פסוק ו
לִמְעל מַעַל בַּה'. כְּבָר בָּאָה הַקַּבָּלָה (בבא קמא קט, א) שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל גֶּזֶל הַגֵּר, כִּי אָמְנָם הַגּוזֵל אותו מְחַלֵּל שֵׁם אֱלקָיו בְּעֵינֵי הַגֵּר אֲשֶׁר בָּא לַחֲסות תַּחַת כְּנָפָיו. וְלָכֵן יִקָּרֵא מועֵל בַּקּדֶשׁ, וְחַיָּב אָשָׁם כְּמִשְׁפַּט כָּל מועֵל בּו.
פסוק ח
הַמּוּשָׁב לַה'. כִּי כְּשֶׁאֵין הַבְּעָלִים קַיָּמִים רָאוּי לְהָשִׁיב הַגֶּזֶל לִבְעָלֵי בְּעָלָיו, וְהוּא הָאֵשׂל יִתְבָּרַךְ, כְּעִנְיַן שֶׁאָמְרוּ רַבּותֵינוּ ז"ל: מֵת הָעֶבֶד, יַחֲזִיר לְרַבּו (בבא בתרא נא, ב).
פסוק ט
וְכָל תְּרוּמָה. כְּבָר בָּאָה הַקַּבָּלָה שֶׁהַתְּרוּמָה הָאֲמוּרָה בָּזֶה הַמָּקום, הִיא הַבִּכּוּרִים הַנִּקְרָבִים לָאֵשׂל יִתְבָּרַךְ, כְּמו שֶׁמִּנְהָג לְהַקְרִיב בִּכּוּרִים לְבַעַל הַקַּרְקַע, כְּאָמְרו: "הִגַּדְתִּי הַיּום לַה' אֱלהֶיךָ, כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה'" (דברים כו, ג). וְאָמַר כָּאן שֶׁכְּמו שֶׁגֶּזֶל הַגֵּר הַמּוּשָׁב לַה' הוּא נותְנו לַכּהֵן שֶׁל מִשְׁמָר, כְּמו כֵן הַבִּכּוּרִים הַנִּקְרָבִים לָאֵל יִתְבָּרַךְ, הוּא נותְנָם לַכּהֵן שֶׁל מִשְׁמָר.
פסוק י
וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לו יִהְיוּ. אֲבָל שְׁאָר קָדָשִׁים וְהֵם תְּרוּמות וּמַעַשְרות שׂ אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מֻקְדָּשִׁים לַה', אֵינָם לְשׁוּם כּהֵן מְיֻחָד אֶלָּא לְאותו כהֵן שֶׁיִּתְּנוּם אֵלָיו הַבְּעָלִים.
אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכּהֵן. אֲבָל כְּשֶׁהָאֶחָד מֵהַבְּעָלִים יִתֵּן לַכּהֵן אֵיזֶה קדֶשׁ לא יִהְיֶה עוד בִּכְלַל "קֳדָשָׁיו" אֲבָל "לו יִהְיֶה" שׂ לַכּהֵן הַמְקַבֵּל, וְלא יוּכְלוּ הַבְּעָלִים וְלא שְׁאַר הַכּהֲנִים לְהַפְקִיעו מִמֶּנּוּ.
פסוק יב
כִּי תִשְטֶה אִשְׁתּו. תִּשְטֶה מִדַּרְכֵי צְנִיעוּת.
וּמָעֲלָה בו מָעַל. חִלְּלָה אֶת קדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב בְּקִדּוּשֵׁי הָאִישׁוּת בְּחִבּוּק וְנִשּׁוּק זוּלַת אִישָׁהּ וְדומֵהֶם.
פסוק יג
וְשָׁכַב אִישׁ אותָהּ. שֶׁכֵּן דַּרְכּו שֶׁל יֵצֶר הָרָע לָצֵאת מֵרָעָה אֶל רָעָה.
וְנֶעֱלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ. אַף עַל פִּי שֶׁקָּדְמוּ כָּל אֵלֶּה יִקְרֶה שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר "נֶעֱלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ", כְּאִלּוּ "תִּכְהֶינָה עֵינָיו מֵרְאות", שֶׁאִם הָיָה יודֵעַ וְשׁותֵק לא הָיוּ הַמַּיִם בּודְקִין אֶת הָאִשָּׁה כְּלָל, כְּמו שֶׁבֵּאֲרוּ ז"ל.
וְנִסְתְּרָה. אַחַר כָּל אֵלֶּה וְנודַע זֶה לְאִישָׁהּ.
פסוק יד
וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה. רוּחַ טָהֳרָה לְהַתְרות בָּהּ, מֵאַחַר שֶׁיָּדַע שֶׁשָּׂטְתָה מִדַּרְכֵי צְנִיעוּת.
וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּו. הִתְרָה בָהּ וְאָמַר 'אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלונִי'.
או עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה. רוּחַ שְׁטוּת בִּלְתִּי סִבָּה רְאוּיָה שֶׁיְקַנֵּא.
וְהִיא לא נִטְמָאָה. אֲבָל עָבְרָה עַל הַתְרָאָתו וְנִסְתְּרָה אַף עַל פִּי כֵן
פסוק טו
וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּו. וְלא נאמַר, מֵאַחַר שֶׁבְּכָל זֶה שֶׁשָּׂטְתָה אִשְׁתּו מִדַּרְכֵי הַצְּנִיעוּת "וּמָעֲלָה בו מָעַל", יָשָׁב וְדָמַם שׂ אֵין זֶה כִּי אִם רעַ לֵב, וְאַף עַל פִּי שֶׁנֶּעֱלַם מֵעֵינָיו "שֶׁשָּׁכַב אִישׁ אותָהּ" לא נָחוּשׁ לְקִנְאָתו. וְכֵן אִם קִנֵּא בְּלִי סִבָּה, לא בִּשְׁבִיל זֶה נאמַר שֶׁתִּהְיֶה קִנְאָתו דָּבָר בָּטֵל, כִּי אָמְנָם אַף עַל פִּי כֵן נִמְחק הַמְגִילָה וְנַקְרִיב כַּכָּתוּב בַּפָּרָשָׁה.
פסוק יט
וְהִשְׁבִּיעַ. שֶׁיּאמַר לָהּ שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיהָ שְׁבוּעַת הָאָלָה בִּתְנַאי זֶה.
אִם לא שָׁכַב. עַתָּה.
וְאִם לא שָטִית טֻמְאָה. פְּעָמִים אֲחֵרות.
הִנָּקִי. מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר "כִּי לא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא שְׁמו לַשָּׁוְא" (שמות כ, ז), בְּאפֶן שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיִּשָּׁבַע הָאָדָם עַל אֱמֶת בִּשְׁבוּעַת הָאָלָה, הִנֵּה אִם יִהְיֶה הַדִּבּוּר בִּלְתִּי צָרִיךְ שׂ כְּמו הַנִּשְׁבַּע עַל הַיָּדוּעַ שׂ לא יִנָּקֶה הַנִּשְׁבַּע מִן הָאָלָה. הִנֵּה אַתְּ שֶׁגָּרַמְתְּ לִהְיות הַדָּבָר סָפֵק אֶצְלֵנוּ וּלְחַיֵּיב עַצְמֵךְ בִּשְׁבוּעָה זו, הָיָה רָאוּי שֶׁגַּם שֶׁתִּשָּׁבְעִי עַל הָאֱמֶת לא תִּנָּקִי. מִכָּל מָקום קַבְּלִי אֶת הָאָלות עַל זֶה הַתְּנַאי שֶׁתִּנָּקִי מֵהֶם אִם לא שָטִית.
פסוק כ
וְאַתְּ. גַּם כֵּן קַבְּלִי עָלַיִךְ.
כִּי שָטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת. שֶׁתָּחוּל הָאָלָה בְּסִבַּת מַה שֶּׁשָּׂטִית וְנִטְמֵאת וְלא בְּסִבָּה אַחֶרֶת. וּבִהְיות הַסִּבָּה סָרָה וּבִלְתִּי אֲמִתִּית, לא יִהְיֶה שׁוּם חַלּות לְדִבְרֵי הָאָלָה.
פסוק כב
אָמֵן אָמֵן. אֲנִי מְקַבֶּלֶת שְׁנֵי הַתְּנָאִים שֶׁאָמַרְתָּ: שֶׁאִם לא שָטִיתִי אֶנָקֶה, וְשֶׁאִם שָטִיתִי תָּחוּל הָאָלָה.
פסוק כח
וְנִקְתָה. מֵענֶשׁ הַשְּׁבוּעָה שֶׁגָּרְמָה, אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי לא יִנָּקֶה" (שמות שם), הִנֵּה בָּזֶה הָעִנְיָן רָצָה הָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁתִּנָּקֶה הָאִשָּׁה, "כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ" (תהלים קג, יד).
פסוק כט
זאת תּורַת הַקְּנָאות. הַקִּנְאָה הַנַּעֲשֵית בְּדִין וְהַקִּנְאָה הַנַּעֲשֵית
שֶׁלּא כְּדִין, וְזֶה בֵּאַר בְּאָמְרו, אֲשֶׁר תִּשְטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ וְנִטְמָאָה. וְזוהִי קִנְאָה בְּדִין. וְהוסִיף וְאָמַר,
פסוק ל
או אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה. וְזֶה בְּלִי סִבָּה רְאוּיָה לְכָךְ.
וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּו. יַתְרֶה בָּהּ שֶׁלּא תִּסְתַּתֵּר מִכָּל מָקום וְעָשָה לָהּ הַכּהֵן אֶת כָּל הַתּורָה הַזּאת. וְלא יָחוּשׁ לִמְחִיקַת הַמְגִלָּה.
פסוק לא
וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָון. אַף עַל פִּי שֶׁחָשַׁד בִּכְשֵׁרָה, כִּי הִיא גָּרְמָה לו שֶׁעָבְרָה עַל הַתְרָאָתו וְגָרְמָה רַגְלַיִם לַדָּבָר, כְּאָמְרָם ז"ל: לא קִבֵּל דָּוִד לָשׁון הָרָע, דְּבָרִים הַנִּכָּרִים חָזָא בֵּיהּ (שבת נו, א) בִּמְפִיבושֶׁת.
וְהָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲונָהּ. שֶׁאִם נִטְמֵאת תָּמוּת, וְאִם לא נִטְמֵאת תִּתְבַּזֶּה לְעֵין כּל עַל שֶׁהֵעֵזָה פָּנֶיהָ לַעֲבר עַל הַתְרָאַת בַּעֲלָהּ וְנִסְתְּרָה.