וַיִּסְעוּ מֵאֵלִים.. אֶל מִדְבַּר סִין. כְּעִנְיַן "לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר" (ירמיה ב, ב).
פסוק ג
מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ.. בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר. אִם הָיָה הָאֵל יִתְבָּרַךְ חָפֵץ לַהֲמִיתֵנוּ הָיָה טוב לָנוּ שֶׁיְּמִיתֵנוּ שָׁם בְּעודֵנוּ שְׂבֵעִים, כְּעִנְיַן "טובִים הָיוּ חַלְלֵי חֶרֶב מֵחַלְלֵי רָעָב" (איכה ד, ט).
פסוק ד
מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם. מָזון.
לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתורָתִי. כְּשֶׁיִּהְיֶה מִתְפַּרְנֵס שֶׁלּא בְצַעַר, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה "לא נִתְּנָה תורָה לִדְרשׁ אֶלָּא לְאוכְלֵי הַמָּן" (מכילתא בשלח ט, לא).
פסוק ה
וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה. גַּם אַחַר הַהֲכָנָה יִהְיֶה מִשְׁנֶה, כִּי לא יֶחְסַר בַּבִּשׁוּל. וְאָמַר 'וְהֵכִינוּ', לְעורֵר שֶׁיִּזְדָּרְזוּ לְעַנֵּג שַׁבָּת בְּמַטְעַמִּים, וְשֶׁכָּל זְרִיזוּתָם בָּזֶה יִהְיֶה מֵעֶרֶב שַׁבָּת.
פסוק ו
עֶרֶב וִידַעְתֶּם. יְהִי רָצון שֶׁמַּה שֶּׁאָמַר לִי שֶׁיִּתֵּן לָכֶם מָזון יִהְיֶה בְּאפֶן זֶה, שֶׁיִּתֵּן לָכֶם בָּעֶרֶב צָרְכֵי הָעֶרֶב, בְּעִנְיָן שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ הוצִיא אֶתְכֶם לְגַמְרֵי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, כִּי יוצִיאֲכֶם גַּם מִמִּנְהָגֶיהָ, שֶׁהְיִיתֶם יושְׁבִים שָׁם עַל סִיר הַבָּשָׂר, בִּלְתִּי זְמַן סְעוּדָה קְבוּעָה, כַּבְּהֵמות, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה "בַּתְחִלָּה הָיוּ יִשְׂרָאֵל דּומִין כְּתַרְנְגולִים שֶׁמְּנַקְּרִים בָּאַשְׁפָּה, עַד שֶׁבָּא משֶׁה וְקָבַע לָהֶם זְמַן סְעוּדָה" (יומא עה, ב).
פסוק ז
וּבקֶר. יִהְיֶה לָכֶם לֶחֶם הַבּקֶר.
וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוד ה'. וְכֵן יְהִי רָצון שֶׁתִּרְאוּ אֶת כְּבוד ה' שֶׁיָּבוא לְהַגְבִּיל הַזְּמַנִּים, לְמַעַן תֵּדְעוּ שֶׁתְּלֻנּותֵיכֶם הֵם עָלָיו וְהוּא יִהְיֶה הַנִּרְאֶה לַהֲסִירָם מֵעָלָיו.
פסוק ח
וַיּאמֶר משֶׁה בְּתֵת ה' לָכֶם. אָמַר משֶׁה: מַה שֶּׁהִתְפַּלַּלְנוּ שֶׁיִּתֵּן ה' לָכֶם הַמָּזון בָּעֶרֶב, בְּעִנְיָן שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ הוצִיא אֶתְכֶם, רְצונֵנוּ שֶׁיִּתֵּן לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכל. וְלא לִשְׂבּעַ, כְּמִנְהַג הַמִּצְרִים אֲשֶׁר אֵין לִפְנֵיהֶם בִּלְתִּי אִם גְּוִיָּתָם; וְשֶׁבַּבּקֶר יִתֵּן לָכֶם לֶחֶם בִּלְבַד לִשְׂבּעַ, שֶׁיִּהְיֶה מַסְפִּיק דֵּי שָׂבְעֲכֶם.
בִּשְׁמעַ ה' אֶת תְּלֻנּתֵיכֶם. וּמַה שֶּׁהִתְפַּלַּלְנוּ שֶׁתִּרְאוּ אֶת כְּבוד ה', רְצונֵנוּ שֶׁיִּתֵּן לָכֶם אֵלֶּה בְּעִנְיָן שֶׁיַּרְאֶה לָכֶם שֶׁתְּלֻנּותֵיכֶם הֵם עָלָיו, וְשֶׁהוּא שָׁמַע אֶת תְּלֻנּותֵיכֶם.
פסוק ט
אֱמר אֶל כָּל עֲדַת. כֵּיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁנִּתְקַבְּלָה תְפִלָּתו, כְּעִנְיַן רַבִּי חֲנִינָא כְּשֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחולִים, או יותֵר מִזֶּה.
קִרְבוּ לִפְנֵי ה'. הַהולֵךְ לִפְנֵיהֶם בְּעַמּוּד עָנָן.
פסוק י
וַיִּפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר. כִּי דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר הָיָה הֶעָנָן מְהַלֵּךְ בְּנָסְעָם.
פסוק יד
וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק. דָּבָר שֶׁהַגַּרְגֵּר שֶׁלּו הָיָה דַק, כְּאָמְרו "כִּזְרַע גַּד הוּא" (במדבר יא, ז, ולהלן טז, לא).
דַּק כַּכְּפר. גַּם בְּהַנָּחָתו הָיָה דַק, שֶׁלּא הָיָה מֻנָּח גַּרְגֵּר עַל גַּרְגֵּר.
פסוק טז
זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'. בְּאָמְרו "וּבַבּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם" (פסוק יב).
לִקְטוּ מִמֶּנּוּ. כָּל אֶחָד כִּרְצונו, אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט.
אִישׁ לְפִי אָכְלו עמֶר לַגֻּלְגּלֶת מִסְפַּר נַפְשׁתֵיכֶם אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלו תִּקָּחוּ. כִּי בְּכָל עִנְיָן שֶׁתִּלְקְטוּ, הֵן שֶׁתַּרְבּוּ לִלְקט וְהֵן שֶׁתַּמְעִיטוּ, יִהְיֶה זֶה עַל כָּל פָּנִים שֶׁיִּהְיֶה הַנִּלְקָט מָזון לְכָל אֶחָד כְּפִי "אָכְלו", שֶׁיַּשְׂבִּיעַ אֶת הָרָגִיל לֶאֱכל הַרְבֵּה, וְלא יִתֵּן מָזון יותֵר מֵהָרָאוּי לְמִי שֶׁהוּא רָגִיל לֶאֱכל מְעַט, וְשֶׁמַּה שֶּׁיְּלֻקַּט הֵן עַל יְדֵי הַמַּרְבֶּה לִלְקט הֵן עַל יְדֵי הַמַּמְעִיט יְהִי "עמֶר לַגֻּלְגּלֶת", לא פָחות וְלא יותֵר, וְשֶׁמִּי שֶׁיִּלְקט בְּעַד כָּל בְּנֵי בֵיתו יִלְקט עמֶר לְכָל אֶחָד, כְּמִסְפַּר כָּל הַנְּפָשׁות אֲשֶׁר בְּאָהֳלו.
פסוק כ
וַיִּקְצף עֲלֵהֶם משֶׁה. כִּי אָמְנָם לא קָרָה זֶה מִפְּנֵי הֱיותו יותֵר מִכְּדֵי שָׂבְעָם, אֲבָל הותִירוּהוּ לְכַתְּחִלָּה לְנַסּות.
פסוק כא
בַּבּקֶר בַּבּקֶר. בְּכָל בּקֶר, כְּמו "בְּדַבְּרָהּ אֶל יוסֵף יום יום" (בראשית לט, י), וְכֵן "בַּבּקֶר בַּבּקֶר בְּהֵיטִיבו אֶת הַנֵּרת" א (להלן ל, ז).
וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס. לְפִיכָךְ הָיוּ מְלַקְּטִים בַּבּקֶר כְּדֵי שֶׁלּא יִמַּס בְּחם הַשָּׁמֶשׁ.
פסוק כג
אֵת אֲשֶׁר תּאפוּ. הַחֵלֶק מִמֶּנּוּ שֶׁאַתֶּם חֲפֵצִים לֶאֱפות בַּתַּנּוּר, כְּעִנְיַן "וְעָשׂוּ אתו עֻגות" (במדבר יא, ח).
אֵפוּ. עַתָּה מֵעֶרֶב שַׁבָּת.
וְאֵת אֲשֶׁר תְּבַשְּׁלוּ. כְּעִנְיַן "וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר" (שם).
בַּשֵּׁלוּ. עַתָּה.
פסוק כה
אִכְלֻהוּ הַיּום. לְעִתִּים מְזֻמָּנִים מִזֶּה הַיּום.
כִּי שַׁבָּת הַיּום לַה'. כִּי כָל זֶה הַיּום שַׁבָּת לַה', וּבְכֻלּו מֻתָּר לֶאֱכל אֶת הַמָּן הַנּותָר מֵעֶרֶב שַׁבָּת, וְלא יִהְיֶה מֻתָּר זֶה לְאַחַר הַשַּׁבָּת.
הַיּום לא תִמְצָאֻהוּ. בְּכָל יום שַׁבָּת כְּמו שֶׁהוּא "הַיּום, לא תִמְצָאֻהוּ".
פסוק כז
יָצְאוּ מִן הָעָם. מִן הַמַּחֲנֶה אֶל מָקום רָחוק, חושְׁבִים לִמְצא מִמֶּנּוּ שָׁם, כִּי לא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחָם.
לִלְקט. וְזֶה הָיָה חִלּוּל שַׁבָּת בְּלִי סָפֵק אִם הָיוּ מְלַקְּטִים הַדָּבָר מִמְּקום גִּדּוּלו, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה "הַאי מָאן דְּתָלַשׁ כְּשׁוּתָא מֵהִזְמֵי וְהִיגֵי מִחַיֵּב מִשׁוּם עוקֵר (דָּבָר מִגִּדּוּלו)" (שבת קז, ב).
פסוק כח
עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמר. הִנֵּה הַחֵטְא בַּשְּׁמִירָה נַעֲשָׂה בֵּין כֻּלְּכֶם, כִּי אַתָּה אַף עַל פִּי שֶׁלּא יָצָאתָ עִמָּהֶם לִלְקט, גָּרַמְתָּ שֶׁיֵּצְאוּ, שֶׁלּא לִמַּדְתָּ אותָם הִלְכות שַׁבָּת וְעִנְיָנָן, רַק אָמַרְתָּ "שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ" (פסוק כו), וְלא שִׁבְעַת יָמִים, וּבָזֶה מָרוּ אֶת פִּיךָ, וְאָמַרְתָּ "וּבַיּום הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לא יִהְיֶה בּו" (שם), וְהֵם לא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרֶךָ ; אֲבָל לא לִמַּדְתָּם "מִצְותַי" שֶׁבִּכְלַל מְלָאכָה תִּהְיֶה לְקִיטַת הַמָּן, שֶׁחַיָּב בָּהּ הַלּוקֵט מִשּׁוּם "תּולֵשׁ", וַהֲבָאָתו מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת, שֶׁהִיא מִכְּלַל הַמְּלָאכות גַּם כֵּן.
וְתורתָי. עִנְיַן הַשַּׁבָּת וְטַעְמו וּמַתַּן שְׂכָרו וְעָנְשׁו, אֲשֶׁר כָּל יודְעֵיהֶם יִזָּהֲרוּ לִשְׁבּת בְּשַׁבָּת בְּלִי סָפֵק.
פסוק כט
רְאוּ. הִתְבּונְנוּ.
כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת. וְאֵין זו מִצְוָה בִּלְבַד, אֲבָל הִיא מַתָּנָה שֶׁלּא נִתְּנָה לְזוּלַתְכֶם א, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה "מַתָּנָה טובָה יֶשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִתְּנָהּ לְיִשְׂרָאֵל" (שבת י, ב). וְכֵן סִדְּרוּ בַּתְּפִלָּה: וְלא נְתַתּו לְגויֵי הָאֲרָצות.. וְגַם בִּמְנוּחָתו לא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים, כְּאָמְרו "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂות אֶת הַשַּׁבָּת לְדרתָם" (להלן לא, טז), וְהוּא שֶׁיַּשִּׂיגוּ "יום שֶׁכֻּלּו שַׁבָּת" (תמיד לג, ב).
פסוק לה
אָכְלוּ אֶת הַמָּן. תְּמוּרַת לֶחֶם חִטִּים וְזוּלָתו, כְּאָמְרָם "בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ" (במדבר יא, ו).
עַד בּאָם אֶל אֶרֶץ נושָׁבֶת. זו אֶרֶץ סִיחון וְעוג, כִּי שָׁם אָכְלוּ גַּם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ.
אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן. וְעִם לֶחֶם הָאָרֶץ אָכְלוּ מָן אַחַר בּואָם אֶל אֶרֶץ סִיחון וְעוג עַד שֶׁעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן, כְּאָמְרָם "וַיּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח.. וַיִּשְׁבּת הַמָּן מִמָּחֳרָת" (יהושע ה, יא יב).