וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו. כְּמו שֶׁקָּרָה לְעֵלִי שֶׁלּא מִחָה בְּבָנָיו, כְּאָמְרו "וְלא כִהָה בָּם (שמואל א ג, יג), וְנֶאֱמַר בּו "וְעֵינָיו קָמָה וְלא יָכול לִרְאות" (שם ד, טו). וְלא קָרָה זֶה לְאַבְרָהָם וּלְיַעֲקב שֶׁהָיוּ יותֵר זְקֵנִים מִמַּה שֶּׁהָיָה יִצְחָק אָז וּמִמַּה שֶּׁהָיָה עֵלִי. בְּאַבְרָהָם כְּתִיב "וַיּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה" (לעיל כה, א), וּבְיַעֲקב עִם כָּל צָרותָיו וְדִמְעות עֵינָיו כְּתִיב "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוסֵף" (להלן מח, ח), אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה רואֶה בְּכבֶד, כְּאָמְרו "וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזּקֶן" (שם שם, י), בְּאפֶן שֶׁלּא הִכִּיר הַתְּמוּנָה הַפְּרָטִית.
פסוק ב
לא יָדַעְתִּי יום מותִי. כִּי אָמְנָם הַבְּרָכָה תָּחוּל יותֵר בִּהְיות הַמְּבָרֵךְ סָמוּךְ לַמִּיתָה, כָּעִנְיָן בְּיַעֲקב (להלן פרק מט) וּבְמשֶׁה (דברים לג), כִּי אָז הַנֶּפֶשׁ יותֵר נִבְדֶּלֶת מִן הַחמֶר.
פסוק ג
שָׂא נָא כֵלֶיךָ. שֶׁלּא תָּשׁוּב רֵיקָם וְלא תְּאַחֵר.
פסוק ד
וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים. רָצָה בְּמַטְעַמִּים כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסֵּק בְּכִבּוּד אָב, וּבָזֶה תָּחוּל עָלָיו הַבְּרָכָה. כִּי גַּם שֶׁלּא הִכִּיר בְּגדֶל רִשְׁעו שֶׁל עֵשָׂו, מִכָּל מָקום לא חָשַׁב אותו לְרָאוּי שֶׁתָּחוּל עָלָיו אותָהּ הַבְּרָכָה שֶׁהָיָה בְּלִבּו לְבָרְכו. וְלָכֵן כְּשֶׁבֵּרֵךְ יַעֲקב אַחַר כָּךְ, שֶׁיָּדַע בּו שֶׁהָיָה רָאוּי לַבְּרָכָה, לא שָׁאַל מַטְעַמִּים וְלא בִּקֵּשׁ דָּבָר וּבֵרְכו תֵּכֶף, בְּאָמְרו "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אתְךָ" (להלן כח, ג).
פסוק יב
וְלא בְרָכָה. אִם אוּלַי יַאֲצִיל לִי בְּרָכָה לא יְבָרְכֵנִי אִם אַטְעֵהוּ.
פסוק יג
עָלַי קִלְלָתְךָ. עָלַי לְהִכָּנֵס תַּחְתְּךָ אִם תֶּאֱרַע לְךָ קְלָלָה, כְּמו שֶׁאָמְרוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה שֶׁעָשָׂה שְׁלמה שֶׁקִּבֵּל עָלָיו קִלְלות יואָב, וְהִשִּׂיגוּהוּ (סנהדרין מח, ב).
פסוק כב
וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו. אֵין סָפֵק שֶׁהָיוּ הָעורות מְתֻקָּנִים בְּאפֶן שֶׁיִהְיֶה שְׂעָרָם דּומֶה לִשְׂעַר הָאָדָם, כִּי אָמְנָם רַב הַהֶבְדֵּל בֵּין שְׂעַר הָאָדָם לִשְׂעַר הַגְּדִי אִם לא יְתֻקַּן הַרְבֵּה בִּמְלָאכָה. וְהִנֵּה הֵעֵיד כִּי הָיוּ "יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו שְׂעִירות", וְעִם זֶה אוּלַי נֶחֱלַשׁ בּו גַּם חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ, כְּעִנְיַן "אִם יִטְעַם עַבְדְּךָ אֶת אֲשֶׁר אכַל" (שמואל ב יט, לו).
פסוק כג
שְׂעִרת, וַיְבָרֲכֵהוּ. עַל שֶׁחֲשָׁדו שֶׁהָיָה רָאוּי לִקְלָלָה, כְּאָמְרו "וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה, (פסוק יב), וְכֵן אָמְרוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה: שֶׁהַחושֵׁד אֶת חֲבֵרו בְּדָבָר שֶׁאֵין בּו, שֶׁצָּרִיךְ לְפַיְּסו, וְלא עוד אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְבָרְכו כְּעִנְיַן עֵלִי כְּשֶׁחָשַׁד אֶת חַנָּה לְשִׁכּורָה (ברכות לא, ב).
פסוק כז
וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו. לְהַרְחִיב אֶת נַפְשׁו בְּתַעֲנוּג הָרֵיחַ, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ, וְאֵין הַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, הֱוֵי אומֵר זֶה הָרֵיחַ (ברכות מג, ב).
וַיְבָרֲכֵהוּ. כְּעִנְיַן "וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְּנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ה'" (מלכים ב ג, טו).
רְאֵה רֵיחַ בְּנִי. אַתָּה "בְּנִי", "רְאֵה" וְהִתְבּונֵן שֶׁזֶּה הָרֵיחַ הוּא כְּרֵיחַ שָׂדֶה, שֶׁמִּלְבַד הַמְּצִיאוּת הַמַּסְפִּיק לו לִהְיותו מָזון לְאֵיזֶה בַּעַל חַיִּים, הוסִיף עָלָיו טובַת הָרֵיחַ הַמְּהַנֶּה וּמועִיל לָרוּחַ הַחִיּוּנִי וְהַנַּפְשִׁי, וְזֶה מִדַּרְכֵי טוּבו. אֲשֶׁר בֵּרֲכו ה'.
פסוק כח
וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלהִים. וּבְהִתְבּונֶנְךָ עַל מִדַּת טוּבו, "יִתֶּן לְךָ" בַּאֲשֶׁר הוּא "הָאֱלהִים" שָׂדֶה מְברָךְ.
מִטַּל הַשָּׁמַיִם. שֶׁיַּסְפִּיק לְךָ טַל הַשָּׁמַיִם שֶׁהַכּל שְׂמֵחִים בּו, וְלא יִמְנַע צֵאתְךָ וּבואֲךָ.
וְרב דָּגָן וְתִירשׁ. שֶׁתּוּכַל לְפַרְנֵס אֲחֵרִים, עַל דֶּרֶךְ "וְהִלְוִיתָ גּויִם רַבִּים וְאַתָּה לא תִלְוֶה" (דברים כח, יב).
פסוק כט
וְיִשְׁתַּחֲוֻ לְךָ לְאֻמִּים. שֶׁגַּם הַמַּלְכִיּות שֶׁלּא יַעַבְדוּךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ, שֶׁתִּהְיֶה עֶלְיון לְמַלְכֵי אֶרֶץ.
הֱוֵה גְּבִיר לְאַחֶיךָ. כִּי חָשַׁב שֶׁיִּהְיֶה טוב לְיַעֲקב שֶׁתַּסְפִּיק לו נַחֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁיִּחְיֶה בָּהּ עִם אֵיזֶה שִׁעְבּוּד, כְּדֵי שֶׁלּא יַטְרִיד נַפְשׁו בְּעִנְיְנֵי הַשְּׂרָרות וְהַבְלֵי הַנִּפְסָדִים, כְּמו שֶׁקָּרָה לְזַרְעו אַחַר כָךְ, כְּאָמְרו "מְתָאֵב אָנכִי אֶת גְּאון יַעֲקב" (עמוס ו, ח). וְשֶׁיִּהְיֶה טוב לו שֶׁיִּהְיֶה מְשֻׁעְבָּד תַּחַת אָחִיו מִמַּה שֶּׁיִּהְיֶה מְשֻׁעְבָּד תַּחַת שְׁאָר הָאֻמּות, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: או בְּטוּלָךְ, או בְּטוּלָא דְּבַר עֵשָׂו (גיטין יז, א). וּמִפְּנֵי שֶׁיָּדַע שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה רְאוּיָה לְיַעֲקב בִּלְבַד, לָכֵן בְּזאת הַבְּרָכָה שֶׁחָשַׁב לְבָרֵךְ אֶת עֵשָׂו, לא הִזְכִּיר בִּרְכַּת אַבְרָהָם וְלא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמו שֶׁהִזְכִּיר לְיַעֲקב כְּשֶׁהִכִּירו וּבֵרְכו (להלן כח, ד).
ארְרֶיךָ אָרוּר. כִּי רַבִּים מְקַלְּלִים הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים כְּשֶׁלּא יַשִּׂיגוּ חֶפְצָם, וְלָכֵן הִזְהִיר מִזֶּה, כְּאָמְרו "אֱלהִים לא תְקַלֵּל" וְכוּ' (שמות כב, כז).
פסוק לג
מִי אֵפוא הוּא. אִם כֵּן שֶׁאַתָּה עֵשָׂו, מִי הָיָה זֶה שֶׁהֵבִיא לִי "צַיִד". כִּי אָמְנָם מִלַּת "אֵפוא" כְּשֶׁתָּבוא עִם אָלֶ"ף בְּסוף הַתֵּבָה מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקום "אִם כֵּן". אֲבָל מִלַּת "אֵיפה" עִם הֵ"א בַּסּוף מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקום "אַיֵּה", כְּמו "אֵיפה הֵם רעִים" (להלן לז, טז).
גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה. אִם כֵּן מִי הוּא שֶׁהֵבִיא לִי צַיִד בְּמִרְמָה, וְעִם זֶה יִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה בָּרוּךְ, כִּי אָמְנָם הִרְגִּישׁ בְּבִרְכָתו שֶׁחָלָה הַבְּרָכָה עַל הַמְּברָךְ, כְּמו שֶׁאָמְרוּ עַל רַבִּי חֲנִינָא כְּשֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחולִים.
פסוק לה
וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ. אותָהּ הַבְּרָכָה שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה לָחוּל עָלֶיךָ, שֶׁהָיְתָה בְּעִנְיְנֵי הָעולָם הַזֶּה וּבְחוּץ לָאָרֶץ, כִּי בִּרְכַּת אַבְרָהָם אֵינָהּ רְאוּיָה לְךָ.
פסוק לו
הֲכִי קָרָא שְׁמו יַעֲקב וַיַּעְקְבֵנִי. הַאֻמְנָם בִּשְׁבִיל שֶׁקָּרָא הַקּורֵא אֶת שְׁמו יַעֲקב, קָרָה זֶה שֶׁיַּעְקְבֵנִי, דִּשְׁמָא גָּרִים.
הֲלא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה. אַף עַל פִּי שֶׁחָשַׁבְתָּ לְבָרְכֵנִי בַּבְּרָכָה הָעֶלְיונָה, אֵין לַחְשׁב שֶׁהָיָה בְּדַעְתְּךָ שֶׁיִּהְיֶה לִי הַכּל וְיִשָּׁאֵר אָחִי שׁולָל וְעָרם מִכָּל בְּרָכָה.
פסוק לז
וְאֶת כָּל אֶחָיו נָתַתִּי לו לַעֲבָדִים. בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה וּמַלְכֵי הַגּויִם, כְּאָמְרו "יַעַבְדוּךָ עַמִּים" (פסוק כט).
וּלְכָה אֵפוא מָה אֶעֱשֶׂה. אִם כֵּן מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ, מַה הִיא הַבְּרָכָה שֶׁתּוּכַל לְהועִיל לְךָ.
פסוק לט-מ
הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מושָׁבֶךָ. בָּזֶה אוּכַל לְבָרֶכְךָ שֶׁיִּהְיֶה מושָׁבְךָ בְּאֶרֶץ שְׁמֵנָה, עִם אֵיזֶה שִׁעְבּוּד לְאָחִיךָ.
וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל, וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה. וְשֶׁתִּחְיֶה "מִטַּל הַשָּׁמַיִם", בִּלְתִּי שֶׁתִּצְטָרֵךְ לַעֲבודַת הָאֲדָמָה הַצְּרִיכָה לְמָטָר, וְתִחְיֶה גַּם כֵּן "עַל חַרְבְּךָ", בְּמִלְחָמָה. וְזֶה שֶׁגַּם שֶׁתִּהְיֶה נִלְחָם לְבַקָּשַׁת אָחִיךָ או זוּלָתו, הִנֵּה יִמָּשֵׁךְ מִזֶּה שֶׁ כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, שֶׁתִּצְעַק חָמָס עַל שֶׁיְּשַׁעְבֵּד אָחִיךָ בְּךָ יותֵר מִן הָרָאוּי, וּפָרַקְתָּ עֻלּו מֵעַל צַוָּארֶךָ. כִּי אָמְנָם תִּהְיֶה מְלֻמָּד מִלְחָמָה וּמוּכָן אֶל הַמַּלְכוּת.
אֲבָל אִם בְּשִׁעְבּוּדְךָ תִּפְנֶה אֶל עֲבודַת הָאֲדָמָה וּשְׁאָר הַמְּלָאכות, לא תִּהְיֶה חָפְשִׁי לְעולָם מִשִּׁעְבּוּד אָחִיךָ או מִשִּׁעְבּוּד זוּלָתו.