במדבר פרק לא

מאי 18, 2011 · מאת ספורנו · במדבר

פסוק ה
וַיִּמָּסְרוּ. לְמשֶׁה מֵאֵת כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט.

פסוק ו
וַיִּשְׁלַח אתָם משֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא. שָׁלַח אֶלֶף לְכָל מַטֶּה, שֶׁיִּתְקַבְּצוּ יַחְדָּו לַצָּבָא.

אתָם וְאֶת פִּינְחָס. וְאַחַר שֶׁנִּתְקַבְּצוּ, שָׁלַח אותָם כֻּלָּם יַחַד, וְעִמָּהֶם שָׁלַח אֶת פִּינְחָס.

לַצָּבָא וּכְלֵי הַקּדֶשׁ וַחֲצצְרות הַתְּרוּעָה בְּיָדו. שָׁלַח אותו "לַצָּבָא", לְראשׁ וּמָשׁוּחַ מִלְחָמָה, וְשֶׁיִּהְיוּ "כְּלֵי הַקּדֶשׁ וַחֲצוצְרות הַתְּרוּעָה" בִּרְשׁוּתו.

פסוק טו
הַחִיִּיתֶם כָּל נְקֵבָה. אַף עַל פִּי שֶׁבְּמִלְחֶמֶת כָּל אֻמָּה חוּץ מִ-ז' אֻמּות כָּתוּב "רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה וְכל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר, כָּל שְׁלָלָהּ תָּבז לָךְ" (דברים כ, יד), לא הָיָה לָכֶם לְהַחֲיות לְפָחות אותָם הַנָּשִׁים שֶׁהִכַּרְתֶּם שֶׁהָיוּ לָכֶם לְתַקָּלָה "בִּדְבַר בִּלְעָם" (פסוק טז).

פסוק יז
הִרְגוּ כָל זָכָר בַּטָּף. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאוּיִים לְמִשְׁכָּב, וְזֶה לִנְקָמָה שֶׁלּא יִשָּׁאֵר לְמִדְיָן נִין וָנֶכֶד (על פי ישעיהו יד, כב).

פסוק כא
זאת חֻקַּת הַתּורָה. מַה שֶּׁאָמַר לָכֶם משֶׁה שֶׁתִּתְחַטְּאוּ שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי (פסוק יט) הוּא דִּין "חֻקַּת הַתּורָה" שֶׁל פָּרָה אֲדֻמָּה לְטַהֵר מִטֻּמְאַת מֵת.

פסוק כב
אַךְ אֶת הַזָּהָב. אֲבָל כְּלֵי מַתְּכות, מִלְּבַד אותָהּ טַהֲרָה צָרִיךְ שֶׁתַּגְעִילוּ אותָם.

פסוק כג
וְטָהֵר. מִגִּעוּלֵי גּויִם

אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא. שֶׁלּא יֵצֵא מִטֻּמְאַת מֵת בְּלִבּוּן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה כְּמו חָדָשׁ.

פסוק כז
וְחָצִיתָ אֶת הַמַּלְקוחַ. מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה הַמִּלְחָמָה מִלְחֶמֶת נְקָמָה עַל מַה שֶּׁנַּעֲשָה נֶגֶד כֻּלָּם, רָצָה שֶׁיִּתְקַיֵּם בְּכֻלָּם "וְאָכַלְתָּ אֶת שְׁלַל אויְבֶיךָ" (שם) כְּעִנְיַן דָּוִד בִּשְׁלַל עֲמָלֵק, כְּאָמְרו "הִנֵּה לָכֶם בְּרָכָה מִשְׁלַל איְבֵי ה'" (שמואל א ל, כו).

פסוק לב
יֶתֶר הַבָּז אֲשֶׁר בָּזְזוּ. כִּי נִכְסֵי הַבָּתִּים "בָּזְזוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא" לָהֶם.

פסוק נ
לְכַפֵּר עַל נַפְשׁתֵינוּ. עַל דְּבַר פְּעור שֶׁלּא מָחִינוּ בַּחוטְאִים.

פסוק נא
וַיִּקַּח משֶׁה. קִבֵּל מֵהֶם וְשָׁקַל.

כּל כְּלִי מַעֲשֶה. כָּל מִין כְּלִי שֶׁהָיָה תַּכְשִׁיט שֶׁל נָשִׁים בְּ"מַעֲשֵה" פְּעור.

פסוק נד
וַיִּקַּח משֶׁה. אַחַר שֶׁשָּׁקַל הֵבִיא אותו אֶל אהֶל מועֵד.

זִכָּרון לִבְנֵי יִשְרָאֵל. לְכַפָּרַת עֲון פְּעור.