לְהִתְאַפֵּק לְכל הַנִּצָּבִים עָלָיו. לְהִתְאַפֵּק הִתְאַפְּקוּת מַסְפִּיק לְבָרֵר עִסְקֵי "כּל הַנִּצָּבִים עָלָיו".
פסוק ג
הַעוד אָבִי חָי. אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלּא מֵת מִדַּאֲגָתו עָלַי.
פסוק ד
גְּשׁוּ נָא אֵלַי. שֶׁלּא יִשְׁמְעוּ שׁומְעֵי הַבְּכִי אֶת מְכִירָתו.
אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם. וּבָזֶה תֵּדְעוּ שֶׁאֲנִי יוסֵף בְּלִי סָפֵק, שֶׁלּא יָדַע אִישׁ בִּמְכִירָתִי שֶׁאֲנִי אֲחִיכֶם זוּלָתֵנוּ, כִּי הַקּונִים לא יָדְעוּ שֶׁאֲנִי אֲחִיכֶם.
פסוק ח
וְעַתָּה לא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם. הִנֵּה בִּרְאותְכֶם תַּכְלִית אֱלהִי, שֶׁלּא הָיָה מֻשָּׂג בְּזוּלַת אֵלֶּה הַסִּבּות הַקּודְמות, אֵין סָפֵק שֶׁהַסִּבּות הַקּודְמות הָיוּ גַּם כֵּן בְּרָצון אֱלהִי לְסַבֵּב זֶה הַתַּכְלִית.
לְאָב לְפַרְעה. יועֵץ הַמֶּלֶךְ.
וּלְאָדון לְכָל בֵּיתו. מְמֻנֶּה עַל הַבַּיִת.
וּמושֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. לְהַנְהִיג עִנְיְנֵי הָעַמִּים.
פסוק ט
מַהֲרוּ. שֶׁלּא יִצְטַעֵר יותֵר.
פסוק יא
פֶּן תִּוָּרֵשׁ. לְחֶסְרון מִרְעֵה הַצּאן, כְּאָמְרָם אַחַר כָּךְ "כִּי אֵין מִרְעֶה לַצּאן" (להלן מז, ד).
פסוק יב
וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין. שֶׁלּא יָדַע בִּמְכִירָתִי.
כִּי פִי הַמְּדַבֵּר אֲלֵיכֶם. בִּלְתִּי מֵלִיץ, וְהִנֵּה בִּמְכִירָתִי לא הָיָה אִישׁ מְדַבֵּר בִּלְשׁונֵנוּ זוּלָתֵנוּ, כִּי הַקּונִים הָיוּ יִשְׁמְעֵאלִים וּמִדְיָנִים.
פסוק יג
וּמִהַרְתֶּם וְהורַדְתֶּם אֶת אָבִי הֵנָּה. לְמַעַן יִשְׂמַח לִרְאות.
פסוק טז
וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעה. שֶׁחָשַׁב שֶׁמִּכָּאן וָאֵילָךְ תִּהְיֶה הַשְׁגָּחַת יוסֵף עַל הָאָרֶץ לא כְּהַשְׁגָּחַת גֵּר מַנְהִיג, אֲבָל כְּהַשְׁגָּחַת אֶזְרָח חושֵׁב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הוּא וְזַרְעו, וְלָזֶה מַשְׁגִּיחַ בְּכָל לֵב לְהֵיטִיב לָאָרֶץ וּלְיושְׁבֶיהָ.
פסוק יז
אֱמר אֶל אַחֶיךָ זאת עֲשׂוּ. שֶׁזּאת הִיא הַכַּוָּנָה שֶׁתַּעֲשׂוּ שֶׁתִּקְחוּ אֶת אֲבִיכֶם וְאֶת בָּתֵּיכֶם.
פסוק יט
וְאַתָּה צֻוֵּיתָה. וֶאֱמר לָהֶם גַּם כֵּן שֶׁ"אַתָּה צֻוֵּיתָ" עֲלֵיהֶם.
זאת עֲשׂוּ. וּלְהַשִּׂיג זֶה הַמְּכֻוָּן שֶׁלּא יְמָאֵן אֲבִיכֶם מִבּוא.
קְחוּ לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עֲגָלות. כִּי כְּשֶׁיִרְאֶה הָעֲגָלות מוּכָנות שְׁלוּחות מֵאִתָּנוּ לא יִמְצָא כָּל כָּךְ מָקום לִדְחות וּלְמָאֵן, וְכֵן הורָה אַחַר כָּךְ בְּאָמְרו "וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלות אֲשֶׁר שָׁלַח יוסֵף לָשֵׂאת אתו.. וַיּאמֶר יִשְׂרָאֵל.. אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ" (פסוקים כז כח).
פסוק כ
וְעֵינְכֶם אַל תָּחס עַל כְּלֵיכֶם. שֶׁלּא תְּאַחֲרוּ וְיִרְבֶּה הַנֶּזֶק בַּמִּקְנֶה בְּרב הָאִחוּר.
פסוק כג
וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזאת. כְּמו מַתְּנַת בִּנְיָמִין, וְעִם זֶה שָׁלַח עֲשָׂרָה חֲמורִים וְעֶשֶׂר אֲתונות, כִּי בְּרַבִּים תִּהְיֶה הַוָּא"ו בַּסּוף, כְּמו "יִשָּׂשׂכָר זְבוּלֻן וּבִנְיָמִן" (שמות א, ב).
פסוק כד
וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו. פְּטָרָן וְנָתַן לָהֶם רְשׁוּת, כְּמו "שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר" (לעיל לב, כז), "שַׁלְּחוּנִי וְאֵלְכָה לַאדנִי" (שם כד, נו).
פסוק כו
וַיָּפָג לִבּו. נִתְעַלֵּף וְחָסְרָה קְצָת דְּפִיקַת לִבּו וְרוּחו מִמַּה שֶּׁהָיָה קדֶם, כַּמִּנְהָג בְּעִלּוּף, מִדַּאֲגַת לִבּו בְּהַזְכִּירָם אֶת יוסֵף, "כִּי לא הֶאֱמִין לָהֶם", לְפִיכָךְ "וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקב" (פסוק כז), לא אָבְדָה רוּחו אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהֶאֱמִין, כְּמו שֶׁיִּקְרֶה בְּעֵת הַשִּׂמְחָה הַפִּתְאומִית הַמְּמִיתָה בְּצֵאת הָרוּחַ הַחִיּוּנִי אֶל הַחוּץ, כִּי אָמְנָם נִכְנְסָה לִפְנִים בְּעֵת הַדְּאָגָה הַקּודֶמֶת כְּשֶׁלּא הֶאֱמִין.
פסוק כז
וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוסֵף. שֶׁאָמַר "וְעוד חָמֵשׁ שָׁנִים, אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר" (פסוק ו), כְּדֵי לְעָרֵב בִּדְבַר הַבְּשׂורָה אֵיזֶה דְּאָגָה.
וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקב. נִרְפָּא מִן הָעִלּוּף הַקּודֵם בְּהַדְרָגַת הַשִּׂמְחָה עִם הַדְּאָגָה.
פסוק כח
רַב.. אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ. לא שֶׁאָגוּר שָׁם כִּדְבָרָיו.
פרק מו
פסוק א
לֵאלהֵי אָבִיו יִצְחָק. שֶׁאָמַר לְיִצְחָק "אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה" (לעיל כו, ב).
פסוק ב
וַיּאמֶר אֱלהִים לְיִשְׂרָאֵל. מַה שֶּׁאָמַר לו עַתָּה הָיָה בִּשְׁבִיל הֱיותו "יִשְׂרָאֵל", שֶׁיִּצְטָרְכוּ בָּנָיו לְהִשְׂתָּרֵר עַל הַמִּתְקומְמִים.
פסוק ג
אָנכִי הָאֵל אֱלהֵי אָבִיךָ. אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי לְאָבִיךָ "אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה" (לעיל כו, ב), אֲנִי הוּא שֶׁאומֵר אֵלֶיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה. אַתָּה, וְזֶה כִּי לְגוי גָּדול אֲשִׂימְךָ שָׁם. כִּי אָמְנָם אִם הָיוּ בָּנֶיךָ יושְׁבִים פּה הָיוּ מִתְחַתְּנִים בְּגויֵי הָאָרֶץ וּמִתְעָרְבִים עִמָּהֶם, אֲבָל בְּמִצְרַיִם לא יִקְרֶה זֶה, "כִּי לא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם" (לעיל מג, לב), וּבְכֵן יִהְיוּ לְגוי נִבְדָּל, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: "וַיְהִי שָׁם לְגוי" (דברים כו, ה), מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְצֻיָּנִים שָׁם (ספרי שם).
פסוק ד
אַעַלְךָ גַּם עָלה. אַחַר שֶׁאַעֲלֶה וְאוצִיאֲךָ מִשָּׁם תּוסִיף מַעֲלָה עַל מַה שֶּׁהָיָה לְךָ קדֶם רִדְתְּךָ שָׁם, כְּאָמְרו "וּלְהַעֲלתו מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טובָה" (שמות ג, ח).
יָשִׁית יָדו עַל עֵינֶיךָ. לא תִּצְטָרֵךְ לִפְקחַ עֵינֶיךָ לְהַשִּׂיג חֲפָצֶיךָ, כִּי יוסֵף יַגִּיעֵם אֵלֶיךָ בְּזוּלַת הַשְׁגָּחָתְךָ, וְלא תִּצְטָרֵךְ אַתָּה לְהִתְעַסֵּק עִם הַמִּצְרִים הַבִּלְתִּי רְאוּיִים לִקְרַב אֵלֶיךָ.
פסוק ה
וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁהָיוּ צְרִיכִים מִכָּאן וָאֵילָךְ לִהְיות "עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", לְהִשְׂתָּרֵר עִם אֱלהִים וְעִם אֲנָשִׁים הַמִּתְקומְמִים, בְּלֶכְתָּם עַתָּה אֶל אַדְמַת נֵכָר.
אֶת יַעֲקב אֲבִיהֶם. שֶׁבְּלֶכְתּו אֶל שִׂמְחָתו זאת אֲשֶׁר אֵין אַחֲרֶיהָ תּוּגָה, אַחַר שֶׁעָבְרוּ עָלָיו כָּל הַצָּרות שֶׁעָבְרוּ, הורָה מַה שֶּׁיִּקְרֶה לו בְּעָקֵב וּבְאַחֲרִית הַיָּמִים, כְּאָמְרו "רָנּוּ לְיַעֲקב שִׂמְחָה" (ירמיהו לא, ו).
פסוק ח
וְאֵלֶּה שְׁמות.. יַעֲקב וּבָנָיו. הָרְאוּיִים בְּכָל אֵלֶּה שֶׁיִּהְיֶה נֶחְשָׁב כָּל אֶחָד מֵהֶם וְנודָע בְּשֵׁם אִישִׁי, הֵם "יַעֲקב וּבָנָיו" בִּלְבַד, כְּאָמְרו "וְנָשָׂא אַהֲרן אֶת שְׁמותָם לִפְנֵי ה'" (שמות כח, יב), אֲבָל שְׁאָר שִׁבְעִים נֶפֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים לא עָלוּ לְמַעֲלַת אֵלֶּה.
פסוק יט
בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקב. שֶׁהָיְתָה עִקַּר כַּוָּנָתו, וְכֵן מִמֶּנָּה נולַד
יוסֵף וּבִנְיָמִן. שֶׁהָיוּ מְעֻלִּים בַּשְּׁבָטִים, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: רָאוּי הָיָה יוסֵף שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים כְּיַעֲקב (סוטה לו, ב), וּכְאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה עַל בִּנְיָמִין שֶׁ'מֵּת בְּעֶטְיו שֶׁל נָחָשׁ' (שבת נה, ב), וְכֵן הֵעִיד בְּאָמְרו "לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה עורְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ" (תהלים פ, ג).
פסוק כח
לְהורת לְפָנָיו גּשְׁנָה. לְמַעַן יורֶה יְהוּדָה אֵיךְ יְתֻקַּן בֵּית דִּירָה לִפְנֵי בּוא יַעֲקב לְגשֶׁן.
פסוק כט
וַיֵּרָא אֵלָיו. מִתּוךְ עֲבָדָיו הַסּובְבִים אותו, וְלא הִמְתִּין שֶׁיָּבוא אָבִיו אֵלָיו אֶל הַמֶּרְכָּבָה.
פסוק ל
אָמוּתָה הַפָּעַם. מִצָּרות אֲחֵרות נושַׁעְתִּי וְאַחַר הַתְּשׁוּעָה מֵהֶם אָפְפוּ עָלַי רָעות. עַתָּה בְּזאת הַפַּעַם שֶׁנּושַׁעְתִּי מִצָּרָתְךָ "אַחֲרֵי רְאותִי אֶת פָּנֶיךָ", יְהִי רָצון שֶׁאָמוּת בְּזאת הַתְּשׁוּעָה וְלא יוסִיף עֶצֶב עִמָּהּ (על פי משלי י, כב).
פסוק לא
אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה. שֶׁמְּלַאכְתָּם הִיא מִרְעֵה הַצּאן (פסוק לב), מִבִּלְתִּי שֶׁאֶשְׁאַל מִמֶּנּוּ אָז שֶׁיִּתֵּן לָכֶם אֶרֶץ גּשֶׁן, כְּדֵי שֶׁיַּאֲמִין כְּשֶׁתּאמְרוּ לו שֶׁזּאת מְלַאכְתְּכֶם, וְלא יַחְשׁב שֶׁתּאמְרוּ כֵן כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן לָכֶם אֶרֶץ גּשֶׁן.