פסוק א
לִקְרַאת נְחָשִׁים. חָדַל לְכַוֵּן שָׁעָה מוּכֶנֶת לָזֶה שֶׁתָּחוּל עֲלֵיהֶם קְלָלָה, מִפְּנֵי שֶׁרָאָה כִּי "טוב בְּעֵינֵי ה'" לְבָרְכֵם, וְאֵין לְקַוּות שֶׁיּוּכַל הוּא לְקַלְּלָם.
וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו. לְבָרְכֵם בְּרָכות מֻגְבָּלות עִם הֶזֵּק בְּתוכָן, כְּאָמְרָם ז"ל יָפָה קְלָלָה שֶׁקִּלֵּל אֲחִיָּה הַשִּׁלּונִי אֶת יִשְרָאֵל מִבְרָכָה שֶׁבִּרְכָם בִּלְעָם (תענית כ, א).
פסוק ה
מַה טּובוּ אהָלֶיךָ יַעֲקב. בָּתֵּי מִדְרָשׁות, כְּעִנְיַן "ישֵׁב אהָלִים" (בראשית כה, כז), וּכְעִנְיָן "וְיִשְׁכּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם" (שם ט, כז), וְכֵן "וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אהֶל מועֵד" (שמות לג, ז).
מִשְׁכְּנתֶיךָ. בָּתֵּי כְנֵסִיּות וּמִקְדְּשֵׁי אֵל, הַמְיֻחָדִים לְשַׁכֵּן שְׁמו שָׁם, וּלְקַבֵּל תְּפִלַּת הַמִּתְפַּלְּלִים. וְאָמַר "מַה טּובוּ", כִּי לא בִּלְבָד הֵם מְטִיבִים לָעוסְקִים בָּם, אֲבָל מְטִיבִים לְכָל הָאֻמָּה, כְּמו שֶׁיּורֶה שֵׁם "יַעֲקב", שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּעֵקֶב וּבְאַחֲרִית הַכּל, וְלא יָסוּף, וּכְמו שֶׁיּורֶה שֵׁם "יִשְרָאֵל" לִשְרר עִם אֱלהִים וְעִם אֲנָשִׁים (בראשית לב, כט).
פסוק ו
כִּנְחָלִים נִטָּיוּ. כִּי אָמְנָם בָּתֵּי כְנֵסִיּות וּבָתֵּי מִדְרָשׁות לַהֲמון יִשְרָאֵל הֵם כְּמו הַנְּחָלִים שֶׁנִּטָּיוּ אֶל הַשָּׂדות לְהַשְׁקותָם. וְכֵן יושְׁבֵי אהָלִים וְתופְשֵי הַתּורָה דּולִים וּמַשְׁקִים מִתּורָתָם לֶהָמון. וּכְמו כֵן הַמִּתְפַּלְּלִים הֵם "כְּגַנּת עֲלֵי נָהָר" אֲשֶׁר לא יָמִישׁוּ מֵעֲשׁות פֶּרִי, כְּאָמְרָם ז"ל: בְּרִית כְּרוּתָה לְ י"ג מִדּות שֶׁאֵינָן חוזְרות רֵיקָם (ראש השנה יז, ב).
פסוק ח
יאכַל גּויִם צָרָיו. לֶעָתִיד לָבא, כְּאָמְרו "וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו" (דברים לב, מג).
וְחִצָּיו יִמְחָץ. כְּאָמְרו "אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם" (שם שם מב).
פסוק ט
מְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ. כְּמו שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בְּאַבְרָהָם, כִּי אָמְנָם שְרִידֵי יִשְרָאֵל יִהְיוּ בְּמַדְרֵגַת אַבְרָהָם אָבִינוּ, כְּאָמְרו "כִּי יָשׁוּב ה' לָשׁוּשׁ עָלֶיךָ לְטוב, כַּאֲשֶׁר שָשׁ עַל אֲבתֶיךָ" (שם ל, ט).
פסוק י
וַיִּסְפּק אֶת כַּפָּיו. שֶׁנִּתְיָאֵשׁ מֵהַשִּׂיג עוד חֶפְצו מֵאַחַר שֶׁקִּלֵּל אֶת הַמְקַלְּלִים.
פסוק יא
בְּרַח לְךָ. עִנְיַן הַבְּרִיחָה בְּכָל מָקום אֵינָה הַנִּיסָה מִן הָרודֵף, אֲבָל הִיא סוּר מִן הַמָּקום מִיִּרְאַת נֶזֶק עָתִיד.
פסוק יב
הֲלא גַּם אֶל מַלְאָכֶיךָ. אֵין רָאוּי שֶׁתִּתְמַהּ עַל שֶׁלּא עָשִיתִי רְצונְךָ בְּתִקְוַת הַכָּבוד שֶׁתְּכַבְּדֵנִי, שֶׁגַּם לְמַלְאָכֶיךָ שֶׁאָמְרוּ מִצִּדְךָ "כִּי כַבֵּד אֲכַבֶּדְךָ מְאד" (לעיל כב, יז), אָמַרְתִּי שֶׁאֵין זֶה בְּיָדִי (שם פסוק יח.)
פסוק יד
לְכָה אִיעָצְךָ. עֲצַת שְׁלִיחַת הַנָּשִׁים, כְּמו שֶׁהִתְבָּאֵר בְּאָמְרו "הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם" (להלן לא, טז).
אֲשֶׁר יַעֲשֶה הָעָם הַזֶּה לְעַמְךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. כִּי אָמְנָם הָרַע "אֲשֶׁר יַעֲשֶה הָעָם הַזֶּה לְעַמְךָ" לא יִהְיֶה בְּיָמֶיךָ, וְאֵין לְךָ לִירא, אֲבָל יִהְיֶה "בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" בִּלְבָד, כְּאָמְרו "וּמָחַץ פַּאֲתֵי מואָב" (פסוק יז), וּכְאָמְרו "אֱדום וּמואָב מִשְׁלוחַ יָדָם" (ישעיה יא, יד).
פסוק יז
אֶרְאֶנּוּ. אֲשֶׁר יַעֲשֶה הָעָם הַזֶּה לְעַמְךָ.
דָּרַךְ כּוכָב. גַּשְׁמִי וְנִצְחִי, כְּאָמְרו "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוכָבִים לְעולָם וָעֶד" (דניאל יב, ג).
וּמָחַץ פַּאֲתֵי מואָב. אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הָאֻמּות "מִנִּשְׁמַת אֱלוקַּ יאבְדוּ", כְּאָמְרו "כִּי אֶעֱשֶה כָּלָה בְּכָל הַגּויִם" (ירמיה ל, יא), הִנֵּה בֶּאֱדום וּמואָב תִּהְיֶה נִקְמָתו בְּיַד יִשְרָאֵל, בִּהְיות שְׁתֵּי אֵלֶּה הָאֻמּות אויְבָיו מֵעולָם וְשִׁבְבֵי בִישֵׁי.
פסוק יח
וְהָיָה אֱדום יְרֵשָׁה. לְחַיּות וּלְעופות הַמִּדְבָּר, כְּאָמְרו "וִירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפּד" (ישעיה לד, יא).
וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵעִיר. לְיִשְרָאֵל, שֶׁהוּא מִכְּלַל קֵינִי קְנִיזִי וְקַדְמונִי.
אויְבָיו. וְהַטַּעַם שֶׁתִּהְיֶה הַנְּקָמָה בְּמואָב וּבֶאֱדום יותֵר מִמַּה שֶּׁתִּהְיֶה בִּשְׁאָר אֻמּות הוּא, כִּי הֵם הָיוּ מֵעולָם אויְבָיו שֶׁל יִשְרָאֵל.
וְיִשְרָאֵל עושָה חָיִל. וְאָז יוּכַל יִשְרָאֵל לַעֲשׁות חָיִל, כְּאָמְרו "וּלְאם מִלְאם יֶאֱמָץ" (בראשית כה, כג).
פסוק יט
וְיֵרְד מִיַּעֲקב. כָּל אֶחָד מִזַּרְעו יִשְׁלט בָּאֻמּות, כְּאָמְרו "וְהָיָה הַנִּכְשָׁל בָּהֶם בַּיּום הַהוּא, כְּדָוִיד" (זכריה יב, ח), וּכְאָמְרו "וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקב בַּגּויִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמות יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי צאן" (מיכה ה, ז).
וְהֶאֱבִיד שָרִיד מֵעִיר. כְּאָמְרו "וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל. תָּרם יָדְךָ עַל צָרֶיךָ וְכָל איְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ" (שם ז-ח).
פסוק כ
עֲדֵי אבֵד. אַף עַל פִּי שֶׁמַּלְכוּת כָּל הָאֻמּות תִּכְלֶה לֶעָתִיד, כְּאָמְרו "וּשְׁאָר חֵיוָתָא הֶעְדִּיו שָׁלְטָנְהון" (דניאל ז, יב), מִכָּל מָקום לא תִּכְלֶינָה הָאֻמּות לְגַמְרֵי, חוּץ מֵאֵלֶּה שְׁתֵּי הָאֻמּות, וְהֵם עֲמָלֵק שֶׁהִתְחִיל לְהִלָּחֵם בְּיִשְרָאֵל, וְכִתִּים שֶׁהִשְׁלִימוּ חֻרְבָּנָם שֶׁל יִשְרָאֵל, כְּאָמְרו "וְגַם הוּא עֲדֵי אבֵד" (פסוק כד).
פסוק כא
אֵיתָן מושָׁבֶךָ. אַתָּה הִתְיַשַּׁבְתָּ עִם יִשְרָאֵל בְּאֶרֶץ "אֵיתָן", בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לא זְרוּעָה.
וְשִים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ. וּבִשְׁבִיל זֶה בְּעֵת שֶׁיִּהְיוּ גְּבוהִים וַחֲזָקִים יְהִי "קִנֶּךָ" עִמָּהֶם. כְּאָמְרָם ז"ל: "מִי גָּר" בַּעֲנִיּוּתְךָ "עָלַיִךְ יִפּל" בַּעֲשִׁירוּתְךָ.
פסוק כג
אוי מִי יִחְיֶה. כְּעִנְיָן: יֵיתֵי וְלא אַחְמִינֵיהּ (סנהדרין צח, ב).