פסוק ג
וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתו. אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין אֲבֵדָתָהּ מְצוּיָה כָּל-כָּךְ, אַל תַּחְשְׁבָהּ לַאֲבֵדָה מִדַּעַת.
פסוק ז
לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים. הִנֵּה בְּעִנְיַן שִׁלּוּחַ הַקֵּן יֵשׁ אֵיזֶה גְּמִילוּת חֶסֶד לֶהָמון, שֶׁלּא לְהַשְׁחִית זֶרַע עופות הַשָּׂדֶה שֶׁהֵם הֶפְקֵר, וְזֶה בְּשִׁלּוּחַ הָאֵם. אָמַר שֶׁאֲפִלּוּ בְּזֶה הַקְּצָת שֶׁל גְּמִילוּת חֲסָדִים, יִהְיֶה אוכֵל פֵּרות בָּעולָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לו לָעולָם הַבָּא.
פסוק ח
וְלא-תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי-יִפּל הַנּפֵל. כַּאֲשֶׁר יִקְרֶה שֶׁיִּפּל אֵיזֶה נופֵל מִשָּׁם, לא תִּהְיֶה אַתָּה הַגּורֵם, בְּאפֶן שֶׁיִּהְיֶה ענֶשׁ הַדָּם בְּבֵיתֶךָ.
פסוק יג
כִּי-יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה. אַחַר הַדִּבּוּר בְּעִנְיְנֵי הַיִּשּׁוּב, דִּבֵּר בָּאַזְהָרות הַמְחֻיָּבות לִשְׁרִיַּת הַשְּׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל, וּלְהִשָּׁמֵר מִגְּרם הִסְתַּלְּקוּתָהּ בִּפְסוּל הַזֶּרַע מִצַּד הָעֲרָיות (כב, יג עד כג, ג), וּמִצַּד תַּעֲרבֶת הָאֻמּות הַפְּסוּלות (כג, ד-ט), וּמִצַּד טֻמְאַת הַמַּחֲנֶה (שם י-טו), כְּאָמְרו "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדושׁ וְלא-יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ".
פסוק כד
אֲשֶׁר-עִנָּה אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ. הֶעֱנָה וְהִשְׁפִּיל אותָהּ מִכַּשְׁרוּתָהּ, וּפָסַל אותָהּ מִהְיותָהּ עוד רְאוּיָה לְבַעֲלָהּ "רֵעֵהוּ", כְּעִנְיַן "נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ" (מיכה ב, ט).
פסוק כו
אֵין לַנַּעֲרָה חֵטְא מָוֶת. אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה סופָהּ בְּרָצון, כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּתָהּ בְּאנֶס פְּטוּרָה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל בְּאִסּוּר, יִצְרָהּ אֲנָסָהּ, כְּאָמְרָם זַ"ל: אֲפִלּוּ אומֶרֶת הַנִּיחוּ לו שֶׁאִלְמָלֵא כֵן הָיִיתִי שׂוכְרַתּוּ (כתובות נא, ב).
כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל-רֵעֵהוּ וְכוּ'. אֵין זֶה כְּעִנְיַן הַבְּהֵמָה הַנִּרְבַּעַת שֶׁכָּתַב בָּהּ "וְאֶת-הַבְּהֵמָה תַּהֲרגוּ" (ויקרא כ, טו), כִּי אָמְנָם הַבְּהֵמָה לא הִתְקומְמָה כְּלָל. אֲבָל זו שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּתָהּ בְּאנֶס, וְהִתְקומְמָה כְּפִי יְכָלְתָּהּ, הִנֵּה קָרָה לָהּ כְּמו שֶׁקָּרָה לְנִרְצָח שֶׁנֶּעֶבְדָה בּו עֲבֵרָה נֶגֶד רְצונו, לְפִיכָךְ אֵין לָהּ בַּחֵטְא עִנְיָן כְּלָל.
פסוק כז
צָעֲקָה הַנַּעֲרָה. דָּנִין אותָהּ לְכַף זְכוּת.