וַה' פָּקַד. אַבְרָהָם הִתְפַּלֵּל בְּעַד אֲבִימֶלֶךְ (לעיל כ, יז), "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה", כְּאָמְרו "וַה' שָׁב אֶת שְׁבוּת אִיּוב בְּהִתְפַּלְּלו בְּעַד רֵעֵהוּ" (איוב מב, י).
כַּאֲשֶׁר אָמָר. בְּאָמְרו "וּבֵרַכְתִּי אתָהּ" (לעיל יז, טז), וְזֶה הָיָה שֶׁהֵסִיר מִמֶּנָּה קִלְלַת חַוָּה בְּעִבּוּר וּבְלֵידָה וּבְגִדּוּל, כְּאָמְרו "הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבונֵךְ וְהֵרנֵךְ" (שם ג, טז). וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. כְּאָמְרו "וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן" (שם שם), שֶׁלּא כְּמִנְהַג הַמּולִידִים בְּעֵת זִקְנָה, שֶׁיּולִידוּ עַל הָרב נְקֵבָה.
פסוק ד-ה
וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנו. וְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת שָׁנָה. וְעִם כָּל זֶה מָל אֶת בְּנו וְלא חָס עַל הֱיותו בֶּן זְקוּנִים.
פסוק ו
צְחק עָשָׂה לִי אֱלהִים. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ צַעַר מִילָה לַתִּינוק הָאֵל יִתְבָּרַךְ נָתַן שִׂמְחָה בְּלִבִּי, לְפִיכָךְ
כָּל הַשּׁמֵעַ יִצְחַק לִי. וְיִשְׂמַח בַּעֲדִי, וְלא יִדְאַג בִּשְׁבִיל צַעַר הַמִּילָה.
פסוק ט
אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית. חָשְׁבָה שֶׁהִתְעורֵר לָזֶה הַלַּעַג מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַע כָּךְ מֵאִמּו, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: שׁוּתָה דְּיַנּוּקָא בְּשׁוּקָא או דַּאֲבוּהִי או דְּאִמֵּהּ (סוכה נו, ב).
מְצַחֵק. מַלְעִיג עַל הַמִּשְׁתֶּה שֶׁנַּעֲשָׂה בְּבֵית אַבְרָהָם, בְּאָמְרו שֶׁנִּתְעַבְּרָה מֵאֲבִימֶלֶךְ. וְהַטַּעַם שֶׁלּא קָרָה זֶה בְּעֵת לֵידַת יִצְחָק, כִּי יִשְׁמָעֵאל שָׁמַע כָּזאת אַחַר כָּךְ מִלֵּיצָנֵי הַדּור, וְאִם בְּאוּלַי בְּעֵת הַלֵּידָה הָיָה מְצַחֵק לא הִרְגִּישָׁה בּו שָׂרָה שֶׁהָיְתָה אָז טְרוּדָה.
פסוק י
גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזּאת וְאֶת בְּנָהּ. כִּי בַּעֲצָתָהּ עָשָׂה הַבֵּן שֶׁהוצִיא דִּבָּה לְמַעַן יִירַשׁ בְּנָהּ הַכּל, לְפִיכָךְ גָּרֵשׁ מִפְּנֵי שֶׁאֵין דִּין שֶׁיִּירַשׁ אֲפִלּוּ בִּקְצָת.
כִּי לא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה. שֶׁאֵינו מְיֻחָס אַחֲרֶיךָ, שֶׁהַוָּלָד הולֵךְ אַחַר הַפָּגוּם (קידושין סו, ב).
פסוק יב
אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ, כּל אֲשֶׁר תּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה. אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ מַה שֶּׁתּאמַר בִּדְבַר הַנַּעַר וְהָאָמָה לְגָרְשָׁם עִם סִימָנֵי עַבְדּוּת, כְּאָמְרו "שָׂם עַל שִׁכְמָהּ" (פסוק יד).
שְׁמַע בְּקלָהּ. כִּי בְּדִין אָמְרָה לַעֲשׂות כָּךְ.
כִּי בְּיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע. וְיִשְׁמָעֵאל וּבָנָיו יִהְיוּ עֲבָדִים לו, "כִּי בְּיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" וְלא בּו.
פסוק יג
וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה. וְגַם אֵין רָאוּי שֶׁתִּדְאַג עַל שֶׁתְּגָרֵשׁ אֶת הַבֵּן, כִּי תְּגָרֵשׁ "אֶת בֶּן הָאָמָה", לא בִּנְךָ, מִכָּל מָקום לְגוי אֲשִׂימֶנּוּ כִּי זַרְעֲךָ הוּא. לא שֶׁיִּהְיֶה הוּא רָאוּי לְכָךְ.
פסוק יד
שָׂם עַל שִׁכְמָהּ. אֶת הַחֵמֶת לְאות שִׁפְחוּת, עַל דֶּרֶךְ "וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ" (לעיל טז, ט), אֲבָל לא חָדַל הַצַּדִּיק מִתֵּת לָהֶם דֵּי מַחְסורָם, כְּמו שֶׁאָמְרוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה: "וַיְהִי אֱלהִים אֶת הַנַּעַר" (פסוק כ) לְרַבּות חַמָּרָיו וְגַמָּלָיו וּפועֲלָיו (בראשית רבה נג, כ). וְלָכֵן לא חָסְרוּ דָּבָר זוּלָתִי הַמַּיִם בִּתְעותָם בַּמִּדְבָּר, וּבְהִמָּצֵא הַמַּיִם יָשַׁב שָׁם בַּמִּדְבָּר כְּטִבְעו כִּי הָיָה "פֶּרֶא אָדָם".
וְאֶת הַיֶּלֶד. נָתַן לָהּ גַּם אֶת הַיֶּלֶד.
וַיְּשַׁלְּחֶהָ. לִוָּה אותָהּ בְּרב חַסְדּו, כְּמו "וְאַבְרָהָם הלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם " (לעיל יח, טז).
פסוק יט
וַיִּפְקַח אֱלהִים אֶת עֵינֶיהָ. נָתַן בָּהּ דַּעַת לְהַכִּיר מְקום מַיִם שֶׁהָיָה שָׁם, כִּי לא הָיְתָה סוּמָא קדֶם לָכֵן.
פסוק כב
אֱלהִים עִמְּךָ. לְפִיכָךְ אֲנִי יָרֵא מִמְּךָ, לא מִגְּבוּרָתְךָ וְעָשְׁרְךָ, לָכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתִּשָּׁבַע לִי.
פסוק כג
כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי. עֲשֵׂה עִמָּדִי חֶסֶד לְהִשָּׁבַע בְּעַד בָּנֶיךָ.
פסוק כד
אָנכִי אִשָּׁבֵעַ. אָנכִי אֶעֱשֶׂה הַחֶסֶד לְהִשָּׁבַע, אֲבָל אַתָּה לא עָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד כִּדְבָרֶיךָ, שֶׁעֲבָדֶיךָ גְּזָלוּנִי.
פסוק כה
אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ. הוכִיחו בַּאֲשֶׁר הוּא מֶלֶךְ עַל הַגָּזֵל הַנַּעֲשֶׂה בְּאַרְצו וְאֵין מַכְלִים, וְהוכִיחו גַּם כֵּן עַל הָרְשָׁעִים שֶׁהָיוּ בְּבֵיתו, אֲשֶׁר לא כְּדֶרֶךְ הַצַּדִּיקִים, כְּאָמְרו "לא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עשֵׂה רְמִיָּה" (תהלים קא, ז).
פסוק כו
לא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה. גַּם עַכְשָׁו שֶׁהודַעְתַּנִי כִּי נַעֲשָׂה הַגָּזֵל עַל יְדֵי עֲבָדַי לא יָדַעְתִּי לְשַׁעֵר מִי מֵהֶם עָשָׂה זֶה, כִּי אֵין שׁוּם אֶחָד מֵהֶם חָשׁוּד אֶצְלִי, שֶׁאִם הָיָה חָשׁוּד לא הָיָה יושֵׁב בְּבֵיתִי. וְגַם אַתָּה לא הִגַּדְתָּ לִי וְגַם אָנכִי לא שָׁמַעְתִּי. עַל מַה שֶּׁהוכַחְתַּנִי שֶׁבִּהְיותִי מֶלֶךְ עָלַי הָיָה לְאַשֵּׁר חָמוץ (עַל פי ישעיהו א, יז), הִנֵּה הַמֶּלֶךְ לא יַעֲשֶׂה זֶה כִּי אִם עַל אֶחָד מִשְּׁנֵי פָּנִים: אִם לְקול צַעֲקַת הַגָּזוּל, וְאִם לְקול הָמון מְפַרְסֵם אֵיזֶה גָּזֵל שֶׁנַּעֲשָׂה. וְהִנֵּה "אַתָּה לא הִגַּדְתָּ לִי, וְגַם אָנכִי לא שָׁמַעְתִּי" קול הָמון בָּזֶה.
פסוק ל
כִּי אֶת שֶׁבַע כְּבָשׂת תִּקַּח מִיָּדִי. עַל דֶּרֶךְ "שָׁלַף אִישׁ נַעֲלו וְנָתַן לְרֵעֵהוּ וְזאת הַתְּעוּדָה" (רות ד, ז), כִּי הָיָה זֶה עֵדוּת הַסְכָּמַת הַבְּעָלִים וְהודָאָתָם בַּדָּבָר.
בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִי. הַבְּרִית, לְעֵדָה, עַל הודָאָתְךָ "כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזּאת".
פסוק לב
וַיָּשֻׁבוּ אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. שָׁבוּ מִבְּאֵר שֶׁבַע, שֶׁלּא הָיָה מֵאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, שֶׁהָלְכוּ שָׁם לְדַבֵּר עִם אַבְרָהָם, שֶׁהָלַךְ שָׁם לִרְאות מִקְנֵהוּ, וְשָׁם נָתַן צאן וּבָקָר וּכְבָשׂות לִכְרות הַבְּרִית.
פסוק לג
וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עולָם. וְקָרָא וְהודִיעַ לָרַבִּים שֶׁהָאֵל יִתְעַלֶּה הוּא אֱלוהַ הַזְּמַן וּמַמְצִיאו, נֶגֶד דַּעַת חַכְמֵי הַגּויִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים.