פסוק ב
וְאֶת הָאֵשׁ זְרֵה הָלְאָה. לא אֶל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן, מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה קְטרֶת זָרָה.
כִּי קָדֵשׁוּ. וְאֵין רָאוּי לְהַנִּיחָם בְּבִזָּיון.
פסוק ג
כִּי הִקְרִיבוּם לִפְנֵי ה' וַיִּקְדָּשׁוּ. שֶׁהִקְדִּישׁוּם לִהְיות כְּלֵי שָׁרֵת גַּם בִּשְׁאַר עֲבודות מִלְּבָד עֲבודָתָם הַפְּסוּלָה, וּבָזֶה הֵם רְאוּיות לַעֲשׁות צִפּוּי בַּקּדֶשׁ.
פסוק ו
אַתֶּם הֵמַתֶּם. שֶׁאֲמַרְתֶּם לָהֶם שֶׁיְנַסּוּ בִּקְטרֶת, שֶׁאֵין רָאוּי שֶׁיַּקְטִירֶנָּה אֶלָּא הַמַּקְרִיב עלַת הַתָּמִיד, וְהָיָה לָכֶם לְנַסּות בִּזְבָחִים, הָרְאוּיִם לְכהֲנִים רַבִּים יַחַד.
פסוק יג
וַיַּעֲמד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים. אַחַר שֶׁכְּבָר הִתְיַצֵּב שָׁם, הִתְעַכֵּב לְהָגֵן עַל הַחולִים שֶׁלּא יָמוּתוּ, עַל הֵיפֶךְ "הִבָּדְלוּ מִתּוךְ הָעֵדָה" (פסוק כא).
וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה. שֶׁלּא חָלָה עוד שׁוּם אֶחָד מֵהֶם בָּחֳלִי מַגֵּפָה.
פסוק טו
וְהַמַּגֵּפָה נֶעֱצָרָה. שֶׁנִּרְפְּאוּ הַחולִים בַּמַּגֵּפָה.
פסוק כד
וַיִּרְאוּ וַיִּקְחוּ אִישׁ מַטֵּהוּ. לְכַוֵּן סִימָנָם בְּבָתֵּיהֶם שֶׁמָּא הֻחְלַף.
פסוק כה
וּתְכַל תְּלוּנּתָם. וְזאת הַמִּשְׁמֶת וְהָאות תְּכַלֶּה אֶת תְּלוּנותָם שֶׁלּא יוסִיפוּ לְהִתְלונֵן.