וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלנֵי מַמְרֵא. כִּי שָׁם נִמּול אַבְרָהָם אָז, וְכָל בֵּיתו נִמּולוּ אִתּו, שָׁם הופִיעַ הָאֵל יִתְבָּרַךְ שְׁכִינָתו לַעֲמד בַּבְּרִית, כַּמִּשְׁפָּט לְכָל כּורְתֵי בְּרִית, כְּעִנְיַן "אַתֶּם נִצָּבִים וְכוּ' לְעָבְרְךָ בִּבְרִית" (דברים כט, ט יא). וּכְעִנְיַן "וַיִּכְרת.. לִפְנֵי ה'.. וַיַּעֲמד כָּל הָעָם בַּבְּרִית" (מלכים ב כג, ג). וְנִרְאָה לְאַבְרָהָם שֶׁהָיָה מוּכָן מִכֻּלָּם לְאותָהּ הַמַּרְאָה. וְכֵן עִנְיַן "וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה'" שְׁמות ד, כד, שֶׁלּא נִרְאָה שָׁם לְדַבֵּר עִם משֶׁה, אֲבָל הופִיעַ שְׁכִינָתו לְקַבֵּל בְּרִית בְּנו, כְּאָמְרו "בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם.. לְדרתֵיכֶם" (לעיל יז, יא יב). וְאוּלַי בִּשְׁבִיל זֶה נָהֲגוּ לְהָכִין כִּסֵּא בְּעֵת הַמִּילָה וּבִמְקומָהּ.
פסוק ב
וַיִּשָּׂא עֵינָיו. הִתְכַּוֵּן לְהִסְתַּכֵּל.
נִצָּבִים עָלָיו. פּונִים אֵלָיו כְּמַמְתִּינִים לְדַבֵּר עִמּו, בִּהְיותו פָּנוּי מִן הַמַּרְאָה הַנִּכְבֶּדֶת, כִּי הַמַּמְתִּינִים אֵצֶל אָדָם לְדַבֵּר עִמּו יִקָּרְאוּ "נִצָּבִים עָלָיו", כְּמו "לְהִתְאַפֵּק לְכל הַנִּצָּבִים עָלָיו" (להלן מה, א), וּכְמו "וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ" (שמות יח, יד).
וַיָּרָץ לִקְרָאתָם. בְּטֶרֶם יִקְרְבוּ לְדַבֵּר עִמּו.
מִפֶּתַח הָאהֶל. הִתְחִיל מִן הַפֶּתַח לָרוּץ לִכְבודָם. כִּי הַזְּרִיזוּת לְדָבָר יורֶה עַל חֲשִׁיבוּתו בְּעֵינֵי הַמִּזְדָּרֵז אֵלָיו, כְּעִנְיַן "וַיְמַהֵר משֶׁה וַיִּקּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ" (שם לד, ח).
וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה. כִּי הָיָה תָּאֳרָם נורָא, כְּאָמְרו "וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ אֱלהִים נורָא מְאד" שׁופְטִים יג, ו, וְחָשַׁב אותָם לִשְׁלוּחֵי אֵיזֶה מֶלֶךְ.
פסוק ג
אַל נָא תַעֲבר. אַתָּה, הָראשׁ בַּשְּׁלִיחוּת, אַל נָא תְּמַהֵר לַעֲבר כְּמִנְהַג כָּל שָׁלוּחַ הַמְּמַהֵר 'לְהָשִׁיב שׁולְחו דָּבָר' (על פי שמואל ב כד, יג).
פסוק ה
כֵּן תַּעֲשֶׂה, וְלא תְּאַחֵר אותָנוּ יותֵר מִזֶּה, וּלְכָךְ "רָץ" (פסוק ז) וְאָמַר "מַהֲרִי" (פסוק ו).
פסוק ט
אַיֵּה שָׂרָה. כִּי כַּוָּנַת הַשְּׁלִיחוּת הָיְתָה 'לְבַשֵּׂר אֶת שָׂרָה, שֶׁתִּשְׂמַח הִיא וְתודֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָעִבּוּר יותֵר שָׁלֵם, כִּי אַבְרָהָם כְּבָר הִתְבַּשֵּׂר מֵאֵת הָאֵל יִתְעַלֶּה. וְשָׁאֲלוּ עַל שָׂרָה עַל יְדֵי אַבְרָהָם, כְּדִבְרֵיהֶם זִכְרונָם לִבְרָכָה.
פסוק י
שׁוב אָשׁוּב אֵלֶיךָ. לְמועֵד הַמִּילָה כְּפַעַם בְּפַעַם.
וְהוּא אַחֲרָיו. הַפֶּתַח שֶׁהָיְתָה שָׁם שָׂרָה הַשּׁומַעַת הָיָה אַחֲרֵי הַמַּלְאָךְ הַמְּדַבֵּר, לְפִיכָךְ לא דִּבֵּר עִמָּהּ בְּנוכֵחַ כְּמו שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע.
פסוק יב
וַתִּצְחַק שָׂרָה. שֶׁחָשְׁבָה שֶׁהָיָה דְּבַר הַמַּלְאָךְ בִּרְכַּת נָבִיא בִּלְבַד, כְּעִנְיַן אֱלִישָׁע (מלכים ב ד, טז), לא נְבוּאָה וּשְׁלִיחוּת הָאֵל יִתְבָּרַךְ. וְחָשְׁבָה שֶׁלּא יֻשַּׂג זֶה בִּזְקֵנִים בְּבִרְכַּת שׁוּם נָבִיא, כִּי אָמְנָם לְהָשִׁיב הַבַּחֲרוּת אַחַר הַזִּקְנָה הֲרֵי הוּא כִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁלּא תִּהְיֶה זוּלָתִי בְּמִצְוַת הָאֵל פְּרָטִית, או בִּתְפִלָּה מַשֶּׂגֶת חֵן מֵאִתּו.
פסוק יד
הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר. שֶׁהַמַּלְאָךְ לא אָמַר זֶה עַל צַד בְּרָכָה, אֲבָל דִּבֵּר כִּמְבַשֵּׂר בִּשְׁמו.
פסוק טו
כִּי יָרֵאָה. לומַר 'חָטָאתִי', אֲבָל הִרְהֲרָה תְּשׁוּבָה בְּלִבָּהּ.
וַיּאמֶר לא. שֶׁיָּדַע "כִּי לא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב" (על פי במדבר כג, יט), וְלא הֶאֱמִין לָהּ כְּלָל.
פסוק טז-יז
וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים. פָּנוּ מִבֵּית הַחֶסֶד.
וַיַּשְׁקִיפוּ. הַשְׁקָפָה לְרָעָה.
עַל פְּנֵי סְדום. שֶׁהָיָה הֵפֶךְ בֵּיתו שֶׁל אַבְרָהָם, כְּמו שֶׁהֵעִיד הַנָּבִיא בְּאָמְרו "הִנֵּה זֶה הָיָה עֲון סְדם אֲחותֵךְ, גָּאון שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנותֶיהָ וְיַד עָנִי וְאֶבְיון לא הֶחְזִיקָה" (יחזקאל טז, מט).
וְאַבְרָהָם הלֵךְ.. וְה' אָמָר. הוּא הָיָה מִתְעַסֵּק בְּמִצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים לְלַוּות אֶת הָאורְחִים, "וְה' אָמָר" שֶׁיְּגַלֶּה לו "לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו", כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: שְׂכַר מִצְוָה מִצְוָה (אבות ד, ב).
הַמְכַסֶּה אֲנִי. רָאוּי שֶׁלּא לְכַסּות מֵאַבְרָהָם מִדַּת טוּבִי, וּלְהודִיעו שֶׁאִם הָיָה בֵּין הָרְשָׁעִים אֵיזֶה מִנְיַן צַדִּיקִים, שֶׁבּו תִּקְוַת תְּשׁוּבָה לָרְשָׁעִים, הָיִיתִי מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד לְהַאֲרִיךְ אֲפִלּוּ לָרְשָׁעִים אוּלַי יָשׁוּבוּ, כִּי לא יַחְפּץ בְּמות הַמֵּת (על פי יחזקאל יח, לב), וְשֶׁמִּבְּלִי אֵין תִּקְוַת תְּשׁוּבָה יַעֲשֶׂה בָּם מִשְׁפָּט.
פסוק יח
וְאַבְרָהָם הָיו יִהְיֶה. וּבִהְיותו לְנֵס עַמִּים רַבִּים תִּהְיֶה תּוכַחְתּו רַבַּת הַתּועֶלֶת.
פסוק יט
כִּי יְדַעְתִּיו. מוכִיחַ בְּמִישׁור.
לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו. וְכָל זֶה אָמַר הָאֵל יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂות "לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה" אַבְרָהָם לְבָנָיו, בִּרְאותו גּדֶל חֲסָדָיו גַּם לָרְשָׁעִים, וּמִשְׁפָּטָיו נֶגֶד הַבִּלְתִּי שָׁבִים, "וְשָׁמְרוּ (דֶּרֶךְ ה') לַעֲשׂות צְדָקָה וּמִשְׁפָּט".
לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו. וְהַתַּכְלִית הָאַחֲרון הַמְּכֻוָּן בָּזֶה מֵאֵת הָאֵל יִתְבָּרַךְ הָיָה לְהָבִיא עַל אַבְרָהָם "אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר" בְּאָמְרו "לִהְיות לְךָ לֵאלהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ" (לעיל יז, ז).
פסוק כ
וַיּאמֶר ה'. אָז הִתְחִילָה הַנְּבוּאָה שֶׁהִיא מַדְרֵגָה לְמַעְלָה מִן הַמַּרְאָה שֶׁהָיְתָה בְּאָמְרו "וַיֵּרָא אֵלָיו" (פסוק א).
פסוק כא
אֵרְדָה נָּא. אֵרֵד לְסוף תַּכְלִית רִשְׁעָם, שֶׁהוּא מוּכָן לָצֵאת מֵרָעָה אֶל רָעָה, כְּעִנְיַן "הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם" (לעיל יא, ז) כְּמו שֶׁהִתְבָּאֵר לְמַעְלָה.
וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ. אַרְאֶה זֶה בְּפעַל בְּהִתְגַּלּות לִבָּם שֶׁיִּתְקומְמוּ עַל לוט הַמִּתְנַדֵּב, וְיֵדְעוּ כָּל בָאֵי הָעולָם כִּי לא אֶל חִנָּם הָיָה הָענֶשׁ הַגָּדול.
עָשׂוּ כָּלָה. עָשׂוּ כֻּלָּם, שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם מוחֶה, כְּמו "כָלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ" (שמות יא, א), שֶׁעִנְיָנו כֻּלְּכֶם, וְגַם זֶה נודַע בִּשְׁלִיחוּת הַמַּלְאָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר בּו "כָּל הָעָם מִקָּצֶה" (להלן יט, ד) וְאֵין מַכְלִים.
פסוק כב
וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים.. וְאַבְרָהָם עודֶנּוּ עמֵד. אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלַח לְהַשְׁחִית כְּבָר הִגִּיעוּ לִסְדום, מִכָּל מָקום אַבְרָהָם עודֶנּוּ עומֵד לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וּלְלַמֵּד זְכוּת, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: אֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארו שֶׁל אָדָם אַל יִמְנַע עַצְמו מִן הָרַחֲמִים (ברכות י, א). וְכֵן בְּחַיָּבֵי מִיתות אָמְרוּ: מַחְזִירִים אותו אֲפִלּוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ פְּעָמִים וּבִלְבַד שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו (סנהדרין מד, ב).
פסוק כג
הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע. שֶׁהֲרֵי אָמַרְתָּ "זַעֲקַת סְדם וַעֲמרָה כִּי רָבָּה" (פסוק כ), כְּשׁופֵט אֶת כָּל הַמָּקום עַל פִּי הָרב, לא כְּשׁופֵט אַנְשֵׁי הָעִיר הַחוטְאִים בִּלְבַד.
פסוק כד
הַאַף תִּסְפֶּה וְלא תִשָּׂא לַמָּקום. אַף עַל פִּי שֶׁתִּסְפֶּה וְלא תִּשָּׂא לָרְשָׁעִים בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיקִים,
חָלִלָה לְּךָ.. לְהָמִית צַדִּיק,
פסוק כה
וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע. מְעֻתָּד לְמִקְרֶה, אִם יִקְרֶה שֶׁיִּמָּצֵא אֵיזֶה צַדִּיק בְּתוךְ הָרְשָׁעִים.
הֲשׁפֵט כָּל הָאָרֶץ. כִּי בִּהְיותְךָ שׁופֵט כָּל הָאָרֶץ, אִם תָּדִין אֶת כֻּלָּהּ אַחֲרֵי הָרב תַּשְׁחִית אותָהּ לְעולָם בְּלִי סָפֵק, כִּי רב בְּנֵי אָדָם רְשָׁעִים.
פסוק כו
אִם אֶמְצָא בִסְדם. עַתָּה כְּשֶׁאֲנַסֶּה אותָם בַּמַּלְאָכִים שֶׁשָּׁלַחְתִּי, אִם אֶמְצָא חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים שֶׁיִּמְחוּ בָּרְשָׁעִים בִּסְדום, שֶׁהִיא ראשׁ לִשְׁאָר הֶעָרִים, כְּאָמְרו "סְדם וּבְנותֶיהָ" (יחזקאל טז, מו), וּבָהּ יִקָּבְצוּ נְדִיבֵי הָעָם מִכָּל שְׁאָר הַכְּרַכִּים אֲשֶׁר בַּכִּכָּר.
וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקום. לא לַצַּדִּיקִים בִּלְבַד.
פסוק כז
הִנֵּה נָא הואַלְתִּי לְדַבֵּר. לִשְׁאל הַסָּפֵק שֶׁהָיָה אֶצְלִי בְּעִנְיַן הַמִּשְׁפָּט הָאֱלהִי.
וְאָנכִי עָפָר וָאֵפֶר. וְלא יָרַדְתִּי עֲדַיִן לְסוף כַּוָּנַת דִּבְרֵי תְּשׁוּבָתְךָ.
פסוק כח
הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת כָּל הָעִיר. הודִיעֵנִי אִם הוּא מִסְפָּר קָצוּב אֶצְלְךָ שֶׁפָּחות מֵעֲשָׂרָה לְכָל כְּרַךְ לא תִּהְיֶה 'עֵדָה מַצֶּלֶת'. וּלְפִי זֶה תַּשְׁחִית אֶת הָעִיר הַחֲמִישִׁית, הַיּותֵר חַיֶּבֶת, מִבְּלִי אֵין 'עֵדָה מַצֶּלֶת' בִּשְׁבִילָהּ. וַיּאמֶר לא אַשְׁחִית. אֶת הַחֲמִישִׁית.
פסוק ל
לא אֶעֱשֶׂה. לא אֶעֱשֶׂה רָעָה כְּלָל לִשְׁלשׁ הֶעָרִים הַפָּחות חַיָּבות.
פסוק לא-לב
לא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֶשְׂרִים.. בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה. כִּי בְּהַשְׁחִית ג' מֵהֶם, לא יִמָּלְטוּ מִכּל וָכל הַשְּׁתַּיִם הַנִּשְׁאָרות שֶׁלּא תִּהְיֶינָה נִזּוקות בְּצַד מָה בְּחֻרְבַּן הַשְּׁכֵנות. כְּאָמְרו: נִתְקַלְּלָה בָּבֶל, נִתְקַלְּלוּ שְׁכֵנֶיהָ (ברכות נח, א).
פסוק לג
וַיֵּלֶךְ ה'. הִמְתִּין שָׁם אַבְרָהָם, וְלא הִפְסִיק כַּוָּנָתו לַנְּבוּאָה, עַד שֶׁנִּסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה, עַל הֵפֶךְ "וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה'" (לעיל ד, טז).
וְאַבְרָהָם שָׁב. שָׁב מִן הַמָּקום שֶׁלִּוָּה שָׁם הַמַּלְאָכִים שֶׁשָּׁם נִתְיַחֵד עִמּו הַדִּבּוּר.
לִמְקומו. אֶל בֵּיתו.