במדבר פרק ג

מאי 18, 2011 · מאת ספורנו · במדבר

פסוק א
וְאֵלֶּה תּולְדות אַהֲרן וּמשֶׁה בְּיום דִּבֶּר ה' אֶת משֶׁה. בְּעֵת שֶׁהִבְדִּיל אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי שׂ קְצָתָם לָשֵאת וּקְצָתָם "לְשָׁרְתו וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמו" (על פי דברים כא, ה) שׂ בִּכְלָלָם הָיוּ אָז נָדָב וַאֲבִיהוּא.

פסוק ב
וְאֵלֶּה שְׁמות בְּנֵי אַהֲרן. כָּל אֶחָד מֵהֶם הָיָה נֶחְשָׁב בִּשְׁמו, לא מִצַּד מַה שֶּׁהוּא בֶּן אַהֲרן בִּלְבָד.

פסוק ג
הַכּהֲנִים הַמְשֻׁחִים. וְלא קָרָה כֵּן לְדורות, כִּי אָמְנָם לא נִמְשַׁח אַחֲרֵיהֶם שׁוּם כּהֵן הֶדְיוט בְּחַיֵּי הַכּהֵן הַגָּדול, וְהַטַּעַם הָיָה שׂ

אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יָדָם לְכַהֵן. שֶׁהֻצְרְכָה אָז הַמְשִׁיחָה כִּי זוּלָתָהּ לא הָיוּ כּהֲנִים כְּלָל, בִּהְיות שֶׁנּולְדוּ קדֶם שֶׁנִּבְחַר אַהֲרן לְכַהֵן, כְּמו שֶׁקָּרָה לְפִינְחָס קדֶם שֶׁהָרַג אֶת זִמְרִי.

פסוק ד
בְּהַקְרִיבָם אֵשׁ זָרָה. שֶׁזּו לְבַדָּהּ הָיְתָה בָּהֶם.

וּבָנִים לא הָיוּ לָהֶם. שֶׁאִם הָיוּ לָהֶם בָּנִים מְמַלְּאִים מְקומָם הָיוּ יורְשִׁים הַמַּעֲלָה הָרְאוּיָה לַאֲבִיהֶם.

וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. נָתַן לָהֶם מִנּוּי וּשְרָרָה בַּמִּשְׁכָּן בְּמִצְוַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ.

עַל פְּנֵי אַהֲרן אֲבִיהֶם. בְּחַיֵּי אַהֲרן הָיְתָה מְשִׁיחַת הַבָּנִים וּמִיתַת קְצָתָם וּשְרָרַת קְצָתָם, שֶׁלּא עַל פִּיו אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה כּהֵן גָדול. וְכָל זֶה לא יַתְמִיד לְדורות, כִּי לא תִהְיֶה מְשִׁיחָה לְכהֵן הֶדְיוט וְלא יִהְיֶה לו מִנּוּי אֶלָּא עַל פִּי כּהֵן גָּדול בְּחַיָּיו.

פסוק ו
וְשֵׁרְתוּ אתו. כִּי עָלָיו מֻטֶּלֶת מִשְׁמֶרֶת הַכּל כְּאָמְרו "אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְאוּ אֶת עֲון הַמִּקְדָּשׁ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְאוּ אֶת עֲון כְּהֻנַּתְכֶם " (להלן יח, א). וּבְכֵן הָיְתָה עֲבודַת הַלְוִיִּים שֵׁרוּת לַכּהֵן גָּדול בַּחֵלֶק הַמֻּטָּל עָלָיו מִשְׁמִירַת הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו, וּבִשְׁמִירַת הַכְּהֻנָה שֶׁלּא יִקְרַב זָר, הַמֻּטֶּלֶת עַל אַהֲרן וּבָנָיו בִּלְבָד.

פסוק ז
מִשְׁמֶרֶת כָּל הָעֵדָה לִפְנֵי אהֶל מועֵד.. לַעֲבד אֶת עֲבדַת הַמִּשְׁכָּן. לְשָׁרֵת בְּצָרְכֵי הָעֲבודָה, שֶׁזֶּה הָיָה רָאוּי לַעֲדַת הַסַּנְהֶדְרִין, לוּלֵא עֲון הָעֵגֶל.

פסוק ח
מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְרָאֵל, לַעֲבד אֶת עֲבדַת הַמִּשְׁכָּן. לָשֵאת וּלְשׁורֵר, שֶׁזֶּה הָיָה רָאוּי לְכָל יִשְרָאֵל.

פסוק ט
נְתוּנִם נְתוּנִם הֵמָּה לו. שֶׁתִּהְיֶה כָּל עֲבודָתָם עַל פִּי אַהֲרן וּבָנָיו לא זוּלָתָם.

מֵאֵת בְּנֵי יִשְרָאֵל. שֶׁיִּתְחַיְּבוּ לָתֵת לָהֶם מַעֲשֵר רִאשׁון חֵלֶף עֲבודָתָם.

פסוק י
וְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם. לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וּלְמִבֵּית לַפָּרכֶת שֶׁלּא יִקְרְבוּ הַלְוִיִם.

וְהַזָּר הַקָּרֵב. לַעֲבודַת לְוִיָּה או כְּהֻנָּה.

פסוק יב
תַּחַת כָּל בְּכור. לְפִדְיון.

פסוק יג
כִּי לִי כָּל בְּכור. מִקּדֶם הָיְתָה הָעֲבודָה בַּבְּכורות. בְּיום הַכּותִי כָל בְּכור בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכור בְּיִשְרָאֵל. אָמְנָם בְּמַכַּת בְּכורות שֶׁהָיוּ הַבְּכורות רְאוּיִם לֵעָנֵשׁ בַּעֲון הַדּור, מִפְּנֵי הֱיותָם הַיּותֵר נִכְבָּדִים, וּבִהְיותָם בִּלְתִּי רְאוּיִם לְהִנָּצֵל מִמַּכַּת מְדִינָה, כְּעִנְיַן "פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲון הָעִיר" (בראשית יט, טו). וַאֲנִי הִצַּלְתִּים בַּמֶּה שֶׁהִקְדַּשְׁתִּים לִי, בְּעִנְיַן שֶׁיִּהְיוּ אֲסוּרִים לְהִתְעַסֵּק בַּעֲבודַת הֶדְיוט, כְּמִשְׁפַּט כָּל הֶקְדֵּשׁ שֶׁהוּא אָסוּר בְּגִיזָה וַעֲבודָה. וּלְמַעַן יִהְיוּ מֻתָּרִים בָּזֶה הִצְרַכְתִּים פִּדְיון, כְּמִשְׁפַּט כָּל הֶקְדֵּשׁ הַיּוצֵא לַחֻלִּין, כְּאָמְרו "וְכל בְּכור אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה" (שמות יג, יג), וְלא בִּשְׁבִיל זֶה הַפִּדְיון הָיוּ פְּטוּרִים מִן הָעֲבודָה. וְעַכְשָׁיו שֶׁחָטְאוּ מְאַסְתִּים, וְלָקַחְתִּי הַלְוִיִּם תַּחְתֵּיהֶם לְפִדְיון "וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם" (פסוק יב) לַעֲבודָה.

מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה לִי יִהְיוּ. מִכָּאן וּלְהַבָּא, הָאָדָם לְפִדְיון וְהַבְּהֵמָה לְזֶבַח.

אֲנִי ה'. לא שָׁנִיתִי (על פי מלאכי ג, ו), כְּשֶׁמָּאַסְתִּי הַבְּכורות, כִּי זֶה הַהִשְׁתַּנּוּת קָרָה לא מִצִּדִּי אֲבָל מִצִּדָּם שֶׁחָטְאוּ. וְכֵן כְּשֶׁרָצִיתִי שֶׁיִּפְדוּ הַלְוִיִּם אֶת הַבְּכורות בַּדּור הַזֶּה, וְלא כֵן לְהַבָּא, כִּי אָמְנָם בַּדּור הַזֶּה הֵם רְאוּיִים לְכָךְ וְלא כֵן לְהַבָּא.