פסוק ב
כִּי טוב הוּא. יָפֶה, כְּמו "כִּי טבת הֵנָּה" (בראשית ו, ב). רָאַתְהוּ יָפֶה יותֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה מֻרְגָּל וְחָשְׁבָה שֶׁזֶּה הָיָה לְתַכְלִית מְכֻוָּן מֵאֵת יוצְרו, כִּי אָמְנָם יְפִי הַתַּבְנִית יורֶה עַל טוּב מֶזֶג הַחמֶר וּשְׁלֵמוּת הַכּחַ הַמְצַיֵּר.
פסוק ג
וַתָּשֶׂם בַּסּוּף. מְקום שֶׁלּא יִרְאוּ אותָהּ עובְרֵי דֶרֶךְ כְּשֶׁהָיְתָה מַנִּיחָה שָׁם אֶת הַתֵּבָה, וְעִם זֶה בָּחֲרָה בִּמְקום הַסּוּף, לַהֲפךְ גְּזֵרַת הַשְׁלָכָתו בַּיְאור לַעֲמִידָתו בַסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאור.
פסוק ד
לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לו. שֶׁחָשְׁבָה שֶׁיִּקָּחֵהוּ אֵיזֶה מִצְרִי כִּשְׁאָר אֲסוּפִי, כִּי רַבִּים אֲסוּפִים הָיוּ בְמִצְרַיִם בְּלִי סָפֵק, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה, כְּמו שֶׁהֵעִיד הַנָּבִיא בְּאָמְרו "וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם" (יחזקאל כג, כ).
פסוק ה
לִרְחץ עַל הַיְאר. בְּחֶדֶר שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהָיָה סָמוּךְ לַיְאור וּמַבִּיט בּו. כִּי אָמְנָם כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה (ע"פ תהלים מה, יד), בְּלִי סָפֵק לא יָצְאָה אֶל הַיְאור.
וְנַעֲרתֶיהָ הלְכת. לָכֵן לא שָׁלְחָה אַחַת מֵהֶן, שֶׁלּא הָיוּ אָז שָׁם עִמָּהּ.
וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ. הָאָמָה הַמְשָׁרֶתֶת אותָהּ אָז לִרְחץ. וְכָל זֶה בְּרָצון אֱלהִי שֶׁלּא תִּשְׁלַח אַחַת מֵהַנְּעָרות הַחֲשׁוּבות וְתִסְמךְ עָלֶיהָ, וְאוּלַי תִּבְחַר לְהַשְׁלִיכו אֶל הַיְאור.
פסוק ו
וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ. "וַתֵּרֶא אתו כִּי טוב הוּא" וְיָפֶה מְאד.
אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בּכֶה. וְרָאֲתָה שֶׁעִם הֱיותו "יֶלֶד" הָיָה "נַעַר בּכֶה", וְזֶה כִּי הַוָּלָד מֵעֵת הִוָּלְדו עַד הֱיותו שָׁלֵם בְּגִדּוּל יִקָּרֵא 'יֶלֶד', כְּעִנְיַן "הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּו" הָאָמוּר בִּרְחַבְעָם (מלכים א יב, ח), וְכֵן "יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל מאוּם" הָאָמוּר בְּדָנִיֵּאל וַחֲבֵרָיו (דניאל א, ד). וּמֵעֵת הֱיותו מִתְנַעֵר וּמִתְנועֵעַ בִּתְנוּעות בִּלְתִּי שְׁלֵמות לְהַשִּׂיג תַּכְלִית יִקָּרֵא 'נַעַר'. וּמִזֶּה יִקָּרֵא כָּל מְשָׁרֵת 'נַעַר', כִּי אָמְנָם רב תְּנוּעותָיו בִּלְתִּי שְׁלֵמות כְּפִי הַצָּרִיךְ לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית הַמְכֻוָּן מֵאֲדונָיו. אָמַר, אִם כֵּן, שֶׁרָאֲתָה שֶׁעִם הֱיותו "יֶלֶד" נולַד מִקָּרוב הִנֵּה הָיָה "נַעַר בּכֶה", מִתְנַעֵר בִּתְנוּעָה נִפְלָאָה מִבֶּן גִּילו.
וַתַּחְמל עָלָיו. שֶׁיְּהֵא וָלָד נָאֶה וּמוּכָן לִשְׁלֵמוּת כָּזֶה נִזְרָק לַיְאור.
וַתּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה. אֵין זֶה אֲסוּפִי נולָד מִזְּנוּת, בְּאפֶן שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן לִבְגּד, כְּאָמְרו "יַלְדֵי פֶשַׁע זֶרַע שָׁקֶר" (ישעיה נז, ד).
פסוק ז
מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיּת. שֶׁיִּהְיֶה הֶחָלָב יותֵר נָאות לְמִזְגּו.
וְתֵינִק לָךְ. לַעֲמד לְפָנַיִךְ, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי יָפְיו וַהֲכָנותָיו, לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב (ע"פ משלי כב, כט).
פסוק י
וַתִּקְרָא שְׁמו משֶׁה. מְמַלֵּט וּמושֶׁה אֶת אֲחֵרִים מִצָּרָה.
וַתּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ. הַטַּעַם שֶׁקְּרָאתִיו 'משֶׁה' לְהורות שֶׁיְּמַלֵּט אֶת אֲחֵרִים הוּא, כִּי אָמְנָם מְשִׁיתִיהוּ מִן הַמַּיִם אַחַר שֶׁהָיָה מוּטָל בְּתוכָם. וְזֶה לא הָיָה כִּי אִם בִּגְזֵרַת עִירִין (ע"פ דניאל ד, יד), כְּדֵי שֶׁיְּמַלֵּט הוּא אֶת אֲחֵרִים.
פסוק יא
וַיַּרְא בְּסִבְלתָם. נָתַן לִבּו לִרְאות בָּעֳנִי אֶחָיו.
וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו. וּמִצַּד הָאַחֲוָה הִתְעורֵר לְהִנָּקֵם.
פסוק יג
וַיּאמֶר לָרָשָׁע. מִפְּנֵי הֱיות כָּל אֶחָד מֵהֶם אָחִיו לא הִתְעורֵר לְהִנָּקֵם, אֲבָל הוכִיחַ בְּמִישׁור.
פסוק יד
הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אמֵר. אַתָּה מְעורֵר מְדָנִים לְהָרְגֵנִי.
וַיִּירָא משֶׁה. וּבְכֵן נִשְׁמַר לְנַפְשׁו וּבָרַח.
וַיּאמַר אָכֵן נודַע הַדָּבָר. כְּשֶׁאָמַר זֶה הַמּוסֵר אֶת דְּבָרָיו אֵלֶּה בִּפְנֵי רַבִּים, וְלָכֵן לא הָרַג אֶת הַמּוסֵר מִבְּלִי אֵין תּועֶלֶת בַּהֲרִיגָתו אַחַר שֶׁכְּבָר מָסָר.
פסוק טו
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן. בָּחַר לָשֶׁבֶת אֵיזֶה זְמַן בְּאֶרֶץ מִדְיָן.
וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר. וּבְעָבְרו בָּאָרֶץ קָרָה לו שֶׁיָּשַׁב סָמוּךְ לְאֵיזֶה בְאֵר, כְּמו "וַיִּפְגַּע בַּמָּקום" (בראשית כח, יא), בְּאֵיזֶה מָקום, כַּמְבאָר לְמָעְלָה.
פסוק יז
וַיָּקָם משֶׁה וַיּושִׁעָן. בִּהְיות שְׁנֵי בַּעֲלֵי הָרִיב נָכְרִים לא הִתְעורֵר לְהִנָּקֵם, גַּם לא הִקְפִּיד לְיַשֵּׁר ארְחותָם בְּתוכְחות מוּסָר, רַק קָם לְהושִׁיעַ אֶת הָעֲשׁוּקִים מִיַּד עושְׁקֵיהֶם.
פסוק כ
לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן. מֵאַחַר שֶׁהוּא אורֵחַ וְאִישׁ חֶסֶד, הָיָה לָכֶן לִגְמל עִמּו חֶסֶד הַכְנָסַת אורְחִים.
פסוק כא
לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ. לִרְעות אֶת צאנו, כְּמו "שְׁבָה עִמָּדִי" (שם כט, יט).
פסוק כב
גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. גֵּר בְּאֶרֶץ שֶׁאֵינָהּ אֶרֶץ מולַדְתִּי.
פסוק כג
בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם. מִיּום שֶׁבָּרַח משֶׁה מִמִּצְרַיִם בְּיַלְדוּתו עַד שֶׁנּולַד גֵּרְשׁם, שֶׁהָיָה משֶׁה אָז קָרוב לְבֶן שְׁמונִים שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי אֱלִיעֶזֶר נולַד בַּדֶּרֶךְ בְּלֶכְתּו בִּשְׁלִיחוּת הָאֵל יִתְבָּרַךְ לְמִצְרַיִם, וְאָז הָיָה בֶּן שְׁמונִים שָׁנָה (להלן ז, ז).
וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם. אותו הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה רודֵף אֶת משֶׁה, וְלָכֵן קָרָא שֶׁם בְּנו אַחַר כָּךְ אֱלִיעֶזֶר, כִּי אָז יָדַע הֱיותו נִמְלָט וְנִצּול מֵ"חֶרֶב פַּרְעה".
וַיִּזְעָקוּ. זָעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב א עַל עֲבודָתָם ב, כְּעִנְיַן "הֵילִילִי שַׁעַר זַעֲקִי עִיר" (ישעיה יד, לא).
וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלהִים מִן הָעֲבדָה. לא בִּשְׁבִיל תְּשׁוּבָתָם וּתְפִלָּתָם, אֲבָל כִּמְקַנֵּא עַל אַכְזְרִיּוּת הַמַּעֲבִידִים, כְּאָמְרו "וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ" (להלן ג, ט).
פסוק כד
וַיִּשְׁמַע אֱלהִים אֶת נַאֲקָתָם. תְּפִלַּת קְצָתָם שֶׁהִתְפַּלְלוּ אָז צַדִּיקֵי הַדּור, כְּאָמְרו "וַנִּצְעַק אֶל ה' וַיִּשְׁמַע קלֵנוּ" (במדבר כ, טז).
וַיִּזְכּר אֱלהִים אֶת בְּרִיתו. שֶׁאָמַר "וַהֲקִמתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לִהְיות לְךָ לֵאלהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ" (בראשית יז, ז). וְזֶה יַעֲשֶׂה "בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (ע"פ דברים ד, ז), כְּמו שֶׁהֵעִיד אַחַר כָּךְ בְּאָמְרו "וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגו' וָאֶזְכּר אֶת בְּרִיתִי" (להלן ו, ה).
פסוק כה
וַיַּרְא אֱלהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הִשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם וְלא הִסְתִּיר עוד פָּנָיו מֵהֶם, כְּעִנְיַן "כִּי רָאִיתִי אֶת עַמִּי, כִּי בָּאָה צַעֲקָתו אֵלָי" (שמואל א ט, טז), כְּמו שֶׁהֵעִיד אַחַר כָּךְ בְּאָמְרו "רָאה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם" (להלן ג, ז).
וַיֵּדַע אֱלהִים. יָדַע נִגְעֵי לְבָבָם וְשֶׁהָיְתָה תְפִלָּתָם וְצַעֲקָתָם בְּכָל לֵב, כְּמו שֶׁסִּפֵּר אַחַר כָּךְ בְּאָמְרו "כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאבָיו" (שם), עַל הֵפֶךְ "וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם.. וְלִבָּם לא נָכון עִמּו" (תהלים עח, לו לז).