פסוק ב
מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ. הַמְשֻׁבָּחִים שֶׁבְּכָל פֵּרותֶיהָ, כְּמו "וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ" (עמוס ו, ו), "נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּויִם" (שם ו, א). וְהַמְשֻׁבָּחִים הֵם ז' מִינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמו שֶׁבָּא בַּקַּבָּלָה. וְזֶה בֵּאוּר מַה שֶּׁצִּוָּה לְמַעְלָה (שמות כג, יט), בְּאָמְרו "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא", הָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁתָּבִיא הַבִּכּוּרִים מִמִּבְחַר פֵּרות אַדְמָתְךָ, וְהֵם שִׁבְעָה הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם.
פסוק ג
אֶל-הַכּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם. אַף-עַל-פִּי שֶׁלּא יִהְיֶה גָּדול בְּחָכְמָה, לא תֶחְדַּל מִלְּדַבֵּר עִמּו בְּכָבוד, בְּאָמְרְךָ "ה' אֱלהֶיךָ", אַף-עַל-פִּי שֶׁזֶּה לא יֵאָמֵר זוּלָתִי לְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם, כְּמו לִמְלָכִים וְלִנְבִיאִים. וּמִכָּל מָקום, בִּהְיותְךָ מֵבִיא אֵלָיו אֶת הַבִּכּוּרִים, כְּמֵבִיא דּורון לָאֵל יִתְעַלֶּה שֶׁהוּא בַּעַל הַקַּרְקַע, רָאוּי שֶׁתְּדַבֵּר עִמּו בְּזֶה דֶּרֶךְ כָּבוד.
הִגַּדְתִּי הַיּום. הודַעְתִּי לַכּל מִתּוךְ מַעֲשַׂי אֵלֶּה, כְּמו "כִּי הִגַּדְתָּ הַיּום כִּי אֵין לְךָ שָׂרִים וַעֲבָדִים" (שמואל-ב יט, ז).
כִּי-בָאתִי אֶל-הָאָרֶץ. שֶׁבָּאתִי מֵאֶרֶץ אַחֶרֶת אֶל זאת הָאָרֶץ.
אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבתֵינוּ לָתֶת לָנוּ. כְּאָמְרו "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ וְכוּ'" (בראשית יז, ח). וּלְפִיכָךְ אֲנִי הַגֵּר שֶׁבָּאתִי אֶל הָאָרֶץ לְתושָׁב בְּכחַ מַתְּנָתו, הֵבֵאתִי הַבִּכּוּרִים הָרְאוּיִים לְנותֵן קַרְקַע בְּמַתָּנָה או בַּאֲרִיסוּת.
פסוק ד
וְהִנִּיחו לִפְנֵי מִזְבַּח ה' אֱלהֶיךָ. לְהַרְאות וּלְהודִיעַ שֶׁהַבִּכּוּרִים לא הוּבְאוּ לַכּהֵן, אֲבָל הוּבְאוּ אֶל הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְהוּא נְתָנָם לַכּהֵן עִם שְׁאָר מַתְּנות כְּהֻנָּה.
פסוק ה
אֲרַמִּי אבֵד אָבִי. הִנֵּה אָבִי שֶׁהָיָה יַעֲקב, הָיָה זְמַן מָה "אֲרַמִּי אבֵד", שֶׁלּא הָיָה לו בֵּית מושָׁב, וּבְכֵן לא הָיָה מוּכָן לְהַעֲמִיד גּוי רָאוּי לָרֶשֶׁת אָרֶץ.
פסוק ו
וַיְעַנּוּנוּ, וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבדָה קָשָׁה. וְאַחַר שֶׁהָיָה גּוי, לא הָיָה רָאוּי לְקַבֵּל מַתָּנָה, שֶׁהָיָה תַּחַת עַבְדוּת, וּ'מַה שֶּׁקָּנָה עֶבֶד קָנָה רַבּו' (פסחים פח, ב).
פסוק ט
וַיִּתֶּן-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ הַזּאת. וְאַחַר שֶׁיָּצָאנוּ לְחֵרוּת, לא הָיָה לָנוּ שׁוּם חֵלֶק בָּאָרֶץ לָשֶׁבֶת בּו, וְנָתַן לָנוּ זאת שֶׁהִיא אֶרֶץ נִבְחֶרֶת, "זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ".
פסוק י
וְעַתָּה. מֵאַחַר שֶׁיָּדַעְתִּי מָה רַב טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ עָלֵינוּ שֶׁעֲשִׂיתָנוּ לְגוי רְאוּיִים לָרֶשֶׁת אָרֶץ, וּלְהוצִיאָנוּ לְחֵרוּת בְּאפֶן שֶׁנּוּכַל לְקַבֵּל מַתָּנָה שֶׁתִּהְיֶה שֶׁלָּנוּ, וְנָתַתָּ לָנוּ זאת שֶׁהִיא צְבִי לְכָל הָאֲרָצות וּמִבְחַר הַמְּקומות.
הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת-רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-נָתַתָּה לִּי ה'. הֵבֵאתִי מִבְחַר פֵּרות אותָהּ הָאָרֶץ שֶׁנָּתַתָּ לִי לָתֵת תּודָה לְשִׁמְךָ עָלֶיהָ.
פסוק יג
בִּעַרְתִּי הַקּדֶשׁ מִן-הַבַּיִת. בַּחֲטָאֵינוּ וּבַעֲונות אֲבותֵינוּ הוּסְרָה הָעֲבודָה מֵהַבְּכורות אֲשֶׁר לָהֶם הָיוּ רְאוּיות תְּרוּמות וּמַעְשְׂרות, כְּאָמְרו "וָאֲטַמֵּא אותָם בְּמַתְּנותָם בְּהַעֲבִיר כָּל-פֶּטֶר רָחַם" (יחזקאל כ, כו), וְזֶהוּ וִדּוּי מַעֲשֵׂר שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּותֵינוּ זַ"ל.
וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי. טַעַם "גַּם" כְּטַעַם אַף-עַל-פִּי, כְּמו "גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים" (רות א, יב). יֵאָמֵר אִם כֵּן: מודֶה אֲנִי כִּי גָּדול עֲונִי שֶׁגָּרַמְתִּי לְבַעֵר הַקּדֶשׁ מִן הַבַּיִת, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁנְּתַתִּיו לַלֵּוִי וְזוּלָתו בְּמִצְוָתְךָ, אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁתַּשְׁקִיף הַשְׁקָפָה לְטובָה בִּמְקום הַהַשְׁקָפָה לְרָעָה הָרְאוּיָה לַעֲונִי.
פסוק טו
וּבָרֵךְ אֶת-עַמְּךָ.. וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ. בְּאותו הָאפֶן אֲשֶׁר "נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבתֵינוּ", כְּשֶׁאָמַרְתָּ "אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעָנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ טובָה וּרְחָבָה וְכוּ'".
פסוק טז
הַיּום הַזֶּה. שֶׁאַתָּה נִכְנָס עִמּו לִבְרִית, הִנֵּה עִנְיַן הַבְּרִית הוּא שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ "מְצַוְּךָ לַעֲשׂות אֶת הַחֻקִּים.. וְהַמִּשְׁפָּטִים" לְטוב לְךָ, לא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוי, וְאַתָּה מְקַבֵּל עָלֶיךָ לְשָׁמְרָם בְּכָל-לְבָבְךָ. שֶׁתַּכִּיר בְּלִי שׁוּם סָפֵק שֶׁרָאוּי לַעֲשׂות רְצונו.
וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. שֶׁלּא יָנִיא אותְךָ כּחַ מִתְאַוֶּה, בִּהְיותְךָ מַכִּיר מַעֲלַת מִי שֶׁצִּוָּה וְתועֶלֶת מִצְותָיו. וּבָזֶה,
פסוק יז
אֶת-ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּום. כְּשֶׁקִּבַּלְתָּ עָלֶיךָ לְהִכָּנֵס בִּבְרִית בִּשְׁבוּעַת הָאָלָה, אֲשֶׁר בָּהּ אָבְדַּן כָּל טוּב גַּשְׁמִי אִם תַּעֲבר עָלָיו, "הֶאֱמַרְתָּ" וְרומַמְתָּ אֶת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה יותֵר נִכְבָּד אֶצְלְךָ קִיּוּם רְצונו מִכָּל טוּב גַּשְׁמִי.
לִהְיות לְךָ לֵאלהִים. שֶׁיִּהְיֶה הוּא אֶצְלְךָ הַנִּבְדָּל הַנִּכְבָּד מִכָּל הָעֲצָמִים הַנִּבְדָּלִים, וּמִמֶּנּוּ כָּל הַנְהָגַת וְקִיּוּם עִנְיָנֶיךָ, בְּלִי שׁוּם אֶמְצָעִי כָּרָאוּי לַנִּצְחִי, בְּאפֶן שֶׁרָאוּי לְךָ לַעֲבד וּלְהִכָּנַע לו לְבַדּו, כָּרָאוּי לְעֶלְיון וּמַנְהִיגְךָ, וּלְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו בִּהְיותו הוּא לְבַדּו מַנְהִיגְךָ.
וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו. לְהִדָּמות לַנִּכְבָּד מִכָּל שְׁאָר הַנִּמְצָאִים.
וְלִשְׁמעַ בְּקלו. כָּרָאוּי לַעֲבָדָיו.
פסוק יח
וְה' הֶאֱמִירְךָ הַיּום. בְּמַה שֶּׁהוּא נִכְנַס בִּבְרִית עִמְּךָ, "וְלא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוי" נָתַן לְךָ מַעֲלָה בָּזֶה לִהְיות לו לְעַם סְגֻלָּה. כְּדֵי שֶׁיַּשִּׂיג בָּכֶם מַה שֶּׁחָפֵץ לְהַשִּׂיג מִן הַמִּין הָאֱנושִׁי, כְּאָמְרו "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו).
וְלִשְׁמר כָּל-מִצְותָיו. וְנָתַן לְךָ גַּם כֵּן מַעֲלָה בְּמַה שֶּׁבָּחַר בְּךָ לִשְׁמר "כָּל מִצְותָיו", אֲשֶׁר בָּם תִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו. וּשְׁאָר הָאֻמּות אֶצְלו בִּלְתִּי מוּכָנִים וּרְאוּיִים לָזֶה, כְּאָמְרָם זַ"ל: גּוי שֶׁשָּׁבַת חַיָּב מִיתָה (סנהדרין נח, ב). וּבְכֵן אֵינָם רְאוּיִים לִשְׁמר כָּל מִצְותָיו, אֶלָּא קְצָתָם בִּלְבַד, שֶׁהֵם מִצְות בְּנֵי נחַ.
פסוק יט
וּלְתִתְּךָ עֶלְיון עַל כָּל-הַגּויִם. לְהָבִין וּלְהורות, כְּאָמְרו "וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים" (שמות יט, ו).
לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת. לָאֵל יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרו "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-בְּךָ אֶתְפָּאָר" (ישעיה מט, ג).
וְלִהְיתְךָ עַם-קָדשׁ. נִצְחִי לְחַיֵּי עולָם הַבָּא.
כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. בְּאָמְרו "וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים וְגוי קָדושׁ" (שמות שם).