וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר. שֶׁהָיָה מְפֻרְסָם לְמֶלֶךְ גָּדול בְּדורו וְגַם אַחֲרֵי כֵן. הִנֵּה בְּיָמָיו קָמוּ אַרְיוךְ, כְּדָרלָעמֶר וְתִדְעַל וְנִלְחֲמוּ עִם בֶּרַע וַחֲבֵרָיו, וְאַחַר כָּךְ,
פסוק ג
כָּל אֵלֶּה אַמְרָפֶל וּשְׁתֵּי הַכִּתּות שֶׁנִּלְחֲמוּ.
חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים. וְעָשׂוּ פְּשָׁרָה, וּמֵאָז, הַחֲמִשָּׁה מְלָכִים הַנִּלְחָצִים בַּמִּלְחָמָה.
פסוק ד
עָבְדוּ אֶת כְּדָרְלָעמֶר. מִפְּשָׁרָה שֶׁעָשׂוּ שָׁם י"ב שָׁנָה, וְאַחַר כָּךְ מָרְדוּ.
פסוק ה
וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּו. אֲשֶׁר הָיוּ אִתּו בִּפְשָׁרַת עֵמֶק הַשִּׂדִּים וּבְתוכָם אַמְרָפֶל.
וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים.. וְאֶת הַזּוּזִים.. וְאֵת הָאֵימִים. שֶׁהָיוּ כֻּלָּם עֲבָדִים לַחֲמֵשֶׁת מְלָכִים וְנִלְחֲמוּ בַּעֲדָם. וּבָזֶה הודִיעַ שֶׁהָיוּ הַחֲמִשָּׁה מְלָכִים גְּדולִים, וְהודִיעַ גְּבוּרַת הָאַרְבָּעָה מְלָכִים שֶׁנִּצְּחוּם, וּמִזֶּה נודַע גּדֶל גְּבוּרַת אַבְרָהָם וְתַחְבּוּלות מִלְחַמְתּו, וַחֲסָדָיו עִם אֶחָיו, שֶׁמָּסַר עַצְמו לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וּלְהושִׁיעַ מֵחֶרֶב מִפִּיהֶם אֶת בֶּן אָחִיו וְאֶת רְכוּשׁו, וּמִשִּׁנֵּיהֶם הִשְׁלִיךְ טֶרֶף, וְיותֵר מִמַּה שֶּׁבִּקֵּשׁ, בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו.
פסוק י
וַיָּנֻסוּ מֶלֶךְ סְדום. וּבְכֵן הִתְבָּאֵר שֶׁלּא בָּטַח אַבְרָהָם לְהֵעָזֵר בָּם.
וְהַנִּשְׁאָרִים הֶרָה נָסוּ. שְׁלשֶׁת הַמְּלָכִים הַנִּשְׁאָרִים.
פסוק יב
וַיִּקְחוּ אֶת לוט בֶּן אֲחִי אַבְרָם. הִתְאַמְּצוּ לִשְׁבּות אֶת לוט מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בֶּן אֲחִי אַבְרָם שֶׁיָּדְעוּ עָשְׁרו, וְהָיוּ מְצַפִּים שֶׁיִּפְדֵּהוּ אַבְרָם בְּהון רַב.
פסוק יג
וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי. לא שֶׁיָּדַע הַפָּלִיט שֶׁיִּהְיֶה אַבְרָם קָרוב לְלוט, רַק יָדַע שֶׁהָיָה מַחְזִיק בְּדֵעות עֵבֶר כָּמוהוּ.
וְהוּא שׁכֵן בְּאֵלונֵי מַמְרֵא. לְפִיכָךְ עָלוּ עִמּו לַמִּלְחָמָה עָנֵר אֶשְׁכּל וּמַמְרֵא כְּאָמְרו "עָנֵר אֶשְׁכּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם" (פסוק כד).
פסוק יד
וַיִּרְדּף עַד דָּן. בִּמְרוּצָה, לָבוא עֲלֵיהֶם פִּתְאום.
פסוק טו
וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם. לְתַחְבּוּלָה כְּדֵי שֶׁיַּחְשְׁבוּ שֶׁקָּמוּ כָּל הַסְּבִיבות עֲלֵיהֶם כְּמו שֶׁחָשְׁבוּ אֲרַם בְּאָמְרָם: "הִנֵּה שָׂכַר עָלֵינוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל" (מלכים ב ז, ו).
לַיְלָה. גַּם זֶה מִתַּחְבּוּלָתו שֶׁלּא יִרְאוּ הֱיותָם מְעַטִּים, כְּמו שֶׁיָּעַץ אֲחִיתפֶל בְּאָמְרו: "וְאֶרְדְּפָה אַחֲרֵי דָוִד הַלַּיְלָה" (שמואל ב יז, א).
וַיַּכֵּם. מַכָּה מַשִּׂיאָה אותָם לָנוּס.
וַיִּרְדְּפֵם. 'שֶׁתְּחִלַּת נְפִילָה נִיסָה' (סוטה מד, ב).
פסוק טז
וְגַם אֶת הַנָּשִׁים. שֶׁל לוט שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִפְדּותָן.
וְאֶת הָעָם. הַשְּׁבוּיִים מִבְּנֵי סְדום, וְאֶת אֵלֶּה בִּקֵּשׁ מֶלֶךְ סְדום מֵאַבְרָהָם בְּאָמְרו: "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ" (פסוק כא).
פסוק יח
הוצִיא לֶחֶם וְיַיִן. לְשׁוּבֵי הַמִּלְחָמָה הָעֲיֵפִים.
וְהוּא כּהֵן. וְלו הָיָה נָאֶה לְבָרֵךְ.
פסוק יט
וַיְבָרֲכֵהוּ וַיּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיון. רִאשׁונָה בֵּרְכו, וְאַחַר כָּךְ אָמַר: הִנֵּה בִּלְעֲדֵי בִּרְכָתִי, אַבְרָם הוּא "בָּרוּךְ לְאֵל עֶלְיון" כְּמו שֶׁאָמַר: "וַאֲבָרֶכְךָ" (לעיל יב, ב).
קנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ הֵם קִנְיָן לו לַעֲשׂות בָּהֶם כִּרְצונו, כִּי אֵינו לָהֶם סִבָּה טִבְעִית, כְּמו שֶׁחָשְׁבוּ קְצָת בַּעֲלֵי הַמֶּחְקָר, אֲבָל הוּא פּועֵל רְצונִי לָהֶם וּפועֵל בָּהֶם כִּרְצונו.
פסוק כ
וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיון. פּעַל זֶה שֶׁפָּעַל לְהַגְבִּיר אַבְרָהָם עַל אויְבָיו הוּא בְּרָכָה לו יִתְבָּרַךְ, כִּי בּו יִשְׂמַח בְּמַעֲשָׂיו בַּאֲבוד רְשָׁעִים וּבַעֲלוז צַדִּיקִים, כְּעִנְיַן "שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים, כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּו" (תהלים קיז, א ב).
פסוק כג
אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוךְ נַעַל. כָּל "אִם" שֶׁבַּמִּקְרָא כְּשֶׁלּא יָבוא אַחֲרָיו פּעַל תְּנַאי יִהְיֶה בִּמְקום מִלַּת "שֶׁלּא". אָמַר אִם כֵּן: "הֲרִמתִי יָדִי" שֶׁלּא "מִחוּט וְעַד שְׂרוךְ נַעַל" אוּכַל לִתֵּן לְךָ, שֶׁאֵין בְּיָדִי כְּלוּם, וְשֶׁלּא "אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ". וְכֵן: "אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ" (במדבר יד, כג) שֶׁלּא יִרְאוּ; "אִם אַתֶּם תָּבאוּ" (שם שם, ל) שֶׁלּא תָּבואוּ; "חַי ה', אִם יוּמָת" (שמואל א יט, ו) שֶׁלּא יוּמַת; "חַי ה' אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, אִם אֶקָּח" (מלכים ב ה, טז) שֶׁלּא אֶקַּח, וְזוּלָתָם רַבִּים.
פסוק כד
בִּלְעָדַי. אַתָּה אָמַרְתָּ "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ" (פסוק כא), "בִּלְעָדַי" תּוּכַל לְקַחְתּו, שֶׁאֵין אֲנִי מַחְזִיק בּו כְּלָל.
רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים, זֶה בִּלְבַד. "אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ" (פסוק כג), הַהוצָאָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בַּאֲכִילַת הַנְּעָרִים, וְאֶקַּח גַּם כֵּן "חֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי". אֲבָל עָנֵר אֶשְׁכּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם. וְלא אֶתֵּן אֲנִי לָהֶם חֵלֶק וְלא אֶקַּח חֵלֶק בַּעֲדָם, אֲבָל מֵעַצְמָם יִקְחוּ כְּמו רָאשִׁים.