה ַויָמֻ תּו הַ צְ פַ ְר ְד ִּעים ִּמן הַ בָ ִּתים ִּמן הַ חֲ צרֹּת ּו ִּמן ַה ָשדֹּת.
ְלפַ ְרעֹּ הַ .ויַעַ ש ה' כִּ ְדבַ ר מ ֶ
בערוב (ח ,כו-כז):
ֹּשה ַויָסַ ר הֶ עָ ֹּרב ִּמפַ ְרעֹּ ה מ ֲעבָ ָדיו
ֹּשה מ ִּעם פַ ְרעֹּ ה ַוי ְֶע ַתר אֶ ל ה'ַ .ויַעַ ש ה' כִּ ְדבַ ר מ ֶ
וַיצא מ ֶ
ּומעַ מֹו ל ֹּא נִּ ְשאַ ר אֶ חָ ד.
בברד (ט ,לג):
להוראת סיפור מכות מצרים
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
25
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ּומטָ ר ל ֹּא
ֹּשה מ ִּעם פַ ְרעֹּ ה אֶ ת הָ ִּעיר וַיִּ ְפרֹׂש כַפָּ יו אֶ ל ה' ַוי ְַח ְדלּו הַ קֹּ לֹות ְוהַ בָ ָרד ָ
וַיצא מ ֶ
נִּ ַתְך אָ ְרצָ ה.
בארבה (י ,יח-יט):
וַיצא מ ִּעם פַ ְרעֹּ ה ַוי ְֶע ַתר אֶ ל ה'ַ .ויַהֲ פֹּ ְך ה' רּוחַ יָם חָ זָק ְמאֹּ ד וַיִּ ָשא אֶ ת הָ אַ ְרבֶ ה וַיִּ ְת ָקעהּו
יָמָ ה סּוף ל ֹּא נִּ ְשאַ ר אַ ְרבֶ ה אֶ חָ ד ְבכֹּל גְ בּול ִּמצְ ָריִּם.
בחושך ,כאמור ,המכה הוסרה מעצמה ולא היה צורך בתפילה של משה.
נראה שהביטוי "וַיִּ צְ עַ ק" במכת צפרדע הוא חריג ,ואב"ע (הארוך ח ,ח) ביאר שמשה חשש
שתפילתו לא תיענה מחמת העובדה שעל דעת עצמו אמר לפרעה שיתפאר עליו ,ונתן
לפרעה לקבוע את מועד הסרת המכה .לכן היה צריך משה לצעוק אל ה' ,כדי להתאמץ
להיענות ,אף שלא קיבל רשות מראש למה שהבטיח לפרעה בשם ה'.
את פרישת הידיים של משה במכת ברד ,למרות בקשתו של פרעה בלשון עתירה (ט ,כח):
"הַ ְע ִּתירּו אֶ ל ה' " ,ניתן להסביר לאור העובדה שבמכת ברד המזיקים ירדו מהשמים ,וממילא
פרישת כפיים מבטאת את עצירתם של אותם מזיקים שלא יוסיפו לרדת ,מעין דברי רש"י (ט,
לג) שברגע שמשה פרש את כפיו לא ניתך ברד ארצה" :אף אותן שהיו באויר לא הגיעו
לארץ".
ג .5.תגובת פרעה להסרת המכה
נושא זה הוא אולי המפורסם ביותר מבין כל ההשוואות שערכנו.
לשם השלמת העניין נסקור בקצרה את ביטויי חיזוק הלב או הכבדתו.
מכת דם (ז ,כב-כג):
ַו ַיעֲשּו כן חַ ְרטֻ מי ִּמצְ ַריִּם ְבלָ טיהֶ ם ַויֶחֱ זַק לב פַ ְרעֹּ ה ְול ֹּא ָש ַמע אֲ להֶ ם ַכאֲ ֶשר ִּדבֶ ר ה' .וַיִּ פֶ ן
פַ ְרעֹּ ה ַויָב ֹּא אֶ ל ביתֹו וְל ֹּא ָשת ִּלבֹו גַם לָ ז ֹּאת.
במכת צפרדע (ח ,יא):
ְתה הָ ְרוָחָ ה וְהַ כְ בד אֶ ת ִּלבֹו וְל ֹּא ָש ַמע אֲ להֶ ם ַכאֲ ֶשר ִּדבֶ ר ה'.
ַוי ְַרא פַ ְרעֹּ ה כִּ י הָ י ָ
במכת כינים (ח ,טו):
ֹלהים ִּהוא ַויֶחֱ זַק לב פַ ְרעֹּ ה וְל ֹּא ָש ַמע אֲ להֶ ם
ֹּאמרּו הַ חַ ְרטֻ ִּמים אֶ ל פַ ְרעֹּ ה אֶ צְ בַ ע אֱ ִּ
וַי ְ
כַאֲ ֶשר ִּדבֶ ר ה'.
בערוב (ח ,כח):
להוראת סיפור מכות מצרים
אתר דעת * לימודים * גיליון * 16תש"פ * * 2019/20
26
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ַויַכְ בד פַ ְרעֹּ ה אֶ ת ִּלבֹו גַם בַ פַ עַ ם הַ ז ֹּאת וְל ֹּא ִּשלַ ח אֶ ת הָ עָ ם.
בדבר (ט ,ז):
וַיִּ ְשלַ ח פַ ְרעֹּ ה ו ְִּהנה ל ֹּא מת ִּמ ִּמ ְקנה י ְִּש ָראל עַ ד אֶ חָ ד וַיִּ כְ בַ ד לב פַ ְרעֹּ ה וְל ֹּא ִּשלַ ח אֶ ת
הָ עָ ם.
בשחין (ט ,יב):
ֹּשה.
ַויְחַ זק ה' אֶ ת לב פַ ְרעֹּ ה ְול ֹּא ָשמַ ע אֲ להֶ ם כַאֲ ֶשר ִּדבֶ ר ה' אֶ ל מ ֶ
בברד (ט ,לד-לה):
ַוי ְַרא פַ ְרעֹּ ה כִּ י חָ ַדל הַ מָ טָ ר וְהַ בָ ָרד וְהַ קֹּ ֹלת וַיֹּ סֶ ף לַ חֲ ט ֹּא ַו ַיכְ בד ִּלבֹו הּוא ַועֲבָ ָדיוַ .ויֶחֱ זַק לב
ֹּשה.
פַ ְרעֹּ ה וְל ֹּא ִּשלַ ח אֶ ת ְבני י ְִּש ָראל כַאֲ ֶשר ִּדבֶ ר ה' ְביַד מ ֶ
בארבה (י ,כא):
ַויְחַ זק ה' אֶ ת לב פַ ְרעֹּ ה ְול ֹּא ִּשלַ ח אֶ ת ְבני י ְִּש ָראל.
ובחושך (י ,כז):
ַויְחַ זק ה' אֶ ת לב פַ ְרעֹּ ה ְול ֹּא אָ בָ ה ְל ַש ְלחָ ם.
וכבר הצביעו רבים על כך שרק ממכת שחין והלאה נאמר שה' הוא שחיזק את לב פרעה או
הכבידו.
נביא את הדברים ממדרש תנחומא ,וארא ג:
ויחזק לב פרעה בחמש מכות הראשונות אין כתיב בהן אלא ויחזק לב פרעה כיון
שבאו חמש מכות ולא שלח ,אמר הקב"ה מכאן ואילך אם רצה לשלוח איני מקבל
שכך כתיב בחמש מכות האחרונות ויחזק ה' את לב
פרעה16…
ד .סיכום
ראינו שבמכות מצרים יש מוטיבים חוזרים ,אולם הם אינם חוזרים תמיד ובאותה לשון בכל
המכות .השוואה בין המכות ,בדיקה איזה מוטיב קיים בכל מכה ואיזה נעדר ,באיזו לשון
מדויקת נאמר המוטיב וכו' חושפת את האופי הייחודי של כל מכה ואת הדינמיקה שנוצרת
במהלך המכות.
השוואה כזאת בשעת הוראת הסיפור מאפשרת לתלמידים לשים לב בעצמם להבדלים
ומאתגרת אותם למצוא לכך הסברים .לאחר מכן ניתן לקרוא את דברי הפרשנים ולהראות
לתלמידים שגם הפרשנים השתמשו כל העת בכלי ההשוואה ועל פיו פירשו את הסיפור.
16הרחבה על כך ודיון בשאלת חריגותה של מכת ברד שבה שוב נאמר כמו במכות הראשונות " ַויֶחֱ זַק לב פַ ְרעֹּ ה"
ולא שה' חיזק את ליבו ,ראה אמו"ר (לעיל ,)1עמ' ;305-302ר"א בק (לעיל הערה ,)15עמ' .24-22