פסוק ז
יָדַע לֶכְתְּךָ. תִּקֵּן אותו בַּמִּצְטָרֵךְ. וּלְשׁון "יָדַע" כְּמו "וַיֵּדַע אֱלהִים" (שמות ב, כה), "יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם" (שם לג, יב), "אֲשֶׁר יְדָעו ה' פָּנִים אֶל פָּנִים" (להלן לד, י), "מָה-אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ" (תהלים קמד, ג) וְרַבִּים כָּאֵלֶּה. יֵאָמֵר עַל הָאֵל יִתְעַלֶּה זֶה הַלָּשׁון כִּי כָל פְּעֻלָּתו יִתְבָּרַךְ בִּידִיעַת עַצְמו.
לא חָסַרְתָּ דָּבָר. וְיַכִּירוּ שֶׁלּא תִּקְנוּ מֵהֶם לְצרֶךְ, אֲבָל תִּקְנוּ לַהֲנָאָתָם מִצַּד אַחְוָה, וּכְדֵי שֶׁיָּבואוּ אֲלֵיכֶם וְיִרְאוּ מַעֲשֵׂי ה' וְנִפְלְאותָיו.
פסוק י
הָאֵמִים לְפָנִים. מִפְּנֵי שֶׁלּא הָיוּ בְּנֵי לוט יורְשֵׁי אַבְרָהָם בַּדִּין כְּלָל, הודִיעַ שֶׁגַּם לָהֶם נָתַן ה' אֶת הָאָרֶץ כְּמו לִבְנֵי עֵשָׂו. וְהָעֵד עַל זֶה כִּי שְׁנֵיהֶם כָּבְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ שֶׁלּא כְּמִנְהַג הָעולָם.
פסוק יב
וַיַּשְׁמִידוּם. עֵשָׂו וּמואָב הִשְׁמִידוּ וְהֶחְרִיבוּ יִשּׁוּב יותֵר מִכְּדֵי צרֶךְ יִשּׁוּבָם, כְּדֵי לְהַשְׁמִיד כָּל הַיּושְׁבִים בָּהּ לְפָנִים, בַּל יָקוּמוּ וְיִירְשׁוּ אָרֶץ. כִּי גַּם מואָב גַּם עֵשָׂו לא מִלְּאוּ אֶת כָּל יִשּׁוּב הַחורִי וְיִשּׁוּב הָאֵמִים שֶׁהִשְׁמִידוּ. וּבִהְיות הַר שֵׂעִיר מַגִּיעַ עַד גְּבוּל מואָב, וְשָׁם אֵצֶל גְּבוּל מואָב אֵין שׁוּם יִשּׁוּב מִבְּנֵי עֵשָׂו, וְכֵן גְּבוּל מואָב מַגִּיעַ עַד הַמִּדְבָּר, וְשָׁם אֵצֶל הַמִּדְבָּר אֵין שׁוּם יושֵׁב מִבְּנֵי מואָב, לְכָךְ אָמַר שֶׁמִּכָּל מָקום לא יַעַבְרוּ דֶּרֶךְ גְּבוּל שׁוּם אֶחָד מֵהֶם.
כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל. בְּעֵת כְּתִיבַת הַתּורָה שֶׁכְּבָר כָּבְשׁוּ סִיחון וְעוג, שֶׁהָיוּ מְלָכִים גְּדולִים וְאַדִּירִים בִּזְמַן מוּעָט שֶׁלּא כְּמִנְהַג הָעולָם.
פסוק יג
עַתָּה קֻמוּ. וּמֵאַחַר שֶׁאָסוּר לָכֶם לַעֲבר בִּגְבוּל שְׁנֵי אֵלֶּה. קֻמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת-נַחַל זָרֶד. שֶׁהוּא חוּץ לִגְבוּל שְׁנֵיהֶם, וּמִשָּׁם תּוּכְלוּ לַעֲבר חוּץ לַגְּבוּל שְׁנֵיהֶם עַד הַיַּרְדֵּן.
פסוק כ
אֶרֶץ-רְפָאִים תֵּחָשֵׁב אַף-הִוא. וְאֵין סָפֵק שֶׁלּא הָיוּ בְּנֵי עַמּון כְּדַאי לְהורִישָׁם, וְעָשָׂה הָאֵל יִתְבָּרַךְ לָהֶם.
פסוק כב
כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִבְנֵי עֵשָׂו. שֶׁאַחַר שֶׁהָיוּ גֵּרִים בְּאֶרֶץ שֵׂעִיר גֵּרְשׁוּ אֶת הַתּושָׁבִים.
פסוק כג
וְהָעַוִּים הַיּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד-עַזָּה. אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיוּ מִבְּנֵי עֵשָׂו או מִבְּנֵי פְּלִשְׁתִּים, שֶׁנִּשְׁבַּע לָהֶם אַבְרָהָם (בראשית כא, כח-לב), לא נִמְנְעוּ יִשְׂרָאֵל לִכְבּשׁ אֶת אַרְצָם. וְהַסִּבָּה בָּזֶה הָיְתָה שֶׁלּא מָצְאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ בְּיָדָם, שֶׁהֲרֵי "כַּפְתּרִים הַיּצְאִים מִכַּפְתּר" מֵרב הָעָם בָּעִיר, שֶׁיָּצְאוּ לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה הֵם הִשְׁמִידוּ אֶת הָעַוִּים, וּמִיָּד אותָם כַּפְתּורִים כָּבְשׁוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ.
פסוק ל
כִּי-הִקְשָׁה ה' אֱלהֶיךָ אֶת-רוּחו. לְמָאֵן מֵהַנִּיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲבר בִּגְבוּלו. וְאִמֵּץ אֶת-לְבָבו. לְהִלָּחֵם.