פסוק ד
הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ. לְמַעַן תְּבָרְכֶנָּה.
וְשָׁמָּה לא תַעֲבר. כְּדֵי שֶׁלּא תַּגִּיעֶנָּה בִּרְכָתְךָ בְּאפֶן שֶׁלּא תֵחָרֵב בַּסּוף, כְּמו שֶׁכְּבָר נִגְזַר עֲלֵיהֶם לִכְשֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתָם.
פסוק ו
וַיִּקְבּר אתו. אִם הוּא קָבַר אֶת עַצְמו כְּדִבְרֵי קְצָת זַ"ל, עָשְׂתָה זאת נַפְשׁו הַנִּבְדֶּלֶת, כִּי הוּא מֵת בָּהָר "ראשׁ הַפִּסְגָּה" (לעיל פסוק א), שֶׁמִּשָּׁם רָאָה אֶת הָאָרֶץ (פסוקים א-ג), כְּאָמְרו "וַיָּמָת שָׁם משֶׁה" (שם פסוק ה), וְהַקְּבוּרָה הָיְתָה בַּגַּי (פסוק ו).
פסוק ח
וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל משֶׁה, וִיהושֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה. כִּי בִּימֵי הַבְּכִי אֵין חָכְמָה וְאֵין עֵצָה.
פסוק ט
כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה. כְּאָמְרו "וְשָׁאַל לו בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה', עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבואוּ, הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּו, וְכָל הָעֵדָה" (במדבר כז, כא).
פסוק י
וְלא קָם נָבִיא עוד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה. לא הִגִּיעַ שׁוּם נָבִיא לְמַדְרֵגַת נְבוּאָתו. וּבָזֶה הִתְבָּאֵר 'שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה', עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זַ"ל: אֵין בֵּית דִּין יָכול לְבַטֵּל דִּבְרֵי בֵּית דִּין [חֲבֵרו], אֶלָּא אִם כֵּן גָּדול מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן.
אֲשֶׁר יְדָעו ה'. הִנֵּה הַנָּבִיא יִקְנֶה תּוסֶפֶת אור שִׂכְלִי בְּלִי סָפֵק בְּאור פְּנֵי מֶלֶךְ בִּהְיותו מִתְנַבֵּא, כְּאָמְרו "וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם, וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר" (שמואל-א י, ו). וּבִהְיות כָּל פְּעֻלַּת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בִּידִיעַת עַצְמו בִּלְבַד, אָמַר "אֲשֶׁר יְדָעו" לְהורות שֶׁפָּעַל בִּידִיעָתו לְטוב, כְּמו "מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ" (תהלים קמד, ג), "וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם" (שמות לג, יז), "וַיֵּדַע אֱלהִים" (שם ב, כה), "יודֵעַ ה' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים" (תהלים א, ו), וְרַבִּים זוּלַת אֵלֶּה.
פָּנִים אֶל פָּנִים. בְּעודו מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחוּשָׁיו.
פסוק יא
לְכָל הָאתת. וְזאת הַיְדִיעָה בּו 'פָּנִים בְּפָנִים' הִגִּיעַתְהוּ כַּאֲשֶׁר "שְׁלָחו ה' לַעֲשׂות אותות וּמופְתִים בְּמִצְרַיִם". כִּי אָמְנָם הַמַּרְאֶה שֶׁנִּגְלֵיתָ עָלָיו בַּסְּנֶה לא הָיְתָה בְּאפֶן זֶה, כְּאָמְרו "כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלהִים" (שמות ג, ו), עַל הֵפֶךְ "וּתְמוּנַת ה' יַבִּיט" (במדבר יב, ח).
פסוק יב
וּלְכָל הַיָּד. שֶׁפָּעַל ה' עַל יָדו בְּבִלְתִּי נִפְסָדִים לְשַׁנּות טִבְעָם, כְּעִנְיַן בְּקִיעַת הַיָּם, וּפְתִיחַת פִּי הָאָרֶץ, וְהורָדַת הַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְזוּלָתָם.
וּלְכָל הַמּורָא הַגָּדול. שֶׁל מַתַּן תּורָה.
אֲשֶׁר עָשָׂה משֶׁה לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁיָּרְעוּ וְעָמְדוּ מֵרָחוק בְּמַתַּן תּורָה, וּמשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל (שמות כ, יח), כִּי אָז קָנָה הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיונָה בִּנְבוּאַת "פָּנִים אֶל פָּנִים", וְעָשָׂה אֶת משֶׁה אָז נורָא בְּקַרְנֵי הוד.
לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל. כְּאָמְרו "וַיַּרְא אַהֲרן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת משֶׁה כִּי קָרַן עור פָּנָיו, וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו" שְׁמות לד, ל.