דברים פרק יב

מאי 18, 2011 · מאת ספורנו · דברים

פסוק א
אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן.. לְרִשְׁתָּהּ כָּל-הַיָּמִים. וּמִכְּלַל הַמִּצְות הָאֵלֶּה, הֵם שֶׁצָּרִיךְ שֶׁתִּשְׁמְרוּ אותָן, אֲשֶׁר בְּקִיּוּמָן תִּירְשׁוּ הָאָרֶץ "כָּל הַיָּמִים": שֶׁתְּאַבְּדוּ מְקומות כָּל עֲבודָה-זָרָה (פסוקים ב-ג), וְשֶׁלּא תַּעֲשׂוּ כְּמותָם לָאֵל יִתְעַלֶּה לְהַקְרִיב לְפָנָיו בְּכָל מָקום (פסוק ד), וְשֶׁיִּהְיֶה לָכֶם מָקום מְיֻחָד לְהַקְרִיב לְפָנָיו (פסוק ה), אותו –

פסוק ה
הַמָּקום אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלהֵיכֶם מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם.. לְשִׁכְנו לִהְיות שָׁם מִשְׁכַּן שְׁמו, וְהוּא שִׁילה או בֵּית עולָמִים.

תִדְרְשׁוּ. אֶל אותו הַמָּקום הַנִּבְחָר תִּדְרְשׁוּ לְהִשְׁתַּחֲוות וּלְהַקְרִיב, כְּעִנְיַן "אֵלָיו גּויִם יִדְרשׁוּ" (ישעיה יא, י).

וּבָאתָ שָּׁמָּה. לא שֶׁיָּבא מִשְׁכַּן שְׁמו אֲלֵיכֶם בְּכָל מָקום, כְּמִנְהַג עובְדֵי עֲבודָה-זָרָה לֶאֱלהֵיהֶם.

פסוק ז
לִפְנֵי ה' אֱלהֵיכֶם וּשְׂמַחְתֶּם. "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה" (תהלים ק, ב), כָּרָאוּי לְכָל עובֵד מֵאַהֲבָה.

בְּכל מִשְׁלַח יֶדְכֶם. כִּי אָז תַּצְלִיחוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם וְאָז תַּשְׂכִּילוּ.

פסוק כ
וְאָמַרְתָּ אכְלָה בָשָׂר. בִּלְתִּי שֶׁאֶצְטָרֵךְ לְהַעֲלותו לְבֵית הַבְּחִירָה.

כִּי-תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכל בָּשָׂר. גַּם כֵּן שֶׁתְּאַוֶּה לֶאֱכל אותו הַחֵלֶק הַנִּתָּן לַכּהֲנִים מִן הַזֶּבַח.

בְּכָל-אַוַּת נַפְשְׁךָ תּאכַל בָּשָׂר. אֲבָל לא חֵלֶב וְדָם, אַף-עַל-פִּי שֶׁהֵם חֻלִּין.

פסוק כב
אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת-הַצְּבִי. שֶׁלּא בְּמָקום קָדושׁ.

פסוק כג
רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכל הַדָּם. אַף-עַל-פִּי שֶׁתְּקַוֶּה בַּאֲכִילָתו חֶבְרַת הַשֵּׁדִים שֶׁיַּגִּידוּ לְךָ עֲתִידות, כְּאָמְרָם זַ"ל: 'שׁומְעִים מַה שֶּׁעָתִיד לִהְיות כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת', לא תאכַל הַדָּם לְהִתְחַבֵּר לָהֶם.

פסוק כד
לא תּאכֲלֶנּוּ, עַל-הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם. עֲשֵׂה בְּאפֶן שֶׁלּא יִהְיֶה רָאוּי לַאֲכִילָה וְזֶה שֶׁתִּשְׁפְּכֵהוּ עַל הָאָרֶץ כַּמַּיִם, וְלא תַּצְנִיעֵהוּ כְּמו שֶׁמַּצְנִיעִים הַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן וּשְׁאָר מַשְׁקִין לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.

פסוק כה
לא תּאכֲלֶנּוּ.. כִּי-תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'. וְכַאֲשֶׁר תִּמָּנַע מִלְּאָכְלו לא יִהְיֶה זֶה כְּמואֵס בּו, אֲבָל כְּדֵי שֶׁתַּעֲשֶׂה "הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'", כְּאָמְרָם ז"ל: אַל יאמַר אָדָם אִי אֶפְשִׁי בִּבְשַׂר חֲזִיר, אֲבָל יאמַר אֶפְשִׁי וְאֶפְשִׁי, וּמָה אֶעֱשֶׂה וְאָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם גָּזַר עָלַי (ספרא לקדושים כ, כו ורש"י שם).

פסוק ל
וְאֶעֱשֶׂה-כֵּן גַּם-אָנִי. שֶׁאֶעֱבד אֶת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּאותָם מִינֵי הָעֲבודָה שֶׁהֵם עובְדִים לַעֲבודָה-זָרָה.

פסוק לא
כִּי כָל-תּועֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלהֵיהֶם. כִּי אָמְנָם הֵם עובְדִים לַעֲבודָה זָרָה בִּקְצָת מִינֵי עֲבודות נִמְאָסות אֵצֶל הָאֵל יִתְבָּרַךְ: