שמות פרק טו

מאי 17, 2011 · מאת ספורנו · שמות
פסוק א
אָז יָשִׁיר. הִסְכִּים שֶׁיָּשִׁיר.

כִּי גָאה גָּאָה. לו לְבַדּו הַגֵּאוּת לְיַחֵס אֵלָיו עַל הַטּוב הַנִּמְצָא, וְלא לְפַרְעה, "הַתַּנִּים הַגָּדול.. אֲשֶׁר אָמַר לִי יְארִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי" (יחזקאל כט, ג).

סוּס וְרכְבו רָמָה בַיָּם. סוּס פַּרְעה וְרוכְבו א, כְּאָמְרו "וְנִעֵר פַּרְעה וְחֵילו בְיַם סוּף" (תהלים קלו, טו).

פסוק ב
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ. עֻזּו וְזִמְרָתו שֶׁל הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא "רָמָה בַיָּם" אֶת "סוּס וְרכְבו", כִּי בָזֶה הֶרְאָה עֻזּו שֶׁהוּא מֶלֶךְ עַל כָּל מְלָכִים, וְשֶׁרָאוּי שֶׁיְּהַלְלוּהוּ הַנּושָׁעִים בְּקול זִמְרָה, שְׂמֵחִים לִהְיות לַעֲבָדִים לְמֶלֶךְ עולָם.

וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. וְהוּא אֲשֶׁר רָמָה אֶת הָאויֵב בַּיָּם הָיָה לִי לִישׁוּעָה, כְּאָמְרו "וְנודְעָה יַד ה' אֶת עֲבָדָיו וְזָעַם אֶת איְבָיו" (ישעיה סו, יד).

זֶה אֵלִי. הוּא הַנִּצְחִי וְהַקַּדְמון אֶצְלִי, אֲשֶׁר בְּהֶכְרֵחַ יַעֲלוּ כָּל סִבּות הַנִּפְסָדִים אֵלָיו, וּמִמֶּנּוּ תִּהְיֶה נִצְחִיּוּת הַתְמָדָתָם.

וְאַנְוֵהוּ. אֶעֱשֶׂה נָוֶה לְשַׁכְּנו בְּתוכֵנוּ, וּבו אֶתְפַּלֵּל אֵלָיו בִּלְבַד וְאֶעֱבד כָּרָאוּי לְמֵטִיב וּמֵרֵעַ, כְּאָמְרו "וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וְיאמַר הַצִּילֵנִי כִּי אֵלִי אָתָּה" (שם מד, יז), כִּי אָמְנָם הָעֲבודָה וְהַתְּפִלָּה מְכֻוָּנִים לִמְצא חֵן.

אֱלהֵי אָבִי. אֱלהֵי יַעֲקב שֶׁהודִיעַ בְּאָמְרו "אֵל אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל" (בראשית לג, כ) שֶׁהוּא נורָא בְּגָדְלו וּבְהַשְׁגָּחָתו, שֶׁהֵם מִדַּת הָרַחֲמִים וּמִדַּת הַדִּין.

וַאֲרמֲמֶנְהוּ. בְּהִשְׁתַּחֲוָיָה וְהַכְנָעָה וּבְהודִיעַ לַכּל שֶׁהַתַּכְלִית הַמְכֻוָּן לַעֲשׂות רְצונו הוּא הַטּוב מִכָּל הַתַּכְלִיּות, בִּהְיותו "מְרומַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה" (נחמיה ט, ה), כְּעִנְיַן "לַמְּדֵנִי לַעֲשׂות רְצונֶךָ כִּי אַתָּה אֱלהָי" (תהלים קמג, י).

פסוק ג
ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמו. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא "אִישׁ מִלְחָמָה" וּמַכְרִית הָרְשָׁעִים בְּמִדַּת הַדִּין, מִכָּל מָקום "ה' שְׁמו" בְּמִדַּת רַחֲמִים, כִּי בָזֶה הוּא נותֵן הֲוָיָה וּמְצִיאוּת לְעולָמו, בִּהְיותו "מְכַלֶּה קוצִים מִן הַכֶּרֶם" (בבא מציעא פג, ב) שֶׁהֵם מַחֲרִיבֵי עולָם.

פסוק ד
מַרְכְּבת פַּרְעה וְחֵילו. אַחַר שֶׁסִּפְּרוּ אָבְדַן סוּס וְרוכְבו, שֶׁהוּא פַרְעה עִם סוּסו, וְנָתְנוּ עָלָיו הודָאָה לָאֵל יִתְבָּרַךְ, סִפְּרוּ מִלְחַמְתּו בְּחֵיל פַּרְעה "וּמִבְחַר שָׁלִישָׁיו", שֶׁהֵם הָיוּ עִקַּר כָּל הַצָּבָא.

פסוק ו
יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַכּחַ. לא יְמִין חֵיל פַּרְעה וּמִבְחַר שָׁלִישָׁיו הַבּוטְחִים בִּזְרועַ בָּשָׂר. וְזאת הִיא הודָאָה שֶׁנָּתְנוּ לָאֵל יִתְבָּרַךְ עַל מִלְחַמְתּו זאת הַשֵּׁנִית.

יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אויֵב. יְהִי רָצון שֶׁיִּהְיֶה כֵּן לֶעָתִיד שֶׁתִּרְעַץ כָּל אויֵב לְיִשְׂרָאֵל, כְּעִנְיָן "כֵּן יאבְדוּ כָל אויְבֶיךָ ה'" (שופטים ה, לא).

פסוק ח
וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם. עַתָּה סִפֵּר הַמִּלְחָמָה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁנִּלְחַם הָאֵל יִתְבָּרַךְ בַּהֲמון מִצְרַיִם, וְאָמַר: הִנֵּה בְּרוּחַ אַפֶּיךָ נִבְקַע הַיָּם וְנַעֲשׂוּ הַמַּיִם כַּעֲרֵמָה וּכְנֵד. וְקָפְאוּ תְהמת. בְּקַרְקַע הַיָּם בְּאפֶן שֶׁיָּכְלוּ יִשְׂרָאֵל לַעֲבר. וְכַאֲשֶׁר,

פסוק ט
אָמַר אויֵב אֶרְדּף. אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם.

אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל. וְהֵם הָיוּ הֲמון כָּל רֶכֶב מִצְרַיִם שֶׁלּא בָאוּ אֶלָּא לִגְזל מָמונָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל

פסוק י
נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ. בְּאותו הָרוּחַ עַצְמו שֶׁהִקְפִּיא קַרְקַע הַיָּם וְנַעֲשָׂה דֶרֶךְ לַעֲבר גְּאוּלִים נָשַׁפְתָּ לְכַסּות הָרודְפִים וּלְאַבְּדָם.

אַדִּירִים. שָׂרִים וְרָאשֵׁי עָם צָלֲלוּ כַּעופֶרֶת בְּמַיִם. וּמֵהֶם הָיוּ הַ"שָּׁלִשִׁם עַל כֻּלּו" (לעיל יד, ז) שֶׁמִּנָּה פַרְעה עַל כָּל רֶכֶב מִצְרָיִם.

פסוק יא
מִי כָמכָה בָּאֵלִם. נָתַן שֶׁבַח לָאֵל יִתְבָּרַךְ עַל מִלְחַמְתּו הַשְּׁלִישִׁית נֶגֶד הֲמון רֶכֶב מִצְרַיִם, וְאָמַר: מִי כָמוךָ בַּחֲזָקִים, שֶׁיּוּכַל לְשַׁנּות טֶבַע הַנִּמְצָאִים הַבִּלְתִּי נִפְסָדִים בְּטִבְעָם.

נֶאְדָּר בַּקּדֶשׁ. הִנֵּה הַקָּדושׁ בְּמֻחְלָט הוּא הַבִּלְתִּי נִפְסָד כְּלָל, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: צַדִּיקִים שֶׁעָתִיד הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲיותָן אֵינָם חוזְרִין לַעֲפָרָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ד, ג) "הַנִּשְׁאָר.. בִּירוּשָׁלַיִם קָדושׁ יֵאָמֶר לו".. מַה קָּדושׁ לְעולָם קַיָּם אַף הֵם לְעולָם קַיָּמִין (סנהדרין צב, א). אָמַר, שֶׁאֵין כְּמו הָאֵל יִתְבָּרַךְ נודָע לְאַדִּיר וּמֶלֶךְ עַל כָּל אֱלהִים קְדושִׁים וְנִצְחִיִּים, וּלְפִיכָךְ לו לְבַדּו יֵאות לְשַׁנּות טֶבַע כָּל נִמְצָא בִּלְתִּי נִפְסָד, כִּי נִצְחִיּוּת כָּל נִצְחִי לא יִהְיֶה זוּלָתִי מֵאִתּו יִתְבָּרַךְ.

נורָא תְהִלּת. וּמִי שֶׁיֵּדַע גּדֶל תְּהִלּותָיו יִירָאֵהוּ בִּשְׁבִילו, לא בִּשְׁבִיל יִרְאַת ענֶשׁ שֶׁיָּבוא מֵאִתּו.

עשֵׂה פֶלֶא. עושֶׂה מַה שֶּׁיִּפָּלֵא מִן הַטֶּבַע לַעֲשׂות בְּשׁוּם אפֶן, כְּגון עַמּוּד הֶעָנָן וְעַמּוּד הָאֵשׁ.

פסוק יג
נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָאָלְתָּ. מֵעֵת שֶׁגְּאַלְתָּם, וְזֶה כְּשֶׁהוצֵאתָם חוּץ לִגְבוּל מִצְרַיִם וּבָאוּ לְסֻכּות, הִתְחַלְתָּ לַנְחותָם הַדֶּרֶךְ, כְּאָמְרו "וַיִּסְעוּ מִסֻּכּת.. וַה' הלֵךְ לִפְנֵיהֶם" (לעיל יג, כ כא).

נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ. נֵהַלְתָּ לְאִטָּם בַּיַּבָּשָׁה בְּתוךְ הַיָּם, כְּאָמְרו "מולִיכָם בַּתְּהמות כַּסּוּס בַּמִּדְבָּר לא יִכָּשֵׁלוּ" (ישעיה סג, יג).

אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ. בְּדֶרֶךְ נָכון לָלֶכֶת "אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ", לְקַדְּשָׁם שָׁם לַעֲבודָתֶך.

פסוק טו
אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדום אֵילֵי מואָב. כְּשֶׁרָאוּ אֵלּוּ הַנִּסִּים, אַף עַל פִּי שֶׁיָּדְעוּ שֶׁלּא עֲלֵיהֶם יַעֲלֶה יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה, מִכָּל מָקום נִבְהֲלוּ לִרְאות.

יאחֲזֵמו רָעַד. יְהִי רָצון שֶׁיּאחֲזֵמו רַעַד וְלא יִתְקומְמוּ עָלֵינוּ.

נָמגוּ כּל ישְׁבֵי כְנָעַן. הִנֵּה "ישְׁבֵי כְנַעַן" בְּשָׁמְעָם כָּל אֵלֶּה "נָמגוּ" בְּלִי סָפֵק, כִּי יָדְעוּ שֶׁעֲלֵיהֶם יַעֲלוּ לְגָרְשָׁם, כְּאָמְרו "וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלא קָמָה עוד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם" (יהושע ב, יא).

פסוק טז
תִּפּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדל זְרועֲךָ. יְהִי רָצון שֶׁ"תִּפּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד", בְּאפֶן שֶׁיָּנוּסוּ מִפָּנֵינוּ מִיִּרְאַת זְרועֲךָ, כְּעִנְיַן "אָנוּסָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי ה' נִלְחָם" (לעיל יד, כה).

יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבר עַמְּךָ ה'. וְכֵן יְהִי רָצון שֶׁלּא יִתְקומְמוּ נֶגְדֵּנוּ כַּאֲשֶׁר נַעֲלֶה לְהִלָּחֵם אִתָּם עַד אַחַר שֶׁנַּעֲבר הַנְּהָרות וְהֵם אַרְנון וְהַיַּרְדֵּן, כִּי אָמְנָם בְּמַעֲבַר הַנְּהָרות תִּקְשֶׁה כָּל מִלְחָמָה, וְנִצְטָרֵךְ לְנֵס גָּדול אֲשֶׁר אוּלַי לא נִהְיֶה רְאוּיִים לו.

פסוק יז
תְּבִאֵמו וְתִטָּעֵמו. שֶׁלּא יִגְלוּ מִמֶּנָּה.

בְּהַר נַחֲלָתְךָ. בְּהַר הַבַּיִת שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו "בְּהַר ה' יֵרָאֶה" (בראשית כב, יד).

מָכון לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה'. כְּאָמְרו "פּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ" (תהלים קלב, יד).

מִקְּדָשׁ ה' כּונֲנוּ יָדֶיךָ. כְּאָמְרו "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ.. כְּכל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אותְךָ" (להלן כה, ח ט). וְכֵן דָּוִד אָמַר "הַכּל בִּכְתָב מִיַּד ה' עָלַי הִשְׂכִּיל כּל מַלְאֲכות הַתַּבְנִית" (דה"י א כח, יט).

פסוק יח
ה' יִמְלךְ לְעלָם וָעֶד. יְהִי רָצון שֶׁהוּא לְבַדּו "יִמְלךְ לְעלָם וָעֶד", "וְאֵין עִמּו אֵל נֵכָר" (דברים לב, יב).

פסוק יט
כִּי בָא סוּס פַּרְעה. וְזֶה שֶׁאָמַרְנוּ "אָז יָשִׁיר" הָיָה כַּאֲשֶׁר א "בָּא סוּס פַּרְעה בְּרִכְבּו וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם", וְהָאֵל יִתְבָּרַךְ הִטְבִּיעָם בְּעוד שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ הולְכִים "בַּיַּבָּשָׁה בְּתוךְ הַיָּם", בְּטֶרֶם יָצְאוּ הִתְחִילוּ לָשִׁיר.

פסוק כה
וְשָׁם נִסָּהוּ. אִם יְקַבֵּל הַחק וְהַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׂם לו, וְלא יַחֲזר לְסורו. וְזֶה הַנִּסָּיון הָיָה כִּי אָמְנָם אָמַר לְיִשְׂרָאֵל

פסוק כו
אִם שָׁמועַ תִּשְׁמַע לְקול ה' אֱלהֶיךָ. לְקַבֵּל עָלָיו אותו חק שֶׁשָּׂם לְךָ, וּמִכָּאן וְאֵילָךְ "הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ" וְכוּ', אָז תִּמָּלֵט מִכָּל מַדְוֵי מִצְרָיִם. אֲבָל אִם תְּקַבֵּל עָלֶיךָ עַתָּה וְאַחַר תִּבְגּד, יָשִׂים עָלֶיךָ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה בְּלִי סָפֵק. וְזֶה הָיָה כְּעִנְיַן אָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה "גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר.. אומְרִים לו הֱוֵי יודֵעַ שֶׁעַד שֶׁלּא בָאתָ לְמִדָּה זו: אָכַלְתָּ חֵלֶב אֵינְךָ עָנוּשׁ כָּרֵת, חִלַּלְתָּ שַׁבָּת אֵינְךָ עָנוּשׁ סְקִילָה, וְעַכְשָׁו אָכַלְתָּ חֵלֶב אַתָּה עָנוּשׁ כָּרֵת" וְכוּ' (יבמות מז, א).

כִּי אֲנִי ה' רפְאֶךָ. וְהַטַּעַם שֶׁאִם תְּקַבֵּל וְאַחַר כָּךְ תִּבְגּד תִּהְיֶה נֶעֱנָשׁ, הוּא כִּי אָמְנָם כָּל מִצְותַי הֵם לְרַפּאת אֶת נַפְשְׁךָ מֵחֳלָיֵי הַתַּאֲוות וְהַדֵּעות הַנִּפְסָדות, לְמַעַן תִּהְיֶה קָדושׁ לֵאלהֶיךָ, כְּאָמְרו "וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיות לִי" (ויקרא כ, כו). וְאִם תִּבְגּד, תֶּחֱלֶה וְתִתְחַלֵּל הַנֶּפֶשׁ, וְרָאוּי שֶׁיֵּעָנֵשׁ מִי שֶׁיְּחַלֵּל אֶת קדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב.

פסוק כז
וּבְאֵילִם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינת מַיִם. וְעִם כָּל זֶה