487
íøà éðéò úàëä øåôéñ ïéáì åðøåôéñ ïéá .à
åì íãå÷ä íéøååðñá
̄˜‰ ¯ÂÙÈÒ‰ ÌÂÈÒÏ Â ¯ÂÙÈÒ ˙ÁÈ˙Ù ÔÈ· .1
ו' ,כד
ׂץ ֶבּן ֲהַדד ֶמֶלְך ֲאָרם ֶאת ָכּל ַמֲחֵנהוּ
ַוְיִהי ַאֲחֵרי ֵכןַ ,וִיְּקבּ
ְׂמרוֹן.
ַוַיַּעל ַוָיַּצר ַעל שׁ
סיפורנו פותח במצג בן שני פסוקים ,ובסעיף זה נדון בראשון שבהם .המעבר מסיומו
של הסיפור הקודם ְ " -וא ָיְספוּ עוֹד ְגּדוֵּדי ֲאָרם ָלבוֹא ְבֶּאֶרץ ִיְשָׂרֵאל" )ו' ,כג( -אל פתיחת
סיפורנו מעורר קושי :הרי מייד בפתיחת סיפורנו נאמר שמלך ארם עולה ‡·ˆ ÏÎ ÌÚ
לצור על שומרון!
בדברי המפרשים הראשונים ניתנו שתי תשובות לשאלה זו .כך עונה עליה רד"ק
בביאורו לפסוק כג:
"ולא יספו עוד" -אינו אומר "עוד" -לעולם ,שהרי אומרַ" :וְיִהי ַאֲחֵרי ֵכן
1
ׂץ ֶבּן ֲהַדד ,"…אלא פירוש "עוד" -באותו הזמן
ַוִיְּקבּ
אם כן ,פער זמן משמעותי מבדיל בין סיום הסיפור הקודם לתחילתו של סיפורנו,
ובמשך אותו הזמן "א ָיְספוּ עוֹד ְגּדוֵּדי ֲאָרם ָלבוֹא ְבֶּאֶרץ ִיְשָׂרֵאל" .רק אחר עבור תקופת
שקט ורגיעה ביחסי ארם וישראל פרצה האיבה הנושנה בעצמה רבה עם הופעת צבא
ארם בישראל ועם המצור שהטיל על שומרון .לפי זה יוצא כי סמיכות שני הסיפורים,
המעלה על הדעת כאילו אירע מצור שומרון בסמוך לאירועים הקודמים ,מטעה.
כמה זמן עבר אפוא בין שני הסיפורים הללו? על כך אין בידנו לענות .אפשר
ששנתיים או שלוש 2,ואפשר שהרבה יותר.
תשובה שונה לשאלתנו נמצאת בדברי רלב"ג )אף הוא ענה על שאלה זו בביאורו
לפסוק כג(:
"ולא יספו עוד גדודי ארם – "…רוצה לומר שלא יספו עוד לבוא שם בזה
האופן שהיו באים שם בתחילה ,בהעלם …אך כשרצו להילחם בישראל,
אסף מלך ארם את כל מחנהו ,ולא שלח שם גדודים כמו שהיה שולח
בתחילה.
.1בהמשך דבריו מוכיח רד"ק את המשמעות הזאת של התיבה "עוד" )' -באותו הזמן'( משלושה
פסוקים במקרא :מל"ב כ"ד ,ז )בהשוואה לירמיהו ל"ז ,ה(; ישעיהו כ"ג ,יב; משלי ל"א ,ז.
.2ראה מל"א כ"ב ,א וכן את הנאמר בהמשך אותו פרק.
488
רעב
אכן קיימת הבחנה במקרא בין פשיטתם של 'גדודים' לבין מלחמה כוללת בין שתי
מדינות ,אך זו אינה זהה במלואה למה שכתב רלב"ג' .הגדוד' במקרא פושט על מקום
3
מסוים כדי לשלול שלל )ואין הוא עושה זאת דווקא "בהעלם"( ,ולאחר מכן חוזר למקומו.
פשיטתם של גדודים אמנם ממררת את חיי האוכלוסייה האזרחית ,אך אינה משנה באופן
בסיסי את היחס המדיני-צבאי בין שתי מדינות .לשם כך יש צורך במלחמה כוללת.
הפסוק המסיים את הסיפור הקודם אמנם קובע כי התופעה של פשיטות הגדודים
הארמים בארץ ישראל נפסקה ,אך אין הוא מתאר יחסי שלום בין ארם לישראל,
וממילא התפרצותה של מלחמה כוללת ביניהן אינה עומדת בניגוד לנאמר בו.
אף שהבחנתו של רלב"ג ודאי נכונה ,עדיין אנו צריכים לדברי רד"ק כי בין סיומו של
הסיפור הקודם לבין סיפורנו עברה תקופת זמן משמעותית .לוּ הייתה המלחמה בארם
פורצת מייד בסמוך לאירועים המתוארים בסיפור הקודם ,היה הישגו של אלישע ,שגרם
להפסקת פשיטות גדודי ארם בישראל ,מאבד את ערכו ואת משמעותו ,ואם כן מדוע
מציינו הכתוב? לפיכך עלינו לצרף את שני הפירושים כאחד.
ÌȯÂÙÈÒ‰ ÔÓ „Á‡ Ïη ‰Ïˆ‰‰ Ò .2
על אף הפער הכרונולוגי בין סיפורנו לבין קודמו ,ועל אף ההבחנה המהותית ביניהם
מבחינת סגנון פעולות האיבה של הארמים נגד ישראל ) -פשיטות גדודים לעומת מלחמה
כוללת( ,מצויים שני הסיפורים הללו בסמיכות זה לזה ,וגם קיימים ביניהם קווי דמיון
אחדים.
דמיון זה נובע בראש ובראשונה מכך ששני הסיפורים עוסקים במלחמה המתמשכת
שבין ישראל לארם .מלחמה זו ,שנמשכה דורות אחדים ,אמנם פשטה צורה ולבשה
צורה ,אך המשיכה להציק לישראל יותר מכל שאר המלחמות שניהלו באותם דורות.
קשר נוסף בין שני הסיפורים הוא ,תפקידו של אלישע בשניהם .בשני הסיפורים מקל
נביא הדור את הלחץ הארמי על ישראל ,והוא עושה זאת בדרכים שונות ,המתאימות
לנסיבותיו של כל אירוע.
כאן ברצוננו להבליט קו דמיון נסתר בין דרכי ההצלה בסיפור הקודם לבין אלו
שבסיפורנו .בסדרת העיונים הקודמת )עיון ד( עמדנו על תפקידם המרכזי של סוסי האש
ורכב האש אשר מילאו את ההר שעליו שכנה דותן סביבות אלישע .פירשנו שם ,כי אלו
ניתנו לישראל בזכותו של הנביא ,ועל כן הנביא הוא "ֶרֶכב ִיְשָׂרֵאל וָּפָרָשׁיו" )ב' ,יב; י"ג ,יד(.
כוחם של אלו רב יותר מכוחם של סוסי בשר ורכב עץ וברזל ,ולפיכך נושעים ישראל
בזכות אותם סוסי אש ורכב אש -בזכות נוכחותו של הנביא בקרבם.
בסיפור הקודם ,אין תפקידם של סוסי האש ורכב האש רק להרגיע את חרדתו של
נער איש האלוהים )כפי שכתבו מפרשים אחדים( ,אלא הם הם הכוח המעמיד עצמו
.3ראה שמ"א ל' ,ח בהקשרו )ובאותו הפרק עוד כמה פעמים(; בפרק הקודם -מל"ב ה' ,ב;
ובהושע ז' ,א.
א .בין סיפורנו לבין סיפור הכאת עיני ארם בסנוורים הקודם לו
489
לרשות הנביא ,כנאמרַ" :וֵיְּרדוּ ֵאָליו" )ו' ,יח( .השימוש שעושה בהם אלישע הוא לשולחם
אל חיל ארם ולהכותם בסנוורים ,וזאת אחר שהתפלל אל ה' שיעשה כן .עמדנו על כל
זאת בעיון ה שם.
נמצא ,כי ניצחונו של אלישע על הארמים שבאו לתפסוֹ ,שהוא תנאי להצלת ישראל
כולם מתגרת יד גדודי ארם ,נעשה באמצעות רכב וסוסים שהם אמנם בלתי נראים
בעיני בשר רגילות ,אך הם גוברים על כל רכב וסוסים ממשיים של האויבִ" :כּי ַרִבּים
ֲאֶשׁר ִאָתּנוּ ֵמֲאֶשׁר אוָֹתם" )ו' ,טז(.
ההצלה בסיפור שלנו מתוארת בפסוקים ו-ז שבפרק ז':
ÏB„»b σÈÁ
ַוה' ִהְשִׁמיַע ֶאת ַמֲחֵנה ֲאָרם ˜« ÏB˜ ÒeÒ ÏB˜ ·∆Î∆¯ ÏB
ַויּׂאְמרוּ ִאישׁ ֶאל ָאִחיו:
ִהֵנּה ָשַׂכר ָעֵלינוּ ֶמֶלְך ִיְשָׂרֵאל
ֶאת ַמְלֵכי ַהִחִתּים ְוֶאת ַמְלֵכי ִמְצַרִים ָלבוֹא ָעֵלינוּ.
ַוָיּקוּמוּ ַוָיּנוּסוּ ַבֶנֶּשׁףַ ,וַיַּע ְזבוּ ֶאת ָאֳהֵליֶהםַ …וָיֻּנסוּ ֶאל ַנְפָשׁם.
נראה ,שהרכב והסוס והחיל הגדול שאת קולם השמיע ה' באוזני הארמים הם אותם
"סוִּסים ְוֶרֶכב ֵאשׁ" שנתגלו לנו בסיפור הקודם .אלא ששם פעלו הללו על Ì‰È ÈÚשל
הארמים ,ואילו בסיפורנו הם פעלו על ‡ .Ì‰È ÊÂוכשם שבסיפור הקודם ‡¯ ‡Ï
הסוסים ורכב האש לעיני אדם רגיל )מלבד לעיני אלישע ונערו( ,אך פעולתם על עיני
הארמים הורגשה גם הורגשה ,כך גם בסיפורנו ÚÓ˘ ‡Ï ,קולם של אותם סוסים ורכב
נסתרים באוזני סתם אדם ,ועל כן לא שמעו ישראל דבר ולא יכלו להעלות על דעתם
מדוע ברחו הארמים ,אך הם נשמעו גם נשמעו באוזני הארמים.
הקול שנשמע באוזני הארמים היה "קוֹל ַחִיל ָגּדוֹל" ,ואכן כבר קבע אלישע ביחס לרכב
ולסוסים הללוִ" :כּי ַרִבּים ֲאֶשׁר ִאָתּנוּ ֵמֲאֶשׁר אוָֹתם" )ו' ,טז( .בצדק אפוא חשו הארמים
כי הרכב והסוסים העולים עליהם ,הַחִיל הגדול הזה ,רב ותקיף מחילם שלהם ובצדק
ברחו מפניו .טעותם היחידה הייתה שהם ייחסו קולות אלו לחילם של מלכי הִחתים
ושל מלכי מצרים ,משום שלא העלו על דעתם מה הם באמת הרכב והסוס ומהו מקורם.
השוואה זו בין שני הסיפורים מביאה למסקנה ,כי גם בסיפורנו הופיעו הרכב
והסוסים הנסתרים הללו בזכותו של אלישע ,ואם כן גם בסיפורנו מודגם העיקרון כי
ׂת
נביא הדור הוא "ֶרֶכב ִיְשָׂרֵאל וָּפָרָשׁיו" .אלא שבסיפור הקודם הופיעו הללו "ְסִביב
ֱאִליָשׁע" ,משום שאלישע עצמו היה מושא התקפתם של הארמים ,ואילו בסיפורנו הם
ֶׂלת
מופיעים בקרבת מחנה ארם ,כדי לקיים את דבר ה' בפי הנביאָ" :כֵּעת ָמָחר ְסָאה ס
ְׂמרוֹן" )ז' ,א(.
ִׂרים ְבֶּשֶׁקל ְבַּשַׁער שׁ
ְבֶּשֶׁקל ְוָסאַתִים ְשׁע
שומעי הנבואה באותה שעה )ויחד עמם אנו הקוראים( אינם יודעים כיצד תתקיים
נבואה זו בפועל .אך הנביא יודע :הרכב והסוסים השֵמימיים יעמדו שוב לרשות הנביא;
הם יניסו את חיל ארם על נפשו ,ובכך ייפסק הרעב הנורא בעיר שומרון בבת אחת.