442
åøòð ïéáì àéáðä ïéá .ã
"!‰N
‡∆ Ú¬« ‰»ÎÈ
≈ " .1
טו
ַוַיְּשֵׁכּם ְמָשֵׁרת ִאישׁ ָהֱאִהים ָלקוּם
ַוֵיֵּצאְ ,וִהֵנּה ַחִיל סוֵֹבב ֶאת ָהִעיר ְוסוּס ָוָרֶכב
ִׂניֵ ,איָכה ַנֲעֶשׂה!
ַויּׂאֶמר ַנֲערוֹ ֵאָליוֲ :אָההּ ֲאד
חיל המשלוח הארמי שנועד לתפוס את אלישע בדותן עשה את דרכו בלילה בחשאי,
והקיף את העיר בעוד לילה )פסוק יד( .נראה שעשה כן כדי למנוע מן הנביא היֵשׁן לברוח
1
מן העיר ולהימלט על נפשו.
נראה שאלישע ונערו ידעו כי הם המבוקשים בידי חיל ארם .דבר זה מסביר את
קריאתו של הנער .הוא הבין כי אלישע אדונו )ואגבו גם נערו עמו( הוא המטרה שלשמה
הקיפו הארמים את דותן ,ועל כן הוא פונה בבהלה אל אלישע ואומר "ֵאיָכה ַנֲעֶשׂה!".
‡ "‰Î»Èמזכירה את הוראתו של מלך ארם לעבדיו שני פסוקים
קריאתו של הנער " ≈
“ ‰הוּא ְוֶאְשַׁלח ְוֶאָקֵּחהוּ" .בשני הפסוקים הללו מופיעה צורה
‡ÎÈ
לפני כן "ְלכוּ וְּראוּ ≈
2
נדירה יחסית של המילה 'איך' .ואכן שורש אחד לשתי האמירות :נראה כי שני האישים
הללו -מלך ארם ונערו של הנביא -סבורים כי בכוח פיזי ניתן לגבור על הנביא ולתפסו
)אלא שלגבי מלך ארם זו מחשבה נעימה ומעודדת ,ואילו לגבי נער אלישע זוהי מחשבה
מבהילה ומעוררת מתח רב( .מחמת מחשבתו זו של מלך ארם הוא מַצוה על עבדיו "ְלכוּ
ׂה הוּא" ,כדי שאפשר יהיה לשלוח חיילים ולהביא את אלישע לדמשק; ומחמת
וְּראוּ ֵאיכ
מחשבה דומה מגיב נער אלישע בקריאתו המבוהלת "ֵאיָכה ַנֲעֶשׂה" המביעה חוסר אונים
גמור.
מובן ,שאין בכוונת השוואה זו בין שני האישים להשוותם גם במישור הערכי .נערו
של אלישע ,אין בו כל חטא בהביעו את חרדתו לפני אדונו .בקריאתו אל אלישע הוא
מייצג את 'האדם הנורמלי' ,הרואה את המציאות ומעריכה על פי מראה עיניו .על פי
תפיסה ריאלית זו של המציאות אכן מצויים אלישע ונערו בסכנה גדולה שאין ממנה
מנוס ֵ" -איָכה ַנֲעֶשׂה!".
.1אפשר גם שמטרת הפעולה הלילית הייתה למנוע תגבורת צבא ישראלי לדותן ,כדברי רלב"ג:
"הביא הַחִיל שם בלילה כדי שלא ישמע זה אלישע ויקבוץ אנשים יותר עמו".
.‡ .2הצורה "ֵאיָכה" משמשת במקרא לעתים כקריאת קינה )בכמחצית מהופעותיה(.
ׂה" ,כמו שמשמשת גם הצורה
ׂה" מופיעה רק כאן ,ולפי העניין משמעה "איפ
· .הצורה "ֵאיכ
ׂה
"ֵאיָכה" בשה"ש א' ,זֵ" :איָכה ִתְרֶעה ֵאיָכה ַתְּרִבּיץ ַבָּצֳּהָרִים" )רד"ק( .אולם רלב"ג פירשֵ' " :איכ
הוּא' -איך הוא .והרצון בו :אם הוא בעיר בצורה וחיל רב עמו ,או איך עניינו .כי לפי מה
שהוא בו אתחכם להביא עליו חיל לתפשו".
ד .בין הנביא לבין נערו
443
˙"Ì
» B‡ ¯L
‡∆
¬Ó
≈ez
‡»
ƒ ¯L
‡∆
¬ Ìȃa«¯" .2
טז
ַויּׂאֶמרַ :אל ִתּיָרא
ִכּי ַרִבּים ֲאֶשׁר ִאָתּנוּ ֵמֲאֶשׁר אוָֹתם.
יז
ַוִיְּתַפֵּלּל ֱאִליָשׁע ַויּׂאַמר :ה'ְ ,פַּקח ָנא ֶאת ֵעיָניו ְוִיְרֶאה
ַוִיְּפַקח ה' ֶאת ֵעיֵני ַהַנַּער
ׂת ֱאִליָשׁע.
ַוַיְּרא ְוִהֵנּה ָהָהר ָמֵלא סוִּסים ְוֶרֶכב ֵאשׁ ְסִביב
בפסוקים אלו מתרחשת התפנית החיובית במהלך סיפורנור 3בקריאתו של הנער
בסיום המחצית הראשונה של הסיפור מעוצבת המצוקה הגדולה בממד הריאלי שלה,
ואילו דברי ההרגעה של אלישע לנערו ,אף שבשלב זה הם סתומים בעיני הנער ובעינינו
הקוראים ,רומזים כי המצוקה בת פתרון היא .אולם כדי להבחין באפשרות הפתרון יש
להתבונן במציאות בעיניים אחרות ,ולראות גם את מה שעיני בשר רגילות אינן יכולות
לראות.
יש לשים לב ,כי באמור אלישע לנערו "ַאל ִתּיָרא" ,אין הוא מרגיעו בטיעון הרווח
שיש לבטוח בה' ולצפות לישועתו ,אלא בטיעון 'ריאלי' הלקוח מאותו מישור שכה
מפחיד את נערוַ" :רִבּים ֲאֶשׁר ִאָתּנוּ ֵמֲאֶשׁר אוָֹתם" .זהו טיעון לעדיפות כמותית של הכוח
'שלנו' ביחס לכוח העומד לרשות הארמים.
מי הם ה'אנחנו' שעליהם מדבר אלישע באמרוֹ "ֲאֶשׁר ִאָתּנוּ"? בשלב זה של עיוננו
יכולים אנו לפרש שהכוונה לאלישע ולנערו ,השניים שכנגדם מכוונת הקפת העיר דותן
על ידי חיל ארם.
דברי אלישע נראים אבסורדייםַ :חִיל כבד הכולל סוסים ורכב מקיף את העיר ,ולמולו
עומדים אך שני המבוקשים -הנביא ונערו .כדי לבאר לנערו את דבריו המפתיעים
מתפלל אלישע אל ה' שיפקח את עיני הנער והלה ִיָוַּכח בקיומה של מציאות אחרת,
נסתרת ובלתי נתפסת בחושים הרגילים ,אך משמעותית יותר מכל מציאות מוחשית.
ה' נענה לתפילת הנביא ופקח את עיני נערו ,והלה נוכח להפתעתו כי ההר שעליו
שכנה העיר דותןָ" 4מֵלא סוִּסים ְוֶרֶכב ֵאשׁ" והללו סובבים את אלישע )וממילא גם את
נערו( כעין טבעת הגנה.
לא במושגים רוחניים מופשטים מרגיע אלישע את נערו ,אלא בחזון נבואי בהיר,
הממחיש את עדיפותה הכמותית והאיכותית של המציאות הנבואית ,הבלתי נתפסת
בחושים הרגילים ,על פני המציאות הריאלית הרגילה.
"ֶזה ְלֻעַמּת ֶזה ָעָשׂה ָהֱאִהים" :כל פרטי החזון הנבואי ערוכים בהקבלה למציאות
המוחשית .אל מול החיל הארמי המורכב מ"סוִּסים ְוֶרֶכב" רואה הנער פקוח העיניים
.3פסוק טז פותח את המחצית השנייה של הסיפור ,ראה עיון א 1לעיל.
.4הוא תל דותן המצוי במזרחו של עמק דותן ) 8ק"מ דרומית מערבית לג'נין( ,ומתנשא לגובה
כ 60-מ' מעל העמק.
סנוורים
444
"סוִּסים ְוֶרֶכב ֵאשׁ" ) -סוסי אש ורכב אש ;(5אל מול הַחִיל הארמי שהוא "ֶ ·≈·BÒאת ָהִעיר"
“˙ ֱאִליָשׁע".
·Èƒ·Ò
דותן ,מצויים סוסי האש ורכב האש " ¿
ובכל זאת ,עדיפה המציאות בחזון על פני זו המוחשית :הסוסים העומדים לרשות
אלישע הם סוסי ‡˘ ,ואינם כמו סוסי הארמים שעליהם נאמר )ישעיהו ל"א ,ג(:
" ְוסוֵּסיֶהם ָבָּשׂר ְוא רוַּח" .אף הרכב שראה הנער בחזונו רכב ‡˘ הוא ,ואינו רכב ברזל
או עץ ,חומרים המתבלים ומתכלים .ועוד :אלו שעמדו לרשות אלישע ‡ÏÈÓאת ההר
בריבוָים ,והיו יֵתרים על אלו שבַחִיל הארמי .יתרונות אלו ,הם המבארים את דברי
אלישע לנערו "ַרִבּים ֲאֶשׁר ִאָתּנוּ ֵמֲאֶשׁר אוָֹתם" במשמעם המילולי.
"ÂÈL
‡» »¯Ù»e Ï
≈»¯N
¿ƒÈ ·∆Î∆¯" ̉ Ú˘Èχ ‰Èχ .3
כדי לעמוד נכונה על משמעות הופעתם של "סוִּסים ְוֶרֶכב ֵאשׁ" סביבות אלישע ,עלינו
לחזור אל הפעם הראשונה במחזור סיפורי אליהו ואלישע שבה תוארו רכב אש וסוסי
6
אש -אל תיאור פֵרדת אלישע מאליהו רבו בפרק ב'.
חזון עלייתו של אליהו השמיימה ,אף הוא חזון נבואי היה ,ולאליהו היה ספק אם
יזכה אלישע לראותו:
ב' ,י
‡…ÔƒÈ
‡« Ì
ִׂתי ֻלָקּח ֵמִאָתְּךƒ¿Â …
‡ִ Ìתְּרֶאה א
ƒ
והנה אלישע זכה וראה:
יא
ְׂלִכים ָהלוְֹך ְוַדֵבּר
ַוְיִהי ֵהָמּה ה
ְוִהֵנּה ֶרֶכב ֵאשׁ ְוסוֵּסי ֵאשׁ ַוַיְּפִרדוּ ֵבּין ְשֵׁניֶהם
ַוַיַּעל ֵאִלָיּהוּ ַבְּסָעָרה ַהָשָּׁמִים.
יב
‡ְ ‰והוּא ְמַצֵעקָ :אִביָ ,אִביֶ ,רֶכב ִיְשָׂרֵאל וָּפָרָשׁיו.
“∆
¯ ÚL
‡» ȃÏ
¡∆Â
בעיוננו לפסוקים אלו )ראה הערה (6שאלנו מניין לקח אלישע כינוי כה מיוחד
לאליהו ֶ" -רֶכב ִיְשָׂרֵאל וָּפָרָשׁיו" -כינוי המתארו כמגן על ישראל במלחמותיהם?
רד"ק שם )בפירושו לפסוק א( קשר כינוי זה שבפי אלישע עם החזון שנגלה לאלישע
קודם לכן בדמותם של "ֶרֶכב ֵאשׁ ְוסוֵּסי ֵאשׁ":
.5הסומך 'אש' הבא לאחר המילה 'רכב' מתייחס גם למילה 'סוסים' שלפני כן .הסיבה לדחיית
המילה 'אש' לסוף התיאור ,כסומך כפול )ולא כשם שנאמר ְב-ב' ,יא "ֶרֶכב ֵאשׁ ְוסוֵּסי ֵאשׁ"( היא
המגמה להקביל את החזון הנבואי למציאות הממשית :מלך ארם שלח "סוִּסים ְוֶרֶכב" ,ואכן
הנער ראה "סוּס ָוָרֶכב" הסובבים את דותן; אף בחזון הנבואי נתגלו לו "סוִּסים ְוֶרֶכב" ,אלא
שאלו היו של "ֵאשׁ" )מסיבה זו אף הוקדמו בחזון הנבואי הסוסים לרכב ,שלא כמו ְב-ב' ,יא(.
.6דברינו מכאן והלאה מבוססים על מה שכתבנו בפרקי אליהו 'סערה' ה )עמ' ,(530-525
ובייחוד על סעיף 3שם.
ד .בין הנביא לבין נערו
445
ומה שנראה רכב אש וסוסי אש לאלישע ,להודיע בו ,כי בהעלותו עלה
מישראל רכבו ופרשיו ,כמו שאמר אלישע "ָאִבי ָאִבי ֶרֶכב ִיְשָׂרֵאל
7
וָּפָרָשׁיו".
רכב האש וסוסי האש הם אפוא דימוי נבואי לכוח האלוהי הנסתר המגן על ישראל
· .‡È· ‰ Ï˘ Â˙ÂÎÊכאשר הסתלק אליהו כשהוא רכוב על רכב האש וסוסי האש,
נסתלקה מישראל אותה הגנה אלוהית נסתרת שניתנה לישראל בזכותו .והגנה זו הרי
עדיפה על רכב ופרשים של ממש ,שכן רכב ‡˘ וסוסי ‡˘ עדיפים ,כאמור ,על רכב ברזל
8
וסוסי בשר.
אלישע בדורו כאליהו בדורו .אף אלישע זכה בהגנה אלוהית זו של רכב אש וסוסי
אש לו ולבני דורו .ואכן ,בבוא יומו של אלישע למות ,מבכה אותו יואש מלך ישראל
באותו מטבע:
י"ג ,יד
ַוֵיְּבְךּ ַעל ָפָּניו ַויּׂאַמרָ :אִבי ָאִבי ֶרֶכב ִיְשָׂרֵאל וָּפָרָשׁיו.
וכשם שרכב האש וסוסי האש ירדו לקבל את פני אליהו ,ובכך נתבטא הקשר בין
הימצאותם בישראל לבין נוכחותו של הנביא בקרב ַעמו ,כך גם במקומנו ,מודגשת זכותו
של אלישע ,שבגללו מצויים הללו בדותן:
יז-יח
‡…ÂÈ»Ï
≈ e„¿¯≈i«Â .ÚL
‡» ȃÏ
“˙ ¡
·Èƒ·Ò
ַוַיְּרא ְוִהֵנּה ָהָהר ָמֵלא סוִּסים ְוֶרֶכב ֵאשׁ ¿
נדמה ,שמן ההשוואה בין שני הסיפורים ניתן להגיע למסקנה חשובה ביחס
לסיפורנו :אף שבמקומנו נועדו הסוסים ורכב האש להציל את ‡ Ú˘ÈÏמידי חיילי ארם,
והם נותנים לו הגנה אישית ,הרי שדברי אלישע בפרק ב' מלמדים אותנו כי הללו הם
כוח אלוהי נסתר המגן על .ÂÏÂΠχ¯˘È ÌÚאמנם הגנה זו קשורה בנוכחות הנביא בקרב
ישראל ובזכותו העומדת לדורו ,אולם ההגנה עצמה אינה רק לשם עצמו של הנביא,
אלא לשמם של ישראל.
גם בסיפורנו יש לפרש אפוא את הופעת הרכב וסוסי האש בהקשר הלאומי ,ולא רק
בהקשר הפרטי של הגנה על אלישע .רכב האש וסוסי האש ְמִגנים על אלישע משום
שזוהי מערכה של עם ישראל ,והגנתו של אלישע היא עניין לעם ישראל כולו :זכותו של
הנביא פועלת להגנת עצמו ,משום שהגנה זו עצמה היא הגנת עם ישראל כולו.
.7בהערה על דברי רד"ק הללו )שם( הבאנו את דברי המפרשים ,הקדמונים והחדשים ,כי "פרש"
במקרא לעתים משמעו 'סוס' ,ולעתים 'רוכב הסוס' .מדברי רד"ק משמע שהוא הבין במקומנו
כי "פרשיו" = סוסיו.
.8ואכן בתרגום יונתן שם לדברי אלישע "ֶרֶכב ִיְשָׂרֵאל וָּפָרָשׁיו" נאמרְ" :דַּטב להון לישראל
בצלותיה מרתיכין ופרשין" ) -שטוב להם לישראל בתפילתו מרכב ופרשים(.
446
סנוורים
ֵ e zמֲאֶשׁר אוָֹתם" -
‡»
עתה עלינו לשוב אל דברי אלישע בסיפורנו ִ" -כּי ַרִבּים ֲאֶשׁר ƒ
ולפרשם בכוונה רחבה יותר ממה שפירשנו לעיל )בסעיף ַ" :(2רִבּים ֲאֶשׁר ִאָתּנוּ" ÌÚ -
ֵ" – χ¯˘Èמֲאֶשׁר אוָֹתם" -הארמים .ומכיוון שמלחמתם של הארמים מכוונת נגד עם
ישראל כולו ,זוכה אלישע להגנתם של רכב אש וסוסי אש ,האמורים להגן על ישראל.
מסקנה זו תואמת את דברינו בעיון א כי עיקרו של סיפורנו הוא בתיאור פעולתו של
9
אלישע לטובתם של ישראל.
.9מהשוואת סיפורנו לסיפור הסתלקותו של אליהו יש ללמוד דבר נוסף :בפרק ב' שימש
אלישע עדיין כנערו של אליהו .והנה ,מה רב הפער בין אלישע נער אליהו שם ,לבין נערו של
אלישע בסיפורנו .אמנם שניהם זכו וראו את החזון הנבואי של רכב אש וסוסי אש היורדים
ארצה בזכות רבם הגדול ,אולם אלישע זכה לראות מראה גדול זה בזכות עצמו ,ובכך נתגלה
כי ראוי הוא לרשת את אליהו כנביא הדור .אליהו ,שכאמור נסתפק אם יראה אלישע חזון
זה ,לא סייע לו בדבר זה .נערו של אלישע ,לעומת זאת ,לא הבחין בסוסים וברכב האש
בעצמו ,והיה זקוק לתפילת רבו אל ה' שיפקח את עיניו .נראה כי פקיחת עיניו של הנער
בסיפורנו היא חד-פעמית ,מחמת הנסיבות המיוחדות של ההתרחשות.
על פי דרכנו ,למדנו על גדולת אליהו שאלישע היה נערו ,בשעה שלאלישע אין נער שישרתו
ויהא נביא תחתיו.