פסוק ב
קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכור. שֶׁיִּתְחַיְּבוּ כֻלָּם בְּפִדְיון כִּשְׁאָר כָּל הֶקְדֵּשׁ, לְמַעַן יִהְיוּ מֻתָּרִים בַּעֲבודַת חל, שֶׁלּוּלֵי הַפִּדְיון הָיוּ אֲסוּרִים לַעֲשׂות כָּל מְלֶאכֶת חל, כְּעִנְיַן "לא תַעֲבד בִּבְכר שׁורֶךָ" (דברים טו, יט). וּפִדְיון נַפְשָׁם הוּא הָעֶרֶךְ הַמְפרָשׁ לְבֶן חדֶשׁ בְּפָרָשַׁת עֲרָכִין, בִּהְיות אָז זְמַן פִּדְיונו, כְּאָמְרו "וּפְדוּיָו מִבֶּן חדֶשׁ תִּפְדֶּה" (במדבר יח, טז).
פסוק ד
הַיּום אַתֶּם יצְאִים בְּחדֶשׁ הָאָבִיב. בְּזאת הַשָּׁנָה קָרָה שֶׁיִּהְיֶה חדֶשׁ הַלְּבָנָה בִּיצִיאַתְכֶם בְּחדֶשׁ הָאָבִיב, לְפִיכָךְ שָׁמור אֶת הַיּום הַזֶּה וַעֲשׂוּ עִבּוּרֵי הַשָּׁנָה בְּאפֶן שֶׁיִּהְיֶה לְעולָם זֶה הַחדֶשׁ בָּאָבִיב, שֶׁבּו תַּעֲשׂוּ זֶה הֶחָג.
פסוק ט
כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוצִאֲךָ. בְּשַׁנּותו אֶת טֶבַע הַבִּלְתִּי נִפְסָדִים, כְּאָמְרו בְּעִנְיַן בְּקִיעַת הַיַּרְדֵּן "לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת יַד ה' כִּי חֲזָקָה הִיא" (יהושע ד, כד).
פסוק יד
מַה זּאת. פִּדְיון פֶּטֶר חֲמור, שֶׁהוּא בְּהֵמָה טְמֵאָה וְלא תָחוּל עָלֶיהָ קְדֻשַּׁת הַגּוּף, וַעֲרִיפַת פֶּטֶר חֲמור אִם לא תִפְדֶּה.
בְּחזֶק יָד הוצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם. בְּחזֶק יָדָם שֶׁל מִצְרַיִם הוצִיאָנוּ ה', כְּאָמְרו "וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם" (לעיל יב, לג), בְּאפֶן שֶׁלּא יָכלְנוּ לָשֵׂאת נְכָסֵינוּ בַּעֲגָלות כְּמִנְהַג מִצְרַיִם, וְהֻצְרַכְנוּ לָשֵׂאת בַּחֲמורִים, וְנַעֲשָׂה בָהֶם נֵס שֶׁהִסְפִּיקוּ לָזֶה בִּכְמו רֶגַע, וְחָלָה עֲלֵיהֶם אֵיזו קְדֻשָּׁה רְאוּיָה לְפִדְיון.
פסוק טו
וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעה. וּבִהְיות שֶׁפַּרְעה הִקְשָׁה לְשַׁלְּחֵנוּ, וְהוּא נִמְשָׁל לַחֲמור, כְּאָמְרו "אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמורִים בְּשָׂרָם" (יחזקאל כג, כ), וְהָיָה יָכול לִפְדּות עַצְמו וְעַמּו בְּשַׁלְּחו אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם נִמְשָׁלִים לְשֶׂה, כְּאָמְרו "שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל" (ירמיה נ, יז), וְכֵן בְּאָמְרו "וְאַתֵּנָה צאנִי" (יחזקאל לד, יז).
וַיַּהֲרג ה'. וְהָאֵל הָרַג אֶת הַנִּמְשָׁל לַחֲמור כַּאֲשֶׁר לא נִפְדָּה בַּשֶּׂה.
כָּל בְּכור בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. וְהָיוּ בְּכורֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לִלְקות עִמָּהֶם עַל דֶּרֶךְ "פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲון הָעִיר" א (בראשית יט, טו), וְהִצִּילָם בַּמֶּה שֶׁהִקְדִּישָׁם לו, בְּאפֶן שֶׁהָיוּ בְּכורֵי הָאָדָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמו נְזִירִים או יותֵר, מְיֻחָדִים לַעֲבודַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וַאֲסוּרִים בַּעֲבודַת הֶדְיוט.
עַל כֵּן אֲנִי זבֵחַ. בְּכור בְּהֵמָה.
וְכל בְּכור בָּנַי אֶפְדֶּה. כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מֻתָּרִים בַּעֲבודַת חל.
פרשת בשלח
פסוק יז
וַיְהִי בְּשַׁלַח פַּרְעה.. וְלא נָחָם אֱלהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. אַף עַל פִּי שֶׁהַכַּוָּנָה הָאֱלהִית הָיְתָה לְהולִיךְ אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַר סִינַי לְקַבֵּל הַתּורָה וּמִשָּׁם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרו "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם.. וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ" (לעיל ו, ז ח), מִכָּל מָקום הַכַּוָּנָה עַתָּה הָיְתָה לְהולִיכָם לְיַם סוּף, אֲשֶׁר לא הָיָה דֶרֶךְ לְאַחַד מֵאֵלֶּה, וְזֶה לְהַטְבִּיעַ שָׁם אֶת פַּרְעה וְחֵילו, עַל דֶּרֶךְ "וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל נַחַל קִישׁון אֶת סִיסְרָא" (שופטים ד, ז). וְהִנֵּה הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהַקָּצָר לָלֶכֶת מִמִּצְרַיִם לְיַם סוּף הָיָה "דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים", אָמַר שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ לא רָצָה לַנְחותָם בְּאותו הַדֶּרֶךְ.
כִּי קָרוב הוּא. מִפְּנֵי שֶׁהָיָה אותו הַדֶּרֶךְ וְסופו קָרוב לְמִצְרַיִם, וְיִרְבּוּ עובְרֵי דֶרֶךְ שָׁם וּמַגִּידִים מִשָּׁם לְמִצְרַיִם וּמִמִּצְרַיִם לְשָׁם. וְהִנֵּה בִּרְאותָם מִלְחָמָה. בְּשָׁמְעָם שֶׁיָּכִין פַּרְעה אֶת עַצְמו לִרְדּף אַחֲרֵיהֶם עִם כָּל חֵילו, יִנָּחֵם הָעָם בְּלִי סָפֵק מִיִּרְאַת מִלְחַמְתָּם וְיָשׁוּבוּ לְמִצְרַיִם, וּלְפִיכָךְ הֱסִבָּם אֶל דֶּרֶךְ לא עָבַר בָּהּ אִישׁ.
פסוק יח
דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף. שֶׁיֵּלְכוּ לְיַם סוּף דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, כִּי בְּאותו הַדֶּרֶךְ לא יָבואוּ מַגִּידִים מִמִּצְרַיִם וְלא יֵדְעוּ בִּרְדִיפַת פַּרְעה עַד שֶׁהִשִּׂיג אותָם, כְּאָמְרו "וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נסֵעַ אַחֲרֵיהֶם" (להלן יד, י), וְלא הָיָה אָז לָהֶם תַּקָּנָה בְּשׁוּבָם כִּי לא יְקַבְּלֵם פַּרְעה וְחֵילו.
וַחֲמֻשִׁים עָלוּ. וְכָל זֶה הֻצְרַךְ לַעֲשׂות אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ מְזֻיָּנִים, כִּי עִם כָּל כְּלֵי זֵינָם לא הָיָה לָהֶם אמֶץ לֵב לְהִלָּחֵם בְּמִצְרַיִם וּלְהִמָּלֵט, כִּי לא נִסּוּ בְּאֵלֶּה..
פסוק יט
וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמות יוסֵף עִמּו. בִּהְיותו אָז נְשִׂיא הַדּור.
כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְהִנֵּה חִיּוּב הַדּור מֻטָּל עַל נְשִׂיאו.
פסוק כא
וַה' הלֵךְ לִפְנֵיהֶם. מֵאָז שֶׁהָיוּ בְסֻכּות שֶׁהוּא חוּץ לִגְבוּל מִצְרַיִם וְנִכְנְסוּ לַמִּדְבָּר.