604
ããä ïá ìù åúåî úåáéñð .ä
ְׂתָך
מהו הקשר בין שתי נבואותיו של אלישע ְ " -וִהְרַאִני ה' ִכּי מוֹת ָימוּת"; "ִהְרַאִני ה' א
ֶמֶלְך ַעל ֲאָרם" -ומה טיבו של קשר זה? האם תתקיים זיקה ריאלית בין שתיהן בשלב
שבו תתגשמנה במציאות?
מובן כי קיים קשר בין העובדה שמלך זקן שוכב על ערש דווי ועומד למות תוך זמן קצר
לבין העובדה שאחד משריו המקורבים אליו ביותר עומד למלוך במקומו .ברור שהעובדה
השנייה משתלשלת מן הראשונה .אולם כיצד יתרחש המעבר הזה בין המלך לבין שרו?
דבר זה אינו נרמז במקרא ,לא בנבואת אלישע ולא בתיאור התגשמותה בסיפורנו.
אפשר שחזאל השתלט על המלוכה בכוח לאחר מות בן הדד ,ואפשר שזו ניתנה לו על
מגש של כסף .הדבר תלוי כנראה בשאלה אם בן הדד השאיר אחריו בן אם לאו ,אלא
שגם על כך אין רמז במקרא.
על כל פנים ,הדמיון הלשוני בין שתי הנבואות שבפי אלישע ,הפותחות שתיהן
במלים "ִהְרַאִני ה' " ,רומז לכך שאין מדובר כאן על שני אירועים רחוקים זה מזה ,אלא
על שני שלבים באותה תמונה נבואית שאותה הראה ה' לאלישע.
אם אכן השתלט חזאל בכוח על המלוכה אחר מות בן הדד ,האם פעל בניגוד לנבואת
אלישע? ודאי שלא כך .אדרבה ,בכך הגשים חזאל את הנבואה ,שהבטיחה לו במשתמע
כי יצליח במעשיו.
אלא שבהשתלשלות העניינים המתוארת בסיפורנו ישנו שלב אחד שהוא מוקדם
לעליית חזאל למלוכה ,וחובתנו להתעכב עליו:
טו
ׂל ַבַּמִּים
ַוְיִהי ִמָמֳּחָרתַ ,וִיַּקּח ַהַמְּכֵבּר ַוִיְּטבּ
ׂת
ׂשׂ ַעל ָפָּניו ַוָיּמ
ַוִיְּפר
ַוִיְּמְך ֲחָזהֵאל ַתְּחָתּיו.
בין הפרשנים קיימת תמימות דעים ,כי בפסוק זה מתוארת פעולה שתכליתה לכאורה
הייתה להקל על חומו של בן הדד ,ושגרמה לבסוף למותו ,כתוצאה מחנק כנראה 1.במה
ׂשׂ "…המופיעים
ׂלַ …וִיְּפר
נחלקו הפרשנים? בשאלה מי הנושא של הפעלים "ַוִיַּקּחַ …וִיְּטבּ
בחלקו הראשון של פסוקנו .ר"י אברבנאל מפרש כך:
ביום המחרת · „„‰ Ôטבל המכבר …במים ופרש אותו על עיניו ,לפי
שהיה מתלהב בחום הנוכרי ) -חום הגבוה מן החום הטבעי של הגוף(
וחשב להשקיט הקדחת בזה .והיא הייתה סיבת מיתתו.
אולם לא כך היא דעת רד"ק:
…וטבלהו במים ופרשהו על פניו ÂÏ ¯Ó‡ ‰È‰Â ,כי לרפואה היה עושה לו
הדבר ההוא ‡Â‰Â ,היה .Â˙ÈӉϠ ˆÏ ‰˘ÂÚ
.1את המילה "ַמְכֵבּר" פירשו המפרשים לפי ההקשר -שמיכה או בדומה לכך.
ה .נסיבות מותו של בן הדד
605
לדעתו ,אפוא χÊÁ ,הוא הנושא של הפעלים שבראש הפסוק ,והוא שביצע את
הפעולות המתוארות בכתוב .ולא בתום לב עשה זאת חזאל ,אלא במרמה ,על מנת
"לצננו ולהמיתו".
זוהי אף דעת מלבי"ם:
"ויקח" -זה עשה חזאל כדי להמיתו …והוא אמר לו שרפואה הוא עושה.
כיצד נכריע בין הפירושים החולקים?
בעל 'הואיל משה' ) -משה יצחק אשכנזי ,תלמיד שד"ל( העלה את השיקול התחבירי
הבא" :ממה שכתב ֵשׁם חזאל בסוף הפסוק ,נראה שבן הדד מעצמו לקח המכבר ופרשו
2
על פניו ,ולא חזאל הקריב את מותו".
אולם נראה כי השיקול הענייני מצדיק דווקא את פירושם של רד"ק ומלבי"ם :אם בן
הדד הוא שפעל פעולות אלו ,מדוע בכלל מספר זאת המקרא? מה היה חסר לוּ היה
נכתב בקיצור 'ַוְיִהי ִמָמֳּחָרת וימת בן הדדַ ,וִיְּמְך ֲחָזהֵאל ַתְּחָתּיו'? וכי הדרך המדויקת
שבה מצא בן הדד את מותו מעלה או מורידה ביחס לנושא הסיפור? האם יינזק נושא
סיפורנו אם נחשוב שבן הדד מת מוות טבעי מחמת מחלתו?
שונה הדבר אם נפרש שחזאל הוא שקירב את מות בן הדד .חזאל הוא אחת משתי
הדמויות המרכזיות בסיפור קצר זה ,ותיאור מעשיו מהווה אפיון עקיף של דמותו:
באמצעות תיאור זה משרטט הכתוב את קווי אישיותו.
על ההערה התחבירית של בעל 'הואיל משה' יש לענות ,כי העלמת שמו של חזאל,
תוך הסתמכות על הופעת שמו בסוף הפסוק ,היא דרך הכתוב לרמוז על אופי פעולותיו:
מעשיו נעשו בסתר ,תוך הסתרת כוונתם האמיתית ,ועל כן גם שמו מסתתר .רק בסוף
הפסוק מתפרץ שמו של חזאל בכתוב ַ" -וִיְּמְך ֲחָזהֵאל ַתְּחָתּיו" ,בהתאמה למציאות שבה
3
פועל עתה חזאל בגלוי כמלך תחת בן הדד.
ׂשׂ
.2כוונתו לומר שאם כדברי רד"ק היה הפסוק צריך להיכתב כךַ' :ו ִיַּקּח ַ χ‰ÊÁהַמְּכֵבּרַ …ו ִיְּפר
ׂתַ ,ו ִיְּמְך ַתְּחָתּיו'.
ַעל ָפָּניו ַוָיּמ
.3תופעה תחבירית דומה נמצאת בפסוק יא :הנושא של הפעולות "ַוַיֲּעֵמד ֶאת ָפָּניו ַוָיֶּשׂם ַעד
ׂשׁ" לא נתפרש ,והקורא סבור שזהו חזאל .אולם נושאה של הפעולה האחרונה הנזכרת
בּ
בפסוק ַ" -וֵיְּבְךּ" -הוא "ִאישׁ ָהֱאִהים" ,ולמפרע מתברר שאלישע הוא נושא הפסוק כולו ,שכן
אף הפעולות הקודמות קשורות לבכי העומד לפרוץ .על טעמו של ניסוח זה של הפסוק
עמדנו בסוף עיון ב.
אולם אפשר שאף בפסוק יא הטעם להסתרת שמו של אלישע בראש הפסוק דומה למה
שכתבנו ביחס לפסוק טו :כשאלישע מסב את פניו מכנגד חזאל ומסתירם זמן ארוך עד בוש,
מסתיר גם הפסוק את שמו או את תוארו; וכשבכיו מתפרץ סוף סוף בגלוי ,אז מתגלה גם
תוארוַ" :וֵיְּבְךּ ִאישׁ ָהֱאִהים".
על כל פנים ,ניסוחו של פסוק יא מחזק את הפירוש שגם פסוק טו מנוסח בדרך דומה ,שבה
הנושא מתגלה רק בסוף הפסוק ויש להשליכו על הפסוק מראשיתו.
בדמשק
606
אחר שקיבלנו את פירוש רד"ק וההולכים בדרכו ,עלינו לשאול :כיצד יש להעריך
פעולות אלו של חזאל? האם גם פעולות אלו מיועדות להגשים את נבואת אלישע ,כשם
4
שאמרנו ביחס לתפיסת חזאל את המלוכה לאחר מות בן הדד?
רד"ק ומלבי"ם ענו על שאלה זו תשובה חיובית :במעשיו אלו אכן הגשים חזאל את
כוונת הנבואה! אולם היכן נאמר בנבואה שעליו לרצוח את אדונו? 5פרשנים אלו למדו
זאת מן הדרך שבה ִיְשׁבוּ את הסתירה בין דברי אלישע "ֱאָמר לוָֹ :חיׂה ִתְחֶיה" לדבריו
בהמשך " ְוִהְרַאִני ה' ִכּי מוֹת ָימוּת" .כך כותב רד"ק:
"אמר לו חיה תחיה" -כלומר מן החולי יחיה ‡ ,˙ÓÂÈ ‡Ï Ìאבל הראני ה'
כי ימיתוהו .ולפיכך כשאמר אלישע לחזאל כי יהיה מלך על ארם …הבין
חזאל כי רצה לומר לו שהוא ימיתהו ,אלא שלא אמר לו בפירוש.
ובדומה פירש מלבי"ם:
" ְוִהְרַאִני ה' ִכּי מוֹת ָימוּת" -פירוש ,שמן החולי הזה יחיה ,ובכל זאת
ימות מסיבה אחרת .שכן היה ,שחזאל המית אותו על ידי המכבר …וזה
הבין ) -חזאל( מדברי הנביא שהוא ימיתהו.
מה הביא פרשנים אלו לפרש את נבואת אלישע בדרך זו? נראה ששתי סיבות יש
לכך .ראשית ,רצונם לפתור את הסתירה בין דברי אלישע "ֱאָמר לוָֹ :חיׂה ִתְחֶיה" לדבריו
6
" ְוִהְרַאִני ה' ִכּי מוֹת ָימוּת" ,בדרך שלא תהיה בפי אלישע אמירת דבר שאינו אמת.
ושנית ,רצונם ליצור התאמה מלאה בין הנבואה לבין התגשמותה בפועל .שכן אם כוונת
הנבואה " ְוִהְרַאִני ה' ִכּי מוֹת ָימוּת" היא לכך שימות בן הדד ממחלתו ,נמצא שנבואה זו
7
לא התגשמה לבסוף :בן הדד לא מת מחמת מחלתו ,אלא מחמת סיבה אחרת.
אף אם כוונתם של פרשנים אלו טובה הייתה ' -להציל' את הנבואה מבעיות שונות
הכרוכות בה -חובה לומר כי תוצאת פירושם מבהילה.
לוּ רצתה הנבואה לגזור על בן הדד גזר דין אכזרי ,שלפיו ֵירצח בידי עבדו כשהוא
שוכב על מיטת חוליו ,הייתה נושאת את דברה ברמה ובלשון ברורה ,ואף המעשים
הנעשים מכוחה היו נעשים בגלוי ולאור היום .הנה כך אמר שלוחו של אלישע ליהוא:
ׂה ָאַמר ה' ֱאֵהי ִיְשָׂרֵאל:
ט' ,ו כּ
ְמַשְׁחִתּיָך ְלֶמֶלְך ֶאל ַעם ה' ֶאל ִיְשָׂרֵאל.
.4
.5
.6
.7
ז
ֶׂניָך…
ְוִהִכּיָתה ֶאת ֵבּית ַאְחָאב ֲאד
ח
ְוָאַבד ָכּל ֵבּית ַאְחָאב ְוִהְכַרִתּי ְלַאְחָאב ַמְשִׁתּין ְבִּקיר…
"נבואת אלישע" שאליה אנו מכוונים בשאלתנו למעלה ,אינה רק זו המייעדת את המלוכה
על ארם לחזאל ,אלא גם זו המייעדת לבן הדד מיתה קרובה.
אף קירוב מיתתו של חולה מסוכן העומד למות הוא מעשה רצח.
לנושא זה הקדשנו את עיוננו הקודם ,ועוד נשוב להזכיר את דברינו שם גם בהמשך עיון זה.
להלן לקראת סוף העיון נשלול טענה זו .ראה גם הערה 11להלן.
ה .נסיבות מותו של בן הדד
607
ואף מעשיו של יהוא ,שנעשו מכוח נבואה זו ,נעשו בגלוי ובפרסום רב.
מה מונע אפוא את אלישע מלומר לחזאל דברים ברורים בסגנון מעין זהִ' :הְרַאִני ה'
ְׂתָך ֶמֶלְך ַעל ֲאָרם ,והכית את בן הדד איש חרמי ,ומלכת תחתיו'?
א
פירושם של רד"ק ומלבי"ם לנבואת אלישע הופך אותה להנחיה מקיאבליסטית:
בחצאי אמירות וברמיזות אלישע נותן לחזאל להבין שעליו לסלק את אדוניו החולה מן
8
הזירה באמצעות רצח מחתרתי שפל .חס לה לנבואה להורות דבר כזה!
ישעיהו מ"ה ,יט
ֶׂשְׁך…
א ַבֵסֶּתר ִדַּבְּרִתּיִ ,בְּמקוֹם ֶאֶרץ ח
ֵׂבר ֶצֶדק ַמִגּיד ֵמיָשִׁרים.
ֲאִני ה' דּ
ובאמת ,אין בסגנון הדברים שבנבואת אלישע כל רמז להוראה מעין זו שראו בה
המפרשים הללו :כשם שהמילים "ָחיׂה ִתְחֶיה" מתייחסות ל'חולי זה' שעליו שאל בן הדד,
כך אף המילים " ְוִהְרַאִני ה' ִכּי מוֹת ָימוּת" מתייחסות לאותה שאלה ששאל בן הדד -
"ַהֶאְחֶיה ֵמֳחִלי ֶזה" 9.את הסתירה בין שתי האמירות הללו של אלישע ביארנו בעיוננו
הקודם בדרך הפשוטה )שבה הלכו רלב"ג ,בעל המצודות ומפרשים נוספים( :קיימת
סתירה טרגית בין האמת הנבואית לבין האפשרות לומר אמת זו לחולה השוכב על ערש
דווי .והנה ,במקום שאנו מוצאים בדברי אלישע רחמים על חולה אנוש והתחשבות
במצבו ,רואים בהם רד"ק ומלבי"ם הטעיית החולה וגֵנבת דעתו ,כדי להפילו בפח
10
ולהביא עליו מוות אכזרי.
אף חוסר ההתאמה בין הנבואה כפי שאנו מפרשים אותה )בעקבות פרשנים אחדים(
לבין התקיימותה בפועל ,דבר שנראה שהטריד את רד"ק ומלבי"ם ,אינו אלא מדומה:
נכון כי לפי דברינו ייעדה הנבואה לבן הדד מוות מחמת מחלתו ,אולם אם גורם חיצוני
.8אמנם המפרשים הללו נזהרו מלומר בפירוש כי כך הורה אלישע ,אלא רק כי כך הבין חזאל
את כוונת אלישע ,אלא שאין בפי המפרשים הללו כל מילת הסתייגות מהבנה זו של חזאל.
אדרבה :נראה שהם מסכימים כי צדק בהבנתו.
" .9מוֹת ָימוּת" משמע מעצמו .לפי דברי המפרשים הללו היה אלישע צריך לומר לוְ ' :וִהְרַאִני ה'
ִכּי מוֹת .'˙ÓÂÈ
.‡ .10ה"אמת" שאליה חותרים מפרשים אלו בדברי אלישע היא אמת פורמלית בלבד ,אולם
מאחריה מסתתרת גֵנבת דעת אכזרית; לעומת זאת ,אי אמירת האמת על ידי אלישע ,כפי
שאנו מפרשים את דבריו ,מלאה רחמים והתחשבות ,ועל כן היא היא "האמת" )ראה פרקי
אליהו 'בצורת' ו ,10עמ' .(84-83
· .עוד יש להעיר שבן הדד ,לפחות בשעה זו ,מכבד מאוד את הנביא ושולח לדרוש את ה'
מאותו ,ועל כן הוא ראוי ליחס חיובי מצד הנביא .דרישת ה' בסיפורנו מהווה ניגודו החריף
של המסופר על אחזיה בן אחאב מלך ישראל )מל"ב א'( ,שבעת חוליו שלח לדרוש בבעל זבוב
אלוהי עקרון את אותה שאלה עצמה ִ" -אם ֶאְחֶיה ֵמֳחִלי ֶזה" ,ובשל כך הטיח בו אליהו:
ׂה ָאַמר ה'ַ ,הִמָּטּה ֲאֶשׁר ָעִליָת ָשּׁם א ֵתֵרד ִמֶמָּנּה ִכּי מוֹת
"ַהִמְבִּלי ֵאין ֱאִהים ְבִּיְשָׂרֵאלְ …וָלֵכן ,כּ
ָתּמוּת" )שם פסוקים ג-ד(.
608
בדמשק
התערב וקירב את מותו של בן הדד אין זה מהווה כל סתירה לנבואה .מה עוד שהריגתו
11
לא נתאפשרה אלא בשל מחלתו ,ובמסגרת 'הטיפול הרפואי' בו.
קצרם של דברים ,אלישע לא התכוון חלילה לכך שחזאל יפעל כפי שפעל ,ומעשיו של
חזאל היו בגדר פשע נתעב :אסור לו לאדם לקדם קיום נבואה שנאמרה לטובתו במעשה
12
רצח ,כאשר לא נצטווה על כך בנבואה בפירוש.
.11שאלה זו ,אם אדם שמת בעת מחלתו מחמת סיבה צדדית נחשב כמי שמת מחוליו ,נידונה
בסוגיית הבבלי גיטין עג ע"א .בברייתא שם נאמר' " :זה גיטיך מהיום ,אם מתי מחולי זה'
ונפל הבית עליו או הכישו נחש -אינו גט' .אם לא אעמוד מחולי זה' ונפל עליו הבית או
הכישו נחש -הרי זה גט".
לדעת האמוראים שם ,הכול מודים בברייתא כי אדם זה נחשב למי שמת מתוך חוליו ,ואילו
הרישא והסיפא של הברייתא סותרות זו את זו בשאלה אם אדם מעלה על דעתו אונס
שאינו שכיח.
לפי זה אין כל קושי בהתאמת דברי אלישע במקומנו כי בן הדד ימות מחוליו למה שאירע
בפועל :אף לוּ היה בן הדד מת מחמת סיבה צדדית לגמרי )כגון שנפל עליו הבית( היה נחשב
למי שמת מחוליו ,קל וחומר כאשר בן הדד מת מחמת סיבה הקשורה לחוליו והיא אפשרית
רק מחמת מצבו.
אמנם הירושלמי )גיטין פ"ז ה"ד ,מח ע"ד( ביאר ברייתא זו )או שמא גרס אותה( שלא כמו
הבבלי' " :אם מתי מחולי זה' -ונפל עליו גל או שנשכו נחש אינו גט.ÈÏÂÁ‰ Â˙Â‡Ó ˙Ó ‡Ï˘ ,
'אם לא עמדתי מחולי זה' -ונפל עליו גל או שנשכו נחש הרי זה גט."ÈÏÂÁ‰ Â˙Â‡Ó „ÓÚ ‡Ï˘ ,
לפי הירושלמי ,האומר "אם מתי מחולי זה" פירושו ' ˙ÓÁÓחולי זה' ,ולכן אם מת מסיבה
צדדית ,הרי לא מת מחמת החולי .הבבלי ,לעומת זאת ,סבר כי פירוש המילים "מחולי זה"
הוא ' ·ˆÓÓשל חולי זה' ,ולכן אף אם מת מסיבה צדדית ˙ ,‰ÏÂÁ Â˙Âȉ È„Î ÍÂהרי מת
"מחולי זה" .וראה את ביאורם של בעלי התוספות )גיטין עג ע"א ד"ה מאי שנא( למחלוקת
ȃÏÁ
√Ó
התלמודים בזה .אף לפי הירושלמי יש לומר ,שכיוון ששאלת בן הדד הייתה "ַהֶאְחֶיה ≈
ֶזה" ,משמעות שאלתו היא ,אם „ÂÓÚÈממצב חולי זה -והרי לא עמד!
עוד יש לומר ,כי אף אם דברי אלישע " ְוִהְרַאִני ה' ִכּי מוֹת ָימוּת" -מחמת מחלתו -לא
נתקיימו במציאות ,אין בכך כל קושי .נבואת אלישע מתייחסת למה שצפוי על פי מהלך
העניינים הטבעי .אולם חזאל שיבש את מהלך העניינים הזה ,וסיכל בכך את ההתגשמות
המדויקת של הנבואה כפי שנאמרה .בכך אין כל קושי על הנבואה ,אלא יש אשמה בחזאל
שלא פעל על פי דברי הנבואה ,וגרם לשיבושה.
.‡ .12במקומנו ,לא זו בלבד שהנבואה לא ציוותה זאת על חזאל ,אלא שמעשהו של חזאל עומד
בסתירה גמורה למה שעולה מנבואת אלישע :אלישע הורה לחזאל לשנות את האמת בדבריו
לבן הדד מתוך ¯ ÌÈÓÁעל בן הדד וחזאל פעל כנגדו באכזריות.
· .מקום שבו ציוותה הנבואה במפורש על הריגת מלך ותפיסת המלוכה הוא בנבואה
שנאמרה ליהוא בסיפור הבא בפרקי אלישע )ט' ,ו-י(.
‚ .הדברים שאמרנו למעלה הם העומדים ביסוד הימנעותו של דוד מלפגוע בשאול.
ה .נסיבות מותו של בן הדד
609
מדוע אפוא פעל חזאל בדרך זו? התשובה ברורה :אצה לו הדרך להגיע אל כיסא
המלוכה .במקום לחכות למיתתו הטבעית של אדונו ,ודאי תוך ימים ספורים ,וליטול ‡Ê
את המלוכה כפי שהבטיחה לו הנבואה ,בחר להקדים את התגשמות הנבואה ב'יזמה
פרטית' בזויה ונתעבת.
כך מתגלה לפנינו חזאל כרוצח אכזרי וכאיש מזימות מסוכן וחסר מצפון .בכך ניתן
לנו אישור מוקדם לדבר הנבואה שבפי אלישעָ" :יַדְעִתי ֵאת ֲאֶשׁר ַתֲּעֶשׂה ִלְבֵני ִיְשָׂרֵאל
ֵׂתיֶהם ְתַּבֵקַּע" )פסוק יב( .מעשיו של חזאל בסיום סיפורנו הם
ְׂלֵליֶהם ְתַּרֵטּשׁ ְוָהר
ָרָעהְ …וע
אזהרה מפני הבאות ,ומכאן חשיבות בכיו של אלישע שנועד לרכך את פעולותיו נגד
ישראל בעתיד.