וְשֶׁב שָׁם. לְכַוֵּן דַּעְתְּךָ קדֶם שֶׁתִּבְנֶה הַמִּזְבֵּחַ, כְּעִנְיַן אָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: חֲסִידִים הָרִאשׁונִים הָיוּ שׁוהִין שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְּלִים, כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת לִבָם לַמָּקום (ברכות ל, ב במשנה).
וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ. לָתֵת הודָאָה עַל שֶׁקִּיֵּם לְךָ הַהַבְטָחָה שֶׁעָשָׂה שָׁם, כְּעִנְיַן אָמְרָם: מְבָרֵךְ בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקום הַזֶּה (ברכות נד, א).
פסוק ב
הָסִרוּ אֶת אֱלהֵי הַנֵּכָר. שֶׁלְּקַחְתֶּם מִשְּׁכֶם, אַף עַל פִּי שֶׁבִּטְּלוּ אותָם עובְדֵיהֶם כְּמו נְשֵׁי שְׁכֶם, כְּאָמְרָם: גּוי מְבַטֵּל עֲבודָה זָרָה בְּעַל כָּרְחו (עבודה זרה מג, א נב, ב), וְלָכֵן הֵם מֻתָּרִים בַּהֲנָאָה, מִכָּל מָקום הָסִירוּ אותָם מִקִּרְבְּכֶם עַתָּה, בְּלֶכְתֵּנוּ לְבֵית אֵל, כְּדֵי שֶׁתִּרְחַק מִלִּבְּכֶם כָּל מַחְשֶׁבֶת עֲבודָה זָרָה.
פסוק ד
וַיִּטְמן אותָם יַעֲקב. וְלא אִבְּדָם מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ כְּבָר מְבֻטָּלִים וּמֻתָּרִין בַּהֲנָאָה.
פסוק ה
וַיִּסָּעוּ, וַיְהִי חִתַּת אֱלהִים. כִּי בְּנָסְעָם מִשְּׁכֶם שֶׁהָיְתָה עִיר מִבְצָר הָיְתָה סַכָּנָה שֶׁיִּתְקומְמוּ הַסְּבִיבות עֲלֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ, וְלָכֵן הֻצְרַךְ אָז שֶׁתִּהְיֶה "חִתַּת אֱלהִים" עֲלֵיהֶם.
פסוק ז
וַיִּקְרָא לַמָּקום. לְאותו מְלון אורְחִים שֶׁלָּן בּו בְּלֶכְתּו לְחָרָן, כְּאָמְרו "וַיִּפְגַּע בַּמָּקום" (לעיל כח, יא).
אֵל בֵּית אֵל. מִקְדָּשׁו שֶׁל בֵּית אֵל.
פסוק ח
אַלּון בָּכוּת. וְזֶה הִפְסִיק הִגָּלות הַשְּׁכִינָה, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁורָה לא מִתּוךְ עַצְבוּת (שבת ל, ב).
פסוק ט
וַיֵּרָא אֱלהִים. אַחַר עֲבור הַבְּכִי.
אֶל יַעֲקב עוד. כְּמו שֶׁנִּרְאָה אֵלָיו שָׁם בְּלֶכְתּו לְחָרָן כְּאָמְרו "הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ" (פסוק א),
בְּבאו מִפַּדַּן אֲרָם. אֲבָל בְּפַדַּן אֲרָם לא נִגְלָה אֵלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁדִּבֵּר עִמּו עַל יְדֵי מַלְאָךְ, כְּאָמְרו "וַיּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלהִים בַּחֲלום" א (לא, יא).
פסוק י
שִׁמְךָ יַעֲקב. אֲנִי מְקַיֵּם לְךָ עַתָּה זֶה הַשֵּׁם, שֶׁתִּהְיֶה קַיָּם אַתָּה לְבַדְּךָ בְּעָקֵב וּבְסוף כִּלְיון כָּל שְׁאָר הָאֻמּות, כְּאָמְרו "כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּויִם, וְאתְךָ לא אֶעֱשֶׂה כָלָה" (ירמיהו מו, כח).
לא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוד יַעֲקב. וְכַאֲשֶׁר יִתְקַיֵּם עִנְיַן שֵׁם "יַעֲקב", שֶׁתִּשָּׁאֵר בַּסּוף אַתָּה לְבַדְּךָ, כְּאָמְרו "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכּן" (במדבר כג, ט), אָז לא יִהְיֶה עִנְיַן "עוד" לַשֵּׁם "יַעֲקב".
כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ. שֶׁתִּשְׂתָּרֵר עַל כָּל פְּלִיטֵי הָאֻמּות, כְּאָמְרו "וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת" (שם כד, יז).
וַיִּקְרָא אֶת שְׁמו יִשְׂרָאֵל. בֵּרֵךְ אותו שֶׁיַּתְחִיל קְצָת עִנְיַן שֵׁם "יִשְׂרָאֵל" מֵעַכְשָׁו, שֶׁיּוּכַל נֶגֶד הַמִּתְקומְמִים עָלָיו גַּם בְּאֶרֶץ לא לו, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: כָּל מָקום שֶׁהָלְכוּ נַעֲשׂוּ שָׂרִים לַאֲדונֵיהֶם (סנהדרין קד, א).
פסוק יא
אֲנִי אֵל שַׁדַּי. בִּשְׁמִי אֲנִי נִשְׁבָּע, כְּעִנְיַן "וְאָמַרְתִּי חַי אָנכִי לְעלָם" (דברים לב, מ), וּבָזֶה בִּלְבַד מָצָאנוּ שְׁבוּעַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ לְיַעֲקב.
פְּרֵה וּרְבֵה. וְלא תִּדְאַג שֶׁיִּכְלֶה זַרְעֲךָ בְּיַד גּויִים, גַּם כְּשֶׁיִּהְיֶה הַזֶּרַע בִּלְתִּי הָגוּן, לְפִיכָךְ לא תֶּחְדַּל מִלִּפְרות וְלִרְבּות, עַל הֵפֶךְ עֲצַת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, כְּאָמְרו: מִיּום שֶׁפָּשְׁטָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה.. דִּין הוּא שֶׁנִּגְזר עַל עַצְמֵנוּ שֶׁלּא לִשָּׂא אִשָּׁה וּלְהולִיד בָּנִים, וְנִמְצָא זַרְעו שֶׁל אַבְרָהָם (אָבִינוּ) כָּלֶה מֵאֵלָיו (בבא בתרא ס, ב). וְזֶה כִּי בִּהְיותִי "אֵל שַׁדַּי" בִּלְתִּי צָרִיךְ לְנושֵׂא מוּכָן, אֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁאָמַרְתִּי עַל כָּל פָּנִים גַּם בִּלְתִּי נושֵׂא מוּכָן.
וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ. אֲנָשִׁים הֲגוּנִים לְמַלְכוּת, וְלא תִּצְטָרֵךְ לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי (על פי דברים יז, טו), כָּעִנְיָן בְּמַלְכֵי אֱדום "שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה, שָׁאוּל מֵרְחבות הַנָּהָר" וְזוּלָתָם.
פסוק יב
וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ. לְקֵץ הַיָּמִין אֶתֵּן לְזַרְעֲךָ כָּל כַּדּוּר הָאָרֶץ לא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, כְּאָמְרו "וּפָרַצְתָּ יָמָה וָקֵדְמָה וְצָפנָה וָנֶגְבָּהּ" (לעיל כח, יד), וּכְאָמְרו "וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת" (במדבר כד, יז).
פסוק יג
בַּמָּקום אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּו. בְּצֵאתו לָלֶכֶת לְחָרָן בְּאותו הַמָּלון הָיָה הַדִּבּוּר שָׁם, "וַיֵּרָא אֱלהִים" (פסוק ט), וְשָׁם נִסְתַּלֵּק, וּלְפִיכָךְ הִצִּיב מַצֵּבָה בְּאותו הַמָּקום בְּעַצְמו.
פסוק יד
וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ. וְהִשְׁלִים נִדְרו שֶׁנָּדַר, בְּאָמְרו "וְהָאֶבֶן הַזּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלהִים" (לעיל כח, כב), כִּי בָּזֶה הֵכִין אֶת הַמָּקום שֶׁרָאוּי שֶׁיְּקִימֶנָּה שָׁם, כְּעִנְיַן דָּוִד בְּהֵרָאות אֵלָיו הַמַּלְאָךְ בְּגרֶן אֲרַוְנָה הַיְבוּסִי.
פסוק יז
אַל תִּירְאִי. שֶׁיִּהְיֶה הַוָּלָד נְקֵבָה מִפְּנֵי שֶׁהַחֲבָלִים מְרֻבִּים, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: חֶבְלֵי (שֶׁל) נְקֵבָה מְרֻבִּים מִשֶּׁל זָכָר (נדה לא, א).
כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן. אַף עַל פִּי שֶׁחֲבָלָיו מְרֻבִּים, גַּם הוּא זָכָר.
פסוק כ
מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ. מִפְּנֵי שֶׁהַקֶּבֶר עַל אֵם הַדֶּרֶךְ וְיֵשׁ לָחשׁ לְחִטּוּטֵי קִבְרֵי.
פסוק כב
וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקב שְׁנֵים עָשָׂר. אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַע לא הִפִּילו מִמִּנְיַן בָּנָיו, כִּי לא הָיָה סָפֵק אֶצְלו שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה לְאַלְתַּר, וְלא נֶעְדַּר מִמִּנְיַן בְּנֵי יַעֲקב בַּעֲתִידִים לְהִתְקַיֵּם בְּעָקֵב וּבְסוף כָּל הָאֻמּות.
פסוק כג
בְּכור יַעֲקב רְאוּבֵן. שֶׁלּא נָפַל מִן הַבְּכורָה בְּדִינֵי שָׁמַיִם מִפְּנֵי הַתְּשׁוּבָה הַמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוד, וְלא נָפַל מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ בָּעולָם הַזֶּה עַד שֶׁהִפִּילו יַעֲקב אָבִיו בְּדִינֵי אָדָם, כְּעִנְיַן כָּל מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב נִדּוּי שֶׁאֵינו מְנֻדֶּה עַד שֶׁיְּנַדֵּהוּ חָכָם בַּדּור, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה (מועד קטן טז, א) מְנָלָן דִּמְשַׁמְתִּינָן, דִּכְתִיב: "אורוּ מֵרוז" (שופטים ה, כג), דְּהָכֵי סְבָרָא דְּגַבְרָא רַבָּא פְּלַנְיָא, דִּכְתִיב "אָמַר מַלְאַךְ ה'" (שופטים שם), וְכֵן הורוּ הָאַחֲרונִים.
פסוק כז
אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק. כִּי אָמְנָם זִכְרון חַסְדֵי הַצַּדִּיקִים בְּאֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם מֵטִיב לִבְנֵיהֶם שֵׁם טוב וְאַהֲבַת חֶסֶד בְּעֵינֵי יושְׁבֵי הָאָרֶץ, הֵפֶךְ הָרְשָׁעִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ בַּעֲון אֲבותָם, בַּל יָקֻמוּ וְיָרְשׁוּ אָרֶץ, (ישעיהו יד, כא).